פחות כיף מרוטשילד, אבל למאהל החדש יש פוטנציאל

נכון, אין שם מקיאטו משובח, אבל מאהל ברכבת צפון הוא התחלה טובה למשהו גדול. וגם: עוד תובנות על ברית מילה

גיא מרוז | 29/6/2012 6:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: מרוז פלייס
המדור מוקדש השבוע ללוחמי האש, שאף שהם עדיין מעטים מול רבים, אף שהם עדיין לא מתוגמלים, לא מאורגנים מחדש ולא נהפכו סדרי עולם למענם - ניצחו בקלות יחסית שרפות ענק ליד ירושלים. אולי זה המפקד החדש שחר איילון, אולי זה צי המטוסים, אולי מזל של מזג אוויר - אבל זו בעיקר שמחה גדולה ללוחמים האלה.

והנה חידה - מה ייעשה לחשודים שנתפסו בעוון ריסוס כתובות הנאצה ביד ושם, ובהן הכתובת - "תודה להיטלר על השואה"? התשובה בסוף הטור.

>>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
עיבוד תמונה: ג'רמי מלכיאל
כוכבי השבוע שהיה עיבוד תמונה: ג'רמי מלכיאל
ענייני מחאה

אני לא יודע אם בזמן קריאת שורות אלה המאהל החדש מול רכבת צפון עוד חי ונושם, אבל בביקור שעשינו שם זה נראה כמו התחלה טובה למשהו גדול. נכון, אין בקרבת מקום מקיאטו משובח, גם לא פאב הומה ואפילו לא חצי תאטרון לאומי (שמאחר בתשלומי תמלוגים, אפרופו מחאה).

שמעתי כבר כמה מראשי המחאה שמתלוננים על מקום מעפן, לא מרכזי מספיק ובלתי אטרקטיבי. יכול להיות שהם צודקים והתל-אביבי המפונק יתקשה להגיע למקום נטול אספרסו, אבל זה אולי ה"נכשל" הגדול של פעילי המחאה, אלה שמדעני סרטן ידועים כמו מירי

רגב כינתה אותם "צפונבונים" וגרוע מזה.

חברים - העיר שדרות היא מקום לא מרכזי, בית שמש לא מרכזית וגם בית שאן לא. רכבת צפון היא הדלת הקדמית הענקית של העיר שלנו. היא הצומת המרכזי העצום שדרכו אפשר לשתק אותה אם רוצים, להתקהל בה ולנהל מלחמות בלי להפריע לשכנים שלא קשורים לעלילה.

נכון - יותר כיף ברוטשילד, ויש כאמור איפה להוריד צ'ייסרים אחרי סינק טוב מול מצלמות הטלוויזיה. אולי זה יהיה המבחן הגדול של המחאה, ואם זה יצלח - אפשר לעשות אחלה תהלוכה לכיוון רוטשילד מדי שבת.

ברית מילה

השבוע אירחנו בתוכנית הבוקר שלנו אבא שלא מל את ילדו כי החליט שמדובר במעשה פולשני, ניתוח מיותר ומנהג פרימיטיבי שיתרונותיו הבריאותיים מוטלים בספק. אמרתי בשידור שאף שמלתי את שני ילדיי, אני לא בטוח שהייתי חוזר על כך. זו באמת עמדתי.

אני ישראלי מתוך בחירה, נולדתי יהודי ואני מנסה לא להפריע לאיש לחיות לפי אמונתו ודרכו. אני חושב שיותר ראוי היה שלמי שיש היסוס, פקפוק קל בטקס הזה, אל לו למול את ילדיו אלא להמתין כמה שנים. פרסמתי את הדברים גם בעמוד שלי בפייסבוק ומאז שוב, די כרגיל מייחלים למותי.

האם אי פעם באמת חשבנו על זה ברצינות? אני מתכוון לעדת החילונים הלא קטנה - האם אי פעם הרהרנו בזה יותר מדקה? אנחנו מתלבטים 100 פעם ביום מה לתת להם לאכול, לאיזה גן לשלוח אותם, מה כדאי שיראו בטלוויזיה ומה לא, אבל אנחנו ממהרים להתקיף אותם עם איש שאנחנו לא מכירים, עם סכין גדולה, בגיל שמונה ימים בלבד כדי שיבצע את אותה ברית שאיש מבינינו לא בדק עד הסוף את יתרונותיה ומשמעותה.

בדיוק בימים אלה הוכרזה המילה כבלתי חוקית בגרמניה למוסלמים. אני לשנייה לא חושב שיש מה ללמוד מהגרמנים. אני רק רוצה שאולי נעשה איזו מחשבונת, איזה סיעור מוחות מחודש לגבי המנהג העתיק הזה שבאופן ברור, לדעת רוב הרופאים, אין בו שום יתרון בריאותי. זהו, אתם מוזמנים לסקול אותי בטוקבקים החולניים שלכם. ואפרופו...

חוק הטוקבקיסטים

זה כנראה קורה, העיוות הזה כנראה עומד לפוס מן העולם, והחוק החדש שמתיר לנו לתבוע דיבה מכאלה שמכפישים אותנו בשם חופש הדיבור עומד להיוולד. ממש בקרוב תוכלו להמשיך לכתוב שאני אלכוהוליסט שהכה את אשתו הראשונה, אבל אני מצד שני אוכל לברר איך קוראים לכם וכמה תשלמו על השקר הזה.

תוכלו לבקש להרוג אותי ואת אשתי, ואני מנגד אוכל לפנות למשטרה ולבקש לעצור אתכם בעוון הסתה לרצח. החיים, מה שנקרא, יחזרו למסלולם הנורמלי וזה משמח. ותודה לח"כ זבולון אורלב על העוגות.

שיחות עם כלב

כלב: תשמע, החלטתי לעשות מעשה, להצטרף למחאה ולעבור לאוהל עד שייענו כל דרישותיי!

אני: זה מאוד מרשים, מתי אתה מתחיל?
כלב: בשנייה שתקנה לי אוהל, אבל הפעם אני הולך עם זה עד הסוף, מתכוון לצאת לשביתה כללית ולא לעשות כלום עד שימלאו את כל דרישותיי הצודקות כאמור!
אני: אבל גם עכשיו אתה לא עושה כלום.
כלב: אבל את זה רק אני ואתה יודעים, ואתה אל תהיה לי פתאום שרון גל, מה אתה בודק מה עשיתי לפני שעזבתי הכול או בין לבין או אחרי.
אני: אני לא מדבר על לפני, אני מדבר על זה שממש עכשיו אתה לא עושה כלום. חודשים אגב אתה לא עושה כלום חוץ מהגירוד הזה בגב התחתון.
כלב: טוב, אני מבין שאתה מבין רק אלימות, אז תדע לך שהחלטתי להפסיק להיות נחמד ואני עובר לאלימות!
אני: מתי?
כלב: מיד אחרי הגל חום הזה. עכשיו זוז, אתה מסתיר לי את איציק שמולי מסביר מתי גם הוא יקבל מכות. זוז!

בשורה משמחת

נשיא מצרים הנבחר הודיע בנאום הראשון כי הוא מתכוון לכבד את כל ההסכמים הבינלאומיים ושפניו בגדול לשלום.

בשורה פחות משמחת

הנשיא המצרי הנבחר הסביר למה זה לא כולל את ההסכם עם ישראל שהוא לא הסכם, ישראל היא כמובן לא מדינה, וכרגע מבררים במטה האחים המוסלמים למה היא בכלל קיימת ומי אחראי על המחדל הזה.

פתרון החידה: זאת לא השאלה. השאלה אם רעיונות לעונש יהיו גם ממשנתו של היטלר.

meroz.guy@gmail.com

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים