שמואל פלאטו שרון: "אני מבסוט מביבי"
הוא היה פוליטיקאי, איש עסקים ועבריין נמלט, אבל בגיל 82 שמואל פלאטו שרון מתמקד בעיקר בתוכנית הרדיו שלו ובנדבנות: "אני מת על יהודים ותורם רק להם. שהגויים ידאגו לעצמם". ראיון
ויהיה גם מי שייזכר בעבריין שנמלט מהמשטרה בצרפת כשהוא מחופש. וכולם יצדקו. איש העסקים בן ה-82 הספיק כבר לעשות כמעט הכול במדינה.
בשנים האחרונות שרון הוא גם מגיש רדיו. תוכניתו "פלאטו בלי חשבון" משודרת מדי יום שישי בתחנת "רדיוס" בהצלחה מדהימה. "יש לי 600 אלף מאזינים! אתה יודע מה זה? אין תוכנית כזאת", הוא אומר בגאווה.

"אלו שעתיים שהן הכיף הכי גדול שלי. אני לא מוכר את זה בשביל שום דבר. התכנית היא קולנית וחיה. יש דיאלוגים לא קלים, אבל מאוד מעניינים. זו מעין תרפיה בשבילי ואני מחכה שיום שישי כבר יגיע".
ברשותך, בוא נדבר קצת עליך. אחד הפרויקטים שבנית הוא הדיזנגוף סנטר.
"זה הבית שלי. עשיתי ובניתי המון בחיי, אבל כאן זה הבית והנשמה שלי. אני גאה שלמרות כל הקניונים שנפתחו, המקום הזה עדיין משגשג. בכל יום באים לכאן 50-60 אלף אנשים ויש מבוגרים שנשארים כאן חמש-שש שעות ומעבירים בשקט את היום.
"כשבנינו
מה אתה מתכנן לבנות כעת?
"אני מתכנן לבנות ביפו 3,000 דירות, אבל בינתיים אני מחכה לאישורים. יש לנו בעיות קשות עם הערבים שם אבל זה לא מרתיע אותי. אני אוהב ללכת על דברים קשים. קניתי את השטח מערבים, ויש חוק כזה אצלם שאסור למכור ליהודי. לי כיהודי חשוב לבנות שם. בכל פעם שאני מגיע לשם עם התקשורת, הם עושים בלגן. לי לא ממש אכפת מה הם אומרים. ברגע שהם חתמו נותר רק לחכות לאישורים".

בצרפת קצת פחות מברכים כששומעים את השם שלך.
"השלטונות בצרפת טענו שלא שילמתי מיסים ודרשו 100 מיליון דולר. אני הגעתי לארץ ועברתי 20 שנה של משפטים כמו אידיוט. בסוף הגענו לפשרה ושילמתי 30 מיליון דולר. היום אני יכול ללכת בפריס חופשי לגמרי. כשטסתי למילאנו הם ניסו לעצור אותי, אבל הצלחתי לחמוק כשהתחפשתי. שמתי שפם מלאכותי וצבעתי את השיער לבלונד. כל חיי הייתי עסוק בלברוח ולהיות פליט וכבר הורגלתי לכך".
הבית שלך בסביון כיכב בקמפיין הבחירות שלך והפך לסמל לעושר מופלג.
"שנים הבית הזה היה מעין סמל. הוא תמיד נבחר לבית היפה במדינה ובשנות השבעים נערכו כאן מסיבות מפוארות. כזה אני. אם אני לא מספר אחד אז אני לא בעניין. אנחנו מנסים כבר שנים למכור את הבית הזה, אבל יש קשיים ועדיין לא נמצא רוכש".
בוא נעבור קצת לפוליטיקה. שמע, אתה לא ממש מת על הערבים.
"אני אומר לערבים שהם יכולים לחיות כאן בשקט ובשלווה, רק אם הם יכירו שזאת מדינה יהודית. הם יכולים להיות כמו אחים ולקבל הכול ורק שיכירו בנו. אם אתה לא מכיר במדינה יהודית, אין לך מה לעשות כאן. עדיף שתלך לגור במדינה ערבית. זה נכון גם לגבי הסודאנים ויתר האפריקאים. חייבים למצוא דרך לגרש אותם מכאן. אנחנו נהיה בבעיה גדולה אם לא נזיז עניינים ונתחיל לצמצם את הכמות שלהם".
ומה דעתך על הממשלה?
"אני מבסוט מביבי. אני לא מסכים עם כל מה שהוא עושה, אבל בגדול הוא ראש ממשלה טוב מאוד בעיקר כי הוא מבין בכלכלה מצוין. כל העולם במיתון ובישראל המצב טוב. יש לנו כלכלה חזקה. נכון שיש בעיות עם מחירי דירות, אבל בגדול המצב כאן טוב. מעבר לביבי אני לא רואה שום מנהיג אחר. הוא איש חזק, וזה חשוב בעיקר בגלל המצב הנפיץ עם איראן. אם הם יזרקו עלינו פצצה אחת, יכולים להיות לנו 300 אלף מתים. אין לנו ברירה ויום אחד צריך לסכל את הסכנה הזאת צבאית".
ונסיים עם הפילנתרופיה שלך.
"תרמתי לבית חולים ביילינסון המון. זאת הגאווה שלי. חשוב לי שבבית החולים תהיה אווירה פסטורלית ומרגיעה. הוקם שם גן על שמי המשתרע על 15 דונם ותרמתי שלושה פסלי ענק בעיצובו של יעקב אגם. אני תורם לעמותת פתחון לב. אנחנו נותנים אוכל ל-20 אלף איש ברחבי הארץ. האנשים באים ומקבלים קופסת אוכל שמספיקה לשבוע ועולה משהו כמו 400 שקלים. הם משלמים עליה ארבעה שקלים וכך הם יכולים להתקיים".
למי אתה תורם בעיקר?
"אני מת על יהודים ותורם רק להם. לפעמים אני שומע שצריך לעזור לעניים באפריקה וזה לא מעניין אותי. רק לעזור לבני עמי. שהגויים ידאגו לעצמם".
