יש להם גם בית בושת: סיור בין מעוזי הפליטים מאפריקה באשקלון
כשהמדינה רועשת בגלל בעיית הפליטים מאפריקה באשקלון לא יודעים אם לצחוק או לבכות. כבר חודשים מתריעים התושבים כי העיר על סף פיצוץ בגלל אלפי הפליטים שהציפו את העיר, אבל עד השבוע איש לא הקשיב להם. יצאנו לסייר במקומות שאף ישראלי לא מתקרב אליהם
לבאר-שבעים נמאס מהפליטים מסודן
עשרות פליטים תקפו עיתונאי באשקלון
תושבי רובע ב' באשדוד: סלקו את הסודנים
רבים זוכרים כיצד פליט סודני תקף במכות קשות את הרב אורי כהן מבית חב"ד, באירוע שזעזע את העיר. רק לפני מספר חודשים חדר פליט אחר לאולפנת צבייה באשקלון וניסה לאנוס תלמידה צעירה.

על האירועים האלה, התקשורת הארצית לא שמעה. רק כשהגיעה האלימות לתל אביב, החלו הפוליטיקאים לטפל בבעיה בכובד ראש. "אולי אנחנו צריכים לשאוב עידוד מהעובדה שדווקא עכשיו המדינה מתעוררת", אומר תושב העיר ישראל סיבוני.
"הרי עד היום לא טיפלו כמו שצריך בבעיית הטילים שיורים עלינו, בגלל שזה קרה רק באזור הדרום. עכשיו אנחנו יודעים שאם טיל אחד ייפול בתל אביב – וכמו שכולם צופים, זה באמת יקרה בסבב ההסלמה הבא – יעשו לכל המחבלים בעזה טיפול שורש רציני, בדיוק כמו שהולכים לעשות עכשיו לבעיית המסתננים".
אין נתונים מדויקים באשר למספר הפליטים האפריקאים השוהים באשקלון,
היום יש מקומות באשקלון שידוע שבהם מתכנסים הפליטים במשך שעות רבות ביממה, ותושבים מפחדים לעבור באזורים אלה. השבוע, מעט לפני ההפגנה שקיימו גם תושבי אשקלון – כמו תושבים של ערים אחרות ברחבי הארץ – נגד המסתננים, יצאנו לסיור במטרה למפות את הריכוזים הכבדים של האפריקאים, בהם מעטים מהתושבים מעזים להסתובב.

דיירי רחוב אלי כהן 37 נשמעו סערו בתחילת השבוע. מדי ערב הם מזהים ריכוזים של אפריקאים המגיעים לאזור מגוריהם למספר שעות, ועתה גילו מה הסיבה לבואם: בית תפילה מאולתר שהקימו במקום, במבנה שמחוץ לבניין.
מדובר במחסן שנמצא בסמוך לבניין, שהושכר, ככל הנראה, לקבוצת אריתראים (אגב, בשיחות עם המתווך שלכאורה בעל הנכס – הוא הכחיש כי השכיר את המקום לפליטים). בלי שאיש הבחין בכך, הפכו האריתראים את המקום לבית תפילה – מסגד/כנסייה – שבו מתפללים הפליטים בהתאם לדתם. ואם לא די בכך, השכנים טענו כי הם מפעילים במקום פעילות מיסיונרית.
הדיירים באזור פרסמו מודעות המזהירות את השכנים מהפעילות המיסיונרית שמבצעים הפליטים. "דיירים שימו לב!", לשון המודעה. "בינתיים הם רק זורקים הערות לבנות שעוברות מולם, אבל אין לקחת סיכון. שימו לב לילדיכם ובפרט לבנות שעוברות בחנייה".
כאשר גילו אביזרי פולחן נוצריים, כגון צלב, במחסן, הגיעו מים עד נפש מבחינת הדיירים. "ההשתלטות שלהם על החיים פה באשקלון עברה כל גבול", אמר אחד מהם, בכנס חירום שקיימו השבוע. "זה לא בסדר שהם פותחים כנסייה מתחת לאף שלנו. אשקלון זה לא המקום, ובטח שלא מתחת לבניין מגורים במרכז העיר".
דייר אחר תיאר: "בין השעות שבע עד עשר בערב, האזור הופך למקום מפגש של פליטים. קבוצה גדולה של פליטים, סודנים או אריתראים, מגיעה לכאן כדי להתפלל. לא ייתכן שמתווכים ישכירו מחסן לצרכי הקמת כנסייה לאריתראים. גם אם יש שם עוד פעילות זה לא מעניין אותנו.
"אנחנו פוחדים על הילדים שלנו. עם כל מה שאנחנו שומעים בזמן האחרון, על מקרי אונס ומעשי שוד, אנחנו כבר לא יכולים לקחת סיכון. אנחנו באמת פוחדים. מצדנו, לשרוף את המחסן הזה, העיקר שילכו מכאן".
יש לציין כי במקרה זה, לחץ הדיירים נשא פרי: בעקבות התלונות החוזרות והנשנות של הדיירים, החליט בעל הנכס לסגור את המחסן. באמצע השבוע ננעל המקום, והוא עומד ריק מאדם מאז.

עם ההתבססות של קהילת אפריקאים גדולה באשקלון, הם נזקקו גם למקום למפגש חברתי. תושבי רחוב אפרים צור בעיר סיפרו כי הפליטים מצאו את המקום הזה בשכונת המקורים שלהם.
המרכז המסחרי ברחוב משמש מקום מפגש חברתי עבור הפליטים החל משעות הערב. שם הם נפגשים ומתרועעים יחד, במקרים רבים משתכרים ומרעישים, והכל – מתחת לחלונותיהם של התושבים. זהו מקום הבילוי הלילי העיקרי של הפליטים.
לפני מספר שבועות, כאשר התלוננו התושבים על התופעה בפני עיתונאי המקומון "סטאר", רמי טל, האחרון הגיע אל האזור, כדי לבדוק את הטענות. הוא הגיע בשעת ערב מאוחרת, וגילה במקום עשרות פליטים, כאשר התושבים המקומיים אינם מעזים להתקרב לאזור.
טל גם הוא השתדל שלא להתקרב יותר מדי לתוך מעוז הפליטים, אבל החליט לצלם, מרחוק, את ההתקהלות ההמונית. אלא שאחד הפליטים זיהה את הפלאש, ובו ברגע החלו עשרות מהם לשעוט לעברו. הוא ניסה להימלט, אך הם היו מהירים ממנו. "הם היו שיכורים לגמרי", מתאר טל.
"הם רצו לעברי ואז הקיפו אותי מכל הכיוונים. לא יודע מאיפה היו לי את הכוחות, אבל רצתי לכיוון אחד, שהיה עוד יחסית פנוי. כמובן שהם הספיקו לפגוע בי באגרופים, אבל זה היה מחיר נמוך יחסית. לא יודע מה הם היו מסוגלים לעשות לי. התושבים התקשרו אליי וסיפרו לי שהם עוברים גיהינום מאז שהפליטים השתלטו על השכונה ופתחו כאן מרכז בילויים משלהם. רק אחרי הביקור שלי שם הבנתי כמה באמת הם סובלים".
המשטרה הוזעקה למקום בעקבות התקיפה ואף עצרה מספר חשודים. בתגובה מסרו במשטרה כי "מתחם המרכז המסחרי, המשמש את האוכלוסייה האריתראית והסודנית, נסגר באותו שלב על ידי כוחות התחנה, ובכוונת המשטרה לערוך 'שימוע' במטרה לבחון את חוקיות וכשרות הפעלת העסקים במקום".
אלא שבביקור שלנו השבוע, שלושה חודשים לאחר המקרה ההוא, התברר כי הסודנים עדיין ממשיכים לפקוד את המקום, בייחוד בשעות המאוחרות של הלילה.
כל בעל עסק פרטי מכיר את המקום הזה: בשולי המדרחוב העירוני, בכל בוקר, מחכים מאות פליטים, להצעות עבודה. מדי כמה דקות עוצר במקום רכב ועליו צובאים פליטים רבים המתחרים על האפשרות לנסוע יחד איתו. בדרך כלל מדובר בעובדי בניין, המחפשים כוח עבודה נוסף. פליטים רבים אף מועסקים אצל אנשים פרטיים, הזקוקים לעזרה בגינה הפרטית שלהם או בשיפוצים בביתם.
המקום בו ממתינים הפליטים הוא סמוך לבית הספר היסודי "אמנויות". לא פעם התלוננו בבית הספר כי הפליטים מתקרבים אל שטח בית הספר ומפחידים את התלמידים. לאור מקרי האלימות הרבים של התקופה האחרונה החשש רק גבר והורים רבים פנו להנהלת בית הספר ואמרו שילדיהם פוחדים להיכנס ולצאת משטח המוסד.
בעקבות הפניות, החליטו בעירייה להתערב וביקשו גם את עזרת המשטרה בנושא. אנשי המשטרה הגיעו אל המקום וביקשו מהפליטים, באופן חד משמעי, שלא להמתין שם יותר להצעות עבודה, אלא להעתיק את המקום לאזור התעשייה הצפוני, סמוך לכלא שקמה. אלא שהם מצפצפים על הבקשה וממשיכים להגיע בכל יום לאותו המקום.
בכל פעם שהם מזהים ניידת משטרה או פקח עירייה שמתקרב למקום, הם מתפזרים, וחוזרים מיד כאשר השטח מתפנה שוב. "הם ממש מבהילים באזור הזה, בגלל שהכביש מאוד צר והם נמצאים שם בהמוניהם", מספר רפי ממן, בעל עסק באזור. "בכל פעם שאני עובר שם עם הרכב, אני פוחד שהנה הם חוסמים כאן את הכביש ומקיפים אותי מכל הכיוונים. אסור להם להיות באזור הזה".

בלילה מגיעים עשרות פליטים לאחד המחסנים בשכונת רמת אשכול. הם ממתינים מחוץ אליו, נכנסים ויוצאים בתורות. מבירור של "זמן הדרום" עולה כי המקום הינו בית בושת, המספק שירותי מין עבור הפליטים. מדובר במקום המרוחק רק מאות מטרים מהמדרחוב העירוני, שם מבלים הפליטים רוב שעות היממה.
כידוע, הרוב המוחלט של הפליטים המגיעים לישראל הוא גברים. נשים אפריקאיות כמעט ולא מצליחות לעשות את הדרך הקשה לארץ, מה שמותיר את הפליטים ללא בנות זוג. "האמת, עדיף לנו שהם יפרקו את התסכולים המיניים שלהם במכון ליווי ולא על הבנות בעיר שלנו", אומר אחד התושבים באזור. "לי זה לא היה מפריע, אלמלא זה היה סמוך מדי לשכונת מגורים".
תושב אחר סיפר: "כבר משעות הצהריים יש כאן התקהלות של סודנים, הם ממש חיים פה. הם תולים כביסה, הולכים לישון פה כל לילה, אין מצב לעבור שם ולא להיתקל בעשרה סודנים לפחות בכל שעה במהלך היום. בשעות הערב, כשהמכון מתחיל לעבוד, המקום מתמלא בעשרות סודנים, וזה הכי מלחיץ. אין מצב שאני, גם בתור גבר, מסוגל לעבור שם ברגל בלילה. זה ממש מפחיד אותי. גם אם הם לא יעשו לי כלום, עם המצב של היום, אני כבר לא לוקח סיכון".
