ראשי » מקומי » השרון » כפר סבא/רעננה/הוד השרון

מתרגלים לנדודים: אנשי "קרקס אמריקנו" מדברים

הם קופצים, מלהטטים ומבדרים את הקהל. האקרובטים של "קרקס אמריקנו", שהגיע להוד השרון, מספרים על חיי הנדודים שלהם, מציגים את אהבתם לקהל ולסיכונים ומסבירים מה מניע אותם להמשיך ולהופיע כל כך הרבה שנים. "הקהל נותן לנו את הכוח להמשיך ולהופיע"

הם נודדים מעיר לעיר וממקום למקום ומתפרנסים מלשעשע, להצחיק ולבדר את הקהל. חלקם דור שני ושלישי למשפחות של להטוטנים וכבר מילדות הם ינקו את האהבה. האקרובטים של "קרקס אמריקנו", שהגיע בשבוע שעבר להוד השרון, חיים על הקצה כדרך שגרה. למרות זאת, קפטן מוניוס, הנורה מתותח, סשה, יוליה, הנס הליצן ואשתו אינגריד לא היו מחליפים את עבודתם באף עבודה אחרת. "הקהל נותן לנו את הכוח להמשיך ולהופיע", הם אומרים.

בעידן שבו ילדים חיים בעיקר במחשב ופוגשים את חבריהם בפייסבוק, קרקס המשלב להטוטים ואקרובטיקה מביא קצת קסם לחיים. אגב, ב"קרקס אמריקנו" אין הופעות של בעלי חיים, בגלל המאבק של פעילי זכויות למען החיות. מסיבה זו האקרובטים נאלצים לעבוד קשה ולהמציא את עצמם כמעט בכל יום מחדש. הם עפים באוויר, נורים מתותח אמיתי ונוסעים תוך עמידת ידיים על אופניים, והכול במטרה לבדר אותנו, הצופים.

את הנס הליצן, הבדרן והלהטוטן חסר הפשרות פגשתי במתחם הקרוונים הסמוך לקרקס שהוקם במתחם 200 בעיר. מתחם הקראוונים, השוכן מאחורי אוהל הקרקס הגדול, נראה כמו קיבוץ קטנטן. יש בו אפילו מטבחון מאולתר מתחת לבד ברזנט מתוח ועשרות חבלי כביסה צפופים המתנופפים ברוח בכל פינה במתחם. שם, נטולי מסיכות ואיפור, חיים אמני הקרקס את החיים שבין הופעה להופעה ואת החליפות הגרנדיוזיות והזוהרות מחליף, כמה צפוי, הטרנינג הנוח או הג'ינס הקרוע.

כבר שלושה חודשים בארץ שהנס הליצן וחבריו האקרובטים מנהלים את שיגרת יומם בעיר הקרוונים הקטנטנה שנודדת בכל פעם לעיר אחרת. כל אדם אחר היה מתקשה אולי לעמוד בשגרת החיים הזאת. "כשמתרגלים לחיי נדודים מגיל צעיר, זה הופך להיות עניין שבשגרה וכמו לכל דבר, מתרגלים גם לזה", אומר הנס (36) מקולומביה, שכל חייו עברו בקרקס.

"כל המשפחה שלי עבדה בקרקס", הוא מספר. "אבא, אמא, דודים ובני דודים. מגיל קטן רציתי להיות כמוהם וחיכיתי לרגע בו אוכל לעלות על הבמה בעצמי". הוא התחתן עם אינגריד, אף היא ממשפחה של אמני קרקס, ויחד נולדו להם שני ילדים, כיום בני 8 ו-17. כמשפחה הם נודדים ממקום למקום ומנהלים חיי שגרה בנדודים. פרנקו, בנו הבכור של הנס, הולך בדרכי אביו

והוא עובד בקרקס מזה שלוש שנים ומדהים את הקהל בקטעי ג'אגלינג.

"זאת אחת העבודות הבודדות בהן ניתן לשלב חיי משפחה ועבודה ודבר אחד לא בא על חשבון השני. למעשה, אנחנו כל הזמן ביחד", אומר הנס ומציין כי כאשר ילדיו היו תינוקות, הוא ואשתו נעזרו בחברים מהקרקס או בבני משפחה ששמרו על הילדים בזמן ההופעות. אינגריד, שמשלבת ריקוד אומנותי כנערת גומי עם קטעי אקרובטיקה אוויריים, חזרה להופיע חודש אחרי הלידה. "אלה החיים שלנו וזה מה שאנחנו מכירים", הוא מסביר.

לואיס מוניוס (56), שמכונה "קפטן מוניוס", נולד בארגנטינה לאב אקרובט ומזה 30 שנה הוא נורה מתותח אמיתי בקטע שאורך שניות ספורות בלבד כדי לשעשע ולבדר את הקהל המריע. הוא מסופק מעבודתו, אך אומר כי לאחר סיבוב ההופעות בארץ הוא מתכנן לחזור לארצות הברית ולפרוש מחיי הקרקס התובעניים בחיפוש אחר שקט ושלווה.

צעירי הלוליינים הם סשה ויוליה, בני 20, שחברים מכתה ח' והתארסו לפני כשנה. הם נולדו ברומניה והצטרפו יחד לקרקס. הזוגיות שלהם נמצאת במבחן מדי יום, הלכה למעשה. כל אחד מבני הזוג מאבטח את החבלים כשהשני מבצע את הלהטוט. מסיבה זו הם מספרים על חיים דינמיים ומלאי עניין ואומרים שבכל אקרובט מצוי יצר ההרפתקנות וקצת טירוף.

"קרקס אמריקנו" במתכונתו החדשה כולל 20 אמני קרקס (בהם שלוש נשים) מתשע מדינות: סין, רוסיה, אוקראינה, קולומביה, רומניה, צרפת, בלגיה, ארצות הברית וזוג ישראלים שמחליפים בגדים במהירות מסחררת. את קטעי הקישור וההנחיה מעביר מנחה מקומי שמגשר על קשיי השפה.

הנס מספר כי פציעות הן חלק מעבודת הקרקס וכי אשתו אינגריד נפלה לפני 11 שנים מגובה של שבעה מטרים ונחבלה. במשך חמישה חודשים היא הייתה מנוטרלת לאחר ששברה יד, רגל וכמה חוליות בגב ועברה הליך שיקום ממושך. "במהלך תקופת ההחלמה היו מחשבות לפרוש, או לפחות להפסיק עם הקטעים האוויריים ולשלב קטעים רגועים יותר", הוא מודה. "עם הזמן היא חזרה לעצמה במלוא המרץ".

הוא מודה כי אמני הקרקס חשופים לסיכונים ולפציעות יותר מכל עבודה אחרת ולכן חשוב לשמור על הבטיחות. "מאז הפציעה אין מצב שהיא עולה לבד לבמה בלי שאני או פרנקו מאבטחים את החבלים ומשגיחים מלמטה", הוא מבהיר ומוסיף כי אמני הקרקס ניחנים במשמעת עצמית נוקשה. "עם זאת, חשוב לדעת גם מתי לשחרר. למדתי עם הזמן לסלוח לעצמי על טעויות ולקבל גם את הפאשלות כחלק מהמקצוע", הוא מתוודה.

חיי הנדודים מלווים בהרבה געגועים לבית ולחברים. החיים בקרקס נחלקים לתקופות של הופעות, בהן יש שתיים ואפילו שלוש הופעות ביום. "בתקופות של פגרה חשוב לתת לגוף לנוח יום או יומיים, ובשאר הזמן עושים חזרות כדי לתרגל, להשתפר וללמוד דברים חדשים", הם מבהירים.

הנס מציין כי עבודתו של הליצן היא אחת הקשות שבעבודות בקרקס. "יש אמנים שמתאמנים שנים על קטע של מספר דקות ורצים איתו כל החיים בווריאציה כזו או אחרת. הליצן צריך להמציא עצמו בכל פעם מחדש והוא חייב תמיד להיות שמח".

לפני מספר שנים קיבל הנס בשורת איוב על מות אביו דקות ספורות לפני עלה לבימה. למרות הכאב, ההצגה הייתה חייבת להימשך. "הייתי שבור, אבל עליתי לבמה מחוייך והצחקתי את הקהל. אנשים משלמים הרבה כסף ואותם לא מעניינים הקשיים שמאחורי הקלעים. אף אחד לא רוצה לראות ליצן בוכה".

מה הדבר הקשה ביותר בחיי הנדודים?
"לעזוב את המשפחה המורחבת והחברים לתקופות ארוכות זה לא פשוט". ובאותה נשימה הוא אומר: "הבית נמצא היכן שהלב נמצא, והלב שלי נמצא בקרקס עטוף באישתי ובילדיי".

עד איזה גיל אתה חושב שתוכל לעבוד בקרקס?
"כל עוד יהיה לי הכוח והקורדינציה הדרושים אני חושב שאהיה על הבמה. מאוד חשוב לי להראות טוב ושהבגדים ישבו עליי יפה".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...