מה ליועצת מס ולמסע ג'יפים אקסטרים בסין?
סיגלית עמירה, יועצת מס ומאפרת מראשון לציון, תיפרד בעוד שלושה שבועות מהבעל ומשלושת הילדים ותצא למסע אתגרי בסין במסגרת "מאגמה צ'לנג'". "אני די פחדנית מבחינת האקסטרים, אבל יודעת שאתגבר", היא מבטיחה
"באופן אישי אני חושבת שזה הזמן הנכון עבורי להשתתף במסע הזה", אומרת בנחרצות עמירה (46). "אני נמצאת במקום שלם מאוד בחיי, ודווקא מהמקום הזה החלטתי שאני כן רוצה לעשות את זה. אני מאוד רוצה לחוות את החלק הזה, זו חוויה לכל החיים".
עמירה נשואה ואם לשלושה ילדים. המשפחה מתגוררת במערב ראשון לציון, מטרים ספורים מחוף הים הרגוע והשליו, שעומד בניגוד גמור לאופייה התזזיתי של עמירה. ביומיום היא עובדת כיועצת מס, ובשאר הזמן היא עוסקת בתשוקתה האמיתית – איפור. "צריך איזון", היא מסבירה את הדואליות שבחייה, "זה האיזון שלי".
בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
איך התפתח הרעיון של השתתפות במסע?
"האמת שבמהלך השנה שעברה ראיתי את התוכנית ומאוד אהבתי אותה. התחברתי מאוד לחוויה הזו. ה'ביחד' של הבנות. שיתוף הפעולה מאוד קרץ לי. רציתי להיות שם והרגשתי שזה נכון מבחינתי. למרות שבתוך הלב מאוד רציתי, לא עשיתי את הצעד הראשון. היססתי ולא התחלתי לבדוק ולחפש".
כיצד הגיעה התפנית?
"אחת החברות הטובות ביותר שלי, אורלי, שאותה אני מכירה מכיתה א', אמרה לי לפני כמה חודשים שהיא נרשמה למיונים. אנחנו ממש כמו אחיות. ישר אמרתי לה 'אורלי, מה את מתכוונת להשאיר אותי כאן לבד? אני גם באה'. הבנתי שאני אמנם משאירה את בעלי בבית ואת הילדים שלי, אבל הרצון לחוות את זה גבר, ולמחרת בבוקר נרשמתי למיונים".
מה סחף אותך למסע הזה?
"אני חושבת שלהכיר נשים אחרות, חדשות, זה מאוד מעניין. הייתי בארצות הברית כמה פעמים, גם בתאילנד ובאירופה, כך שהמסע כטיול לחו"ל לא משך אותי, אלא כל תחושת הלכידות של הבנות. אני שלמה מבחינת הזוגיות,
- אפי מלכת המדבר: מנהלת בית הספר שבה ממסע ג'יפים בלפלנד
כשעמירה בישרה לבן זוגה על כוונתה לצאת למסע, היא זכתה לפרגון ענקי. "היו חששות", היא מודה, "זה אמנם מסע של 11 ימים, וזה יחסית לא הרבה זמן, אבל עם זאת מדובר על תחום שאני לא כל כך מכירה. יש חשש, אבל אני לא אבטל את זה. החיזוקים מהמשפחה תורמים מאוד. בעלי מאוד מפרגן לי. הילדים דוחפים אותי ומעודדים אותי. זה לא קל להיות מחוץ לבית ללא המשפחה במשך כל כך הרבה ימים, אבל הכוח של המסע הזה יעניק לכל הנשים את תעצומות הנפש. זאת חוויה של התמודדות. אני מאמינה שיהיו רגעים לא קלים וזה חלק בלתי נפרד מהמסע. הבעל והילדים יהיו איתי תמיד. הבן הגדול שלי מרכז שבט בצופים והוא בעצמו מכין אותי למסע".
איך?
"הוא מדריך אותי בדיוק איך להתארגן מבחינה אישית וקבוצתית. הוא דואג לי לשק שינה, אולר מיוחד לשטח, טיפים והמלצות. אולי זה מסע שאני יוצאת אליו ללא המשפחה, אבל למעשה כל המשפחה שותפה מלאה לתהליך הזה. זה לא טיול רק שלי, אלא של כל הסובבים אותי".
תגידי, איך אישה דינאמית שכמותך הגיעה לתחום ייעוץ המס האפרורי למדי?
"אפשר לומר שדי במקרה הגעתי לתחום הזה. מגיל צעיר אני עובדת בחברה ביפו ששייכת לאבא שלי שנפטר לפני שלוש שנים. כיום גם בעלי עובד בחברה, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. אנחנו בעבודה ביחד, וגם בבית אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על עבודה, אבל זה כיף מאוד. אני חושבת שהגעתי לתחום הזה ממקום רגשי. בגלל שגדלתי שם זה נמצא עמוק מאוד בתוכי. יחד עם זאת אני גם מפתחת את עצמי דרך ענפים אחרים".
כמו תחום האיפור.
"כן. למדתי לפני כעשרים שנה איפור מקצועי ואני מאוד אוהבת את התחום הזה. אני מאפרת נשים לאירועים שלהן. באופן מעשי רק לפני שלוש שנים בערך חזרתי לאיפור. בנוסף אני מעבירה הרצאות בנושא איפור, זה הצד היצירתי שבתוכי ואני מנסה לשלב אותו. איפור זה סוג של אומנות, כשאתה רואה אישה לפני האיפור ואז לאחר מכן, זאת יכולה להיות תחושה מאוד מיוחדת. יצירה מרגשת. זה כמו לצייר. כשאני מאפרת נשים אני מתנתקת מהכל. אני מאוד אוהבת לראות את התוצאות ואת החיוך שלהן בסיום עבודת האיפור. זה מעניק להן תחושה טובה ושמחה, וגם אני שמחה".
מדוע לא החלטת להמשיך ולהעמיק בנושא האיפור?
"יכול להיות שבעתיד אני ארצה לפנות לכך הרבה יותר זמן. כרגע זה נלווה רק מהצד. באופן כללי אני חושבת שמדובר בעולם קשה עם הרבה מאוד מרפקים. אני נהנית מהקצת והנחמד שיש כעת. זה מספק אותי".
ובחזרה למסע לסין. בימים אלו נמצאות הנשים בעיצומם של אימונים פיזיים והדרכות לקראת המסע. בקרוב מאוד הן תתרגלנה נהיגת שטח ובסופו של דבר הן יתחלקו לתריסר צוותים, כאשר כל צוות יכלול ארבע נשים שיקבלו לידיהן ג'יפ, איתו יחלו ויסיימו את המסע. "אני לא צריכה אימונים פיזיים כל כך משום שאני מתאמנת באופן מסודר כבר ארבע שנים. אני מתאמנת בקבוצת אירובי מיוחדת עם מאמן פרטי פעמיים בשבוע, כך שמהבחינה הזו אני מאוד מוכנה", היא משתפת.
יש חששות ממשימות האקסטרים?
"אני די פחדנית מבחינת האקסטרים וכל הנושא הזה. מעולם לא לקחתי חלק בסוג כזה של פעילות ויש לי קצת חשש. אבל אני יודעת שאתגבר על כך כי המסע הזה מגיע ממקום של חוויה מסוגים שונים של דברים. יצר ההרפתקנות טבוע בי".
במהלך המיונים נדרשת להתמודדות עם מבחנים פיזיים?
"יום המיונים היה מאוד ממלא. באותו יום הגיעו כ-500 נשים מכל המגזרים והסגנונות ולפתע ראיתי נשים צעירות בנות 25 וכאלה בנות 62 וזה היה הדבר היפה בפרויקט הזה. ראיתי שכולן רצו לקחת חלק. היו לנו תחנות מסוימות של מיונים והכל התרחש ביער בן שמן. ערכנו עבודות בקבוצות והיה לנו קיר טיפוס והליכה על חבלים ומעבר בין מכשולים".
נשמע לא קל.
"היה מאתגר והיו גם פגישות אישיות. אני לא חושבת שמה שהכריע זה רק הכושר, אלא גם הדינמיקה הקבוצתית והרצון לתרום. הייתה תחושה של מחנה קיץ של הצופים".
טירונות מקוצרת?
"האמת שלא התגייסתי לצה"ל בגלל שבאותן השנים ניהלתי אורח חיים דתי, אפשר לומר. למרות זאת עשיתי שירות לאומי והתנדבתי".
היית יוצאת למסע גם ללא חברתך אורלי?
"לא חשבנו על התרחיש שבו אחת מאיתנו לא תתקבל. רצינו שזה יהיה יחד וזה מה שיצא בסופו של דבר. המיונים נערכו ימים ספורים לאחר שלאורלי נולד נכד נוסף, והיא בגיל שלי".
את כבר רוצה להיות סבתא?
סיגלית צוחקת. "אני בשלב כזה שכיף מאוד להתחבר לילדים קטנים ואשמח מאוד להיות סבתא, זה סוג של חוויה. יחד עם זאת, זה ייקח אצלי במשפחה עוד כמה שנים, כך שאני עדיין לא שם".
המסע נתפש מבחינתך כסוג של העצמה נשית?
"אני בהחלט חושבת שכן, אולי אפילו סוג של חוויה מתקנת לנשים. אני חושבת שהעולם היום יותר מתפתח מבעבר והתפישות לגבי נשים מתחילות להתפוגג מהמקובעות של פעם. לדעתי זה עדיין מעט מדי, אבל הכל עניין של זמן. בעוד עשור אפשר יהיה להרגיש את השינוי. בעבר לא היו נשים בעמדות מפתח, וכיום אנחנו רואים שיש".
יש שיאמרו שזה עדיין לא מספיק.
"אני מסכימה עם זה, אם כי לנשים כיום יש יותר כוח. הן באות ממקום אחר מאשר לפני עשרים שנים, שאז הנשים היו תלותיות יותר. בדור הנוכחי אני רואה את ההבדלים, הנערות הרבה יותר מודעות לעצמן. החשיפה הרבה יותר גדולה בכל המובנים. כמובן שיש דברים פחות חיוביים, אבל באופן כללי אני חושבת שלנשים יש רצון עז, במיוחד בהשוואה לעשורים קודמים, לצבור כוח, ללמוד, להתקדם בחיים ולא להיות בבית, מאחור. חייב להיות שוויון בין נשים וגברים".
איך השוויון הזה מתבטא בחייך?
"קודם כל צריכים לבוא ממקום שווה, וכך אני מתייחסת לנושא. צריכים ליצור זוגיות בריאה שזה אומר לבוא ממקום אמיתי ושלם ולא להרגיש נחיתות לרגע. מעבר לאהבה, חייבים להיות גם חברים וכל הזמן לטפח את הזוגיות, וזה משליך גם על החיים. נשים שמרגישות שהן במקום בטוח, שוויוני בבית – ירגישו את זה גם בחוץ, בקריירה האישית. כשבבית טוב ובטוח, אז אתה יכול להתמודד עם כל אתגר ללא מרמור. אני חושבת ששום דבר אינו מובן מאליו ועבודה בזוגיות חלה על שני הצדדים. כמו שאנשים מתקדמים בעבודה, כך גם עם הבעל".
את מנסה להנחיל את זה גם לדור הבא?
"בהחלט. אני משוחחת על כך עם הילדים שלי ואני חושבת שאני רואה תוצאות. זה מעניק ראייה אחרת לילדים. ראייה מאוד נכונה ומפוכחת. אני רואה שהם מתנהגים בצורה אחרת בהשוואה לגברים של שנות ה-70'. זה מאוד יפה לראות שהם יודעים לאהוב ולתת בו זמנית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם