גאון של אימא: נער בן 17 בדרך לתואר אקדמי שני
יש לו תואר ראשון במדעי המחשב, הוא זכה בתחרויות ארציות בפסנתר וכעת הוא לומד ביצוע מוזיקלי באוניברסיטת תל אביב. ואת כל זה הצליח אילון בן יעקב מתל מונד להשיג לפני גיל 17. אז מה הפלא שבית הספר שעמם אותו?
בכיתה ח' הוא החל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, ומהר מאוד הבין שבית הספר לא מיועד בשבילו, והשקיע את כל מרצו בלימודים האקדמיים. "תמיד השתעממתי בבית הספר ולא מצאתי אתגר במה שלימדו אותנו", הוא מספר.
"הפעם הראשונה שבה המחשבה על לימודים באוניברסיטה חלפה בראשי הייתה כבר בכיתה ו', אבל למעשה אמי היא זו שדחפה אותי לכך. היא הציעה לי לקחת קורס אחד ולראות אם זה מוצא חן בעיניי וכך עשיתי. התחלתי בקורס אחד, וכשראיתי שאני נהנה, פשוט המשכתי ולקחתי יותר ויותר קורסים".
למרות גילו הצעיר, בן יעקב הוא פריק מחשבים בעל ותק לא מבוטל. "בכיתה ה' התחלתי ללמוד מחשבים באופן עצמאי ואפילו לתכנת. גם היום, בזמני הפנוי, אני קורא מאמרים בתחום וממשיך לתכנת", הוא מספר. "תמיד נמשכתי לתחום הריאלי, כך שבאופן טבעי מחשבים משכו אותי".
איך עזבת את הלימודים בגיל כה צעיר?
"בתחילה למדתי במקביל בבית הספר ובאוניברסיטה, אבל עם הזמן הגעתי פחות ופחות, בעיקר בשל מחסור בזמן עקב הלימודים באוניברסיטה הפתוחה. בתחילת כיתה י' עזבתי באופן סופי את בית הספר. הייתי צריך לשכנע את המערכת, את הוריי ואחרי התלבטויות עזבתי. באופן רשמי הייתי במעמד של חינוך בית".
אילון הוא לא רק תלמיד מחונן, אלא גם גאון מוזיקלי: "הייתי בן 5 כשאחי הגדול התחיל לנגן בפסנתר וגם אני רציתי. הייתי עומד לידו בזמן שהוא
אילון השתתף בלא מעט תחרויות נגינה, בהן התחרות על שם פנינה זלצמן בה זכה במקום הראשון, תחרות האמן הצעיר בה זכה במקום השני וכן הלאה. ואם לא די בכך שסיים תואר אקדמי במדעי המחשב, השנה אף התחיל ללמוד לתואר ראשון בביצוע מוזיקלי באוניברסיטת תל אביב.
העובדה שעזבת את בית הספר לא פגעה בחיי החברה שלך?
"בזמנו השיקול המרכזי נגד עזיבת בית הספר היה הפן החברתי. פחדתי שאמצא עצמי לבד ומנותק מכולם, אבל האמת שזה הסתדר מצוין: הצלחתי לשמור על קשר עם חבריי. בנוסף, הלימודים באוניברסיטת תל אביב מאוד מספקים אותי מהבחינה הזו.
"אני מוקף באנשים שמאוד התחברתי אליהם. חוץ מזה, אני דומה לשאר בני גילי: מבלה המון זמן בגלישה באינטרנט ובפייסבוק, יושב אצל חברים, אנחנו רואים סרטים ומסתובבים ביחד. אני עושה כל מה שבני נוער רגילים אוהבים לעשות".
מה אתה אוהב יותר – את הפסנתר או את המחשב?
"זו שאלה קשה, אבל הם בעצם שני דברים שונים שאינם קשורים זה לזה, ואני לא באמת מסוגל להשוות ביניהם באופן אובייקטיבי. אני יודע שיגיע הרגע בו אצטרך להחליט מה מביניהם יהיה העיסוק העיקרי ומה התחביב, אך כרגע אני משתדל ליהנות משני העולמות".
ובהקשר זה, מה לגבי השירות הצבאי שהולך ומתקרב?
"היו לי המון התלבטויות לגבי הצבא. קיבלתי מעמד של מוזיקאי מצטיין, אבל אני רוצה לעשות משהו משמעותי, דבר שלא יהיה אפשרי אם אשרת בצבא כמוזיקאי מצטיין.
"עם זאת, אני לא רוצה לוותר לגמרי על הנגינה לשלוש השנים הבאות, כי בכך אני סוגר לעצמי את האופציה להתפתח כפסנתרן מקצועי. הלכתי למיונים של חיל מודיעין, ונראה לי שהדברים הולכים להסתדר. כך תהיה לי אפשרות גם למלא תפקיד בעל משמעות ולתרום למדינה, וגם להמשיך להתקדם בתחום המוזיקלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם