"אנחנו לא משפחת פשע": עלילות היס"מ בבית משפחת לביא
מלחמות העולם התחתון ברחובות הפכו את בית משפחת לביא בעיר ליעד משטרתי מבוקש. בני המשפחה מאשימים: מחפשים אצלנו כל הזמן אמצעי לחימה בצורה ברוטלית ובניגוד לחוק. המשטרה עונה: יש לכך סיבה טובה מאוד
בחצר הבית ניצב שולחן אירוח גדול וממעל מחפה פרגולה ענקית. פנים הבית מטופח מאוד. בתוך הבית ומחוצה לו, בחצר, מותקנות כמה מצלמות אבטחה. לדברי המשפחה, אלו הותקנו בעקבות גל פריצות בשכונה בעת האחרונה.
בחודשים האחרונים, טוענים בני המשפחה, הם סובלים מהתנכלות המשטרה. לטענתם, גורמי משטרה שונים פוקדים את ביתם חדשות לבקרים, ללא הודעה מוקדמת, מטרידים את מנוחתם ופוגעים ברכושם תוך חיפוש אמצעי לחימה בביתם. כאלו, הם מבקשים להדגיש, אין ולא היו בביתם.
לעתים כמה מבני המשפחה אף
בתקופה האחרונה אירעו ברחובות לא מעט מקרי רצח שמקורם, לפי החשד, ב"חיסול חשבונות" בין עבריינים (ראו מסגרת). אלו, כנראה, מביאים את המשטרה אל בית משפחת לביא. זו מצדה מבקשת מהמשטרה להניח לה לנפשה.
לדברי אבי המשפחה, א', מדובר במשפחה נורמטיבית שלא פוגעת באיש. אמנם אחד מבניו הוא אסיר לשעבר, בשנות העשרים לחייו, שמעד בעבר כשהסתבך בקטטה, אך השתקם ועובד כעת לפרנסתו בקו לאיסוף בקבוקים למחזור, אך המשפחה אינה מעורבת בפלילים.
א' הוא בשנות החמישים לחייו, בעברו עבד במחלקת סחורות בחברת "תנובה" ובחברת "איי-בי-אם", אך בעת האחרונה חדל לעבוד. אם המשפחה מנהלת מכולת שכונתית לפרנסת המשפחה. בבית גרות גם שתי בנותיהן: הגדולה בהן, בשנות עשרים לחייה, סטודנטית באוניברסיטה. הקטנה תלמידה בת 13.
במתחם הבית ובסמוך לו גרים גם חתנים וכלות של המשפחה, דודים, סבתות וקרובים אחרים, כך שרבים מבני המשפחה פוקדים חדשות לבקרים זה את ביתו של זה. כך למשל, בשיחה שקיימנו השבוע בבית המשפחה נכחו בו בעת האב, האם, שני הילדים ואחת הדודות, שסיפרו לנו יחדיו כי לא משנה מהי מטרת הביקור של המשטרה, בגלל הקרבה הגיאוגרפית בין בני המשפחה, בכל פעם שאחד מהם נחשד במשהו מיד מקשרים את החשד גם לשאר בני המשפחה.
א' מספר כי פעם כשהגיעו כוחות המשטרה לביתו לחפש אמצעי לחימה עצרו אפילו את אמו. "מה כבר אישה בת 82 יכולה לעשות?", הוא שואל בכעס.
איך ומתי התחילו החיפושים בביתכם?
"בסתיו של השנה שעברה החלו כוחות משטרה להטריד את משפחתנו", משיבה אם המשפחה, "החיפוש הראשון אירע באוקטובר 2011 כאשר הגיעו לביתנו בלשים מהמשטרה וכוחות יס"מ. הם פרצו את השער בשעה 5.30 בבוקר. אנחנו כמובן עדיין ישנו. כוח שיטור גדול פרץ פנימה, חמוש ומצויד בכלבים ובגלאי מתכות, בלי להתריע ובגסות רבה. הם שברו את החלונות ועשו חורים בקירות. היו צעקות מכל עבר. הם כפתו אותנו ואמרו לנו לסתום את הפה.
"תחילה הם חיפשו בבית ולא מצאו כלום. אחר כך הם החלו להפוך את הקרטונים שליד חנות המכולת וגם שם לא מצאו כלום. אחר כך יצאו השוטרים משטח הבית שלנו למתחם חיצוני אחר ושם הם כן תפסו אמצעי לחימה".
אז השוטרים לא חיפשו סתם.
"העניין הוא שהמתחם הזה איננו שייך לנו. הם החליטו לעצור שלושה מבני המשפחה ועד היום לא הוכח שום קשר בין אמצעי הלחימה שנמצאו במתחם, שבכלל לא שייך לנו, לבין משפחת לביא. הם פשוט שמו לנו את הנשק בבית ואמרו 'הנה. מצאנו אמצעי לחימה אצלכם. אתם עצורים'. איזו מן התנהלות זו? זה מוכיח שהם מחפשים אותנו ומוכנים גם לכופף את החוק רק כדי להאשים אותנו.
"אחד השוטרים אמר לי 'משפחת לביא היא קוץ בתחת ולכן אנחנו הולכים למרר לכם את החיים'. הם האשימו אותנו בדברים שכלל לא היו קשורים אלינו כמו ניסיון רצח והחזקת אמצעי לחימה. על סמך מה הם מאשימים, אני עדיין לא יודעת. הרי אם באמת הייתי אשמה במשהו כנראה שבית המשפט כבר היה מוכיח את אשמתי. הוא לא עשה זאת, ועל כן אינני מוכנה לקבל יחס של עבריינית. את הבן שלי השאירו אז במעצר. גם הרסו לנו את המכולת. הפכו שם את כל הקרטונים עם הציוד. הכול ברדק. לגבי פיצויים, אנחנו יכולים רק לחלום".
לפני חודש, בחמישי ביולי, חזרה המשטרה אל בית משפחת לביא. "בשעת בוקר מוקדמת פרצו כוחות ענקיים של יס"מ, ימ"ר ומשטרה לביתנו, בלי הודעה מוקדמת", מספר א', "ומיד החלו צעקות. הם פשוט הקיפו את הבית, פרצו את הדלתות ונכנסו פנימה. כשירדנו למטה מהקומה העליונה כדי לראות מה המהומה, הם תפסו אותנו, כפתו את ידינו והחלו לבצע חיפוש בבית.
"אני מבין שאם יש למשטרה מידע מודיעיני אז היא צריכה לבצע חיפוש, אבל למה צריך להשחית את הבית? אפשר לחפש ואחר כך להחזיר הכל למקום. הם קרעו לנו את הספות, הרסו רעפים, שברו מספר מוצרים חשמליים בבית כולל את המזגן, חיפשו באלבומי תמונות וכשלא מצאו פשוט השליכו אותם על הרצפה כאילו זה זבל. מה זה צריך להיות? מדובר באלבום נישואין, אחרי הכול.
"כמובן שבכל שלב החיפוש היינו כולנו כפותים וחבולים. השוטרים היו רעולי פנים עם נשקים. זה אפילו לא עניין אותם שיש ילדים בבית ושהם מפחידים אותם. הם התייחסו אלינו כאילו היינו ארגון טרור. בשלב מסוים הצעתי להם מפתח לבית כדי שיוכלו להיכנס מבלי להרוס דברים, אבל כל מה ששמעתי בתגובה היה 'סתום ת'פה'. הם לא באמת באו למצוא משהו. הם באו פשוט להפחיד והאמת שבמידה מסוימת הם גם הצליחו".
איך הם הצליחו?
"כבר חודשים שחיינו הם לא חיים. הם אפילו הודו בפנינו שאין בידיהם הוכחות כלשהן לאשמתנו. הם פשוט באו להתיש אותנו. הם סימנו אותנו כמטרה ומוכנים לעשות הכול כדי להגשים אותה. גם אם מדובר על לתפור לנו תיק ולהאשים אותנו על לא עוול בכפנו. הם סימנו אותנו כמשפחת פשע ומבחינתם, כל האמצעים כשרים. כי הרי למי איכפת אם המשטרה תתנכל לאיזה משפחה שהמשטרה טוענת שהיא מפוקפקת?".
אתם נקיים מאשמה?
"אם אנו אשמים במשהו, איך ייתכן שבית המשפט לא הרשיע אף אחד מאיתנו בעבירות בהן אנו נחשדים? סמים, אחזקת אמצעי לחימה, איפה כל האישומים האלו? המשטרה בעצם חרצה את דינינו במקום בית המשפט, ועוד הם מעיזים לקרוא לנו עבריינים?".
התלוננתם במח"ש על המעשים?
"האמת שאנו רוצים, אבל יש בעיה קטנה. בעבר רישתנו את מתחם הבית במצלמות כי היו המון גנבים בשכונה. אבל כל פעם שהמשטרה נכנסת הביתה, השוטרים ממהרים לנטרל בראש ובראשונה את המצלמות כדי שלא יהיה בידינו תיעוד לוונדליזם שהם עושים בבית.
"במצב זה, גם אם נחליט לתבוע, אין בידינו הוכחות חותכות למעשי המשטרה. עניין נוסף הוא הפחד מהמשטרה עצמה. לאורך זמן הם בנו לנו תדמית של משפחת פשע, אף על פי שאין לנו באמת קשר לפשע. לכן אם נלך לתביעה בתדמית מפוקפקת, יש סבירות גבוהה שבית המשפט יקבל את גרסת המשטרה על פני גרסתנו".
את המשפחה מייצג עורך הדין זוהר ארבל. השבוע הוא היה הרבה יותר בוטה מבני המשפחה עצמם. "בעת האחרונה פקדו את רחובות אירועים הקשורים לעולם הפשע ומלחמות של העולם התחתון שכללו ניסיונות חיסול שונים", הוא אומר, "חלקם יוחסו למשפחת לביא. אולם, בינתיים, הכול בגדר חשד. שום דבר לא הוכח.
"משטרת ישראל ויחידות עילית אחרות שעובדות לצידה שמו להם למטרה למגר את הפשע בעיר וזה כמובן דבר מבורך. במסגרת המאבק בפשיעה קיבלו יחידות אלה סמכויות פעולה מורחבות שמאפשרות להם לפעול על סמך מידע מודיעיני בלבד וללא התרעה מראש.
"אך מנגד, אני חושב שהמשטרה חצתה את הגבולות ועושה שימוש בכוח מוגזם כנגד משפחת לביא. המשטרה הפסיקה להתייחס למשפחה כאל בני אדם. בכל כמה ימים פורצים לבית קבוצה של 40 שוטרים חמושים, ותחת איומי נשק מקבצים את כל בני המשפחה בסלון. בשלב זה מתחילה המשטרה לבצע חיפוש בכל חלקי הבית, בדרך כלל על מנת לאתר אמצעי לחימה.
"חשוב לזכור שעל פי חוק, חיפוש מסוג זה צריך להיעשות בנוכחות שני עדים ניטרליים. אולם בגלל שהמשטרה מפחדת מהעלמת ראיות היא עוברת על החוק בעצמה ומבצעת חיפוש ללא עדים. אם לא די בכך, העדים היחידים בזמן החיפוש הם השוטרים עצמם.
"במצב זה, אם המשטרה רוצה להפליל את משפחת לביא ולשתול ראיות פיקטיביות בבית, היא יכולה לעשות זאת בקלות וזה מה שמפחיד אותי ואת משפחת לביא כעת. כלומר, אם אחד השוטרים רוצה לעשות לעצמו חיים קלים, הוא יכול לקחת אקדח בלי טביעות אצבע, להטמין אותו בביתם ובכך להפליל את המשפחה. כי הרי לפי החוק חזקת המקום היא שלך אלא אם הוכח אחרת. בכול אופן, יש כאן יותר מדי אלימות.
"אני מבין שהמשטרה סימנה לעצמה מטרה להילחם בפשיעה אבל לא כך עובדים. אני לא רואה סיבה מוצדקת להגיע לחדר של ילדה בת 13 ולפרק לה את החדר, כמו שהם עשו כבר מספר פעמים. המשפחה משלמת מחיר כבד על השם הרע שהודבק לה שלא בצדק. למעשה, במקום שבית המשפט יחרוץ את הדין המשטרה עושה זאת במקומו. לא כך נוהגים במדינת חוק".
כיצד אתם פועלים כעת מבחינה משפטית?
"דרך ראשונה היא פנייה למח"ש כדי להציג את הפעולות כאלימות שלא לצורך, דבר שכבר עשינו. דרך שנייה הוא לתקוף את צורת החיפוש הלא חוקית כדי לפסול ראיות. עד כה, בית המשפט לא כל כך נענה לנו. הרבה אין מה לעשות מבחינה משפטית. במקרה שלנו אין שני עדים ניטרליים ואפילו בעלי הבית לא מורשים לפקח על החיפוש.
"זה מקשה עלינו בשלב הצגת הראיות בתיק. פנינו למח"ש על כך שהשוטרים פעלו נגד הצו השיפוטי. בית המשפט כבר תפס בעבר אמצעי לחימה סמוך למתחם ובית המשפט והמשטרה טוענים שעדיף להקדים תרופה למכה ועדיף לעבור קצת על החוק כדי למנוע אסון אבל אנחנו עדיין גורסים שהחיפוש צריך להיעשות כחוק וללא אלימות מיותרת".
מהמשטרה נמסר בתגובה כי החיפושים נעשים על פי חוק ועל סמך מידע מודיעיני. גורם בכיר במשטרת רחובות התייחס לטענות שהעלתה משפחת לביא והדגיש: "כל הביקורים שנעשו אצל משפחת לביא היו מאחר שקיבלנו מידע מודיעיני ברור שחייב אותנו לערוך חיפושים.
"בכל פעם שהגענו לבית המשפחה, ביקשנו שנציג של המשפחה יתלווה אלינו לסיור ולחיפוש בבית כי כך אומר החוק וכך גם אנו מתנהלים. כמובן שהמשפחה לא יודעת אם מצאנו אמצעי לחימה, היכן וכמה. הם גם לא אמורים לדעת. זה חלק מהחיפוש.
"אנחנו לא משתפים אף גורם בתוצאות של החיפוש, ולבטח אנחנו לא עושים את החיפוש באופן שרירותי אלא נקודתי ועל סמך קבלת מידע ממוקד. אני חייב לציין כי החיפוש מבוצע מאחר שיש מידע מודיעיני, ועל פיו אנחנו פועלים במסגרת החוק ולאחר שקיבלנו את כל האישורים הדרושים לכך".
במשטרה ציינו כי במהלך החודשיים האחרונים בוצעו שלושה חיפושים בבית משפחת לביא ברחובות, בכל המתחם של המשפחה, שכולל כאמור יחידות דיור נוספות. "אם הגענו למצב שאנחנו צריכים לערוך חיפושים לעתים תכופות אז כנראה שיש לכך סיבה טובה מאוד", אמר גורם במשטרה, "ישנה בעיה לשתף את הציבור בפרטים שיש בידינו, כי מדובר במידע מודיעיני מסווג. המטרה שלנו היא לא להתנכל ולהרע לאף אחד אלא רק להגן על האזרחים ולמנוע פגיעה בחפים מפשע".
באשר לכוחות הגדולים שנדרשו לביצוע החיפושים ולדרך החיפוש, אמר הגורם כי "במסגרת אותם חיפושים בבית משפחת לביא הגיעו כוחות רבים, שכוללים שוטרי יס"מ, בכירים במודיעין ובבילוש. לעתים גם כוחות מג"ב הצטרפו לפעולה. הסיבה לריבוי הכוחות המשתתפים בחיפוש היא כדי למנוע סיכונים מיותרים ובגלל שמדובר בפעולות מאוד מורכבות. המשטרה מתאימה את הכוחות למשימה ולא להיפך. החיפושים ימשיכו להתבצע בהתאם לדוחות המודיעין שיגיעו למשטרה ובהתאם לחוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם