בטיפול: השבוע הקשה של בית החולים ברזילי
זה לא היה השבוע שהנהלת בית החולים ברזילי באשקלון תרצה לזכור: קשישה מאושפזת נעלמה מתוך המחלקה והסתתרה משך ימים בשיחים. אישה שהתלוננה על כאבים בבטנה התמוטטה ומתה לאחר שעברה בדיקה ותושב אשקלון טוען כי זכה ליחס משפיל מהצוות הרפואי
רק לפני כמה ימים נפטרה בבית החולים היולדת מיטל דבוש ז"ל, בעקבות סיבוך נדיר במהלך ניתוח קיסרי, ובצירוף מקרים מטריד התרחשה השבוע טרגדיה נוספת במוסד הרפואי: גילה אוחיון, תושבת אשקלון, נפטרה לאחר שיצאה מבדיקת סי.טי שגרתית. בני משפחתה טוענים כי מדובר ברשלנות רפואית.

אוחיון (49), אם לארבעה ילדים, אושפזה ביום חמישי שעבר לאחר שהתלוננה על כאבים חזקים בבטנה. היא אובחנה כסובלת מדלקת בדרכי השתן וקיבלה טיפול במחלקה פנימית ג' בבית החולים "ברזילי".
במסגרת הטיפול עברה בדיקת סי.טי באזור הבטן, אולם זמן קצר לאחר הבדיקה ניגשה לדלפק האחיות והתלוננה על כאבים. בתוך מספר דקות התמוטטה על הרצפה. הרופאים שהוזעקו למקום ביצעו בה ניסיונות החייאה, אך לאחר זמן קצר – נאלצו לקבוע את מותה במחלקה לטיפול נמרץ.
בני משפחתה של גילה זועמים על הטיפול שקיבלה וטוענים כי מדובר ברשלנות. "כשגילה הגיעה למיון היא הזכירה מפורשות שיש לה רגישות לתרופות, ובכל זאת הזריקו לה חומרים מסוימים", טוענים אחיה של גילה. "זמן קצר אחרי שעברה את הבדיקה, הבן שלה הגיע לבקר אותה והיא אמרה לו: 'תקרא מהר לבני המשפחה, אני עומדת למות'. בזמן שהבן
"אנחנו לא מתכוונים לשתוק", הוסיפו האחים. "גילה הייתה אישה בריאה ומאושרת שבסך הכל סבלה מדלקת פשוטה בדרכי השתן ולא טופלה כראוי. נילחם בכדי לשים לזה סוף ולמנוע מוות מיותר של אנשים בבית החולים הזה".
מבית החולים ברזילי נמסר כי הנושא עדיין נמצא בבדיקה וכי אחת האפשרויות היא שהמטופלת הייתה רגישה לחומר שניתן לה לפני בדיקת הסי.טי. "מדובר בפטירה שלאישה לאחר בדיקה שגרתית בבית החולים. בית החולים דיווח על פטירתה על פי הנהלים למשרד הבריאות.
"מתבצעת בדיקה מקצועית בבית החולים. מפאת חיסיון רפואי וצנעת הפרט אנו מנועים מלמסור פרטים נוספים. בית החולים קשוב לכל פנייה מצד המשפחה ומשתתף בצער המשפחה". הלווייתה של גילה אוחיון ז"ל התקיימה ביום שני השבוע, בשעות הצהריים, בבית העלמין החדש באשקלון.
בבית החולים לא הספיקו להתאושש מהטענה לרשלנות הרפואית וכבר נאלצו להתמודד עם אירוע קשה נוסף: תושב אשקלון שהגיע לחדר המיון בבית החולים עקב כאבים חזקים בכתפו, טוען כי בעקבות יחס תוקפני שקיבל מהרופאים סירב לקבל טיפול – אולם נדרש לשלם את דמי האגרה עבור הביקור במיון.
לפני כשלוש שנים עבר תושב אשקלון משה קדוש תאונת עבודה, אשר בעקבותיה פרק את כתפו ונקבעו לו 20 אחוזי נכות. בחודש אפריל האחרון, סמוך לחצות הלילה, הגיע קדוש לקבלת טיפול בחדר המיון עקב כאבים חזקים שתקפו אותו בכתף.

לדבריו, באותה שעה האווירה בחדר המיון הייתה רגועה והמקום היה כמעט וריק ממטופלים. לטענתו, הרופא בחדר המיון ביקש לברר מדוע הגיע, ולאחר שקדוש הסביר כי הגיע בעקבות כאבים חזקים בכתף, שאל אותו הרופא בטון מזלזל: "בשביל זה אתה בא? איך לך מה לעשות?".
לאחר שעבר קדוש בדיקות וצילומים, נשלח לחדר המיון אורתופד, אשר לטענתו של קדוש, הגיע עצבני וחסר סבלנות ללא כל סיבה נראית לעין. "הרופא הסתכל בתוצאות הבדיקות שלי בפנים אדומות וידיים רועדות מרוב עצבים, והורה לאחות לתת לי זריקה לשיכוך הכאבים", מספר קדוש.
"ראיתי את המצב שלו והרגשתי שאני לא סומך עליו. לא רציתי שהוא יטפל בי. אני מאמין שכל חולה שהיה רואה את הרופא שלו במצב כזה היה חושש לקבל ממנו טיפול. אמרתי לו שאני לא מעוניין שהוא יזריק לי, והוא בתגובה צעק: 'אז אתה מסרב טיפול!' והטיח בחוזקה את המזרק על השולחן לעיני כל האחיות ואנשי הצוות שהיו שם. יצאתי מחדר המיון מבלי לקבל טיפול ונשארתי עם הכאבים בכתף".
מספר ימים לאחר המקרה, שלח קדוש מכתב לאגף לפניות הציבור בבית החולים ברזילי, בו הוא התלונן על היחס הבלתי הולם שקיבל במהלך שהותו בחדר המיון וכן ביקש לבטל את תשלום האגרה עבור הביקור במיון בטענה שבעקבות סירובו – הוא כלל לא קיבל טיפול.
"לפני כמה ימים השיבו לי בכתב מהאגף לפניות הציבור שהנושא בטיפול", הוא מספר. "כשהתקשרתי אליהם לברר מדוע התהליך נמשך כל כך הרבה זמן מבלי שאזכה למענה, ענו לי שמנהל המחלקה, שאמור לבדוק את העניין ולקבל החלטה בנושא, נמצא בחו"ל ושעליי להמתין עד שיחזור. בשיא חוצפתם הם שלחו לי התראה להסדר התשלום עבור הביקור במיון, למרות שכלל לא קיבלתי טיפול".
בשבוע שעבר קרא קדוש בעיתונות על המקרה החמור בו רופאה בברזילי הותקפה על ידי קרובת משפחה של אחד החולים והביע אמפתיה דווקא עם התוקפת. "אני חושב שלפני הכל, הרופאים צריכים לעשות בדק בית ולהבין מהיכן התוקפנות הזאת נובעת", אומר קדוש בזעם.
"הרופאים כאן נוהגים בחולים באדישות, בחוסר סבלנות וללא טיפה של אדיבות. הם בקושי הסכימו להסביר לי מה הבעיה אצלי. אשתי מטופלת בבית החולים 'סורוקה' וראיתי מקרוב את היחס האדיב שהיא מקבלת. אין לי מילים לתאר את ההבדלים בין יחס הרופאים בסורוקה, ליחס שקיבלתי כאן, זה פשוט שמיים וארץ. זה לא אמור לקרות.
"הגעתי למקום שמעניק רפואה ציבורית, וכאזרח אני זכאי לקבל טיפול הולם. אם היו מטפלים בי, הייתי משלם את החוב ברצון, אבל לא טיפלו בי ויותר מכך, קיבלתי יחס מחפיר. חשוב לי שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם בעתיד ושמטופלים אחרים לא יחוו את עוגמת הנפש שאני חוויתי".
מבית החולים 'ברזילי' נמסר בתגובה: "מר משה קדוש פנה לחדר המיון בגין בעיה, שלטענתו ראשיתה היה עוד לפני שלוש שנים. לפונה בוצעו הבדיקות הרלוונטיות, לרבות בדיקת דימות, ולחלק מהבדיקות שהוצעו לו הוא סירב. הוצע לו גם טיפול מתאים לבעייתו.
"באשר לתשלום האגרה – תשלום זה אינו תלוי באיכות הטיפול, גם אם לכאורה הפונה אינו שבע רצון מהטיפול. לפיכך, על פי כללי הקופה ומשרד הבריאות עליו לשלם את האגרה. אנו מאחלים למר משה קדוש בריאות שלמה".
ואם לא די בכך, קשישה בגיל 79, תושבת קריית גת, שהייתה מאושפזת בבית החולים, יצאה מחדרה במוסד ומאז נעלמו עקבותיה. לאחר שלושה ימים של חיפושים נרחבים, אשר לטובתם נרתמו כוחות משטרה רבים, מצאה יחידת הכלבנים המשטרתית את הנעדרת בריאה ושלמה.
הקשישה, אשר אושפזה במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים, יצאה מחדרה שבבית החולים ביום שישי בשבוע שעבר בשעה שבע בערב. לאחר כחצי שעה, הבחינו אנשי צוות המחלקה כי המטופלת נעלמה ויצרו קשר עם בני משפחתה. לאחר שגילו כי הקשישה נעדרת מבלי שאיש יידע היכן היא נמצאת, הזעיקו בני המשפחה ובית החולים את המשטרה, אשר פתחה מידית בחיפושים אחריה.
במסגרת החיפושים הופעלו רכבים משטרתיים שסיירו ברחבי העיר, כמו גם יחידת הפרשים, ואף הוזנק מסוק משטרתי לטובת המשימה. לאחר שלושה ימים של חיפושים אינטנסיביים, שבהם לא נמצאה הנעדרת, הוזעק לאזור שי מלול, מפעיל כלבים מיחידת הכלבנים של משטרת מחוז הדרום, אשר בעזרת כלב מיומן מצא את הקשישה בריאה ושלמה בסמוך לבית החולים.
"קיבלתי קריאה ביום ראשון בלילה לגבי קשישה שנעדרת מאז יום שישי", מספר מלול, המתמחה באילוף והפעלת כלבים לטובת איתור נעדרים מזה כ-15 שנה. "הגעתי למקום, חברתי לבתה ולחתן שלה, תחקרתי אותם לגבי הנעדרת ולגבי מצבה הבריאותי כדי ללמוד עליה ולהעלות השערות בנוגע למקום המצאה. הגעתי למסקנה שבהתחשב בגילה ובמצבה, הסיכויים שנמצא בתוך העיר – ויותר מכך, באזור בית החולים – הם גבוהים.
"ניגשנו לצד המערבי של בית החולים, הפעלתי את הכלב ולאחר מספר דקות הוא נכנס לתוך סבך צמחייה והחל לנבוח. כשנכנסתי אחריו מצאתי אישה מפוחדת שעונה לתיאור הנעדרת ובני המשפחה זיהו אותה. היה לה קשה מאוד לצאת משם. ככל הנראה היא שכבה שם במשך שלושה ימים ללא אוכל ושתייה. למרבית השמחה, לאחר בדיקה במיון היא נמצאה במצב כללי טוב".

בני המשפחה של הנעדרת סיפרו כי עברו עליהם שלושה ימים מתוחים ומורטי עצבים. "אני לא מבינה איך אף אחד לא שם לב שסבתא שלי יצאה מבית החולים", אומרת נכדתה של הקשישה.
"כששאלתי את אנשי הצוות במחלקה שבה היא אושפזה, ענו לי שזו מחלקה פתוחה ולכן גם אין מאבטח במקום. לדעתי ולדעת ההורים שלי מדובר ברשלנות. לא ייתכן שלא יהיה לפחות מאבטח אחד במחלקה, בייחוד כשמדובר במחלקה הפסיכיאטרית. יש לציין שהמשטרה עשתה את עבודתה נאמנה והשקיעה את מירב המאמצים בכדי למצוא את סבתא שלי.
במהלך החיפושים ביקשנו להפעיל גם כלבן, ואנחנו שמחים על החלטת המשטרה לעשות זאת. היא הסתתרה במקום שהיה קשה מאוד להגיע אליו, וכוחות אחרים היו עלולים לחלוף על פניה מבלי להבחין. סבתא שלי אמנם סובלת מבעיות זיכרון, אבל למזלנו היא אישה מאוד חזקה מבחינה פיזית, אחרת היא לא הייתה מצליחה לשרוד את החום הכבד שהיה בחוץ, ללא אוכל וללא מים, במשך שלושה ימים שלמים", הוסיפה הנכדה.
בית החולים "ברזילי" מסר בתגובה: "המרכז הרפואי ברזילי קיימת מחלקה פסיכיאטרית פתוחה והחולים חופשיים לנוע בכל רחבי המרכז. הם גם רשאים להודיע על אי רצונם להמשיך ולהתאשפז, ואם אין מסוכנות רפואית, הם משתחררים לביתם. זו מהות מחלקה פסיכיאטרית פתוחה. יש גם לציין שחלק מהמאושפזים אף שוהים כשהם לבושים בבגדיהם הפרטיים ולא במדי בית החולים.
"החולה הנ"ל עזבה את בית החולים כשהיא לבושה בבגדיה וברור שמאבטח לא עוצר אנשים שיוצאים רגלית מבית החולים. מיד כשהבחינה האחות שהחולה נעדרת הופעל נוהל לאיתור חולים נעדרים, שכלל הודעה לחברי ההנהלה, לבני המשפחה, הודעה למשטרה וחיפש נרחב על ידי מחלקת הביטחון בכל רחבי בית החולים. בית החולים היה בקשר הדוק עם בני המשפחה והמשטרה עד שהחולה נמצאה על ידי המשטרה ביום ב' בבוקר בגבעות החול שממערב לבית החולים".
