החרדים מחפשים מועמד חילוני שיצליח להביס את ברקת
לחרדים נמאס מניר ברקת. הם גיבשו צוות למציאות מועמד חילוני שיצליח להביס אותו בבחירות לראשות עיריית ירושלים. יהדות התורה אף מגששת אחר שיתוף פעולה עם הליכוד בנושא. מנגד, היחסים בין ברקת לנתניהו מעולם לא היו טובים יותר. הקרב על כיכר ספרא מתחמם
כל פוליטיקאי מקומי מתחיל יודע שכדי להגדיל את סיכוייו לכבוש את ראשות העירייה כדאי לו לגייס לצדו מפלגה ארצית חזקה, עדיף את מפלגת השלטון. אפילו ברקת ניהל בעבר רומן קצר עם קדימה.
סניף הליכוד בעיר אמנם מפורק ומפוצל, אך בעיר שהליכוד היא המפלגה החזקה ביותר בה באופן מסורתי, אין זה מפתיע כי המרדף אחר תמיכתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגתו כבר יצא לדרך: מצד אחד החרדים, בהובלת סיעת יהדות התורה, מבקשים לחבור לליכוד ולהציב אלטרנטיבה לברקת, ומצד אחר הוא עצמו מנסה להשיג את תמיכתו של ראש הממשלה.
כבר חודשים ארוכים נשמעים קולות שטוענים כי בכוונת החרדים להריץ בבחירות בשנה הבאה מועמד חילוני או דתי-לאומי מול ברקת. גם שם הבינו שהסיכוי שסגן ראש העירייה יצחק פינדרוס או כל מועמד חרדי אחר ינצח את ברקת הוא נמוך ביותר. אם יש מישהו שיכול לבוא בחשבון הוא אריה דרעי, אך כרגע נראה שהוא מתכנן קאמבק לפוליטיקה הארצית ובכלל לא חושב על העירייה.
בימים האחרונים עברו ביהדות התורה מדיבורים למעשים, והקימו צוות בן ארבעה חברים שמנסה לאתר מועמד. שמות רבים הופרחו לאוויר בשנה האחרונה, ביניהם יולי אדלשטיין, רוני בר-און ונחמן שי. אבל בצוות עושים עבודה רצינית ובודקים עד כמה לכל אחד מהם יש, אם בכלל, סיכוי לכבוש את כיכר ספרא. אגב, שני שמות שעלו שם הם בוז'י הרצוג ונתן שרנסקי.
גם החרדים יודעים כי המפתח לניצחון הוא השגת תמיכה ממפלגת השלטון. ביהדות התורה יוצאים מנקודת הנחה שהבחירות לעירייה יתקיימו במקביל לבחירות לכנסת ושנתניהו ישמור על כוחו, ולכן חבירה אליו תשפר את הסיכויים לכך שבעוד שנה וחצי ברקת וגדוד יועציו יפנו את הלשכה בקומה
יעקב הלפרין, יו"ר סיעת יהדות התורה במועצה ואיש ליכוד, הוא זה שמנהל את המגעים מטעם החרדים. בינתיים הם פנו לכמה מחברי סניף הליכוד בעיר, בהם לחבר המועצה אלישע פלג, ובמקביל העניין הובא לפתחם של השרים גלעד ארדן וישראל כץ.
לנתניהו עצמו החרדים עוד לא הגיעו, אך פלג מודה השבוע כי "בפגישות שקיימתי עם ראש הממשלה לאחרונה עלה גם נושא איתור מועמד שיהיה מקובל על הסיעות הדתיות, החרדיות והימניות בעירייה, מפני שראוי שלמפלגת השלטון יהיה ראש עירייה מטעמה בעיר הגדולה בישראל, שישקף בעירייה את עמדות סיעות הקואליציה של הכנסת".
תזכורת קטנה לכוחם של החרדים ולתוצאות של תמיכתם במועמד חילוני: בואו נחזור רגע בזמן 19 שנה לאחור, לשלהי כהונתו של טדי קולק המיתולוגי. קולק רץ בבחירות ותכנן להיבחר לקדנציה נוספת, אך אהוד אולמרט זכה לתמיכת החרדים וניצח את הבחירות. אורי לופוליאנסקי התמנה למחזיק תיק התכנון והבנייה, ולאורך שתי קדנציות אולמרט חב את כיסאו לחרדים. ברור למה פרשנים רבים מסמנים את שנת 1993 כשנת מפנה בתהליך התחרדות העיר.
לפי ההסכם הישן בין דגל התורה ואגודת ישראל, המרכיבות את יהדות התורה, מי שאמור להיות המועמד החרדי בבחירות 2013 הוא איש דגל התורה - שבראשה עומד כיום יצחק פינדרוס. אך נראה כי בסיעה הבינו שסיכויו לנצח את ברקת קלושים, והפסד נוסף ברקורד לא משחק לטובתם.
פה הייתה אמורה לעלות האפשרות לחבור לברקת לקראת הבחירות ולהבטיח לו תמיכה חרדית תמורת סיכומים כאלה ואחרים. בשנים הראשונות של כהונת המועצה הנוכחית נראה היה שנרקם רומן יציב בין החרדים לברקת - הם נתנו לו שקט קואליציוני והוא מצדו שימן אותם בהטבות כאלה ואחרות, דוגמת השוואת התמיכה הכספית העירונית לבתי הספר החרדיים. במהלך השנים נשמעו גם כמה התבטאויות של גורמים בסיעה על כך שברקת הוא ראש עירייה טוב לחרדים.
אלא שלאחרונה חברי מועצה חרדים התחילו להרגיש כי "ברקת הוא לא פוליטיקאי", כלומר - אינו משתתף ביחסי קח-תן ומתחיל לחצות את הקווים לכיוון החילונים. "הוא כבר מזמן חצה את הגבול", אומר יו"ר סיעת יהדות התורה יעקב הלפרין. לדבריו בתחילה ברקת הלך על קו התפר, אבל לאחרונה הוא נוטה לצד החילוני.
נראה כי מבחינת יהדות התורה ברקת כבר הגדיש את הסאה. ביטוי לכך ניתן היה לראות בישיבת המועצה ביום חמישי שעבר, שתקציב אירועי "באלבסטה" הובא בה לאישור לאחר שלא אושר בוועדת הכספים בשל התנגדות החרדים. התקציב אושר במועצה ברוב של 13 מול 11 בלבד; חברי המועצה החרדים התנגדו נחרצות, לטענתם בשל התנגדות סוחרי השוק וכן התנגדות של התושבים החרדים המתגוררים בקרבת השוק.
הלפרין הסביר כי מדובר באזור מוקף בשכונות חרדיות, שגם בשנה שעברה הייתה התנגדות לקיום האירוע ולכן השנה הם לא יכולים לוותר. חברי המועצה החרדים איחרו לישיבה ב-40 דקות וכך מנעו את תחילת הישיבה, שכן לא היה קוורום. לאחר שנכנסו נשא כל אחד מהם דברים ארוכים, כנראה מפני שידעו שחלק מחברי המועצה התומכים ב"באלבסטה" מוכרחים ללכת מוקדם.
מנגד, ברקת הפעיל לחצים כבדים על חברי הקואליציה האחרים להצביע בעד אישור התקציב, וכך חבר המועצה דוד הדרי (מפד"ל), שנמנע בוועדת הכספים, הצביע בסופו של דבר בעד. במקביל מנעו ראש הסגל מיכל שלם ויועציו של ברקת את עזיבתם של חברי המועצה מאולם המועצה עד להצבעה.
כאמור, התקציב עבר על חודם של שני קולות; אך נראה כי בשנה הבאה יהפכו אירועי "באלבסטה" לעוד מסיבת רחוב, שכן במסגרת ההבנות בין העירייה לסוחרים המתנגדים לאירוע הוחלט שבשנה הבאה האירוע יתקיים במקום אחר.
סוגיה נוספת שמציג גורם חרדי כדוגמה לשינוי בעמדותיו של ברקת היא קריית החינוך החרדית ברמת אשכול, שזכתה לכינוי "קריית פינדרוס". ברקת הבטיח שהקריה תיבנה, ואף התעמת בשל כך עם תושבי האזור החילונים. אך בשבועות האחרונים הבינו ביהדות התורה שהתכניות לבניית הקריה לא ייצאו אל הפועל במהרה.
ברקת עצמו שומע את הדברים ורואה את השטח מסביבו רוחש. גורם פוליטי מסביר כי כיום, שנה וחצי לפני הבחירות, שום מהלך אינו סופי. לדבריו, כל הגורמים המעורבים יודעים שהליכה למשא ומתן עם אופציות נוספות ביד תשפר את עמדתם. אם החרדים יבואו לברקת לפני הבחירות כשבאמתחתם אפשרות לשיתוף פעולה ותמיכה במועמד אחר, ברקת יצטרך להבטיח להם יותר. "מובן שעצם העיסוק בנושא מעורר אי נוחות אצל ראש העירייה, אבל זו נשמת אפה של הדמוקרטיה", אומר בעניין פלג.
מצדו של ברקת נראה כי יחסיו עם נתניהו מתחממים, דבר שאינו מובן מאליו. כזכור, בינואר אשתקד ברקת יצא בקמפיין אישי נגד נתניהו כדי שיגדיל את תקציב העירייה, תחת הסיסמה "אסור לאבד את ירושלים". הקמפיין תקף את נתניהו עצמו באופן ישיר, ותמונתו אף הופיעה בחלק מהפרסומים.
עקב כך החלו להישמע טענות כי למעשה מדובר בקמפיין פוליטי, וברקת מכין את השטח לכיבוש משרד ראש הממשלה. אמנם הדבר הוכחש באופן רשמי, אך עדיין יש גורמים שדבקים בכך שיומרותיו הפוליטיות של ברקת כוללות קדנציה נוספת בעירייה, ולאחריה התמודדות על תפקיד ראש הממשלה. לפיכך יש כאלה שסבורים שנתניהו התנהג בהתאם ושמר על מרחק מברקת. לדברי גורם המעורה בפוליטיקה העירונית, היו אף כאלה שלחשו על אוזנו של נתניהו שברקת מנסה לרשת את כיסאו, מה שלא תרם ליחסים בין השניים.
אך בחודשים האחרונים נראה כי ברקת שינה גישה. לא רק שהוא לא המשיך בקמפיין נגד ביבי, אלא נראה כי הוא התחיל לחפש את קרבתו. השניים נפגשו לאחרונה כמה פעמים, וברקת אף הזמין את בני הזוג נתניהו לעיר הקרח, ערב שהתגלגל לבילוי משותף של שני הזוגות בבית קפה בעיר.
גם המחמאות שהשניים הרעיפו זה על זה בישיבת הממשלה המיוחדת ביום ירושלים האחרון הראו כי לפחות למראית עין יש שינוי ביחסים ועידן ההתכתשויות תם. "אני רוצה להודות לראש הממשלה על תמיכתו הבלתי אמצעית בירושלים ועל ההשקעות הממשלתיות אשר מעניקות לירושלים תמיכה, משאבים וכלים משמעותיים ומאפשרים לנו להאיץ את התנופה בעיר. יום ירושלים שמח לכולם", אמר ברקת בפתח הישיבה.
ביבי לא נשאר חייב ואמר: "יש לנו מחויבות גדולה לפיתוחה של העיר. ראש העירייה ניר ברקת עושה רבות להזנקתה של ירושלים לקראת המאה העשרים ואחת, ביעילות רבה מאוד, תוך שימור המורשת המיוחדת שלנו שהיא יסוד הקיום שלנו. לממשלה יש מחויבות גדולה מאוד לאחדותה של ירושלים ולפיתוחה של ירושלים בהווה ובעתיד".
בתום מסע הלוויה של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר בשבוע שעבר, נתניהו ביקש מהמאבטחים לצאת מרכבו וקרא לברקת לשיחה בארבע עיניים. מה נאמר שם איננו יודעים, אך סביר להניח שהבחירות לעירייה היו ברקע הדברים.
בשבוע שעבר החל לפעול בירושלים פורום חדש, הכולל אוסף אקלקטי של פעילים שהתאכזבו מראש העירייה ברקת ומעוניינים לאתר מועמד חלופי לראשות העירייה אשר מקובל על המחנות השונים בעיר.
הפעילים ערכו ביום שני שעבר פגישה ראשונה בביתו של צביקה צ'רניחובסקי. צ'רניחובסקי עמד בראש החברה הירושלמית למתנ"סים, ויחסיו עם ברקת עלו על שרטון לאחר שהתנגד למהלך סגירת החברה שהוביל ברקת.
גם אתי בנימין, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, היא אויבת מושבעת של ברקת, לאחר שהסתכסכה לפני כמה שנים עם ראש העירייה, והוא אף הגיש נגדה תביעת דיבה וזכה בה. עם הנוכחים הנוספים במפגש נמנו חיים אלדר, יו"ר ועד סוחרי מרכז העיר אלי לוי ומנהל בית אבי חי דני דניאלי, ולצדם פעילים מוכרים מהשכונות, בהם דני מנדלר מקריית היובל ועמיהוד פרידמן מהגבעה הצרפתית, וכן ירון צדקיהו, בעלי "מעדני צדקיהו" בשוק מחנה יהודה.
מדובר בכינוס הראשון של הפורום, ולפי סיכום הישיבה, המשתתפים הביעו אכזבה ותסכול רב ממצב העיר. בין היתר נטען שם כי ראש העירייה מנותק וצעירים ממשיכים לעזוב את העיר, וכן הובעה מורת רוח על ההשקעה הרבה במיתוג. במסגרת פעילותם מקווים חברי הפורום לגרום לראשי המפלגות הגדולות ולראש הממשלה לעסוק בנושא המועמד לראשות העירייה. "לא מעניין אותנו למי הוא משתייך מבחינת הפוליטיקה הארצית, העיקר שיהיה מישהו משכמו ומעלה וחוצה מחנות", אומר צ'רניחבוסקי.
בין השמות שהועלו בידי חברי הפורום כמועמדים אפשריים ניתן למצוא את בני בגין, אריה דרעי, מנחם בן ששון, צחי הנגבי, זאב ביילסקי, דליה איציק, נחמן שי ויולי אדלשטיין. יש לציין כי מדובר בשלב ראשוני וכי טרם נעשו פניות למועמדים האלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם