"איך יכול להיות שמשחקים בגופות של אנשים?"
בני משפחת שמי מבאר שבע טוענים כי גופת אבי המשפחה, משה ז"ל, נותחה ללא אישורם, וכי רקמות ממנה אוחסנו במכון לרפואה משפטית באבו כביר ללא ידיעתם. האח יוסי: "ברמאות לוקחים רקמות של נפטר, בלי לומר אף מילה למשפחה. אני כועס, ממורמר ומתוסכל. חשבנו שהוא הובא לקבורה בצורה שלמה"
לאחרונה התגלה, כי יותר מ-8,000 רקמות ואיברים של נפטרים, שהוצאו מגופותיהם ללא ידיעת בני משפחתם, אוחסנו במכון במשך שנים. בהם אף של ידוענים, כמו שוש עטרי, רפאל איתן ודודו טופז. השיא היה כאשר לפני כשבועיים, במסגרת "מנוחה בכבוד", מבצע קבורה של המכון הפתולוגי, התגלו חלקים מגופו של התינוק רון אייזן, אף על פי שפרופ' היס טען לאורך שנים כי אין ברשותו רקמות של התינוק המנוח, שעשויות היו להוביל לזיכויו של אביו דניס, שהורשע בהריגתו.
בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
מקרה דומה, ככל הנראה, עברה משפחת שמי מבאר שבע, הטוענת כי רקמות ודגימות נלקחו ללא ידיעתם מגופת משה שמי ז"ל, אבי המשפחה, והם אף עומדים על כך שניתוח גופת הנפטר בוצעה ללא ידיעתם.
משה שמי ז"ל נפטר בשנת 2005 בגיל 47 בבית החולים אסף הרופא שבצריפין. במונולוג ארוך וכואב מספרת בתו לאה שמי, בת 30, את השתלשלות האירועים:
"לפני כמה שבועות צפיתי בתכנית 'כלבוטק', שעסקה בלקיחת איברים של אנשים, ביניהם של דודו טופז, שלקחו לו את הלב. מאוחר יותר קראתי בעיתונות פרסום לפיו כל מי שאחד מבני משפחתו עבר ניתוח שלאחר המוות בשנים האלה והאלה יכול להתקשר ולבדוק במוקד מידע טלפוני. היה לי חשד שאבי ז"ל הוא ביניהם, מאחר שאירוע מותו היה לנו לתעלומה. התקשרתי אליהם, הם ביקשו ממני להשאיר פרטים ותעודת זהות של המנוח, ומסרו לי שיחזרו אליי.
"לאחר יומיים יצרו איתי קשר, והודיעו לי שיש להם רקמות של אבי ודגימות שלקחו
כשהיא מתייפחת, חוזרת ואומרת לאה כי דודה יוסי, אחי אביה, אומר שלא זכור לו שחתם על הסכמה לניתוח שלאחר המוות. לאה שולפת טופס שקיבלה ממשרד הבריאות, המרכז הרפואי אסף הרופא, שהמכון לרפואה משפטית כפוף לו, שכותרתו: טופס בקשה לשינוי מקום ההטמנה מקבר כללי לקבר מנוח. "הם מבקשים שאני אחתום על זה ואאשר את זה, בכדי שישנו את מקום הטמנת החלקים, ואני שואלת למה? למה זה היה צריך לקרות"?
לאחר שהיא נרגעת מעט ולוגמת מים, ממשיכה לאה לשחזר: "אבי, זכרונו לברכה, עבר מסע ארוך ולא קל בחייו, כפי שנהג לשתף אותי לאחר שהשתקם בחלק המאושר של חייו. מגיל צעיר הוא נפלט ממסגרות לימוד והגיע לשימוש בסמים קשים. כשאנחנו, ילדיו, התבגרנו, הוא החליט שהוא משנה את חייו. הוא נכנס למסגרת טיפולית, התנקה מהסם ושינה את אישיותו. במשך עשר שנים הפך להיות ממש אדם נורמטיבי. אני לא יכולה לתאר במילים איך הוא השתנה. הפך לאבא שדואג לילדים ולמשפחה.
"בשנת 2003 בערך בריאותו התדרדרה ואובחן שהוא חולה בהפטיטיס CוB (צהבת נגיפית) בשלב מתקדם מאוד. הסבל שלו היה גדול והוא שיתף אותנו בחרדות שלו מפני המוות. הוא כנראה הרגיש את המוות, ראינו את הפחד שלו דרך המשפטים, הסיפורים והחלומות שהיה מספר לנו, כך שהוא גם לא מצא טעם להמשיך להישאר נקי ונפל בחזרה לסם. אמא שלי ואנחנו האחים ניסינו לעשות הכל לעצור אותו, אך לא הצלחנו.
"בתקופה ההיא אבי היה מתאשפז מדי פעם בבית חולים. באחד הימים של חודש מרץ 2005, בזמן שהוא לא היה מאושפז, הוא הגיע לאותו מוסד רפואי, התפתח שם עימות עם אנשי הצוות, המשטרה הוזעקה למקום, עצרה אותו והוא מצא את עצמו עצור עד תום ההליכים בבית הכלא ניצן.
"הספקתי לבקר את אבי בכלא, ראיתי את המבט שלו, את הסבל הגופני שהוא עובר. ראיתי סימנים של מכות וחבלות על גופו והייתי חסרת אונים. הוא ביקש ממני: 'תוציאו אותי מכאן, תעזרו לי, אני חושש פה למות', אך לא יכולתי לעשות כלום. מאוחר יותר נודע לי שבלילה הוא התלונן כל הזמן על כאבים בבטן וסיפרו לי שנתנו לו אקמול בבוקר. הוא ניסה לרדת מהמיטה, נפל ונפצע, שבר את אגן הירכיים. פינו אותו לבית החולים אסף הרופא. לנו לא הודיעו שום דבר. נודע לנו על כך רק לאחר מותו, כשהגיעו אלינו הביתה עם מכתב והודיעו לנו שהוא נפטר בבית חולים אסף הרופא.
למחרת אותו יום טרגי נסע אחיו של משה, יוסי, לאסף הרופא, כדי לברר מה הייתה סיבת המוות. יוסי מספר: "אחי נפטר ביום שישי. בשבת הגענו לאבו כביר ולא נתנו לנו להיכנס. משם נסענו לבית חולים אסף הרופא, נפגשנו עם הרופא שמסר לנו שהוא נפטר מקריסת מערכות. לא החתימו אותי על שום דבר, בטח שלא על אישור ניתוח שלאחר המוות, ולא זכור לי שמישהו מהבנים שלו חתם.
"אני חושב שנעשה פה דבר שלא ייעשה. ברמאות לוקחים דגימות ורקמות של נפטר, בלי לומר אף מילה למשפחה, חלקים מגופו של אחי שלא הובאו לקבורה. אני כועס, ממורמר ומתוסכל. חשבנו שהוא הובא לקבורה בצורה שלמה.
"בכלל, כל ההתנהלות היא מוזרה. גם כשאושפז ארבעה-חמישה ימים בבית החולים אסף הרופא, אף אחד לא טרח לעדכן את המשפחה, שנגיע לשם ונסעד אותו. הכל נעשה, משום מה, בחיפזון. כששאלנו את הרופא בבית החולים מדוע לא הודיעו לנו, לא הייתה לו תשובה. הודיעו לנו רק על מותו.
"הכאב הוא גדול על כך שהכל נעשה כאילו מישהו מנסה להסתיר מאיתנו עובדות ופרטים, בכדי שאף אחד לא יידע מה קרה. ואם לא היינו הולכים לאסף הרופא, גם לא היינו יודעים את מה שהוא עבר".
הבת לאה מוסיפה: "אני משוכנעת שמשהו לא היה בסדר באסף הרופא. העובדה שהוא אושפז ולא ידענו מזה, העובדה שעשו הכל מהר בלי לשתף את המשפחה אפילו בהרמת טלפון, זה אומר הרבה. לכן עד היום אנחנו לא שלמים עם מותו. פה, לדעתי, הייתה רשלנות ואני לא אנוח ולא אשקוט עד שימוצה הדין איתם, ואנחנו חושבים לתבוע אותם".
עוד הוסיפה בתו של המנוח, כי התקשרו אליה והודיעו לה מאבו כביר, כי הטמנת הרקמות והדגימות בקבר אביה תתבצע רק בחודש אוגוסט, בעוד כשלושה חודשים. "הם לא יודעים שאני חולת אפילפסיה ומשך הזמן שמתארך משפיע עליי נפשית. הם ישאו בתוצאות", היא מתריעה.
מבית החולים אסף הרופא נמסר בתגובה:
"1. המרכז הרפואי מקבל את המטופלים המגיעים מהכלא עם מכתב נלווה. מתפקידו של המרכז הרפואי לדווח על מצבו הבריאותי, אך אין מתפקידו להיות בקשר עם המשפחה.
"2. עם פטירתו של האסיר, המרכז הרפואי מודיע לכלא.
"3. יש באפשרות המשפחה לקבל את כל המידע אודות הנפטר וזאת על פי פנייה למחלקת רשומות ומידע רפואי".
מכלא ניצן נמסר בתגובה:
"שירות בתי הסוהר פועל על פי פקודות ונהלי ביטחון. הודעה למשפחת האסיר על אשפוזו תינתן במקרים בהם מדובר באשפוז מתמשך או במידה והאסיר נמצא בסכנת חיים. מאחר והמקרה הנדון אירע לפני כשבע שנים, לא נוכל להתייחס אליו באופן פרטני, עד לבדיקה שתארך זמן מעבר למועד פרסום הכתבה".
באשר לנתיחת הגופה והוצאת רקמות ממנה, מסרה נורית נחמיה, דוברת בית החולים אסף הרופא והמכון לרפואה משפטית אבו כביר:
"1. אחיו של המנוח, מר יוסף שמי, חתם על הסכמת בין משפחה לנתיחה.
"2. טופס הסכמה לנתיחה חתום על ידי אחיו של המנוח נשמר במכון.
"3. הסכמה לנתיחה נחתמה לפני ביצוע הנתיחה.
"4. סיבת המוות מופיעה בחוות הדעת של המכון מספר 3/468/2005.
"5. הנתיחה נתבקשה על ידי משטרת רמלה, אחרי שהמנוח היה מאושפז במרכז הרפואי אסף הרופא.
"6. העברת גופת המנוח למכון בוצעה בהוראת המשטרה.
"7. אחיו של המנוח הסכים בחתימתו להוצאת רקמות מגופתו, כחלק מהליך הנתיחה.
"8. דגימות הרקמה שנלקחו מפורטות בחוות הדעת מהנתיחה.
"9. המכון לרפואה משפטית נותן שירות לגורמי החקירה והתביעה. הנתיחות מבוצעות בהתאם לבקשתם כ'גורמים מפנים'. ככלל, הגורם שביקש את הנתיחה אמור להנחות מתי לקבור את הדגימות. למכון אין שיקול דעת עצמאי בעניין ובהעדר אישור והנחיות, מאותו 'גורם מפנה', אינו יכול להביא להטמנה של הרקמות. עד לאחרונה לא ניתנו למכון, מטעם גורמי החקירה והתביעה, הנחיות ברורות ולכן המכון המשיך לשמור את הדגימות".
לבקשתנו לראות את חתימת האח על הסכמה לנתיחה, כיוון שהוא מכחיש שהוא חתם, ניתנה התשובה הבאה: "בנושא המסמך החתום על ידי האח, בן משפחה יכול לפנות למרכז מידע 5400* לקבלת מידע בנוהל קבלת מסמכים. לפי נוהל, לא ניתן להעביר מידע כנ"ל לכל דורש".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם