קו ההגנה של הנאשם ברצח: "אני הקורבן האמיתי"
לילה בנתניה. שני צעירים נקלעים לקטטה שמסתיימת במוות אכזרי. התוקף מגיע לתחנת המשטרה, מסגיר את עצמו. רק בחדר החקירות תתברר המורכבות הרבה של התיק כאשר הוא יטען: עברתי מסכת התעללויות מיניות ונפשיות מצד המת. משפחת הנרצח: "תירוץ עלוב להצדקת רצח בדם קר"
רק בערב הצטרף למדורה שהקימו בני משפחתו, בלי לשער כי חייו עומדים להשתנות תוך שעות ספורות. הוא שתה שני בקבוקי בירה ובקבוק יין ולאחר מכן פסע עם חבר ילדות לכיוון המרכז המסחרי, שם לקח כדור חגיגת ושתה עוד בקבוק בירה.
לפתע ראה מולו את האיש שממנו פחד תקופה ארוכה, ירון בן ה-26, שהשתחרר חצי שנה קודם לכן ממאסר. ירון ניגש לגיל ודרש ממנו אלף שקל. "למה אתה נופל עלי ככה?", שאל גיל כשהוא רועד. "מה לי ולך?".
לדברי גיל, ירון ביקש ממנו להתלוות אליו למגרש החניה החשוך. המפגש בין השניים הסתיים כעבור עשר דקות. גיל חנק את ירון עד שנפל לארץ ללא רוח חיים, ובהתקף טירוף סקל אותו באבנים ורוצץ את גולגולתו. לאחר מכן גרר את ירון ברגליו למרחק של כ-30 מטר וריטש את איבר מינו, מעשה שלדברי מומחים מעיד לרוב כי הפוגע הינו קורבן עבירת מין.
למחרת התייצב במשטרת נתניה. "אני הרגתי באירוע בקריית נורדאו", אמר לחוקר, "באתי להסגיר את עצמי". בחקירתו פרש גיל בפני החוקרים מסכת ייסורים. לטענתו, ירון כינה אותו בשם "דוקט", שמשמעו באמהרית סוחב קמח, אדם נחות,
אולם עדותו נתקלה בספקנות מצד השוטרים והפרקליטות, והוגש נגדו כתב אישום בגין רצח. הוא התמוטט, ניסה להתאבד מספר פעמים ואושפז בבתי חולים פסיכיאטריים. בשנתיים האחרונות עצור גיל באגף ההפרדה בכלא רימונים והוא מנסה להוכיח, באמצעות סנגורו, עו"ד אלון אייזנברג, כי הוא הקורבן של הפרשה והריגתו של ירון נבעה מהגנה עצמית.
בימים האחרונים התגייס לטובתו פורום פורנזי פרטי חדש, הפועל עבורו בהתנדבות. אחד המומחים בצוות הוא פרופ' שלמה גיורא שוהם, קרימינולוג בעל שם עולמי וחתן פרס ישראל. מאז שככו התקפי האפילפסיה, וגיל מבקש להשתקם.
"אני מצטער שהרגתי אותו", אמר לעו"ד אייזנברג לפני מספר ימים, "אבל כשאני נזכר כיצד הוא אנס אותי, אני יודע שזה היה אני או הוא. ירון הרס לי את החיים, דיכא לי את החשק המיני ושבר לי את החלום להתחתן ולהביא ילדים".
בעוד כשבועיים יוכרע מה יעלה בגורלו. בית המשפט המחוזי מרכז יקבע אם ביצע "פשע הישרדות", או שמא מדובר בצעיר שביצע רצח. אורי, אחיו של ירון, זועם על טענת ההגנה העצמית שהעלה גיל. "הוא רצח בדם קר למרות שאף אחד לא תקף אותו באותו רגע", אמר השבוע ל"מעריב", "אז איך הוא טוען להגנה עצמית אם אף אחד לא תקף אותו והוא הגיע מאחור?
"אם ירון באמת התעלל בו, אז מדוע הוא לא הגיש תלונה במשטרה? גיל לקח את החוק לידיים וניצל את העבר הפלילי של ירון כדי להתלונן נגדו. מי הוא שייקח את החוק לידיו ויטען טענות שאין להן כל סימוכין? בעיני, גיל מעלה תירוץ עלוב כדי להוציא את עצמו מהבור שכרה לעצמו במו ידיו".
חייו של גיל לא היו קלים.הוא עלה מאתיופיה בגיל שש, וכבן זקונים למשפחה מרובת ילדים הסובלת ממצוקה כלכלית קשה, התקשה להתאקלם וסבל מביישנות קיצונית. את לימודיו סיים גיל במגמת מכונאות רכב בפנימייה בשרון. צה"ל ויתר על שירותיו של הצעיר הסובל מאפילפסיה, ובחוסר ברירה הוא התפרנס מעבודות מזדמנות בחברת ניקיון, כמוכר בחנות תבלינים וכמסדר עגלות בסופרמרקט.
למרות מצבו העגום נשאר מחוץ למעגל הפלילי, אולם לא עמד בפני האלכוהול בטענה שהשכרות מעמעמת את הלעג שהוא סופג מסביבתו. שם הגנאי, לדבריו, הודבק לו על ידי ירון. "מאז שהמציא לי את השם'דוקט', כולם קוראים לי ככה בשכונה, וזה מאוד פגע בי", סיפר לעורך דינו. "אפילו ילדים קטנים צוחקים עלי והיו להם דמעות בעיניים מרוב שצחקו. כל השכונה הסתכלה עלי כמו על טמבל".
לפני כארבע שנים נפגע גיל מנער בן 16 שצעק לעברו: "דוקט, דוקט".
כשהתעלם , תפס הנער בקבוק שבור וחתך את ידו של גיל. "ככה הסתכלו עלי הילדים, כמו סמרטוט. זבל", סיפר . "לא פגעתי בילד שתקף אותי ולא חיפשתי נקמה. אני גם מפחד שיפגעו במשפחה שלי". צלקת נוספת נותרה גם בראשו מאז שחבורת נערים קראה לו בשם הגנאי וחיקתה את הליכתו. לדבריו, גם הפעם, כאשר התעלם, דקר אותו אחד הנערים בסכין.
"ברחתי. הם רדפו אחרי אפילו שדיממתי. התחבאתי בשיחים אבל הם תפסו אותי. כשברחתי הם זרקו אבן על הראש שלי ונפלתי על הכביש. הנערים דרכו לי על הראש, עד שאחד מהם אמר שאני עלול למות". הוא סיפר שהתקפי האפילפסיה התגברו. לעתים נפל מהמיטה באמצע הלילה.
הפחד העיקרי היה מירון, שהעבר הפלילי שלו כלל הרשעות בביצוע עבירות רכוש, אונס ואלימות. "הוא הטריד אותי, ולא פעם נתתי לו 300 שקל", העיד גיל במשטרה. "ירון היה קונס אותי ונותן לי כאפות, ולא הבנתי מה עשיתי. פחדתי ממנו פחד מוות, חשבתי שאעשה במכנסיים. פעם אחת הוא חיטט לי בכיס ולקח כסף. הרגשתי מושפל. מסכן, ללא ביטחון עצמי".
המצב החמיר במרס 2010 כשחבורה משכונה אחרת חבטה בירון. "הוא ביקש שאמצא את האנשים האלה כדי שיפתיע אותם", סיפר גיל בחקירתו. "אמרתי שאין לי מושג מי הם, אבל ירון איים שאם לא אביא אותם, אהיה במקומם. התחננתי שיעזוב אותי אבל הוא לקח ממני את הסלולרי. אחר כך, מהלחץ, קיבלתי התקף אפילפסיה חזק".
כעבור שלושה שבועות שוב נפגשו השניים. לטענת גיל, ירון תפס בכוח בידו וציווה עליו לבוא עמו לפארק השלולית. גיל שיער ששוב יסחט ממנו כסף, אולם טעה. "ירון אמר שאוריד את המכנסיים וניסה לאנוס אותי", טען במשטרה. "עד עכשיו יש לי צמרמורת בגוף. רציתי למות שם.
"בעדה האתיופית גבר עם גבר זה אסון. לא בכיתי ולא צעקתי. לא ידעתי מה לעשות. אם אתלונן במשטרה יגידו שאני הומו ושאנסו אותי. החברים יצחקו עלי. השארתי את זה בלב. ירון הוא מלאך המוות, השטן בכבודו ובעצמו". יש לציין כי מעשים אלו לכאורה מעולם לא התבררו בבית משפט.
התקיפה המינית, כך טוען גיל, חזרה על עצמה כעבור ימים ספורים.
"כשראיתי את ירון רעדו לי הרגליים", סיפר לחוקרים. "הוא חזק ממני ושוב הוריד לי את המכנסיים. רציתי להרוג את עצמי. רציתי שירון יצא לי מהחיים, אבל הוא לא עזב. כמה אפשר להשפיל? אני מת בפנים, ואין לי בשביל מה לחיות. חבל שירון לא הרג אותי. אתם לא מבינים מי הבנאדם הזה. אני מאמין בגלגול נשמות, ואני מפחד שהוא יבוא וייקח אותי".
ההשפלה לכאורה של גיל נמשכה גם כאשר השוטרים סברו כי המציא את דבר מעשי הסדום כדי להשתחרר מאישום ברצח. לא ברור כיצד משפטים חסרי רגישות בנוסח "לדפוק בתחת" או "שמענו ממך כבר 30 אלף פעם שאתה בדיכאון" הושמעו כלפי נחקר הטוען כי עבר תקיפה מינית. כשהתחנן להיבדק בפוליגרף, סירבו החוקרים לבקשתו. לפני כשנה נבדק במכון פרטי ונשאל על שתי התקיפות המיניות. בכל השאלות נמצא דובר אמת.
על ההתרחשות שהובילה למותו של ירון טען גיל כי היה בטוח ששוב יותקף. "כשירון אמר שהוא רוצה לדבר איתי, הרגשתי פחד", סיפר . "הוא לקח ממני את הסלולרי וזרק לי הערות מיניות. ואז הוא הסתובב להשתין ותוך כדי כך אמר שאביא לו אלף שקל אחרת יהרוג אותי. כשהסתובב וראיתי את איבר המין שלו, כל הזעם יצא ממני.
"חשבתי שאם אחנוק אותו הוא יפסיק להציק לי. רציתי להפיל אותו, לא להרוג אותו. שמתי יד מסביב לצוואר שלו וחיזקתי את האחיזה. הוא מת ונפל. לקחתי לבנה, ועם כל הזעם דפקתי לו בראש. הייתי שיכור. נכנסתי לפאניקה כשראיתי שיורד לו דם, אבל המשכתי. גררתי אותו ליד הפחים ושוב לקחתי אבן. הייתי בטירוף. בקריז. השטן נכנס בי. אני לא זוכר שפגעתי באיבר המין שלו, אבל כנראה שרציתי לנקום בגלל שאנס אותי".
לאחר שסיים פנה גיל לבית אחותו, אולם לא הצליח להירדם. כשהתייצב בתחנת המשטרה ניגש אליו המאבטח בכניסה. "הוא גמגם ואמר שהגיע בעקבות האירוע בנורדאו", העיד המאבטח במשטרה. "הוא שפשף את שערו ונראה המום ומבולבל. שאלתי אם מדובר ברצח והוא אמר:'כן, רצחתי אותו'. אז קראתי לקצין החקירות".
כתב האישום נגד גיל הוגש במהרה. התובע מיקי פורן מפרקליטות מחוז מרכז טען כי גיל גרם למותו של ירון בכוונה תחילה. במשך שנה וחצי התעכבו ההליכים עד לפתיחת המשפט, ורק כאשר עו"ד אייזנברג נכנס לתיק השתנתה התמונה. כבר בתחילה טען כי גיל אינו מסוכן לציבור ויש לשחררו.
בית המשפט התנגד לשחרור, ומצבו של גיל החמיר. באחד מאשפוזיו הפסיכיאטריים גילח את גבותיו, פעם אחרת לא זיהה את סנגורו. בינואר השנה פנה עו"ד אייזנברג לבית המשפט העליון ושוב ביקש לשחררו. "זכותו להגיע למשפטו כקורבן ולא כאחרון המרצחים", כתב הסנגור.
לראשונה נתקל גיל ביחס אמפתי מצד רשויות החוק. בהחלטה אמיצה ציינה השופטת עדנה ארבל כי קיים סיכוי שהרצח בוצע על רקע התעללות וכי היא סבורה שגיל מסוכן רק למנוח ולא לציבור. השופטת ציינה כי ניתן לבחון חלופת מעצר, אלא ששירות המבחן מתנגד. כשהוצע כי גיל ישהה בביתו בפיקוח אמו, טענו בשירות המבחן כי היא אינה מסוגלת לכך, וכך נקבע גם לגבי אחותו. ההצעה לאפשר לגיל לשהות בישיבה בבאר שבע נדחתה אף היא, בין היתר בנימוק שאינו דתי.
בסיום עדותו הפתיע התובע כשהצהיר שאינו יכול לשלול את הטענה שגיל חווה פגיעה מינית וסחיטה מצד ירון, ולכן הוא מקבל את העובדה שהיה קורבן של עבירת מין. עם זאת, יש לציין כי ירון מעולם לא נשפט על עבירה זו. לאור הצהרתו, החליט הרכב השופטים רות לורך, צבי דותן ועירית וינברג-נוטוביץ', לשלוח את הצדדים לגישור. אלא שהפרקליטות דורשת כי גיל ירצה עונש משמעותי ואילו עו"ד אייזנברג מתעקש שמדובר בהגנה עצמית ודורש לשחרר את גיל לאלתר. לאור המחלוקת עשוי התיק לחזור לבית המשפט. גילעוקב אחר ההליך בעיניים כלות.
"יש לי סיוטים מדי לילה ואין לי מצב רוח לקום מהמיטה", אמר השבוע לסנגורו. "לא יוצא לחצר, לא ספרים, לא עיתונים, רק רואה קצת טלוויזיה כדי לשכוח. ירון הרס לי את החשק לחיות. איך אחזור לשכונה ואיך אסתכל למשפחה שלי בעיניים? אולי עדיף היה לי להתחלף עם ירון, אולי עדיף היה לי למות".
ממשרד הרווחה נמסר: "המקרה המדובר הינו מורכב ורגיש והוא נבדק באופן יסודי ומעמיק. יצוין כי בית המשפט העליון הפנה את גיל לשירות המבחן לבחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, אולם לא קבע כי יש לשחררו.
"הוצעו שתי חלופות שנבדקו באופן יסודי ומקצועי ונמצאו כלא מתאימות, וביסוס להמלצות אלו נמסר לבית המשפט. המלצות קצין המבחן ניתנו מטעמים מקצועיים ואומצו במלואן, ובית המשפט העליון קבע כי לא מצא דופי בהתנהלות שירות המבחן וכי לא ראוי לתאר את שירות המבחן כאדיש למצוקותיו של גיל".
מפרקליטות מחוז מרכז נמסר: "מעולם לא הסכמנו לטענה שהנאשם עבר פגיעה מינית על ידי המנוח, וכפי שהצהרנו בבית המשפט, איננו יכולים לשלול את טענת הנאשם בעניין, בין היתר משום שהמנוח אינו יכול למסור את גרסתו בנושא. בהליך הגישור התגלעו פערים ניכרים בין הצדדים. נוכח האופי הקשה והאכזרי בו רצח הנאשם את המנוח, אנו סבורים כי על הנאשם להיענש בחומרה והסכמנו כי מתקיים התנאי של ענישה מופחתת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם