החרדים בי-ם מציגים: כך נשתלט על הקטמונים
גורמים חרדים הקימו ועדה לתיווך בין מוכרי ומשכירי דירות בקטמונים לזוגות חרדיים כדי להקים במקום קהילה חרדית. חברת המועצה רחל עזריה: "זה ניסיון להשתלט על שכונה פלורליסטית"
כל הנתונים האמיתיים על התחרדות ירושלים
קטמון: התושבים הפגינו נגד התחרדות השכונה
פסגת זאב והר חומה: היכונו לפלישת בתיה"ס החרדים
לצורך כך אף הוקמה ועדה פנים מגזרית, שתפקידה לאתר בשכונה דירות להשכרה ולתווך בין בעלי הדירות לחרדים המעוניינים ךשכור אותן. אחראית הוועדה החדשה טוענת כי "המטרה היא ליצור קהילה חרדית חזקה, במקום שהדירות יושכרו לסודנים או לאתיופים".
במכתב המדובר, המופץ בשבועות האחרונים בריכוזים חרדיים, כתבו אנשי הוועדה כי "לאחרונה הוקמה ועדה אשר מקשרת בעלי הדירות
הוועדה החדשה מאתרת דירות שמיועדות להשכרה, ואנשיה מתווכים בין בעלי הדירות (חלקם חרדים בעצמם) לחרדים המעוניינים לגור במקום. לדבריהם השירות ניתן בחינם, ומטרתו להקים בשכונה קהילה חרדית~אשכנזית.
בשיחה עם כתב "זמן ירושלים", שהזדהה כחרדי המבקש להעתיק את מגוריו לשכונה, אמרה הנציגה: "יש היום בשכונה קהילה מעורבת והכבישים פתוחים בשבת". עוד הוסיפה כי "הקהילה הדתית היא בעיקר 'עמך' - לא חרדים חזקים במיוחד, לא מהקהילה האשכנזית שאני יותר מכירה. אבל זה אזור שהולך ומתחרד". הנציגה טענה כי כמאה משפחות חרדיות כבר מתגוררות ברחבי השכונה.
במינהל קהילתי גוננים מטילים ספק במספר הזה: "בבחירות האחרונות היה נציג חרדי שהציע את המועמדות שלו והוא לא פרסם את התמונה שלו כמו שאר המועמדים, בשביל שלא יזוהה כחרדי", אומרים במינהל, "המטרה שלו הייתה לסחוף קולות חילוניים, אבל גם אחרי הסכם שלו עם מועמדים אחרים הוא לא גירד את המאה קולות מכל האזור".
לדברי נציגת הוועדה, מטרתם היא לשכן חרדים בקטמונים ח' ו ט', שכונות שממוקמות בין צומת פת למתחם אצטדיון טדי. מחירי הדיור באזור זולים יחסית לעיר - סביב 2,200 שקל עבור שכירות חודשית לדירות שני חדרים, המתאימות לזוגות צעירים חרדים.
"אני יכול להבטיח לך שלא יהיו מלחמות דת בשכונה", אומר אחד מאנשי הוועדה, "זה לא נכון לקרוא לקטמונים שכונה חילונית, כי אלה לא האנשים של קריית היובל. הם לא אנשים אינטליגנטים שיסחבו אותך למשפטים ולתביעות. אלה חבר'ה שהרבה מהם עבריינים לשעבר, מהסוג שיגיד 'תן לנו לחיות את החיים ולהמשיך הלאה'. לא מזמן בניתי מרפסת, ושום שכן לא עשה לי בעיות.
"עכשיו בנו לנו מקווה מפואר בארבעה מיליון שקלים ברחוב יהודה הנשיא. יש שני כוללי ערב בשכונה, ויש גם קירוב של 'לב לאחים' כל יום שני בבית כנסת שלנו. הכול באווירה טובה.היום דיברתי עם מישהו שכל הגוף שלו מלא קעקועים כאילו הוא החבר הכי טוב שלי, זו האווירה בשכונה".
נציגת הוועדה מספרת כי חרדים צעירים רבים כבר רכשו דירות בשכונה. כרגע הם משכירים אותן, אך הם ממתינים שהקהילה החרדית בשכונה תגדל כדי לעבור אליה בעצמם. "המטרה שלנו היא לקדם את הקהילה שלנו", אומרת הנציגה, "יש המון אברכים שקנו כאן דירות, והמטרה היא שהם יגיעו לגור בשכונה כשהם יראו שכבר יש כאן קהילה חרדית גדולה".
לדבריה, "לבעלי הדירות ולנו יש אינטרס משותף: במקום שהדירות יושכרו לסודנים או אתיופים, שבהרבה מקרים לא משלמים שכר דירה, הם יושכרו לזוגות חרדים".
נוסף לניסיון למשוך לשכונה את בעלי הדירות החרדים, הוועדה מסייעת לרוכשים פוטנציאליים מהמגזר ומתווכת בינם ובין מוכרי דירות. לפי הפרסום, בעד השירות תגבה הוועדה דמי תיווך. בימים אלה מציעה הוועדה למכירה דירת שלושה חדרים בקומה רביעית בעלות 740 אלף שקל - מחיר זול ביחס לכל שכונה בעיר.
גורם במינהל סבור כי התכנית החרדית להשתלטות על השכונה לא תצא אל הפועל. "אני מבין למה מושך לגור דווקא שם, כי המחירים זולים", הוא אומר, "אבל זה לא ילך בגלל שקטמונים ח' וט' זה לא מקום שחרדים יכולים לגדל בו ילדים. סמוך לשכונה יש את אצטדיון טדי, שמתקיימים בו משחקים בשבתות, וכל כריזה של 'גול' נשמעת בכל רחבי קטמונים.
"חוץ מזה הארנה נבנית עכשיו בפאתי השכונה וגם היא תפעל בשבת, ויש את כביש 4, שייסעו בו בשבת". עוד מוסיף הגורם כי באזור המדובר משקיעים דווקא ביוזמות פלורליסטיות ובתחום החינוך: "רוב ההשקעות של המינהל הולכות לשם", אמר.
בעבר נאבק הציבור החילוני בשכונה נגד העירייה משום שהקצתה מבנה ברחוב בן זכאי בשכונה לגן חב"ד. בשנים האחרונות השכונה שקטה, אך אולי ההתארגנות החדשה תכעיס את התושבים החילונים, וכמו חילונים בשכונות אחרות הם ייאבקו כדי לשמור על הצביון החופשי הישן של שכונתם.
לדברי חברת המועצה רחל עזריה (ירושלמים), המתגוררת בעצמה בקטמונים, "זה חלק מהשיטה של החרדים להשתלט על שכונה פלורליסטית. השלבים בשיטה הם להוריד את ערך הדירות, למכור דירות לכמה חרדים ולהבריח בהדרגה את התושבים החילונים והמסורתיים. אבל לאחר כמה ניסיונות כאלה הציבור הירושלמי למד להתמודד עם השיטה.
"כמו שבקריית היובל נוצרו קהילות חזקות, שמוודאות שהשכונה תישאר פלורליסטית, כך גם בקטמונים יש מינהל קהילתי מאורגן ומוצלח, והוא יידע לדאוג שהשכונה תישאר פלורליסטית. הגיע הזמן שהעסקנים החרדים יפסיקו לכבוש שכונות, ויתחילו לחשוב איך לשלב את הציבור החרדי בחברה הישראלית".
יוסי סעידוב, יו"ר המינהל הקהילתי גוננים, אומר: "מאכזב לגלות שעסקנים חרדים מאכלסים דירות בשכונתנו בפליטים סודנים, כדי לפגוע בערך הדירות וכך להבריח את תושבי השכונה. הם מנצלים את מצוקתם של הפליטים ומתסיסים את הקהילות השונות זו נגד זו - פעולות פסולות הנוגדות את רוח היהדות ומעידות על סולם הערכים המעוות של הנוקטים בהן.
"שכונתנו הייתה ותישאר תמיד שכונה פלורליסטית, המכבדת את כל סוגי האוכלוסיות. השכונה עוברת התחדשות קהילתית משמעותית, ובמסגרתה קהילות חדשות וצעירות לוקחות אחריות על עתידן ועל עתיד השכונה. איננו 'פחות אינטליגנטים', ואנחנו מציעים לעסקנים החרדים ללמוד מתושבי הקטמונים כיצד מכבדים את השונה וחיים לצדו. אנחנו מאמינים כי האוכלוסייה החרדית צריכה להשתלב בחברה הישראלית באמצעות השכלה רחבה וכניסה לשוק העבודה, ולאור ננהג כמינהל קהילתי".
נועם פנחסי, חבר בוועד הפעולה של "קריית יובל חופשית", מייעץ לתושבי קטמונים להילחם על התשתיות, וכך למנוע השתלטות חרדית: "מה שקרה ברמות, ברמת אשכול ועכשיו בגבעה הצרפתית זה שהם הקימו בשכונות בית כנסת, אפילו שלא היה בו צורך. אחר כך הם מציבים עמודי עירוב ובונים גנים, בתי ספר ומקווה, ואחרי שיש להם תשתית הם באים בהמוניהם ומשתלטים על השכונה", הוא מסביר על האסטרטגיה החרדית.
לדבריו, "התשתית הזו היא קרקע פורייה למשוך עוד ועוד חרדים לגור שם. מניסיון העבר שלנו השכנים צריכים להילחם ולסרב לכל דבר קטן, אפילו למעלית שבת או לשעון שבת בבניין, ובטח למקווה או בית כנסת. זו לא גזענות; כמו שהם לא מסכימים שחילוני יפתח במאה שערים דיסקוטק או מועדון, ואני לא יכול לבוא לגור בשכונה חרדית, שגם הם שלא יבואו לגור בשכונה חילונית. אצלי בבניין יש שלט שכתוב בו: 'כאן מדליקים אש בשבת' ו'כאן לא שומרים שבת', בשביל שיידעו ויבינו שזו שכונה חילונית ואין להם מה לחפש כאן, כשהם רואים את זה, או שהם רואים בשכונה תמונות תועבה, הם לא יבואו לשכונה".
פנחסי מוסיף כי לפי הנתונים שבידי הוועדה, כיום יש הגירה שלילית של חרדים מקריית היובל: "אני מורה נהיגה ויש לי תלמידים חרדים שחשבו לבוא לגור בקריית יובל, אבל כשהם שמעו שיש בשכונה בלגנים הם ירדו מזה. היום יש בשכונה יותר פעילות של הנוער החילוני בצופים, יותר כיתות חילוניות נפתחות ויש יותר מוסדות לימוד של הציבור הפלורליסטי שהתעורר. עם זאת אנחנו עדיין נשארים עם יד על הדופק, וממשיכים בכל מה שעשינו עד היום בשביל לשמור על השכונה שלנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם