ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

למה הומואים ערבים לא פונים להליך פונדקאות?

על רקע ה"בייבי בום" בקהילה הגאה, בולטת העובדה שרק הומואים ערבים ספורים בוחרים להביא ילד לעולם בהליך פונדקאות

בשנים האחרונות הפכה הפונדקאות לאלטרנטיבה מקובלת עבור זוגות חדמיניים גברים שמעוניינים להרחיב את המשפחה. המלצת ועדת משרד הבריאות לאשר פונדקאות לזוגות כאלה, שפורסמה בשבוע שעבר, עשויה להפוך את התהליך לקל יותר, שכן עד כה נאלצו זוגות גברים לקיים את ההליך בחו"ל.

אבל בעוד שבקהילה הגאה עוררה המלצת משרד הבריאות ויכוחים ודיונים, עבור זוגות חד-מיניים ערבים מדובר עדיין בהליך שנמצא כמעט מחוץ לתחום. "נראה שהם לא כל כך מכירים את האפשרות הזאת, ומבחינה חברתית זה מאוד בעייתי - גם ללא גייז", מסביר דורון ממט, בעליה של חברת "תמוז", שמציעה מסלולי פונדקאות בחו"ל.

בארבע השנים שבהן החברה קיימת, מספר הפונים אליה הלך וגדל, ובשנה האחרונה החברה ליוותה כ-50 איש בדרכם לתינוק חדש. עם זאת, בכל השנים האלה רק שישה זוגות או יחידים ערבים פנו לחברה, ומהם רק ארבעה התחילו בהליך. "נראה שבחברה שמרנית יותר הרעיון של פונדקאות עלול להיחשב כילד סוג ב', וזו לדעתי הסיבה שזה לא קורה הרבה", אומר ממט.

אחד מהיחידים שעלה על המסלול הזה הוא מוסא (שם בדוי), הומוסקסואל בשנות ה-40 לחייו שכיום חי בתל אביב עם בתו, בת כמעט שנתיים, שנולדה לאם פונדקאית בהודו מביצית שהגיעה מדרום אפריקה.

"הבנתי שאני רוצה ילד כבר לפני יותר מ-15 שנה , אולי כל חיי, אבל פשוט לקח הרבה זמן למצוא את המסלול שגם מקבל גייז רווקים", מספר מוסא. "בתור לא יהודי זה היה עוד יותר קשה. אם הייתי יהודי אז מזמן הייתי בטח מוצא קשר של הורות אחרת, עם נשים לסביות שעושות ילדים עם גברים ומגדלים את הילדים באיזושהי צורה משותפת. אבל יהודייה בטח תעדיף לעשות דבר כזה עם יהודי, ונוצרייה לא תרצה לעשות את זה בכלל כי החברה פחות פתוחה.

"לכן הייתי צריך לחכות שתבוא החברה של דורון. התחלתי את התהליך כשהיה לי בן זוג צעיר, גם בגילו וגם בנפשו, ואחרי

חצי שנה נפרדנו. מאז שנסעתי להביא את בתי מהודו אני מגדל אותה לבד. בימות השבוע יש לי מטפלת בבקרים, ובסופי השבוע אני אצל ההורים, שלשמחתי תמכו מההתחלה".

לדברי מוסא, בניגוד למשפחתו הקרובה, משפחתו המורחבת וכן חברי ילדות לא מכירים את הרקע של בתו ומטעמי נימוס נמנעים מלשאול. "אנשים לא מטומטמים ובטח יודעים שאני מעדיף גברים. בכל אופן אצלנו לא שואלים יותר מדי שאלות. אגב, גם החברה היהודית קשה לגייז, לא פתוחה לדברים שונים, חוץ מאשר בתל אביב - שזו לגמרי בועה.

"אבל גם בתל אביב המילה 'ערבי' תמיד מתקשרת למשהו לא בסדר, משהו בהקשר רע, ואנשים דוחים אותך מראש, לא מוכנים לבדוק אותך כמי שאתה. קשה למצוא ככה בן זוג, כשאתה מתחיל לצאת עם מישהו, ששומע שאתה ערבי ומיד אומר 'זה לא אתה זה אני', וכאלה".

ואיך מתמודדים עם אתגר האבהות?
"אבהות זה דבר נהדר, זה מה שרציתי במשך שנים ונלחמתי על זה. אני מטבעי אדם אופטימי, חי, שמח, לא סובל. מקבל כל דבר לטובה".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...