דובי גל נזכר ברגעים היפים של מכבי נתניה
רגע לפני המסע של נתניה לאירופה נזכר השחקן דובי גל ברגעים היפים שחווה בקופסה ומייחל לשובו של יצחק תשובה. וגם: איך הצליח בילדותו לראות את רוב המשחקים בחינם
למרות שהקשר היחיד שלו לספורט הוא הסרט הישן "מלך הסלים" (שבו גילם פקיד דואר נמוך שמתגלה ככדורסלן מצטיין) הקומיקאי תושב רמת השרון הוא אוהד ספורט בכל רמ"ח איבריו. משחק הפרידה מאצטדיון הקופסה שנערך לפני כחודש, החזיר אותו לימי נעוריו, הימים של "נתניה ועוד 15".
"הקופסה הייתה אבן דרך משמעותית בחיים שלי", מגלה גל. "הייתי מגיע עם החברים שלי בכל שבת ונכנס לרוב בחינם".
איך בדיוק?
"באותם ימים אב שהיה קונה כרטיס היה רשאי להכניס את בנו בחינם למשחק. כך יצא שכל פעם היינו מבקשים ממבוגר אחר שיתחזה לאבא שלנו. היו לי לא מעט אבות באותה תקופה".
אך למרות תקופת הזוהר גל, לימים שחקן תיאטרון וקולנוע מוכר, איבד משהו באהדה העצומה לקבוצה. "אי אפשר להפסיק לאהוד קבוצה, כמו שאי אפשר להחליף אמא, אבל בשנים האחרונות התעייפתי".
איך אתה מסביר את זה?
"משהו בקסם הלך לאיבוד. במקום הקבוצה האגדית שהייתה דורסת ומשחקת כדורגל מדהים הפכנו למועדון שמוכר את הכישרונות הכי גדולים שלו כדי לשרוד. זו סיטואציה כואבת לאוהדים".
מה אפשר לעשות, נתניה היא לא ממש "אימפריה כלכלית".
"חבל לי על כך. אולי זו ההזדמנות לקרוא לאיש העסקים יצחק תשובה, נתנייתי גאה שגם שימש בעבר נשיא כבוד של המועדון, לקחת את מכבי נתניה תחת חסותו. אני בטוח שכמה שקלים שהוא 'יזרוק' על הכדורגל לא ממש יפגעו בו.
"קח לדוגמה
מצד שני, גם קריית שמונה, שאף היא לא ממש אימפריה, זכתה באליפות.
"העונה האחרונה הייתה יוצאת דופן לכל הדעות ומבחינתי גם פספוס אחד ענק. קריית שמונה לא טובה יותר מנתניה ואפילו הפסידה לנתניה פעמיים העונה - בליגה ובגביע. נתניה משחקת לא רע בשנים האחרונות, אבל לא באמת מאמינה שהיא יכולה ללכת עד הסוף. עם קצת יותר ריכוז ואמונה יכול להיות שהיינו מדברים עכשיו אחרת, עם תואר נוסף בהיסטוריה של המועדון".
השבוע ערך גל ביקור ראשון באצטדיון החדש בנתניה שצפוי להיחנך בחודש ספטמבר הקרוב. "זו חתיכת מפלצת", אומר גל כשהוא מביט בהשתוממות על המבנה שיהפוך למשכן הביתי החדש של קבוצת היהלומים. "אולי זה מה שהיינו צריכים כדי לחזור לימים הגדולים של פעם. אני בכל אופן מתכוון לחזור ולבקר כאן העונה יותר מפעם אחת".
בטרם יערוך גל את הופעת הבכורה הרשמית ביציעי אצטדיון ווינר בעונת המשחקים הקרובה, הוא נזכר בקבוצה הגדולה שבה צפה כנער וביחסים המיוחדים שהיו לו עם השחקנים.
"שמע סיפור. היה לנו יום אחד משחק ביתי מול הפועל יהוד. באותו משחק הקבוצה פשוט לא הופיעה והיינו בפיגור של 0:2 כבר במחצית. שמוליק פרלמן ז"ל, המאמן באותה תקופה, שאג בצעקות על הבלם חיים בר שלא יכול היה לספוג את העלבונות וכבר התכונן להוריד את הנעליים ולצאת מהמשחק.
"אני בדיוק הייתי בקרבת מקום ושמעתי את הצעקות. מיד נכנסתי לחדר ההלבשה לאחר הדברים וביקשתי מחיים שימשיך לשחק. אני לא זוכר בדיוק מה הייתה התוצאה בסוף, אבל חיימק'ה כבר חזר לעצמו".
אז יש עתיד למכבי נתניה?
"בהחלט. אני מטבעי בן אדם אופטימי. כולי תקווה שהאצטדיון החדש יפיח רוח חדשה במועדון ויחזיר אותו להציג את הכדורגל שובה הלב מלפני 30 שנה. אני מקווה להיות שותף לכך כבר העונה. על כל פנים, אין לי ספק שהאימפריה עוד תחזור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם