ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

איך מתמודדת המוזיקאית חן רותם עם הביסקסואליות של בן זוגה?

כיצד מתמודדת המוזיקאית חן רותם (30) עם הביסקסואליות של בן זוגה עומר יפמן (38), שעל אף הזוגיות ארוכת השנים ביניהם, אינו מוותר על מפגשים מזדמנים עם גברים?

"יש בזה משהו חולני. אתה לא מסוגל להתחייב לכלום עד הסוף, וזה כבר הרבה מעבר לסטרייט או גיי".

הבחירה של עומר יפמן, במאי הסרט "כל הבקרים השמחים", למקם בשלב מוקדם של סרטו את השיחה הזו, שמתנהלת בינו לבין אחד הגברים שהוא מבקש להכיר, עשויה להוציא את המילים מהפה לרבים מהצופים שנחשפים לסיפורו: ביסקסואל, שמנהל זוגיות ארוכת שנים עם אישה, אבל לא מוותר על מפגשים מיניים עם גברים.

יפמן (38), עורך וידאו ועובד במסגרת עמותת "להב" עם בני נוער בסיכון ברחבי הארץ, שם את עצמו ואת בת זוגו במרכז הסרט באופן חשוף ואמיץ ומאפשר הצצה למערכת היחסים המורכבת שלהם, על הדילמות וההתחבטויות שמעוררת הנטייה המינית שלו.

במידה רבה גיבורת "כל הבקרים השמחים" היא דווקא בת הזוג חן רותם (30), מוזיקאית בתחילת דרכה ומי שאחראית לפסקול הסרט. רותם יודעת על המפגשים המיניים של בן זוגה עם גברים ומאפשרת אותם, והתמודדותה עם הנושא המורכב תופסת מקום מרכזי בסרט.

"אני חושבת שמוקדש לי מקום בסרט כדי לתת תחושה יותר שלמה של עומר", היא מסבירה ל"זמן תל אביב". "רואים אישה שהיא לא קורבן של הסיטואציה וכשנפרסת התמונה שלי, זה נותן לגיטימציה לעומר".

"נשים יתחברו להתמודדות של חן ולא שלי", מודה יפמן. "כדמות אני שנוי במחלוקת ויכול לעורר זעם וביקורת. אנשים במצבי מזדהים איתי, אבל מי שאין לו משיכה לגברים לא יכול להבין את זה".

ואכן, אפשר להניח שמרבית הצופים יתקשו לחוש הזדהות מידית עם יפמן. הדמות שלו עלולה להצטייר בעיני רבים כדמות של גבר שמתקשה להתחייב, כזה שמנהל מערכת יחסים אבל לא מוותר על סטוצים מחוץ לזוגיות. רותם לא רואה את הדברים כך:
 
"אמנם לא התחתנו אבל יש בינינו מחויבות ונאמנות. חוץ מזה, יש בסוף הסרט ילד, שהוא היום בן חמישה חודשים, שזו ההתחייבות הכי גדולה. דווקא מפני שהסיטואציה היא קשה, דווקא מפני שיש עוד אופציות, הבחירה נעשית כל הזמן. אנשים נורא מנסים למשוך אותנו לשאלה אם מה שיש בינינו זה יחסים פתוחים, אבל בסופו של דבר יש פה מצב מורכב ואלה הפתרונות שאנחנו מצאנו למצב הזה".

"כל הבקרים השמחים", שהופק על ידי ארי דוידוביץ', "היפרמדיה", ונתמך על ידי ערוץ 8 וקרן מקור, יוקרן בפסטיבל הקולנוע הגאה (16-9 ביוני, סינמטק תל אביב), ולאחר מכן ישודר בערוץ 8 ובסינמטקים ברחבי הארץ. כאשר הוא הוקרן לראשונה לפני כחודש ב"דוקאביב", הסרט חשף בפני רבים ממכריהם של השניים את מערכת היחסים שלהם. רותם אף מכנה אותו "היציאה שלנו מהארון הזוגי".

"ההחלטה לעשות את הסרט הייתה לא קלה אבל הדרייב שלי, חוץ מהתסכול האישי, הוא תחושת השליחות", אומר יפמן. "היה לי חשוב שאנשים ידעו שזה קיים ושזה נורמטיבי. בינתיים רוב התגובות אוהדות וחמות, אבל יש גם אנשים שהביעו כעס".

וזה שווה את מחיר החשיפה?
רותם: "זו שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו כל הזמן: אם זה היה שווה וכדאי. מצד אחד, אתה קורא טוקבקים מגעילים, אבל אז פתאום אתה מקבל מייל או הודעה בפייסבוק מאנשים שלא מכירים אותך ומרגישים שהם יכולים להתייעץ איתך, ואתה מרגיש אחרת".

הייתה לך התלבטות אם להסכים לצלם את הסרט?
"לא. מההתחלה היה ברור לי שאם לא ארשה לצלם את זה לא יהיה סרט, אבל אני סומכת על עומר כבן זוג וכיוצר, והיה לי ברור שהתוצאה לא תהיה צהובה או פרובוקטיבית".

אכן, הסרט מתרחק מהמחוזות הפרובוקטיביים והעיסוק בנושאים מיניים הוא מרומז ביותר, כמעט מרוחק. "אנחנו אנשים מעודנים שלא עושים פרובוקציות", מסביר יפמן את הבחירה. "פרובוקציה זה לא דבר מעניין. להפך, היא מסמאת ומטשטשת את העניין.

"הרעיון היה להישאר במקום הרגשי והאנושי, ואני חושב שזה הישג גדול בשבילי, זה שהסרט נוגע בעיקר ביחסים ובאהבה, ולא במין עצמו. יש גבול עד כמה צריך להכניס אנשים לתוך המיטה. בסופו של דבר הסרט לא בא לספק צרכים צהובים".

הם כבר שמונה שנים וחצי ביחד ולפני חמישה חודשים נולד בנם הבכור נטע. לאורך הסרט וגם בשיחה עמה מביעה רותם קבלה והשלמה עם נטייתו של יפמן. "זה לא הולך להיעלם, זה חלק ממנו", היא אומרת. "עומר הוא איש מדהים ואני לא חושבת 'מה אם' ולא מקנאה באף זוג אחר".

ובכל זאת, במהלך הסרט יש סצנות שחושפות את הסדקים. באחת מהן היא אומרת לו: "אני מוותרת על זה שאני לעולם לא אהיה הבחירה האחת והיחידה שלך, על זה שלעולם זה לא יהיה מספיק".

בשיחה אחרת ביניהם היא אומרת שאף שבתחילת היכרותם ידעה על משיכתו לגברים, קיוותה שאם היא תהיה האישה המושלמת בשבילו, הוא לא יצטרך שום דבר אחר. "אני תמיד יודעת כשהוא הולך להיפגש עם מישהו, הוא תמיד בודק אם זה מתאים גם לי", היא אומרת ל"זמן תל אביב".

"הרגעים הקשים בסרט הם הרגעים של הלבד, ואז אתה לא יכול להרים טלפון לחברה ולספר על זה. זה תמיד קשה כשיש עוד דברים קשים, כלומר, אם היה לי יום רע, זה יהיה יותר מבאס. היו שלבים בסיפור הזה בעיקר כי זה לוקח זמן לעבד את זה ולהבין את זה. אני לא אומרת שתמיד הכול היה בסדר. זה כל הזמן השתנה ועברתי איתו תהליך של להבין אותו ולקבל אותו".

יש חשש שהוא עלול להתאהב באחד הגברים האלה?
"זה לא משהו שהוא מחפש. לכל זוג יכול לקרות שאחד מהם מתאהב במישהו אחר אבל יש בינינו חברות ואהבה גדולות מאוד".

השאלה שעולה מהצפייה בסרט, היא האם היית מאפשרת לו את זה אם במקום מפגשים עם גברים היה מדובר במפגשים עם נשים אחרות. ובעצם מה ההבדל?
"ברור שלא הייתי מאפשרת. זה בדיוק הקו שמפריד בין יחסים עם ביסקסואל ליחסים עם סטרייט. גבר זה משהו אחר, זה משהו שאני לא יכולה לספק לו וזה לא עומד מולי בתחרות ובהשוואה. אז ברמה הזו, של לאפשר לו קשרים עם בחורות אחרות, אני לא עד כדי כך מפותחת.

"אני מבינה גם מעומר וגם מהתחקיר שהוא עשה לקראת הסרט שהחוויה של האנשים האלה היא אחרת. אנשים אוהבים להגיד 'כולם מוותרים בזוגיות, אז למה הוא לא מוותר?' אבל גם בזוגיות רגילה יש זוגות שמאפשרים דברים מסוימים. בסופו של דבר כשהדבר מותר אתה פחות צריך אותו".

יפמן: "זו שאלה מתבקשת, אבל עבורי ועבור חן ההבדל בין גבר ואישה הוא תהומי. אני לא מחפש מערכות יחסים נוספות או רומנים. מבחינה רגשית ונפשית, אני יודע איפה הלב שלי. ההיקשרות שלי לנשים היא אחרת מעם גברים וכמובן שפיזיולוגית זה שונה".

אם זה היה הפוך, אתה חושב שהיית מאפשר לחן לקיים מפגשים מהסוג הזה עם נשים?
"כן. חד-משמעית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...