החלום של האח הרפואי: להקים ליגה להנפת משקולות בישראל
בבוקר מיכאל ליסיצ'קין הוא אח מוסמך בבית לוינשטיין, אך בתום עבודתו הוא הופך למניף משקולות בענף הספורט המכונה "קטלבלס". ויש לו חזון: להקים ליגה תחרותית של הענף
"אפשר לומר שזמן הוא לא מצרך שמצוי אצלי בכמויות", הוא מעיד על עצמו כאשר נשאל כיצד הוא משלב בין שתי הקריירות. "תמיד הייתי אדם סקרן שמחפש דברים חדשים".
כמו ספורטאים רבים בישראל, גם שורשיו של ליסיצ'קין נעוצים בחבר העמים. הוא נולד בעיר בשם חברובסק, שבמזרח הרחוק הרוסי. עבורנו, הישראלים, המרחק הרב ביותר בין שתי ערים, נגיד בין קריית שמונה לאילת, אינו עולה 400 קילומטרים.
חברובסק, רק לשם ההשוואה, נמצאת במרחק של יותר מ-8,000 קילומטרים ממוסקבה. "בשביל להבין את סדרי הגודל, לצורך ביקור במוסקבה הייתי צריך לטוס שמונה שעות במטוס או שבוע ברכבת. המרחקים שם הם פשוט עצומים", הוא מספר.
ליסיצ'קין החל לעסוק בספורט בילדותו, ובגיל 16 עלה לארץ במסגרת תוכנית 'נעל"ה' (נוער
אלא שמלבד היותה של אימו יהודייה, עובדה המאפשרת אוטומטית לליסיצ'קין להפוך לאזרח ישראלי, על פי חוק השבות, חששו הוריו מפני איום הטרור הצ'צ'ני, שגבה את דמם של לא מעט חיילים רוסים בשנות התשעים.
"היו לא מעט סיבות להגעה שלי לישראל, אבל מעל הכל אני יכול לומר שהסקרנות שלי גברה על כולם", הוא אומר. "הרצון להכיר מקום חדש ואנשים חדשים הם דבר שרציתי תמיד. ישראל הייתה ההזדמנות עבורי להגשים אותם".
אתה שלם עם ההגעה שלך לארץ?
"בוודאי. זאת ההחלטה הכי טובה שלקחתי בחיי. פשוט התאהבתי בישראל. הגעתי לכאן בתקופת התיכון, כך שסיימתי את כיתות י'-י"ב כתלמיד ישראלי ולאחר מכן גם כחייל במשמר הגבול במערת המכפלה. אמנם לקח לי קצת זמן להסתדר עם העברית, אבל כיום אני מרגיש כאילו נולדתי כאן. מה שמצחיק הוא שכשהגעתי לביקור ברוסיה בשנים האחרונות הרגשתי כמו זר גמור. כנראה שהישראליות כבר נטמעה בי יותר מדי חזק".
בשלב מסוים החליט ליסיצ'קין ללמוד סיעוד באוניברסיטת תל אביב וכשסיים החל באופן די טבעי לשמש אח מוסמך במרכז השיקומי "בית לוינשטיין" ברעננה. "זאת עבודה לא פשוטה בלשון המעטה", מספר ליסיצ'קין.
"נתחיל בכך שזאת עבודה שקשה מאוד להתפרנס ממנה בכבוד ואם בכל זאת מעוניינים בכך צריך לעבוד כמעט מסביב לשעון. המצב של המרכז לא פשוט. אין מספיק כוח אדם, לעומת כמות החולים שהולכת וגוברת עם השנים. שלא לדבר על אלימות פיזית ומילולית מצד משפחות החולים שלעיתים חושבות כאילו כל העולם שייך להם".
נשמע כאילו זו לא עבודת חייך.
"אם הייתי יכול לחזור היום עשר שנים אחורה, הייתי לומד מקצוע אחר. מצד שני, אני לא בן אדם שמוותר בקלות. יש לי אופי חזק ולמרות הכול אני רואה בעבודה שלי סוג של שליחות. פשוט צריך לדעת להעריך ולתגמל אותנו בצורה מעט יותר ראויה".
לצד עבודתו כאח, ליסיצ'קין ניהל אורח חיים ספורטיבי כמפתח גוף בחדרי כושר שונים בעיר. העבודה הקשה והשוחקת בבית החולים אילצה אותו לעשות הסבה מקצועית, והוא החליט לפנות לענף ספורט חדש ובתולי בשם "קטלבלס ספורט", או "הנפת משקולת הקטלבלס".
אז מהו בעצם הקטלבלס? "זו משקולת שנראית כמו כדור באולינג עם ידית נשיאה במשקל שנע בין 2 ל-56 קילוגרם", מסביר ליסיצ'קין. "כל תנועה עם קטלבלס מוציאה את הגוף מהאיזון. כדי לשמור על האיזון כל שרירי הגוף - ולא רק אלה שאוחזים במשקולת - מתגייסים למשימה".
קצת היסטוריה. הקטלבלס הופיעו לראשונה ברוסיה בראשית המאה ה-18 ובמרוצת השנים שימשו כלי אימון של ספורטאים מענפים שונים, לוחמי יחידות עילית של הצבא האדום ולהטוטני קרקס. לפני כעשור, משקולת הקטלבל עשתה את דרכה גם לארצות הברית, משם התפשטה לאירופה והפכה כלי אימון פופולארי בקרב העוסקים באמנויות לחימה, לוחמי יחידות עילית בצבא וכוכבי בידור שראו בקטלבלס ספורט מעניין ו"שיקי".
למה דווקא קטלבלס. לא שמעת על כדורגל או כדורסל?
"עם כל הכבוד, אלה ענפים שלא ממש מדברים אליי. אני תמיד הייתי חסיד של ענפי ספורט שקשורים בכוח. בארץ לאנשים יותר חשוב איך הם נראית מבחינה חיצונית. גם לי זה כמובן חשוב, אבל לא בעדיפות עליונה. אחרי שלושה חודשים בלבד של אימונים בקטלבלס הרגשתי שיפור בכל מרכיבי הכושר הגופניים. ההרגשה בגדול הייתה כאילו החלפתי את הגוף שלי מדגם סובארו ישנה שנת 89' לפרארי דנדשה שיצאה מסוכנות הרכב".
אז מהי התועלת מאימון קטלבלס?
"באימון קטלבלס של עשרים דקות שורפים 400 קלוריות, שזה יותר מכל ענף ספורט, כולל זומבה. האימונים מאפשרים שיפור מהיר יחסית בכל מרכיבי הכושר הגופני - סיבולת לב ריאה, גמישות, קואורדינציה וכוח מתפרץ. אופן העבודה בקטלבלס מאפשר אלפי סוגי תנועות ותרגילים שמלבד השיפור הגופני יוצרים גם עניין אצל המתאמן שלא משתעמם בקלות".
לפני כשנה נסע ליסיצ'קין לנסות את מזלו לראשונה בתחום באליפות אירופה שנערכה בליטא. העבודה הקשה השתלמה בסופו של יום עם זכייתו במקום הראשון בקטגוריית המשקל של עד 78 קילוגרמים. אבל אם חשבתם שההישג יהווה את פסגת השאיפות של ליסיצ'קין טעיתם ובגדול.
"אני צופה ומכוון לעתיד גדול עבור ענף הקטלבלס בישראל", הוא אומר. "המטרה שלי היא להקים בחודשים הקרובים ליגה תחרותית לענף שתתקיים ברעננה", הוא אומר. "זו ההזדמנות לקרוא לכל מי שמאס בענפי ספורט יבשים ומשעממים לנסות משהו חדש.
"צריך להבין שזה לא רק ספורט, אלא אמנות של ממש. זה ספורט שמעודד יציאה מהקופסה, חשיבה ושיקול דעת. ההרגשה שלי היא שזה רק עניין של זמן עד שהקטלבלס יהפכו לטרנד אצל המתאמנים בחדרי הכושר. אז מי שמחפש מדיטציה ספורטיבית, הקטלבלס מחכה לכם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם