פריחה מאוחרת: למה לקח לרובי לוי 20 שנה לפרוץ?
הזמר רובי לוי עובד על אלבום חדש, ומתפנה לעשות חשבון נפש. על בני הדודים ישי ונתי שהתפרסמו, אך לא התפנו להזמין אותו לדואט. על איכות הכתיבה בז'אנר כיום ("אני טקסט כזה לא מסוגל לשיר") ועל אחד המעריצים הגדולים שלו, ארי שמאי ("הוא לא משמיע סתם שירים"). "אין מה לעשות, בחיים צריך גם מזל" הוא מסביר למה לא הצליח להתבלט כל השנים
>>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
לוי, 43, תושב ראש העין, נמצא כבר 20 שנה בתחום. כעת הוא עובד על אלבום חדש, והוציא סינגל בשם "יש לי אותך", למילים וללחן של אופיר כהן, שיצר ללוי כבר להיט אחד - "מלאת אהבה". אלבום הבכורה שלו, "מת לחבק אותך", זכה להצלחה, וכך גם הדואט שלו עם שלומי שבת "מתוקה שלי". אך נדמה שעשרים שנה עברו, ועדיין לוי לא הצליח לפרוץ, לפחות לא כמו שני בני דודיו המפורסמים קצת יותר, נתי וישי.
איך אתה מסביר את ההצלחה שלהם, בזמן שאתה לא ממש פרצת? למה אתם לא הופכים להיות ה"בנאים" של המוזיקה המזרחית?
"מבחינת כמות הזמרים, אנחנו כן ה'בנאים' של המוזיקה ים תיכונית. לצערי אין הרבה פרגון בז'אנר, ומבחינתי לפרגן - זה שהזמר נמצא עם השרביט ביד. לצורך העניין אני אקח את בן הדוד, שיכול לומר 'בוא נעשה דואט ביחד'. אבל זה לא קורה".
מתי באמת תבצע דואט עם אחד מבני הדודים?
"מבחינתי אין לי בעיה, צריך לשאול אותם. אני יודע שישי לא עושה דואטים, הרי אפילו לדואט עם הבן שלו, שיר, הוא סירב. עם נתי אין לי תקשורת מלאה, אבל אם יהיה משהו מעניין אולי זה ייצא לפועל".
"להבדיל מהאומנים אחרים, אני פתוח, ולא אסרב למי שמציע לי דואט. אם אמצא שיר שלטעמי יתאים לדואט - אציע את הרעיון למי שאני חושב שמתאים. עד עכשיו לא מצאתי. קחי את ליאור פרחי למשל. ביקשתי ממנו טקסט שאולי כן אתחבר אליו. הוא כתב ושאל מה דעתי שנעשה דואט. כך שייתכן שיתוף פעולה עם ליאור פרחי. אני לא פוסל את האפשרות".
ואיך בכל זאת אתה מסביר את זה שלא הצלחת לפרוץ?
"מצד אחד אני אומר לעצמי שאולי בגלל שאני קצת עצלן, ומצד שני אני אומר שיש אחד שיושב למעלה ומכוון את הדברים. כנראה שאז לא הגיע זמני, והיום אני מרגיש שהגעתי לסוג של הצלחה מסוימת. שהגעתי לתודעה של הקהל. אין מה לעשות, בחיים צריך גם מזל. רוב האומנים שהצליחו עד היום, זה בגלל שהיה מי שידחוף אותם. אין אחד שהצליח לבד. אני מאמין שכמו שיש זיווג משמיים - צריך גם בתחום הזה זיווג, ולא היה לי. כנראה שאני הזמר הרווק. אני גם אשם קצת, שבתחילת דרכי לא עשיתי הרבה למען המוזיקה. כמו להקליט שירים, ולאחרונה אני מקליט כמה שאפשר".
בעשור האחרון היה לוי חלק מהצמד "רובי וזרח", בו שיתף פעולה עם זרח יוסף. לאחרונה פיצלו השניים כוחות. "את דרכי התחלתי לפני כעשרים שנה בנתניה, בחוף סירונית, בתקופה של אלי לוזון וישי. התגלגלתי איכשהו לירושלים, למקום שזרח הופיע בו יחד עם אבא שלו. הייתי אורח באותו ערב, ושרתי שיר אחד. כשאביו של זרח נפטר, חיפשו מישהו שיחליף אותו, ועשיתי זאת חודש ימים.
"אחר כך ביקשו שאשאר. התאים לזרח שאשאר, וכך נבנה הצמד. הופענו כעשור ביחד בכל מיני מועדונים ואירועים, עד שהבנתי שאי אפשר להתבסס רק על הופעות, וצריך גם להקליט. לזרח לא התאים ממש להקליט, ואני הקלטתי את האלבום 'מת לחבק אותך' בשנת 2003".
בהמשך הוציא לוי שני אלבומים נוספים, אחד מהם יחד עם יוסף.
השיר "מלאת אהבה", שנחשב לאחד מהלהיטים הכי גדולים שלך, לא הצליח בהתחלה. רק לאחר כמעט שנתיים הוא קיבל במה בכל מדיה האפשרית. עד כדי כך שאפילו אייל גולן נתן לו ביצוע באלבום שלו. איך זה קרה?
"כשהשיר יצא האמנתי בו בטירוף, אבל משום מה תחנות הרדיו לא האמינו בו, ולא התייחסו אליו. החשיפה של השיר באה מהשטח, מהקריוקי, מהקהל, מהמכוניות, מהמועדונים ומהפייסבוק. כשהוא נהיה היסטריה - לא הייתה ברירה לאף שדר, והם התחילו להשמיע אותו בתחנות הרדיו, והפכו אותו לשיר השבוע לשעה עגולה. אייל הקליט את השיר כשהוא היה בשיאו, וזאת מחמאה בשבילי. הוא לא הקליט בכדי לפגוע בי חלילה, אלא בגלל שהוא כל כך אוהב את השיר הזה, וכל כך האמין בו.
"אני שמח שהשיר הזה הוא שיר של שטח, ואין אחד שלא מכיר אותו. אני מאוד מקווה שהוא אולי אפילו יקבל את 'שיר השנה'. הגדולה של השיר הוא מהבית הראשון, מכיוון שבדרך כלל אנשים מתחברים לשיר מהפזמון, וכאן הבית הראשון סוחף אותך לכל השיר".
ארי שמאי הוא כמעט השדר היחיד שמשמיע אותך בתוכנית בלי הפסקה. איך נוצר החיבור החזק ביניכם?
"ארי שמאי מכיר אותי הרבה שנים. לדעתי הוא לא מתחבר רק לשיר, אלא גם לביצוע שלי. אני מאוד שמח שהוא מתחבר לסגנון השירה שלי, מכיוון שארי לא משמיע סתם שירים. בכלל אני שמח שהוא מפרגן לאומנים בז'אנר. הוא אחד העורכים הטובים, והוא מגיע לכל הזמרים כמו שלומי שבת, אייל גולן, בועז שרעבי ועוד. הוא יודע להגיש מוזיקה, במיוחד נוסטלגית. בכלל, אני חושב שהמוזיקה הנוסטלגית חוזרת".
אתה בן 43, בדיוק באמצע בין הדור הצעיר למבוגר. לאיזה כיוון אתה נוטה?
"אני יותר נוטה למוזיקה של פעם. כל שיר שיוצא עם נגיעה לגוף, כמו השירים של זוהר ארגוב, אני מתחבר אליומת זאת יש שירים של התקופה הזאת, שאם אשיר אותם - הם כבר פאסה, אפילו שהם רק בני שלוש שנים. זה ההבדל בין השירים של פעם והיום. לשירים של אז היה עומק בטקסט ובלחן, והכל היה לאט. לא היו מוציאים דיסקים בטירוף כמו היום. שיר שיצא פעם, לקח לו זמן להתבשל. בישלו לנו אותו הרבה באוזן, טחנו אותו בתחנות רדיו והוא קיבל תודעה. היום אני מבין את כל השדרים - כל יום יוצאים בין 5 ל-20 שירים, אם לא יותר. זה כמו הקיר של הפייסבוק: אם את מוציאה סטאטוס - תוך רבע שעה הוא נעלם".
לאחרונה הבכי שולט בשירה. למה לא הלכת לכיוון הזה?
"אני לא מסוגל ללכת לכיוון הזה, ואני גם לא חושב שהבכי ממש שולט. יש שיר שנקרא 'מפה לשם' של אייל גולן, ויש את השיר של מאור אדרי, עם אותו לחן עם הפזמון 'אל תבואי, אל תגידי'. אני מאוד מעריך כל זמר, ואני לא מחלק ציונים לאף אחד, אבל טקסט כזה אני לא מסוגל לשיר. מצד שני גם השיר 'בלבלי אותו' של קובי פרץ היה אצלי, ולא התחברתי אליו. ולא, לפני שתשאלי - אני לא מצטער".
אגב, גם בן הדוד, נתי, ויתר בזמנו על השיר.
לסיום, השאלה הכי חשובה - מתי האלבום עתיד לצאת?
"אני בסיומן של ההקלטות. האלבום מכיל 9-10 שירים שקטים. בכלל, האלבום בנוי רק משירים שקטים ורומנטיים, והוא ייצא במהלך השנה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום חיפה והקריות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם