ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

ח"כ אילן גילאון: "היו איומים על הבית והמשפחה שלי"

במשך חודשים ארוכים תושבי אשדוד נאבקים נגד הפליטים המציפים את העיר, אך דווקא הפרלמנטר האשדודי אילן גילאון נטל הובלה בקמפיין הנגדי. בראיון מיוחד הוא מסביר כי מבין את המצוקה של שכניו ומספר על הקושי הגדול לשחות נגד הזרם: "לא חשוב לי מה השכנים אומרים, אם הייתי מתחשב בדבריהם, הייתי הולך עם ביבי"

ח"כ אילן גילאון, כאיש מרצ, תמיד הרגיש שהוא שוחה נגד הזרם. העמדות של תנועת השמאל אף פעם לא היו – וספק רב אם יום אחד יהיו – במרכז המיינסטרים של השיח הציבורי בישראל.

אבל בכל שנות הפעילות הפלמנטרית שלו, מעולם לא חש גילאון התנגדות כל כך חריפה, כמו בנושא גירוש הפליטים האפריקאים מישראל. זמן רב לפני שהנושא עלה לתודעה הארצית, החל המאבק  למען גירוש הפליטים בעירו של גילאון - אשדוד.

תושבי רובע ב' באשדוד אף הגיעו עד לכנסת, לפני למעלה משנה, כדי להשמיע את מצוקתם. אז איש לא הקשיב להם – או לפחות לא סייע – אבל עם התגברות מעשי האלימות מצד הפליטים, גם הם זקפו את ראשם. וממש לא התאים לתושבי אשדוד, שהשכן שלהם מהכנסת, ח"כ גילאון, משמיע את העמדה

ההפוכה.

"גם לי מפריעה העובדה שיש ריכוזים גדולים של פליטים באשדוד", אומר גילאון. "אני חושב שאסור לרכז אוכלוסייה חלשה באזור חלש, ועל כן הפיזור שלהם הוא חשוב מאוד. בהיעדר מדיניות מסודרת בנושא הפליטים, נוצר מצב שבו חלשים מתמודדים מול חלשים".

אתה מבין את המצוקה של התושבים באשדוד?
"אני מבין שזה לא פשוט לתושבים בעיר לגור באזורים כאלה, המאוכלסים במספר כה גדול של מסתננים ופליטים".

מה השכנים שלך באשדוד אומרים על המאבק שלך לטובת הפליטים ונגד הגירוש?
"קודם כל, חשוב לי להבהיר פרט מאוד משמעותי: אני מתמודד עם מדיניות ולא מנהל מאבק. ולעצם השאלה – לא חשוב לי מה השכנים שלי אומרים, כי אם הייתי מתחשב באמירותיהם, אז הייתי הולך עם ביבי. לי חשוב דבר אחד, והוא מה טוב לאנשים. להזכירך, אני חבר כנסת ולכן אני מציע מדיניות ולא מאבק".

ובכל זאת, התושבים באשדוד לא ניסו להניא אותך מהעמדה שלך?
"כל החיים. היו לי איומים על הבית, על המשפחה שלי, על מי לא. אני ומתנגדיי, באשר הם, נמצאים בוויכוח מתמיד. יש לי קו שאני הולך על פיו, מתמיד בו ומרגיש מאוד שלם איתו ועם עצמי.

"צריך להפנים שאדם הוא תכלית. אני מודה וגאה שאני שמאלן, סוציאליסט, שוחר שלום ומעל לכל – בן אדם. עדיין לא קמו חוקים במדינה הזו שמגדירים כיצד עלינו להיות בני אדם. צריך להתחנך להיות בן אדם".

מה אתה עונה לאנשים שמתלוננים על הנושא?
"שאין צדק בכך שתושבים צריכים להתמודד עם הבעיה. עם כל הכבוד, זו בעיה של המדינה ועליה להתמודד עם כך. הממשלה דנה בגורלם של המוני פליטים כאשר דרשה להקים מתקן כליאה למסתננים שהגיעו מאפריקה בניסיון לקבל מקלט בישראל. לפי ההערכות, עתידים השרים לאשר את ההצעה. השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', כבר הודיע בסוף השבוע כי אם יוקם מתקן מעין זה שירות בתי הסוהר לא יהיה אחראי עליו.

"ההצעה שעלתה היא הקמה של מרכז שיוגדר כפתוח ויספק למסתננים את כל צרכיהם הבסיסיים, בהם: מקומות לינה, מזון, שתייה וצרכי בריאות. במשרד ראש הממשלה הסבירו כי המטרה היא בין היתר למנוע את יציאתם של המסתננים לעבודה לא חוקית בישראל. אולם ארגונים חברתיים וראשי רשויות בדרום התנגדו בתוקף להקמת המתקן במתכונת זו וטענו כי יש להקים מתקן סגור למסתננים מתוך מחויבות לדאוג לחיי התושבים והיישובים שחיים במרחב הזה".

אתה ידוע בתור פרלמנטר הלוחם למען זכויות האדם. אבל מה לגבי הזכויות של תושבי אשדוד, שכניך, לחיות בביטחון ובשקט?
"זכותם של תושבי אשדוד לחיות בשקט בשלווה. השכונה הספציפית שבה מתגוררים הפליטים (רובע ב', א"ח) זקוקה לשיקום, בין אם סוגיית הסודנים על הפרק ובין אם היא איננה עומדת על הפרק. זכותם להתקיים בכבוד ואף לדאוג לרווחתם".

המהלך נגד גירוש הפליטים האפריקאים מישראל הפך בשבועות האחרונים לאחד הדגלים של גילאון. הוא יודע שהדעה הזאת היא לא פופולרית באווירה הציבורית הקיימת, אבל הוא מתעקש על האמת שבה הוא מאמין. "מדינת ישראל לא מבחינה בין מסתננים לבין פליטים ולכן גם לא גיבשה מדיניות חוקית ומסודרת בנוגע אליהם", אומר גילאון.

"ניתן לכנות את התייחסות הממשלה לבעיית הפליטים 'בת יענה'.  מצד אחד, היא טומנת את ראשה בחול ולא עושה כלום. מצד שני, הממשלה שמה אותם בדרום תל אביב ובדרום הארץ כך שנוצר מצב בו מעמידים פליטים חלשים מול אזרחים חלשים. על הממשלה להכשיר את הסודנים והאריתראים לעבודה במקום להמשיך לרדוף אותם ולייבא עובדים תאילנדים מחו"ל בגלל שמישהו צריך לגזור על הדרך קופון".

היום לדרום-סודנים יש כבר מדינה משלהם. האם לדעתך הם עדיין נמצאים בסכנה ואי אפשר לגרש אותם?
"אני חושב שהצפון סודנים הם אלה שנמצאים בבעיה הגדולה. תחילה על הממשלה לדאוג כי הצפון סודנים יפוזרו בכל אזורי המדינה: צפון, דרום, מזרח ומערב. לגבי הדרום-סודנים: כיום יש להם מדינה וביטחון, זאת בניגוד לצפון סודן, שם הנשיא מואשם בטבח של התושבים.

"באותו עניין, ניתן להביא כדוגמה את מצבם העגום של האריתראים. מדינת ישראל לא עושה כלום איתם. מהי הסיבה? הקשרים בין אריתריאה לבין ישראל מצוינים מבחינה דיפלומטית וזאת למרות שהמשטר האריתראי צמא לדם התושבים שלו".

מה אתה אומר בעצם: שכדי לשמר את הקשרים הפוליטיים עם המשטר באריתריאה, ממשלת ישראל מעלימה עין מהפשעים שלו?
"בדיוק. מדינת ישראל ומשרד החוץ הישראלי מחזיקים בקשרים קרובים מאוד עם משטר רודני וצמא דם. הם מתעלמים מהעובדה שהאזרחים האריתראים שברחו ממדינתם ומצאו כאן מקלט – פשוט נטבחים על ידי השלטון. אצל הממשלה שלנו קשרים פוליטיים באים לפני זכויות אדם".

יש לך פתרון לבעיית המסתננים, שיוכל לרצות את שני הצדדים?
"צריכים להבדיל בין מסתנן לבין פליט, על ידי מספר שלבים. השלב הראשון: בחינת מעמדם של המסתננים. על מדינת ישראל לברר את מעמדו של כל מסתנן. אם קיימת סכנה לחייו, אז ניתן לקבוע כי האדם הוא פליט. השלב השני: צריך לפזר אותם ברחבי הארץ.

"הפיזור חשוב כי אז מייצרים קהילות בתוך קהילות. באשדוד, לדוגמה, מתגוררים אלפי פליטים שנאבקים מול התושבים על הקיום היומיומי. נוצר מצב שהפליטים לא עובדים, או שאין להם מקום מחסה, ואז מחפשים מקומות אחרים להיות בהם".

בשבוע שעבר הגיע  לשיאו המהלך לגירוש המסתננים, כאשר עשרות מביניהם עלו על מטוס בחזרה למדינת האם שלהם. שר הפנים אלי ישי, בצעד מעורר מחלוקת, הגיעו בעצמו עד לנמל התעופה, כדי לפקח על השלמת המבצע. גילאון ראה, ונגעל. "זה היה אקט של פופוליזם", הוא אומר.

"במאזן בין אלי ישי לבין הסודנים – אני נוטה לכיוון הסודנים. אני מקווה שהתבונה תיכנס לשכל של הממשלה הזאת. את רוב הפליטים אי אפשר לגרש, והבעייתיות תתגבר כאשר ישי ייתן פה את הטון. אז אנחנו נמצא את עצמנו לפני שוקת שבורה.

"מעולם, לא ראיתי את אלי ישי בתור כזה גיבור. ראייה לכך הוא מקרה האפליה של התלמידות הספרדיות ביישוב עמנואל, שבו הוא ישב בשקט ולא התערב. אולם, כשמדובר במסתננים סודנים חלשים ושחורים –  פתאום הוא הופך להיות גיבור גדול".

ההתבטאויות של הפוליטיקאים בשבועות האחרונים לגבי המסתננים והפליטים הולכות ומחריפות. למה?
"הם פשוט מנסים להרוויח הון פוליטי. קחי כדוגמה את המופע של מירי רגב וחבריה. הזיכרון הקולקטיבי שלנו הוא בלתי נסבל. אני לא אוהב לערוך אנלוגיות, אבל כשאני רואה את הימין הקיצוני, אני רואה בעצם את התנועות הפשיסטיות, כדוגמת יוון. חשוב להבין שככה זה עובד בעולם כולו: זה פשוט לעשות הון פוליטי על חשבונם של החלשים. תמיד תמצא שמי שעושה זאת הוא באופן שיטתי אדם רע".

בשנת 1993 רץ גילאון למועצת עיריית אשדוד מטעם סיעת מרצ. לאחר הבחירות, הוא קיבל את תפקיד סגן ראש העירייה ואחז בתיק החינוך העירוני. בתפקיד זה כיהן עד לשנת 1999, שנה בה נבחר לכנסת מהמקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת ה-15.

 גילאון הקדיש את רוב עבודתו בכנסת ה-15 לעניינים חברתיים, כחלק מתפיסת עולמו אותה הוא מגדיר "סוציאליזם אורטופדי". בהתאם לזאת היה חבר בוועדות הכלכלה, הפנים ואיכות הסביבה, זכויות הילד, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וכן, הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים.

הוא מתגאה במיוחד על כך שהשתמש במעמדו כחבר כנסת על מנת לפתור באופן פרטני בעיות של אזרחים שפנו אל לשכתו. "זה קשה להילחם בכל המערכת תמיד, אבל אני לא מוותר", הוא אומר. "אני פועל ופועל עד שהידיים שלי מתחילות להכחיל. לדעתי, זהו הייעוד שלי בחיים. אני מאמין שאני צריך תמיד לדאוג לחלש. קבוצות חלשות זה לא רק פליטים, אלא גם נכים, עולים, נעשקים, חרדים ועוד. אני מאמין שיום אחד עוד אצליח במשימות שלי".

השמאל במדינה הולך ונעלם עם השנים. אתה רואה עתיד לשמאל?
"אני רואה עתיד למדינת ישראל, ולכן אני גם רואה עתיד לשמאל, שצריך להציג חזון ציוני חדש. זה ייקח הרבה זמן, אבל במאה השנים הבאות אנחנו נצטרך לתקן את כל השגיאות שעשינו כאן בשנים האחרונות.

"הנביאים ישעיהו וירמיהו הם אלה שדיברו על עשיית משפט וצדק עם גרים, יתומים ואלמנות. הביטוי 'צדק צדק תרדוף' צריך להוביל אותנו ולהציל את הכבוד שלנו. הציבור הישראלי צריך להפסיק לכבוש את ארץ ישראל ולהתחיל לכבוש את מדינת ישראל. רק כך נוכל לשרוד ולתקן".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...