במקום לקטר: כך נתמודד עם בעיית המסתננים
במקום להסית, לקטר, להתמרמר, לנפץ זגוגיות ולהשליך ביצים - הנה בדיוק מה שצריך לעשות כדי לפתור את בעיית המסתננים
והנה חידה: אם אכן יתפסו הטורקים את הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי ואכן יושיבו אותו ל-9,000 שנה בכלא, מה זה אומר מבחינת פרשת הרפז? הפתרון בסוף הטור.
בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

כבר שבועיים כולנו מברברים למוות זה עם זה, זו עם זו, בענייני "פצצת הזמן" המתקתקת בדמותם של הפליטים הסודנים, האריתריאים ושאר ירקות כהי העור שמפרים את האיזון הישן והידוע של אחד רוסי, שניים מרוקאים ושלושה אשכנזים מרוטים.
אני לא רוצה לזלזל בפצצה או בזמן המתקתק, אני לא חושב שיש כאן משהו פחות חמור מהפצצה האיראנית. אני רוצה ברשותכם להיות מעשי ולהציע תוכנית פעולה, משהו אמיתי שאפשר באמת לעשות במקום לקטר, להתמרמר וכל שאר הקלישאות שעפות בכל בית בישראל.
את התוכנית, שפרטיה יובאו מיד, אפרסם
רבים מהמרכיבים של התוכנית הוצעו על ידי אנשים טובים ממני. היא בכל מקרה הרע במיעוטו כי טוב נורא מהמחדל הזה - כבר לא יצא. אפשר להמשיך לשבת ולהתבכיין איך לא עשינו כלום עד עכשיו ואפשר לקום ולעשות מעשה, בעיקר הממשלה אבל גם אנחנו, האזרחים המודאגים שלא יכולים יותר לשאת את החרפה. נתחיל.
אבל אומר בכל זאת - לבנות 24 שעות ביממה את הגדר. זהו, אמרתי.
אני חייב להתחיל בכמה לאווים, כי אני שומע את הקולות וכדאי להבהיר:
1. להרוג את כל המסתננים.
זה רעיון לא טוב. ראשית, גם אם יהיה פה איזה גאון עם תת-מקלע בלתי נגמר, אני לא מאמין שהוא באמת יצליח להרוג את כולם. אפילו הגרמנים לא הצליחו להרוג את כל היהודים והם היו הרבה יותר מסודרים מאתנו; שנית, הם כל הזמן ממשיכים להגיע. לא כדאי להתחיל אפילו. יש עוד בעיה, מבחינה תדמיתית אני לא בטוח שזה יעשה שירות טוב. גם ככה אנחנו לא במיטבנו בעולם הגדול, רצח עם לא ישפר את הזווית ההומנית שלנו.
2. להשאיר את כולם כאן, יהיה סבבה.
אז זהו, שלא יהיה סבבה. יהיה נורא, בטח במצב הנוכחי שלהם. חייבים להחזיר חלק גדול מהם חזרה לארץ המוצא, אין מוצא אחר.
3. להמשיך להקשיב לפוליטיקאים המסיתים מהימין.
לא טוב. הם לא באמת רוצים לפתור, הם רוצים לספר לנו עוד שנתיים שהם היו הראשונים שזיהו. הם לא מזהים כלום חוץ מכמה קולות בחוצות העיר שבסופו של דבר ילכו למישהו שיפסיק לצעוק ויתחיל לצווח.
4. להקשיב לפוליטיקאים מהשמאל.
בשום אופן לא. הם בעיקרון רוצים לעבור לגור עם המסתננים, אבל לא בסופ"ש הזה כי יש להם בדיוק מסיבה לספר החדש של כנען בת רקטום שעוסק בבעיה הפלסטינית מהזווית של הקליטוריס.
הכרזה על מצב חירום - ממחר, לא שבוע הבא, לא עוד חודש. ממחר - לא מגיע לישראל ולו עובד זר אחד נוסף. חלאס, סוף!
אתם בטח יודעים שהמדינה (ועוד לא מעט חברות כוח אדם) עושה הון עצום על כל עובד זר שנכנס הנה. אחר כך מגרשים את אלה שהתאהבו והביאו ילד או שניים, והדלת המסתובבת ממשיכה להסתובב וככה ייצרנו עולם עבדים חדש ומודרני בלי ממש להתכוון. אז עוצרים, לא מביאים איש אחד חדש כשלב ראשון.
מחר, לא בחודש הבא, מקימים את הוועדה שהייתה אמורה לפעול כאן כבר שנתיים לפחות, ועדה שבזמנו הופעלה על ידי האו"ם שתקבע מדי יום מי פליט ומי לא. הנקודה הזו היא קריטית. העולם, אתם יודעים, נהיה מקום נורא רע בזכותנו, בני האדם. יש מקומות שבהם אי אפשר להשיג מקום למסעדה נורמלית בערב, ויש מקומות שאין בהם מקום שבו אפשר להרגיע את אחותך שהרגע נאנסה.
אנחנו חייבים לקחת אחריות על העולם ופליט הוא פליט לעד. שחור/ צהוב/ יהודי או ערבי - פליט. אנחנו היינו פעם כאלה, אולי יום אחד נהיה שוב (הלוואי שלא), אבל אנחנו מחויבים להתנהג כבני אדם לפליטים ובואו נמצא אותם ונציל אותם.

מילה אכזרית אבל יכול להיות שבסיפור הזה תהווה קרש הצלה לכולם. אחרי שנדע מי פליט - נדע מי לא. מאותו רגע צריך לקחת את כל כוחות השיטור, ביטחון, קהילה שיש לנו (כוח מתנדבים חייב לקום, אני מתחייב להתנדב יום בשבוע), לאסוף את המסתננים ומהגרי העבודה ולרכז אותם במקום אחד.
גם למילה "לרכז" יש קונוטציה בעייתית מבחינה יהודית היסטורית, אבל כולם יהיו במקום אחד - לא כלא, אבל מקום גדול שבו יהיו מזרנים, אוכל וסידורי רפואה מינימליים וכמובן שמירה ידידותית - כי אנחנו מתכוונים לטוב.
הסלקציה תהיה פשוטה - אלה שהגיעו מארצות שאליהן אפשר להחזיר בקלות יקבלו צידה לדרך, סכום כספי צנוע שיאפשר להם להסתדר כמה ימים, וקדימה למטוס. ועכשיו מגיע השלב החשוב והמשמעותי:
לכל עשרות האלפים שיישארו (בערך 40-30 אלף איש) יוצע לעבוד באותן עבודות שעבורן אנחנו מביאים עובדים זרים. מי שיסרב לעסוק בעבודות האלה יגורש מיד, בין אם ארצו בוערת ובין אם לאו. מי שיבחר לעבוד בעבודה המוצעת (חקלאות, בנית הגדר, עבודה עם קשישים וכדומה) יעבור קורס מזורז ויתחיל לעבוד.
לא עשו אותנו באצבע, אנחנו מבינים שיהיו כאלה שיבינו שכדאי להם להסכים לעבוד ואחרי דקה לחזור ולהתבטל. לכל אחד יהיה חודש ניסיון שבו יצטרך להצטיין ולהוכיח את עצמו, אחרת יגורש. אני מאמין שאנשים שיעבדו, יתוגמלו כבני אדם ויוכיחו לעצמם שהם מסוגלים להתפרנס בכבוד - יהיו בני אדם טובים לפחות כמו מירי רגב. ותזכרו - כל אלה יהיו במקום העבדים הרגילים שאותם אנחנו מביאים מדי יום וגוזרים עליהם קופון.
1. 40 אלף איש, סודנים גויים ערלים יהפכו לאזרחים מהמניין? כן! אנחנו ייצרנו את המחדל הזה, אנחנו צריכים לאכול את פירותיו. חלק גדול מהמסתננים והפליטים יישארו כאן לעד אם ירצו, ואנחנו, לא תאמינו, נצטרך להתייחס אליהם באופן שוויוני לגמרי. למרות מה שאלי ישי והרב עובדיה יוסף מספרים לנו - האדמה הזו היא לא באמת-באמת שלנו, כמו שניו יורק היא לא באמת של האמריקאים. ככה זה כרגע, אבל יש פה עולם מרושע, בלתי נדיב ואכזר שהפך את חלק מבני האדם לתתי-אדם, לחיות נרמסות. יכול להיות שדווקא העם היהודי חייב לעצור את זה.
2. נגרש אנשים שלא ירצו לעבוד במה שנגיד להם? נגרש מסתננים מדרום סודן? כן, במחיר ה"אימוץ" של חלק מהם, נאלץ לגרש חלק אחר. העולם ירטון אבל נשלח את מירי רגב להסביר. כבר הרווחנו מעצם השליחה.
3. נאסוף אותם מהבתים למחנות ריכוז? אנחנו היהודים? כן, כדי להציל אותם, כדי לעזור להם, כדי לחיות איתם בשלום דקה אחרי זה. אין בררה אחרת.
4. כמה זמן ייקח כל הסיפור הזה? שלושה חודשים. נשבע לכם בילדיי. צריך רק להחליט ולעשות. וצריך כאמור מתנדבים. אני מזכיר שוב שאני מתנדב יום בשבוע. ואתם?
אל תשכחו - יש לנו ארץ מפוערת, בעין. לא כולם הם ילדים של אנשים ששיחקו בכסף בקניון והפסידו, יש ילדים שפעם ראשונה שמעו שמשחקים בכסף. שבת שלום.
התשובה: לא זאת השאלה. השאלה היא אם ב-9,000 שנה בטורקיה הכל כלול או שזה אקסטרה.
meroz.guy@gmail.com
