ראש עיריית נס ציונה: אשלח פליטים באוטובוס לבית ראש הממשלה
נס ציונה היא אחת הערים המאובטחות והשמורות במדינה עם שיטור עירוני מאסיבי 24/7 ו-400 מצלמות. המודל הוא ניו יורק של ג'וליאני: כל אירוע קטן יקבל יחס כאילו היה אסון גדול. ראש העירייה יוסי שבו משוכנע שאצלו האלימות לא תרים ראשה ומתחייב שהעיר לא תגלה סבלנות כלפי פליטים
בימים אלה, בהם האלימות ברחובות מרימה ראשה בכל פינה בארץ – בראשון לציון ורחובות השכנות נשפך לא מעט דם, נשאלת השאלה האם אכיפה אקטיבית ומיידית כמו בנס ציונה אכן משיגה מטרתה ומצליחה להפחית את מקרי האלימות הקלים והקשים, או שמא מדובר בבזבוז כספי ציבור שלא לצורך עבור מיגון יתר ובסופו של יום אלימות תישאר אלימות?
"השיטור העירוני הוקם לפני 12 שנים בתקופת האינתיפאדה", אומר לנו הקב"ט העירוני בנס ציונה ירון לוי, "כחלק מחזון עירוני שמטרתו מניעת פשעים ואירועים חבלניים ואכיפתם באופן מיידי. לפני הקמת השיטור, כשאזרח היה מתקשר למשטרה לדווח על פריצה, היו עוברות מספר שעות עד שהייתה מגיעה ניידת. כיום, על כל בעיה הכי קטנה 'קופצת' ניידת ומגיעה תוך דקות
לדברי לוי, השיטור העירוני הוכיח את עצמו כיעיל ביותר לאורך השנים. כמות הפריצות השנתית לבתים לפני הקמת השיטור העירוני עמדה על כ~400 בשנה. בשנת 2006 מספר הפריצות ירד לכ~350 בשנה וכיום הכמות הממוצעת עומדת על כ~90 פריצות בשנה, וזאת מבלי להביא בחשבון את הגידול באוכלוסיית העיר בעשור האחרון.
מהי עלות אחזקת מערך הביטחון בעיר?
"אחזקת הביטחון בעיר כוללת ניידות שיטור משולב, כ-400 מצלמות המוצבות בעיר ושירותי אבטחה בגני ילדים ובבתי ספר בשעות היום. עלות אחזקת המערך מהווה בין חמישה לשישה אחוזים מתשלום הארנונה בסעיף מיוחד שנקרא אגרת שמירה".
יש הצדקה להחזיק מערך אבטחה כה מאסיבי בעיר רגועה כמו נס ציונה?
"בתור תושב העיר אני חושב שזה בהחלט מוצדק. למעשה אימצנו כאן את המודל שאימץ רודי ג'וליאני בניו יורק".
למה הכוונה?
"בשנות ה-90 כיהן רודי ג'וליאני כראש עיריית ניו יורק, ונכנס לתפקידו כשהעיר הייתה מוכת פשע ואלימות. הוא אימץ את תיאורית 'החלונות השבורים', לפיה במקום מוזנח תשתלט העליבות ותתפתח לפשיעה. בנוסף הוא נקט באפס סובלנות כלפי מעשי אלימות ופשע.
"גם אנחנו החלטנו לאמץ את הטקטיקה הזו כדי להביא למצב שאלימות מסוג זה כלל לא תתפתח, וזאת על ידי אימוץ המודל בשלב ההתחלתי. כלומר, כל אירוע קטן יקבל יחס כאילו היה אסון גדול. כך, על פי המודל שאימצנו, ניתן למנוע התפתחות בעיות גדולות בעתיד. אנחנו מאמינים שיש לטפל בהן גם ברזולוציות הקטנות. כשבעיה קטנה תטופל במיידי, ימנעו אירועים גדולים בעתיד".
אבל בנס ציונה, גם לפני הקמת השיטור העירוני, לא הייתה רמת פשיעה גבוהה אז איך אתה משווה בין ניו יורק לנס ציונה?
"נכון. כשרק קם השיטור פעלה ניידת אחת בלבד. אולם עם השנים האוכלוסייה גדלה וגם רמת מקרי האלימות גדלה. לא רצינו שיתפתח כאן מצב זהה לניו יורק בו הפשע גואה ברחובות, ולכן החלטנו לאמץ את המודל מבעוד מועד.
"כלומר, שיטור נוכח, מהיר וחסר סובלנות לאלימות, שרואה ומגיב בכל מצב ובכל מקום. עם השנים ראינו בבירור איך הפשיעה יורדת. לדוגמה, אחת לכמה שבועות אנחנו סוגרים את כל הכניסות לעיר ובודקים כל רכב שנכנס במטרה למנוע קינון של גורמים עבריינים בעיר".
מדוע החלטתם להציב בעיר 400 מצלמות?
"המצלמות הוצבו לפני חמש שנים בפרויקט חלוצי שיזם ראש העיר. מטרתן היא להשלים את עבודת השיטור ולסייע לו. המצלמות מגיעות לרזולוציה שיכולה לחשוף בבירור פנים אנושיות ומספרי רכבים. עובדה זו מקנה לנו יכולת הגעה בזמן אמת לקטטות והפרות סדר. כמו כן, במקרים של גניבות ומעשי ונדליזם אנו יכולים בקלות לאתר את הפושעים ולהענישם. בכך אנו מהווים כוח עזר למשטרה שסובלת מהיעדר כוח אדם ותקציבים לטיפול בבעיות השותפות ברחובותינו".
לוי מראה לי במסך הטלוויזיה מקרה שנתפס במצלמות האבטחה, כיצד חבורת נערים שיכורים נכנסת לאמצע צומת ראשי בעיר, דופקת על מכוניות ומסכנת את עצמה ואת הנהגים. "המקרה התפתח תוך שניות ספורות לקטטה המונית באמצע הכביש. המצלמות זיהו את המקרה ותוך שתי דקות בלבד אנו רואים במסך את הניידות במקום אשר פיזרו את הקטטה ודיווחו על כך למשטרה, שהגיעה מאוחר יותר והביאה למעצרם של חמישה נערים. כל הסיפור הסתיים תוך חמש דקות".
יום שישי שעבר, 23.00 בלילה. ניידת השיטור העירוני המשולב מחכה לנו בצדו האחורי של בניין העירייה. את פנינו מקבלים אלון ערג'י ויאיר כהן, הפקחים התורנים שהולכים לבלות לילה שלם של סיורים ברחובות העיר במטרה לשמור על הסדר והביטחון בה.
"האירועים אליהם אנו נקראים מידי לילה הם רבים ומגוונים", מסביר אלון ערג'י בעודו נוהג ברכב השיטור, "זה יכול להיות אירוע פשוט כמו רכב שחסם חנייה של בית בעיר. קריאות רבות אחרות נוגעות לנושא של מטרדי רעש כדוגמת מסיבה קולנית של נערים הנמשכת אל תוך הלילה. תופעות אחרות עוסקות בענייני אלימות.
"בכל ליל שבת מסיירות בעיר שלוש ניידות שיטור גלויות וניידת שיטור סמויה שפועלות בשיתוף ובקשר מתמיד זו עם זו, ובמקביל מחוברות למוקד 106 העירוני שפעיל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הסיבה העיקרית לאכיפה כה גבוהה על עיר שמונה כארבעים אלף תושבים היא כדי ליצור שיטור מונע".
למה הכוונה?
"בערים רבות בארץ קיים שיטור עירוני ונוכחות משטרתית ברחובות. בכולן, המטרה היא לפתור בעיות שצצות ולקפוץ לקריאות בזמן המהיר ביותר ובצורה הטובה והמקצועית ביותר. אנחנו העלינו את נושא השיטור העירוני רמה אחת למעלה. בנוסף לקריאות אליהן אנו קופצים, אנו מהווים כוח מרתיע שנוכחותו מורגשת ונראית ברחובות בכל רגע נתון.
"חשוב להבין, שגם במקום רגוע ושקט כמו העיר נס ציונה קיימים אירועים אלימים, ניסיונות לגניבות רכב, שוטטות בגנים ציבוריים ושתיית אלכוהול בפרהסיה, בעיקר בקרב בני נוער. לא ניתן להימנע לחלוטין מתופעות אלה גם במקום האיכותי ביותר בעולם. אולם, כאשר ישנה נוכחות מורגשת וקבועה, לא מתאפשרת התפתחות של אירועים אלימים.
"כאשר גורמים כמו משפחות פשע, גנבי רכב, אלכוהוליסטים ונרקומנים מבינים שרחובות העיר וגניה הציבוריים אינם חממה טובה למימוש כוונותיהם, הם נמנעים מלפעול שם מבעוד מועד ובכך רמת הפשיעה ואי הסדר בעיר מצטמצמות לרמה מינימאלית ביותר. בצורה זו מוענקת לתושבי העיר תחושת ביטחון כמעט מוחלטת. אני בעצמי תושב רחובות", ממשיך ערג'י,
"ושם השיטור פועל יותר במתכונת של כיבוי שריפות ופחות כשיטור מונע. אני בטוח שאם היו משקיעים יותר במניעה ונוכחות ברחובות, רבים ממקרי האלימות והרצח שראינו שם לאחרונה היו יכולים להיחסך מאיתנו".
השעה 15 דקות אחרי חצות. מתקבלת הודעה בקשר על מטרד רעש בגן הציבורי "קוויל" הסמוך לבית הספר "בן צבי". ערג'י וכהן דוהרים למקום. אנו נכנסים לגן הציבורי. במקום נמצאים חמישה נערים סביב שולחן פיקניק. את השולחן ממלאים בקבוקי משקאות חריפים ובירות.
ערג'י וכהן מתקרבים לשולחן ומסבירים לחבורה בנינוחות כי חל איסור לשתות אלכוהול בגנים ציבוריים וכי הם מהווים מטרד רעש לדיירים באזור. בשקט ובציות מופתי סגרה החבורה את הבסטה והחלה להתקפל מהמקום. 22 דקות אחרי חצות ערג'י מודיע למוקד שהבעיה נפתרה ואנו עוזבים את המקום.
1.20 בלילה. אנו מבחינים בנהירה של נערות ונערים לכיוון גבעות הכורכר. "תראה את זה", מצביע ערג'י על ארבע נערות משוטטות לבדן בין שבילי הגבעות. "כל יום אנו שומעים על מעשי אונס לאור יום, במרכזי ערים ולעיני אנשים, וישנם גם מקומות שנערות בנות 15 מרשות לעצמן להסתובב לגמרי לבדן בשדות חשוכים מבלי לדאוג. ואני מזכיר לך, 50 מטר מכאן יש אתר בנייה שעובדים בו שלל של עובדים זרים ממדינות אסיה ואפריקה. אבל כפי שאמרתי לך, כשאותם נערות ונערים יודעים שבכל פינה נמצא השיטור והעיר כולה מצולמת, אנשים פשוט מרגישים בנוח להסתובב לבדם ברחובות, והאמת שגם ההורים יותר רגועים".
בפגישה שערכנו עם ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, נסגר המעגל. "מערך הביטחון בנס ציונה הוא מודל שמוכיח כיצד זיהוי של פוטנציאל לפשיעה ומניעתו בשלב מוקדם יוביל לביטחון מוחלט ברחוב", הוא אומר, "השיטור העירוני המגובה במצלמות נועד כאמור למנוע אירועים, אך הוא מהווה רק גורם משלים למשטרה שבלעדיה אין לו הרבה ערך. השיטור העירוני לא מבצע מרדפים ולא עוצר אף אחד. ברמת העיקרון אם הפקח מבקש מאזרח לראות תעודת זהות, האזרח יכול להגיד לו 'שק לי' והוא יישק לו".
אם היום מגיעה לנס ציונה משאית עם אלף מסתננים מאפריקה, מערך השיטור יוכל להתמודד עם מצב כזה?
"נס ציונה מעולם לא תגיע למצב שתל אביב הגיעה אליו. במצב כזה אני לוקח את כוחות השיטור וביחד איתם נותן לכל מסתנן סכום כסף צנוע, מעלה אותם על אוטובוס ושולח לבית ראש הממשלה בכבודו ובעצמו כדי שהוא יתמודד איתם.
"אני לא מוכן בשום פנים ואופן שנס ציונה תצטרך להתמודד עם גל של מסתננים המשוטט ברחובות ועסוק בהישרדות. אם ניתן לזה לקרות כמו שקרה בתל אביב, גם אם נציב את כל יחידת מג"ב בעיר זה כבר לא יעזור. כפי שאמרתי, בעיות צריך לפתור בתחילתן ולא לתת להן להידרדר".
אתה יכול להבטיח שכוחות השיטור והמצלמות ימנעו את הרצח הבא?
"כמובן שמניעה הרמטית לחלוטין קיימת רק באגדות, אולם בזכות המניעה המאסיבית שאנו מפעילים בעיר מקרי האלימות ירדו עם השנים ב-70 אחוז. חשוב להבין, אם מחר ישוגרו לכאן כמה עשרות טילים, מי יהיה הראשון שיקפוץ לאירוע כדי לחלץ את הפצועים?
"עד שהמשטרה והצבא יגיעו יכולות לעבור דקות ארוכות עד שעות, מה גם שבדרך כלל ניתנת עדיפות לערים הגדולות. רק מערך עירוני שבנוי להגיע לכל נקודה בעיר תוך שלוש עד חמש דקות יכול לתת מענה לתרחישים כאלה. במצב שהמניעה שלנו היא כמעט הרמטית, מעשי אלימות ופשיעה הם מצב כמעט לא סביר בעירנו".
אפרת דמארי, יו"ר ועד ההורים של בית הספר "ניצנים" וחברה בסיירת ההורים בעיר, סבורה כי השיטור המאסיבי בעיר מוצדק ואין מקום לשיקולי תקציב בנושא. "אני חושבת שהשיטור הוא יותר מחיוני", היא אומרת.
מה לגבי החדירה לפרטיות בהצבת המצלמות?
"אני חושבת שהחדירה לפרטיות והעלות הכספית בטלות בשישים בהתחשב במצב. הרווח גדול מההפסד. כל עוד אנחנו מאפשרים לילדים שלנו לצאת בלילות, לשתות אלכוהול ולעשן נרגילה אז מישהו אחר צריך לעשות את העבודה השחורה. זה המחיר שיש לשלם. גם אם הנוכחות המאסיבית ברחובות נראית מעט מוגזמת, יש לזכור שגם האלימות ברחובות מוגזמת. ובתופעה מוגזמת יש לטפל באמצעים קשים".
לעומתה, לחברת המועצה ויו"ר הוועדה למעמד הילד, סמדר אהרוני, ישנה ביקורת קלה על מערך הביטחון העירוני. "השאלה מה נולד קודם - הביצה או התרנגולת?", היא אומרת, "האם בזכות השיטור העירוני קיים ביטחון או שהוא התקיים גם לפניו? אני חושבת שאנחנו עיר בטוחה ואפילו אם השיטור קיים רק כגורם מרתיע הדבר שווה את זה".
הוא מצדיק את העלות הכספית?
"אחזקת מערך כזה כרוכה בעלות כספית לא מבוטלת, ולדעתי היא צריכה ליפול על העירייה ולא על התושבים. לנס ציונה יש מספיק כסף והיא צריכה לנצל אותו, ולא לקבל כמובן מאליו את העובדה שהתושבים תומכים בנושא הבטיחות ולכן יסכימו לשלם כל סכום שיתבקש. זה לא הוגן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם