הנרצח בפיגוע לא יהודי, אף שר לא ניחם את המשפחה
על הקשר בין מוצאו של הנרצח בפיגוע בגבול מצרים לבין אופן סיקור האירוע, ובין כתובות במסגד ליד רמאללה לגרפיטי ביד ושם
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שסאיד פשאפשה אינו יהודי. שלא כמו בפיגועי טרור שבהם נרצחים אזרחים ישראלים יהודים, תמונתו של הנרצח לא הופיעה בעמוד הראשון במרבית העיתונים. ביום שלישי אחרי הצהריים התקשרתי לבית משפחת המנוח ושוחחתי עם אחיו מאהר. הוא אמר לי ששום שר מהממשלה לא התקשר לנחם את המשפחה האבלה. מי שנכח בעת השיחה בסוכת האבלים היה ראש העיר חיפה יונה יהב.
טוקבקיסטים שמגיבים על המדור או מתחרעים עליי בתוכנית הרדיו שלי בעניין ערביי ישראל דואגים לטעון באופן קבוע שהערבים הם גיס חמישי, שהם מעלימי מס ועוד סדרה של טענות, חלקן על רקע גזעני. סאיד ובני משפחתו העובדים יחד בגבול הדרומי מסכנים את חייהם בעבודה הזו. הם בונים את קו ההגנה של המדינה, הם חלק מיותר מ-1,000 עובדים העוסקים יומם ולילה בביצור הקו העוין והמסוכן בגבול הדרום מתוך ידיעה ברורה שהם מסכנים את חייהם. בני משפחת פשאפשה מקבלים את שכרם ממשרד הביטחון והם משלמים מס הכנסה, מה שלא בטוח שעושים רבים מהמקטרגים על המגזר שאליו שייך סאיד.
הליך בניית הגדר בגבול הדרומי נכנס לקצב רצחני מאז נכנס לתפקידו אלוף פיקוד דרום טל רוסו. האלוף עצמו "אכל אותה" בסוף השבוע שעבר כשקרע גיד ברגלו ונאלץ להשתמש בקביים (בעלייה במדרגות). ביום ראשון בבוקר נותח רוסו בבית החולים תל השומר ומיד לאחר הניתוח יצא לשטח בגין המתח בדרום בניגוד לעצת רופאיו. בניגוד לראש הממשלה נתניהו, ש"אכל אותה" בדיוק באותו מקום במשחק כדורגל, האלוף רוסו אכל אותה במשחק כדורסל. המדור מציע לשני האישים הנכבדים לשמור על בריאותם ולעבור בתקופה הקרובה לשחק שחמט.
>>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
גל הפדופיליה שמכה בכל רחבי הארץ גורם להרס אלפי ילדים ומשפחותיהם, וכנסת ישראל עדיין לא מצאה לנכון להעביר את חוק הסירוס הכימי לפדופילים שיוכרזו כמסוכנים לציבור.
אחרי שנים ארוכות ככתב פלילים שסיקר מעצרים ומשפטים ונחשף למאות מקרים מזעזעים שבהם הותקפו ילדים, לפני למעלה מעשר שנים עלה בי הרעיון שחייבים לחוקק חוק שיגן על הציבור ויגביל את זכויות הפדופילים.
נפגשתי בשנת 2002 עם נחום לנגנטל, שהיה אז חבר כנסת, העליתי בפניו נתונים על המספר הרב של הפדופילים וציינתי שגם אם הם נתפסים ומרצים מאסר הם חוזרים לתקוף לאחר שחרורם. הצעתי ללנגנטל להגיש הצעת חוק שתגרום לכך שפדופילים שוועדה מקצועית תקבע שהם מסוכנים לציבור לא ישוחררו אלא אם יסכימו לסירוס כימי, כלומר באמצעות טיפול תרופתי.
ב-16 בינואר 2002 התפרסמה בתקשורת הידיעה הבאה: "הצעת חוק: לקצר מאסר פדופילים שיעברו סירוס כימי. ההצעה מסתמכת על מחקר המראה כי תרופה המוזרקת לפדופילים מוכיחה
"המחקר מעלה כי תרופה המוזרקת לפדופילים מוכיחה יעילות רבה בדיכוי היצר המיני שלהם. פדופילים רבים אשר מעידים על עצמם כי עשו את מעשיהם מתוך דחף שאינו ניתן לכיבוש ואינם יודעים בעצמם כיצד לכבוש את יצריהם משתמשים כיום בתרופה זו שתוצאותיה מוכחות".
עשר שנים אחרי והצעת החוק טרם עברה בכנסת, אלפי ילדים נפגעו מינית על ידי פדופילים. חלקם נתפסו, נשפטו, שוחררו וזמן קצר לאחר מכן נעצרו שוב אחרי שפגעו בילדים. עברו עשר שנים שבהן החוק לא עבר ועוד כעשרה חברי כנסת הציעו הצעות דומות שעניינן סירוס כימי. באופן תמוה ההצעות האלו עד היום, עשר שנים אחרי, לא באו לידי מימוש והפדופילים המסוכנים ממשיכים להסתובב ברחובות ולפגוע בצעירים.
ביום שני חיבל ארגון טרור במסגד ליד רמאללה ועל הקירות רוסס בין השאר הגרפיטי "אולפנה מלחמה".
שבוע קודם לכן חיבל ארגון טרור במוזאון יד ושם בירושלים, ובין השאר השאירו המחבלים על אחד הקירות את הכתובת "המאפיה הצינית העולמית" (הטעות במקור).
אני, שנוהג לפעמים לעסוק בפענוח תעלומות, חושב שזיהיתי כמעט ללא צל של ספק שמי שכתב את המילים "אולפנה" ו"מאפיה" הוא אותו אדם מכיוון שכתב היד זהה בשני המקרים. חומר למחשבה לחוקרי המשטרה שעד היום נכשלים באופן קבוע כמעט בכל הניסיונות לפענח ולהביא לדין את האחראים לטרור היהודי.
natanza@netvision.net.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם