תופעה: סטוד' לרפואה קונים תקני סטאז' נחשקים
מדי שנה מאות סטודנטים לרפואה נשלחים לסטאז' בבתי החולים השונים בארץ. המיקום נקבע בהגרלה, ולא כולם זוכים להגיע לאחד מבתי החולים הנחשקים. בעקבות שיטת ההגרלה נוצר סחר-מכר בתקני סטאז', ומחיר תקן בבית חולים נחשב יכול להגיע ל-50 אלף שקלים
התופעה הזאת קיימת גם בשנת הסטאז' שכל בוגר לימודי רפואה מחויב בה. הסחר-מכר שחדר לתחום בשנים האחרונות נותר תקופה ארוכה מתחת לרדאר, בעיקר בשל האינטרס הברור של הקונים והמוכרים לא לפרסם את העסקה - שלא רק שאינה אתית או מקצועית, אלא גם מוציאה שם רע לקהל הסטאז'רים כולו.
בשל אותן הסיבות חוששים סטודנטים לרפואה מאוניברסיטאות ברחבי הארץ לדבר על הסוגיה. בעשרות שיחות עם סטאז'רים שקדמו לכתבה התעקשו כל המרואיינים להישאר בעילום שם, מחשש שזהותם תשויך למכירה או קנייה מעין זו.
לצד זאת, ועל אף ענן החשאיות האופף את הנושא, שלל הסטודנטים
כ~450 סטודנטים לרפואה שמשלימים את לימודיהם העיוניים באחד ממוסדות הלימוד בישראל, מרביתם בשנות העשרים או השלושים לחייהם, משובצים מדי שנה לסטאז' בבתי חולים ברחבי הארץ. השיבוץ נעשה באמצעות הגרלה מפוקחת. שנת הסטאז' היא למעשה השנה השביעית ללימודי הרפואה, לאחר שהסטודנט השלים שלוש שנות לימודים פרה-קליניים (לימודים עיוניים), שלוש שנים קליניות - שבמהלכן הוא עובר בין המחלקות השונות בבתי החולים – ועוד תקופת מבחנים בת חצי שנה.
הסטאז', שאורך כשנה, הוא שנת מעבר בין תקופת הלימודים ובין העבודה המעשית כרופא. במהלך הסטאז' הסטודנטים כפופים מקצועית לדקאני הפקולטות לרפואה, ואף שהיא שונה באופייה ובתכניה משנות הלימודים עצמם הסטאז'ר נחשב עדיין לסטודנט. רק בסוף הסטאז' בוגרי בתי הספר שעמדו בבחינות ובסטאז' מקבלים רישיון לעסוק ברפואה. בתום שנת הסטאז' ממשיך הסטודנט לתקופת ההתמחות.
כיום נערך הסטאז' ברפואה ב-21 בתי חולים ברחבי הארץ שמשרד הבריאות הכיר בהם, מיוספטל באילת ועד בית החולים גליל מערבי בנהריה. מאות הסטודנטים משובצים באמצעות הגרלה, לאחר שהם מדרגים את כל 21 בתי החולים המוצעים על פי העדפותיהם.
ההגרלה מורכבת משני שלבים: בשלב הראשון נשלפים שמות הסטודנטים בזה אחר זה, והם מדורגים ברשימה הכוללת את כל הסטודנטים. לאחר מכן משובצים הסטודנטים בבתי החולים על פי מיקומם ברשימה: מי שזכה במקום הראשון בהגרלה הוא הראשון שישובץ בבית החולים שביקש בדירוג שמילא, וכן הלאה. אם כל התקנים בבית החולים שמיקם הסטודנט במקום הראשון תפוסים, הוא ישובץ בבית חולים בעדיפות נמוכה יותר.
עדיפויות הסטודנטים, כפי שמסבירים הסטאז'רים, דומות פחות או יותר, כך שמשתתף שהוגרל למקום נמוך כנראה יצטרך להעביר את שנת הסטאז' באחד מבתי החולים שדירג בתחתית רשימת העדיפויות שלו. מטבע הדברים ההגרלה מותירה רבים מאוכזבים מהשיבוץ שלהם, אולם במסגרת כללי משרד הבריאות, שהוא אחד ממעסיקי הסטאז'רים, רשאים המוגרלים לערוך חילופים ישירים (ראש בראש) בשיבוצים שקיבלו בטרם תחילת הסטאז', וכך עשויות להיפתר חלק מהבעיות.
שיטת ההגרלה היא הדרך המועדפת לשבץ את מאות הסטודנטים בבתי החולים זה עשרות שנים, אך מראיונות עם סטאז'רים ורופאים עולה כי רק בשנים האחרונות החל הכסף לשחק תפקיד במשוואה. חילופי מקומות תמימים בין הסטודנטים נהפכו בשנים האחרונות שגרתיים למדיי ונהיו נפוצים יותר ויותר – כפי שמעידים פורומים באינטרנט שנועדו למטרה הזו.
באחד מאתרי הפורומים הפופולריים בישראל, למשל, נפתח בחודש אפריל האחרון פורום שכותרתו "החלפות סטאז' 2013", ויש בו יותר ממאה פרסומים של סטודנטים שמבקשים לבצע החלפות ולשנות את בית החולים שבו שובצו לשנת הסטאז'. מנהל בכיר באחד מבתי החולים בארץ מחזק את הדברים, ואומר כי "ההגרלה קיימת כבר כמה עשורים אבל פעם היו מעט מאוד החלפות, בטח לא בהיקף של היום".
ריבוי ההחלפות הוא כנראה מה שהוביל למסחוּר התהליך. בשבוע האחרון הגיעו לידי "זמן ירושלים" כמה עדויות של סטודנטים שנתקלו באופן אישי בהצעות קונקרטיות להחליף שיבוץ מאכזב בתקן בבית חולים מבוקש תמורת תשלום כספי. בכל המקרים הסטודנטים שדיברנו עמם דחו את ההצעות, ולא ידוע אם העסקות שהוצעו להם אכן יצאו לפועל בסופו של דבר בהשתתפות אנשים אחרים.
עם זאת, הם מעידים כי סוגיית הקניה והמכירה של שיבוצי הסטאז' שבה ועולה מדי שנה, והיא ידועה במסדרונות בתי החולים ואינה מפתיעה איש. אף שנחשפו מקרים בודדים בלבד, נראה כי הם מעידים על כך שחוקי השוק הגיעו לתחום נוסף שלכסף לא אמור להיות בו תפקיד. בוגר לימודי רפואה שחווה את התופעה מקרוב מעיד כי "מכירה וקנייה של סטאז' זה אמנם לא אירוע נקודתי, אבל בכל זאת מדובר עדיין בתופעה מינורית. אני מניח שכעשרה סטודנטים בכל מחזור, כשלושה אחוזים וחצי מתוך המוגרלים, פונים לאנשים אחרים בהצעות כאלה".
בסבב האחרון שובצו 437 סטודנטים לרפואה בבתי החולים. 359 מתוכם השתתפו בהגרלה, והיתר שובצו ללא הגרלה בשל הצטיינות, הטבות הורים והטבות אחרות. מהנתונים הסטטיסטיים שפורסמו לאחר השיבוצים עולה כי בית החולים איכילוב דורג ראשון בניקוד המצטבר, רבין (בילינסון) במקום השני, מאיר בשלישי ואסף הרופא ברביעי.
מניתוח בתי החולים בהתאם למספר הסטודנטים שדירגו את המוסד במקום הראשון עולה כי איכילוב דורג ראשון, רבין שני, רמב"ם שלישי והדסה רביעי. בית החולים שערי צדק הגיע למקום החמישי. עוד עולה מהנתונים כי 144 סטאז'רים דורגו בעדיפות הראשונה שלהם, ו-77 אחוז מן המשובצים קיבלו את אחת מהעדיפויות שהציבו במקומות 6-1. לאיכילוב, בית החולים המבוקש ביותר בקרב הסטאז'רים מזה שנים, הגיעו השנה כ-30 סטאז'רים מתוך ההגרלה.
א', סטודנט לרפואה ששובץ לסטאז' בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, הודה שנתקל בהצעת קנייה מקרוב. השבוע סיפר ל"זמן ירושלים" כי עוד באותו היום שבו נודעה לו תוצאת ההגרלה, הוא התוודע לסוגיה שלא ביוזמתו. "ביום ההגרלה קיבלתי טלפון מאדם שסיפר לי שהוא הוגרל בבילינסון, בית החולים השני הכי מבוקש", מעיד א'.
"הוא אמר שהוא מבין שאני לא מרוצה מתוצאת ההגרלה, כי לא קיבלתי את אחת הבחירות הראשונות שלי, ושאל כמה אני מוכן לשלם בשביל להתחלף איתו ולעבור לבילינסון. השיחה היתה ממספר חסוי, והבחור דיבר איתי בעילום שם, כך שהיה ברור שזה מישהו שפועל בצורה מקצועית ויודע בדיוק מה הוא עושה".
לדברי א', אף ששמע על המכירות קודם לכן, עצם ההצעה הותירה אותו המום. "בהתחלה שאלתי מי זה, כי חשדתי שמדובר באחד החברים שלי שמנסה לעבוד עליי, אבל מהר מאוד הבנתי להפתעתי שהוא רציני לגמרי", הוא אומר.
"השיחה הפתיעה אותי מאוד, וביקשתי שנדבר שוב למחרת כדי שאני אוכל לקלוט את מה שקרה עכשיו. בפועל החלטתי לא להיות חלק מזה והעסקה לא התממשה; יכול להיות שהוא מצא מישהו אחר שישלם לו או שהוא התחרט". א' מדגיש כי מבין כל חבריו, הוא היחיד שנתקל בתופעה באופן אישי, אך מוסיף כי "אני גם היחיד מבין החברים מהלימודים שהגריל בית חולים שממש לא רציתי להיות בו".
ע', ששובץ בעבר לסטאז' בבית חולים ברזילי שבאשקלון, נתקל גם הוא בהצעה לקנות מקום טוב יותר. "התאכזבתי מהשיבוץ שקיבלתי בעקבות ההגרלה ורציתי לנסות לעבור לבית חולים באזור המרכז, קרוב יותר לאזור מגוריי בזמנו", הוא מספר. "הרמתי כמה טלפונים, ביקשתי מחברים שיבדקו אם יש מישהו שהיה רוצה להתחלף ופרסמתי מודעה ברשת".
לבסוף קיבל ע' פנייה מאדם שלא הכיר, שהציע למכור לו את השיבוץ שקיבל בבית החולים איכילוב בעבור 20 אלף שקל. ע' מספר כי דחה את ההצעה בתוקף, אך מעריך כי למוכר לא הייתה בעיה רצינית למצוא קליינט אחר: "אני מאמין שהמוכר לא התקשה למצוא מישהו שישמח לקנות ממנו את איכילוב במחיר מציאה".
הסכום הגבוה אינו מפתיע כלל את א', אף שבשיחתו עם המוכר הפוטנציאלי הוא לא הגיע לשלב המחירים. "20 אלף שקל זה ממש כסף קטן, שמעתי כבר שמועות על סכומים גבוהים בהרבה", אומר א'. "צריך לחלק את הסכום הזה על פני 12 חודשים, ולפעמים 20 אלף שקל יכול להיות פחות ממה שסטאז'ר צריך להוציא על דלק בחודש, אם הוא נופל בבית חולים רחוק מהבית".
תוספת ההכנסה עשויה להיות משמעותית כשמביאים בחשבון את משכורות בבתי החולים: משרד הבריאות משלם משכורת אחידה לכל הסטודנטים בשנת הסטאז', שעומדת על 4,500 שקל בחודש. נוסף לכך, בתי החולים משלמים לסטאז'רים עבור התורנויות שהם נדרשים למלא בכל מוסד רפואי סכום המשתנה ממקום למקום, ומסתכם לרוב בכ-2,000 שקל נוספים.
הסטאז'רים כאמור אינם מופתעים מכך שהכסף חדר לעולם השיבוצים, אך הם חלוקים בדעותיהם כלפי הסוגיה. י', ששובץ לסטאז' בבית חולים באזור המרכז, מודה כי "אם מישהו היה אומר לי שזה קרה, לא הייתי מופתע בכלל, ואני גם מבין למה כל התהליך נעשה מתחת לרדאר ולא יוצא החוצה – הרי שני הצדדים במכירה שכזו יודעים שיכולות להיות סנקציות.
"אני לא מכיר תאריכים או זמנים של הצעות כאלה, ויכול להיות שכל השמועות שעולות בשיחות מסדרון על מכירת סטאז'ים מנופחות מעבר לכל פרופורציה, אבל אני נוטה להאמין שיש יסוד של אמת בדברים. אני לא יודע פרטים קונקרטיים, אבל שמעתי על סיפורים דומים בעבר, ולפי הסיפורים כסף בדרך כלל עובר כשמדובר באיכילוב, שהוא בית החולים המבוקש ביותר".
הוא מוסיף כי "מתוך יותר מ-350 סטודנטים מדי שנה, זה לא נשמע מופרך שמישהו יחשוב על הרעיון הזה, ומצד שני, לא חסרים סטודנטים שיכולים לממן החלפה כזו". בעניין סכומי הכסף שעבורם נמכר לכאורה השיבוץ אומר י': "אני לא מכיר סכומים מדויקים, אבל שמעתי שמועות על מחירים שמגיעים עד 40 ו~50 אלף שקל. צריך לזכור שלעתים קרובות שמועות מתנפחות מעצם היותן שמועות שעוברות מפה לאוזן, אבל כנראה יש אנשים שיכולים ומעוניינים לשלם סכומים כאלה כדי לעשות סטאז' במרכז תל אביב".
י' מצביע על תופעה נוספת שיש לה קשר למכירת הסטאז': "יש אנשים שלא רוצים לעשות סטאז' באיכילוב אבל מדרגים אותו בעדיפות ראשונה בכל זאת, כדי שאם הם ישובצו שם בהגרלה הם יוכלו להחליף לכל מקום שהם רוצים. כנראה יש גם אנשים שגוזרים על המהלך הזה רווח".
הוא עצמו מדגיש שאף שניסה לעבור בית חולים לא קיבל באופן אישי הצעה לשלם בעבור ההחלפה, אך מציין כי אינו פוסל לחלוטין את השיטה: "בשורה התחתונה זה מהלך שמשרת את שני הצדדים, כשאחד מוכן לשלם והשני רוצה לעשות קופה. כנראה מהבחינה הזו לימודי הרפואה לא שונים מכל מקום אחר שכסף בו מזיז בו עניינים".
ג', סטאז'ר לעתיד שסיים זה עתה את שנתו השישית בלימודי רפואה, שובץ בבית חולים בצפון הארץ, רחוק מהעיר שהוא מתגורר בה עם אשתו וילדיו. בחודשיים האחרונים הוא מנסה להחליף את השיבוץ עם סטאז'רים אחרים, ולדבריו היה נענה בחיוב להצעת קנייה.
"לא נתקלתי אישית בהצעה כזו, אבל אני יכול להגיד שהייתי מוכן ללא ספק לקנות את השיבוץ הזה בכסף, כי גם ככה השיבוץ שלי עולה לי הרבה כסף", הוא מסביר. "נניח שהמשפחה שלי מתגוררת בעיר במרכז הארץ, ואני הולך לעבוד בבית חולים במרחק שעה וחצי נסיעה – אף אחד לא משלם לי על זמן הנסיעה לשני הכיוונים, אף אחד לא משלם לי על הדלק ואף אחד לא משלם לי על הבייביסיטר שנשארת לשעות הנוספות כשאני בדרכים.
"הסכום הזה מצטבר, ומגיע בקלות לכמה עשרות אלפי שקלים בשנה. אני מניח שיש עוד הרבה אנשים שסובלים בעיה דומה, ולכן אני יכול להבין מאיפה זה בא. ההצעות האלה פשוט נופלות על קרקע פורייה. כל מנגנון הכפייה הזה של הגרלת בתי החולים הוא בעייתי לכשעצמו. אין אף מקצוע אחר בארץ, מלבד שירות צבאי, שבו מחייבים אותך לעקור את עצמך, את המשפחה ואת הבית שלך, ולעבור לכל מקום שמשרד הבריאות יחפוץ בו. לא קיים כזה מקצוע.
"זה אמנם עובד ככה שנים, אבל העובדה שזה עובד לא אומרת שזה בסדר ושזה מקובל. לא משאירים לנו פה ברירה; אם אתה מסרב, פשוט לא תוכל להיות רופא במדינת ישראל, כך שגם שוללים לנו פה את חופש הבחירה וגם פוגעים באופן ממשי בחופש העיסוק".
ל', שהשלימה סטאז' במרכז הארץ, מדגישה גם היא את מורכבות ההגרלה, אך אינה שותפה לעמדתו של ג'. לדבריה, "ההגרלה על הסטאז' זו סוגיה מורכבת. אם יש לי משפחה וילדים שמקושרים לגנים, ופתאום אני צריכה להעביר את כולם לצד השני של המדינה, זה לא פשוט בכלל, אבל ככה זה עובד.
"למרות שזה יוצר מצבים קשים מאוד, אני מכירה את המטרייה של סטודנטים לרפואה; אנשים אמנם מנסים להילחם על מקומות ועושים שמיניות באוויר כדי להתחלף ולהגיע לבית החולים שהם מעוניינים בו – אבל אני מתקשה מאוד להאמין שנכנסים לכאן שיקולים של כסף".
נ', שהשתתפה בהגרלה האחרונה ואינה מרוצה מהמקום ששובצה בו לסטאז', מתנגדת גם היא לתופעה: "שמעתי שיש דברים כאלה, אבל באופן אישי לא הייתי מסכימה לקחת חלק בעסקה כזו. אני חושבת שזו תופעה מכוערת, מעבר לזה שהיא אסורה ובלתי חוקית [יש לציין כי אין חוק האוסר על מכירת מקום בסטאז', וככל הנראה האיסור היחיד שהמחליפים עוברים עליו הוא איסור הלבנת הון – ג"נ]. גם הסברה שאנשים מבקשים להשתבץ באיכילוב, כדי שיוכלו בהמשך להחליף בקלות לכל מקום שירצו, היא מאוד לא לעניין בעיניי".
א', גם היא השתתפה בהגרלה הנוכחית, מסכימה עמה, ומעידה על עצמה כי "לא הציעו לי אופציה כזו, וגם אם היו מציעים, אני באופן אישי לא אבחר בדרך הזו. מעבר לזה, לקנות שיבוץ זה גם לא משהו קונקרטי שמדברים עליו בין החברים בתור אופציה אפשרית. אולי אדם אחד פה ושם מציע להכניס כסף למשוואה, אבל זה לא מייצג את הסטאז'רים לרפואה בישראל".
לדברי מנהל בכיר באחד מבתי החולים בארץ, נהירת הסטודנטים לאיכילוב נובעת קודם כול מסיבות ענייניות שנוגעות לאיכות בית החולים, לעובדה שהוא מטפח את כוח האדם בו ולכך שהוא ממוקם בלב תל אביב.
טענה אחרת שנשמעת היא שהעובדה שסטאז'רים באיכילוב זוכים ללוח זמנים קליל יותר מסטאז'רים בבתי חולים אחרים גם היא אינה פוגעת במוטיבציה להגיע לשם. למרות ההעלאה במשכורת שהוצעה למי שיגיע לסטאז' בבתי החולים בפריפריה, מסביר הבכיר, הצעירים ממשיכים להעדיף את גוש דן ואת בתי החולים באזור ירושלים.
הבכיר מאשר כי סטודנטים סיפרו לו על הנוהג לשבץ את בית החולים איכילוב במקום הראשון, כדי להחליפו בהמשך לכל בית חולים שיחפצו בו. הסכומים המדוברים במקרה של מכירת המקום עומדים על 20-10 אלף שקל, "תלוי כמה הסטודנטים לחוצים".
לדבריו, "הסטאז'רים הבינו שאיכילוב זה מקום נורא מבוקש, והם רושמים אותו ראשון למקרה שיהיה להם מזל והם ייפלו עליו, ואז יוכלו להחליף למה שירצו. מכאן זה כבר נהפך למסחרה של כסף. השיבוץ בבתי החולים המבוקשים הפך למשהו שאפשר לסחור בו ולמכור אותו". לדבריו, העניין יכול להימנע אם משרד הבריאות יאסור להחליף מקומות לאחר פרסום תוצאות ההגרלה.
"אני חושב שלסחור במקום הסטאז' זה לא אתי, אבל צריך למצוא מנגנונים אחרים ולראות איך עושים חלוקה יותר שוויונית בין בוגרי הפקולטות לרפואה בישראל", הוא מצהיר. "כדי למנוע את התופעה הזו צריך לאסור החלפות בכלל, אלא אם כן יש סיבה אישית משכנעת מאוד. החלפות שרירותיות הן מה שמאפשר את המצב הזה, שסטודנטים מוכרים את המקום באיכילוב".
לדבריו, היות שלא הקונה ולא המוכר רוצים להודות שמעורב בסיפור כסף, ההחלפות הממומנות מוצגות למשרד הבריאות כמו כל החלפה שגרתית. "אף אחד לא בא ואומר, 'קניתי את השיבוץ החדש שלי', אלא מסביר שהיו החלפות. משרד הבריאות לא בודק למה כל אחד התחלף בדיוק, וכששני אנשים שותפים לעבירה ולא רוצים שהדבר ייוודע, אז העניין הכספי לא יתפרסם כנראה".
גם משרד הבריאות עצמו מודע לסוגיה, ואף התייחס לנושא בשנתון הסטאז' שפרסם לפני כמה שנים. במסמך נקבע כי "יש אפשרות להחליף את מקומות הסטאז' לאחר ההגרלה. החילופים יבוצעו על ידי ועדת הסטאז', למניעת ספסרות במקומות סטאז'. האישור להחלפה יתקבל על ידי משרד הבריאות. סטודנט המעוניין להחליף את מקום הסטאז' יגיש בקשה שתפרט את בית החולים שהוא משובץ בו, ואת בתי החולים שהוא מעוניין לעבור אליהם על פי סדר עדיפויות יורד.
"סטודנטים המעוניינים להחליף את מקומותיהם במתכונת אחד מול השני (כל אחד מהם מעוניין לבצע סטאז' בבית החולים של האחר) יגישו את בקשתם המפורטת לוועדת ההחלפות. לא יתקבלו החלפות שלא עברו את אישור ועדת הסטאז'". ארגון הסטאז'רים לרפואה בישראל (אסל"י), שנוסד בשנה האחרונה, התייחס גם הוא לנושא ומסר כי "אנחנו מצטערים לשמוע על מקרים האלה, ומגנים אותם בכל תוקף. עם זאת, אנו מצרים על כך שסטאז'רים משובצים לבתי חולים בפריפריה בכוח ובאילוצים ולא באמצעות משיכה ותמריצים, כפי שראוי שיהיה".
ברחבי העולם קיימות כיום שיטות אחרות לשיבוץ סטודנטים לרפואה לסטאז', ובהן מערכת שנקראת "מאטץ'" (התאמה). המערכת משבצת את הסטאז'רים בהתאם לדירוג העדיפויות שלהם ועל פי רשימה של פרמטרים אובייקטיביים, בהם ציונים והערכות, בהתחשב בצורכי המחלקות השונות בבתי החולים. גם הסטאז' עצמו אינו זהה בכל המדינות: בארצות הברית, למשל, נמשך הסטאז' פחות משנה, והוא ממוקד יותר בתחום שהסטאז'ר מעוניין להתמחות בו.
ד"ר ארנון אפק, ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות, מודע לרגישות סביב הגרלות השיבוצים לסטאז', ואומר כי "במצב הזה לכל אחד יש את הרצונות והשאיפות שלו, וצריך להבין את הסטודנטים. ההחלטות על סוגיית הסטאז' מתקבלות במשותף על ידי ועדת הסטאז' הארצית, המורכבת מנציגי חמשת דקאני בתי הספר לרפואה ובראשה עומד פרופ' אורי אלחלל מבית החולים הדסה.
"ההגרלה עצמה, של בוגרי בתי הספר לרפואה בארץ, מתוך כבוד והערכה כלפיהם, נעשית על ידי נציגים שלהם; ישנה נציגות שמקבלת החלטות לגבי נוהלי ההגרלה, כולל מתן הטבות להורים, והם עושים עבודה נאמנה מאוד".
בהתייחסו לנושא מכירת המקומות בסטאז' מדגיש אפק: "אנחנו מאפשרים לסטודנטים להתחלף מתוך אמונה שלמה ביושר שלהם. אם מישהו הולך ומוכר את מקומו זה מעשה לא ערכי בעיניי, וזו בוודאי התנהגות מאוד לא מקצועית. אנחנו במשרד הבריאות שוללים את מכירת הסטאז' בכל תוקף. עם זאת, אני מאמין שמדובר במקרים בודדים ואסור שתיווצר תמונה כאילו הסטאז' כולו הוא סחר מכר, כי לא כך הדבר. מדובר באנשים ערכיים שתורמים ועושים למען אחרים, וההגרלה מתנהלת בצורה נכונה. הנציגים עושים עבודה נפלאה. אני מקווה שהבודדים שפועלים כך לא יאפילו על העניין כולו".
אפק מוסיף כי "בתפיסת העולם שלנו, שבהחלט מעניקה עדיפות לפריפריה מבחינה ערכית, אנחנו מאמינים שחשוב וראוי לשלוח לשם סטאז'רים בוגרי אוניברסיטאות בארץ. אני מבין שלסטאז'ר יותר נוח לעשות סטאז' בתל אביב, או להגיע לבית חולים מסוים, אבל גם לחולה בצפת מגיע טיפול רפואי טוב, ויש ערך אדיר לכך שיהיה שם סטודנט שלמד בפקולטה לרפואה בישראל.
"נכון שיש פה פגיעה במי שנאלץ להעתיק את מקום מגוריו, ועולים קשיים לא פשוטים, אבל בראייה שלנו כמשרד יש בזה ערך גדול מאוד לקידום הפריפריה". באופן אישי מספר אפק כי הוא העביר את שנת הסטאז' בבית החולים ברזילי, אחד מבתי החולים הפחות מבוקשים בהגרלה: "אני זוכר עד היום איזה ערך היה לזה ואני באמת מאמין ששיניתי את הטיפול הרפואי שניתן לחלק מהמטופלים. תרמתי את תרומתי ואני גאה בזה מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם