למתרחצים לא אכפת משביתת המצילים: סיור בחופי ת"א
על רקע סגירת חופי הרחצה בתל אביב, בשל הסכסוך בין העירייה למצילים, יצאנו לסיור בחופים. מצאנו אנשים מבולבלים, כועסים ובעיקר אדישים. "כל קיץ זה קורה ולכן התרגלנו", אומר ליאור, תושב העיר
אלה ימי תחילת הקיץ והחום הופך לשחקן הראשי. אנשים כבר לובשים מכנסיים קצרים, גופיות וכובעים, בקבוק המים בידם. גם האצנים ורוכבי האופניים נערכים לשמש היוקדת ומשכימים קום כדי להקדים את צאת החמה. נדמה שהקיץ הישראלי לא משאיר כמעט אף אחד אדיש. אבל רק כמעט.
האדישים היחידים הם הרוחצים בחופי הים של תל אביב. הם כבר התרגלו לטבול במים בכל מצב - גם כשבכל חוף מונפים דגלים ושלטים המורים שהרחצה אסורה בשל היעדר שירותי ההצלה. גם כשסוכת המציל מיותמת, ואפילו כשכל רבע שעה מושמעת כריזה הקוראת להם לצאת מהמים, הם בשלהם.
ביום חמישי האחרון, שבו החליטה עיריית תל אביב לסגור את חוף הילטון לרחצה, הסתובבו כמה תל-אביבים אדישים בבגדי ים. הם חצו בקלות את הסרט האדום שמתחה העירייה מסוכת המציל לאורך קו החוף ונכנסו למים. לא מעט גולשים ניצלו את העובדה שפחות אנשים התרחצו והעזו לגלוש לעבר המים העמוקים, אך יתר המתרחצים טבלו מעט במים הרדודים וחזרו אל החוף השומם.
רוב
בשבוע שעבר, כפי שקורה כמעט בכל שנה עם פתיחת עונת הרחצה, הודיעה עיריית תל אביב כי בעקבות עיצומיהם של מצילי החופים נפגעת יכולתה לספק שירותי הצלה. השנה לא היה מדובר רק בצמצום שעות או בסגירת חוף אחד, אלא בהחלטה ראשונית על סגירה משמעותית של כמחצית מחופי העיר.
הסיבה: דרישתם של מצילי דור ב' והמצילים העונתיים לצמצם את שעות עבודתם בהתאם להסכם שכר קיבוצי שנחתם עמם בשנת 2007. העירייה מצדה טענה כי מצילי דור ב' הועסקו בשעות עבודה ארוכות בהסכמתם ויהיה ניתן לשפר את תנאי העסקתם רק בעוד כשנתיים, מועד תוקפו של ההסכם הקיבוצי.
המצילים החליטו לא להמשיך לעבוד בתנאים הקיימים, ובמקביל העירייה לא הצליחה לגייס מצילים עונתיים אחרים, והודיעה בלית בררה על סגירתם של שישה חופי רחצה. ביום חמישי האחרון הודיעו נציגי העירייה בשעות הבוקר כי לאחר דיון אינטנסיבי עם משרד הפנים רק חוף הילטון ייסגר למשך כל השבוע.
עם זאת, בימי שישי העמוסים ייסגר חוף הצוק הפופולרי ובימי שבת ייסגר החוף הנפרד. בשאר החופים שהיו אמורים להיסגר (אביב, בוגרשוב, גורדון, מציצים, תל ברוך והצוק דרום) יפעלו תחנות ההצלה במתכונת מצומצמת, בין השעות עשר בבוקר לשש בערב.
המתרחצים מצדם, עושה רושם, אינם מתרגשים. בחוף הילטון, ממש מתחת לסוכת המציל הסגורה והשלט המורה שלא להיכנס למים, פגשנו ילדים מגן פרטי בעיר ששיחקו במים ובחול בהשגחת הגננות שלהם. "לא ידענו שסגור", אומרת אחת הגננות.
"הבאנו את הילדים במיוחד ליד סוכת המציל כדי שישגיח עליהם, ואז גילינו שאין פה אף אחד. זה מפריע שאין מצילים ואני מניחה שנלך עוד מעט. אפשרנו לילדים לטבול רק את כפות הרגליים ולהרגיש קצת רטיבות, לא ניתן להם לשחות בלי מציל".
היחיד שמפר את השקט החריג בחוף הוא כרוז המושמע לעתים ומורה למתרחצים לצאת מהמים. אנשים מבוגרים רבים שרגילים להגיע לחוף בשעות הבוקר מופתעים לגלות שאין מציל. הם פונים לעובדי תחזוקה וניקיון מטעם העירייה בשאלות: "רגע, החוף הזה סגור? עד מתי? " אחרי שקיבלו תשובה, הם שוקלים מה לעשות. "אנחנו מבולבלים כבר", אומר אחד מהם. "יום סגור, יום פתוח. כל קיץ אותו דבר".
ובכל זאת, נראה שאנשים רבים ידעו לא להגיע לחוף הילטון. מיטות השיזוף הלבנות נותרו מיותמות ברובן וביניהן צעד הלוך ושוב משכיר כיסאות מתוסכל. המים נותרו צלולים ונטולי מתרחצים, ואלה שעובדים במקומות הסמוכים לחוף, כמו מרכז הגלישה ומסעדות החוף, הסתובבו בחוסר מעש.
"אין עבודה כי אין כמעט אנשים", אומרים גל ואלמוג, שני מלצרים ממסעדת "טופסי" שהחליטו לנצל את הזמן הפנוי לתפוס קצת צבע על מיטות השיזוף. "בשבוע האחרון, מאז מצעד הגאווה, דווקא היו פה הרבה אנשים אבל עכשיו כלום. אנשים רואים סרט אדום בכניסה למים ומסתובבים אחורה, במיוחד כאלה עם ילדים. זה ממש מבאס כי לא יהיו לנו טיפים בקצב הזה".
גם שאר העובדים באזור לא מרוצים ממצב החוף באותו בוקר. "הבוקר ביטלנו את האימון. בלי מצילים אין לנו שליטה על גלשני הרוח, הקיאקים והאנשים ששוחים יחד איתנו במקום שבו אנחנו צריכים להתאמן", אומר דניאל רוזנטל, מדריך ומאמן גלישה במועדון לב הים של "הפועל תל אביב", שבסיסו בחוף הילטון.
"העירייה מודיעה בכל עשר דקות בערך שאין מצילים. לאנשים נמאס, הם כבר לא יודעים מה סגור ומה פתוח, מתי המצילים באים והולכים, והם נכנסים למים בכל מקרה. זה מקשה מאוד על הפעילות שלנו". אך בעוד שעל אחדים זה מקשה, אחרים דווקא מרוצים מכך שהחוף עומד לרשותם. "לא מפריע לי, להפך", אומרת איילת מתל אביב, שבדיוק יצאה מהתרעננות במים וחצתה את הסרט האדום של העירייה.
"לא סובלים מהקריאות המציקות של המצילים לילדים כל שתי דקות ואין הרבה אנשים. גם רחל מרמת השרון, שפוקדת את חוף הילטון באופן קבוע, חושבת שהגזרה לא רעה כל כך. "קצת מפריע לי שאין מציל, אבל זה לא מה שיגרום לי להפסיק לבוא", היא אומרת. "אני משתדלת להיכנס למים הרדודים ולא למים העמוקים".
בחוף מציצים העסקים כרגיל. עמוס כאן מתמיד שכן מתרחצים רבים שהגיעו לחוף הילטון וגילו שהוא סגור פנו לחלופה הקרובה ביותר. שלושה מצילים מאיישים את התחנה ונאלצים לשמור על ערנות גבוהה בעקבות תנועת אנשים גדולה.
שביתת המצילים מטרידה גם את המתרחצים הקבועים של מציצים, אף שכאן הכול פתוח ותחנת המציל מאוישת. "עד עשר בבוקר היה שלט שאמר שהרחצה אסורה בהיעדר מצילים. זו חוצפה כי אמרו שהחוף הזה יישאר פתוחלרחצה", אומרת עליזה מתל אביב.
"קצת לפני עשר הגיע אחד המצילים ואמר שהתחנה תיפתח מעשר. הבנתי ממנו שאפילו הם לא ידעו בדיוק איזה חוף נסגר ואיזה לא. אם האנשים שנהגו ללכת לחוף הילטון או לצוק ביום שישי בבוקר יגיעו לכאן, אז אוי ואבוי לנו. גם ככה יש פה מצוקת חניה ואם כולם יתנקזו לכאן יהיה פה טירוף". לילי מתל אביב, שהגיעה עם בתה, מקווה שההמוניות לא תמשיך.
"אנחנו באות לחוף הזה כי הוא יחסית רגוע", היא אומרת, "באים לכאן אנשים נעימים שלא מרעישים. עם זאת, כבר היום יש יותר אנשים מבדרך כלל, ואם השביתה תימשך יהיה פה נורא צפוף. לא היינו רוצות שכולם יתנקזו לפה".
צחי פסח, מנהל מסעדת "ניין ביץ'" בחוף מציצים, לא מאמין שהשביתה תשפיע לטובה או לרעה על אף אחד מהעסקים. "זה הפך לשגרה", הוא אומר. "כל קיץ העירייה סוגרת חופים, וכל קיץ כל החופים מלאים. למדנו כבר לא להתרגש מזה. אי אפשר לסגור את הים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם