עיריית ב"ש מציגה: חייבת 100 ש"ח? שלמי 800
דוח חנייה שלא הגיע ליעדו הפך לסיוט של מיטל מלול, תושבת באר שבע בחודש השמיני להריונה: היא זכתה לביקור מאוד לא נעים של גובה חובות מטעם העירייה. עיריית באר שבע בתגובה: הכול נעשה כחוק
"לפני שנתיים רשמו דוח חנייה, ככל הנראה, לרכב שכבר אז לא היה בבעלותנו. לא אני ולא בעלי ראינו את הדוח, או שהוא נפל או שתלשו אותו. לא קיבלנו הודעה בדואר, לא הייתה לנו דרך לדעת שנרשם דוח".
הדוח המקורי נרשם ב-5 בינואר, 2010, בצומת המשחררים בעיר, והקנס שנרשם בו היה מאה שקלים. לא מעט, אבל לא נורא. אלא שהדוח לא הגיע לידי בני הזוג מלול והם לא ראו אותו. "אני לא מתחמקת אף פעם, לא ממסים ולא מקנסות, אם יש כאלה. הכל אנחנו משלמים כחוק. אבל הרכב הזה, שקיבל את הדוח, לא היה בבעלותנו כבר - מכרנו אותו למגרש מכוניות יד שנייה.
"יכול
ב-20 ביוני, בשעות הבוקר, מיטל נשארה לבד בבית. היא שמעה דפיקות חזקות בדלת ולא פתחה מיד. רק כשהאיש הזדהה, היא הבינה שהוא נציג של העירייה ואפשרה לו להיכנס לביתה. "אבל לא האמנתי שעיריית באר שבע תשלח גובים. מולי התייצב איש גדול, מפחיד מאוד.
"הוא אמר שאם אני לא משלמת מיד, הוא לוקח לי דברים מהבית. פחדתי מאוד. אף פעם לא הסתבכתי, אף פעם לא היו לי חובות, מה לי ולזה? הוא דרש על המקום 800 שקלים. אמרתי לו שאין לי ובכלל, אנחנו חיים על השקל, מנסים לתמרן בין ההוצאות ועוד מעט ייוולד תינוק. הוא לא היה מוכן לשמוע כלום. הוא עמד שם ודרש את הכסף".
בני הזוג מלול נדרשים לשלם סכום גדול פי שמונה מהחוב המקורי. ההפרש גדול הרבה יותר מריבית הפיגורים בבנק ומזכיר את הריביות המטורפות הנגבות בשוק האפור, שאפילו הן לא מגיעות ל-800 אחוזים. ביקורו של הגובה מטעם עיריית באר שבע עולה, על פי המסמך שבידי מיטל, 402 שקלים.
"אני לא מצליחה להירגע מאז אותו ביקור. הרגשתי רע, אני הרה, מי יודע מה היה יכול לקרות. הרי אם היו מדברים אתי, הייתי פותרת את העניין מיד ומזמן, אבל לא שלחו אליי דואר רשום, לא ניסו לאתר אותי. אין עם מי לדבר, רק גובי חובות יודעים לשלוח אליי. זה ממש מקומם. לא עושים ככה, בטח שלא לאזרח הקטן. כולם יודעים מה המצב של הזוגות הצעירים בבאר שבע, כמה כולנו מנסים לשרוד".
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "מדובר בהודעת קנס שנרשמה ביום 5.1.10 ע"ש מר אבי מלול, בגין עבירת חנייה לפי סעיף 6(ד)(4) לחוק העזר באר שבע, על חנייה בתוך צומת או בתחום 12 מטרים ממנו. בניגוד לטענותיו של מר מלול, הוא לא פנה כלל לאגף הפיקוח העירוני ו/או לחברת הגביה 'מ.ת.אר'.
"בחודש יוני של אותה השנה נשלחה ע"י הרשות 'הודעת הקנס החדשה', כהגדרתה בחוק, בדואר רשום לכתובת של מר מלול, כפי שהיא מופיעה במשרד הפנים. דבר הדואר שנמסר כדין על פי חוק, חזר מסיבה 'לא נדרש'. בחודש דצמבר נשלחה דרישת תשלום חוב בדואר רגיל, וביום 16.04.12 נשלחה התראה לפני נקיטת הליכים בדואר רשום.
"ביום 14.06.12, לאחר כל אותם ניסיונות להביא לתשלום החוב, הגיע לבית החייב עובד חברת הגביה, לשם ביצוע הליך עיקול ברישום נכסיו. ביום 24.06.12, הגיע שוב הגובה לביתם של החייב והפונה, וזאת לשם ביצוע עיקול בפועל, כאשר בבית נכחה גם הפונה. בעת ביצוע העיקול, שילמה הפונה סך 799.52 שקלים.
"יש לציין, בין פעולת העיקול ברישום ובין פעולת העיקול בפועל, נעשתה פניה ע"י החייב ו/או הפונה למשרדי חברת הגביה, והושארה הודעה במענה הקולי. פקידת הגבייה חזרה למספר הטלפון שהושאר. מאחר ולא היה מענה, הושארו שתי הודעות קוליות. יום למחרת, התייצבה הפונה במשרדי חברת הגבייה, שם ניתן לה הסבר מפורט בדבר מרכיבי התשלום בגין הודעת הקנס. הגברת מלול בחרה שלא להגיש ערעור כלשהו.
"כמו כן, במקביל להוצאות הגביה, מתווספים לסכומה המקורי של הודעת הקנס ריביות והפרשי הצמדה כחוק. עלינו לציין, שהגובים הנשלחים לבתיהם של אזרחים עוברים הכשרה ע"י חברת הגביה, וכן ועדות גובים ברשות הממונה על הגביה. כמו כן, מעת לעת הם לוקחים חלק בהדרכות ומעודכנים בנהלי העבודה, המשתנים על פי הצורך ודרישת הרשות. יש לדעת, הגובים מגלים רגישות וסובלנות כלפי אזרחים להם מצב כלכלי/רפואי קשה, חסרי ישע (קטינים/קשישים), ומצבים חריגים אחרים המצריכים הפעלת שיקול דעת.
"הגובים הנשלחים לבתי אזרחים ע"י חברת הגביה ומחזיקים ב'תעודת גובה' עושים זאת בהתאם להוראות הממונה על הגביה ועל פי כתבי הרשאה, ופועלים בהתאם לפקודת המסים (גביה). בנוגע לקביעת התעריפים, אלו נקבעים בתקנות המסים (גביה - קביעת הוצאות מירביות), תקנה 699 (מאי 2011), ועל פי תקנות אלו פועלת חברת הגביה בבואה לגבות חובותיה של הרשות. על כן, הודעת הקנס נרשמה כדין והליכי הגביה נעשו בהתאם לנדרש בחוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם