"בכלל תכננתי קריירה בטניס": אליקו בראיון מהלב
הילדוּת בבת ים כנער מופנם, פטירתו של אביו ששינתה את מסלול חייו, הפריחה ב"רדיו לב המדינה", התדמית הכוחנית שנוצרה לו, האיומים שקיבל מעבריינים, הסכסוכים עם כוכבי הזמר הים–תיכוני והמריבה עם שר הביטחון. בראיון גלוי לב לרגל עליית תוכניתו בחיפה ובקריות, השדרן אליקו כהן עונה למבקריו ונשבע שמעולם לא פספס להיט או זמר שבדרך
אבל תהיו בטוחים שאת אליקו כהן, השדרן שכבר מזמן הפך למותג, לא מספידים כל כך מהר. לאחר שהוכיח את כוחו מעל גלי האתר של אזור המרכז, בימים אלה הוא יוצא לדרכו על מנת לנסות ולכבוש עוד פסגה, את פסגת הכרמל.
מזה כשבועיים שלטי חוצות ענקיים בחיפה ובקריות, מגובים בפרסומות בטלוויזיה, מבשרים על הגעתה של תכניתו "ערב ים-תיכוני" לתחנת הבת של "רדיו חיפה". עבור אליקו, קהל המאזינים הפוטנציאלי הגדול שנפתח בפניו מהווה תשובה ניצחת לכל מי ששם אותו בסימן ירידה.
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
השלב הבא היה "רדיו לב המדינה", שם החל אליקו לעבוד בשנת 1999 כמפיק, זה שעונה לטלפונים, מתאם מרואיינים. אחר כך גדעון לב ארי ז"ל, שהיה מנהל התחנה, מינה אותו למצוא אייטמים חדשותיים לתכנית הבוקר.
"בשש בבוקר הייתי יושב ומחפש אייטמים", משחזר אליקו. "עשיתי הכל בתחנה. עשיתי את כל התפקידים ברדיו מהכי פשוטים וקלים ועד התפקידים היותר מורכבים".
את הקרדיט הגדול ואת הצ'אנס הענק קיבל אליקו מלב ארי, כפי שהוא נזכר כשלחלוחית בעיניו: "גדעון נתן לי את ההזדמנות הראשונה ב'לב המדינה'. הוא קרא לי ביום הולדתי ושאל אותי: 'מה אני יכול לתת לך מתנה?'. הוא ידע כמה אני רוצה לעשות רדיו. אחרי פרויקט ענק שהפקתי לתכנית למען חיילי צה"ל, הוא החליט לתת לי את המתנה הענקית - לשדר בפעם הראשונה. אחרי זמן מה, משפחת בן בסט קנו את התחנה ומאז אני מתגלגל איתם. ופה אני רוצה להודות לדוד ואבי בן בסט שבלעדיהם שום רעיון הכי מטורף בתכנית שלי לא היה בא לידי ביטוי. הם נתנו לי יד וגב להכל ובשבילי הרדיו הוא בית".
את התכנית "ערב ים-תיכוני", שהפכה למצפן וקובעת טרנד בעולם הזמר הים-תיכוני, החל אליקו לפני שמונה שנים. עם הזמן, התכנית עברה משידור בתשע בערב לשידור בשמונה, שש והיום מארבע עד שש. במונחי רדיו מדובר בפריים טיים.
"אין לי ספק", הוא מטעים, "שתכנית הרדיו שלי הביאה את המהפכה בזה שהיא שמה את המוזיקה הים-תיכונית מול העיניים והאוזניים של כולם מבלי להתבייש. זאת המוזיקה ו'השכונה' הגדולה ביותר במדינה".
אפשר לאהוב יותר או פחות את אליקו ואת הסגנון החד, ולעיתים המאוד ישיר עד בוטה שלו. אבל אי אפשר לקחת ממנו את הקרדיט לכך שהוא אחראי לגילוי כמה מהגדולים בז'אנר הזה. בראשם מככבים דודו אהרון, משה פרץ ולאחרונה מאור אדרי ועוד רבים. "אם התחנה הזאת לא הייתה נותנת להם במה ומגלה אותם לקהל הרחב, יכול להיות שלא היינו רואים את משה פרץ יושב ב'כוכב נולד', או יודעים מי זה דודו אהרון. זה חלק מתהליך, זה לא קורה ביום. היו ימים שהיו באים ואומרים: 'מה זה התחנה הזאת והשכונה הזאת'. אבל כל הזמן האמנו בדרך שלנו".
לפרץ נחזור מאוחר יותר, אבל קשה להתעלם מהכתבות והראיונות שהיו לאמרגנים, מנהלים וזמרים רבים בשנים האחרונות, שציירו את אליקו כאדם כוחני, שמי שלא מוצא חן בעיניו, לא יתקיים בתחנה שלו. מדובר בתדמית שאליקו דוחה מכל וכל. היו הרבה ספקולציות ורינונים על הדרך בה אליקו החליט את מי להזניק, את מי להשמיע ואת מי לסמן בתור הדבר הבא.
מבחינתו, זיהוי הלהיט והקול הבא, הם עניין פשוט: "אני מקבל שיר ואני מרגיש משהו בכל הגוף שאני לא יכול להסביר אותו. אני שומע שיר והוא נכנס לי ללב ואני כל היום מחובר אליו. זה קרה לי עם 'לב קבור' של מאור אדרי ועם דודו אהרון ומשה פרץ. בשנת 2006 זה קרה עם רז חדד, ועם עומר אדם שנה אחרי שהוא יצא מכוכב נולד והגיע אליי עם 'אל תבכי' ו'לאבד ברוח'. האוזן שלי שומעת הרבה חומרים, אבל תחושת הבטן שלי לא טועה".
"האמת, זה לא קרה. כל זמר או שיר שאני וחבריי שמנו עליו את היד ובאהבה ואמונה - בסוף זה קרה והוא פרץ. למשל, הדיסק הראשון של משה פרץ לא הגיע לתחנה. למאור אדרי יש בדיסק שלו שירים מהעבר שלא הצליחו, לא רק שלא הצליחו, הם לא הגיעו לאוזן של אף אחד. פתאום מגיע השיר 'לב קבור', שהוא השיר הכי דיכאוני. אני פתחתי איתו את התכנית שלושה חודשים ברצף ואנשים היו אומרים לי: 'השתגעת? מה אתה מנגן את הדיכאון הזה?' אני האמנתי ובסוף זה קרה ומאור אכן פרץ".
אגב, לפי אליקו, הוא שומע את כל עשרות הדיסקים שמגיעים לשולחנו מידי חודש. "אני לוקח לאוטו ומקשיב בנסיעה. אני לא מצליח להגיע לקצב שמצפים ממני. אם זמר שלח שיר, הוא מצפה מיד שישמעו ויתייחסו. זה לא קורה אף פעם. יוצא לי לשמוע הרבה שירים ביום וכשמגיע משהו חדש ומרענן, האוזן לא טועה. ברוב המקרים מגיעים שירים שדומים זה לזה. מה לעשות, כולם כאן רוצים להיות זמרים. בכל רגע נתון נולד זמר", אומר אליקו בחיוך.
את מי לא תסכים להשמיע לעולם?
"אין דבר כזה. אני לא אשמיע דברים שאני לא אוהב ולא מתחבר. אני מנגן רק מה שאני אוהב, כאילו אני משדר רק לעצמי. אם זה מתחבר גם לקהל - אז זכינו. אלו שמפנים אותי לשמוע זמר שיש לו אלפי צפיות ביוטיוב, זה לא מרגש אותי. גם לא תופס אותי שאנשים מתהדרים בזה שיש להם טקסטים של כותבים מפורסמים. זה לא עושה לי את זה, כי רוב השירים שפרצו כאן באו מיוצרים טריים אנונימיים לחלוטין".
לא פעם נכתב ונרמז שאליקו מקבל איומים, גם מגורמים עבריינים, שרוצים שישמיע זמר זה או אחר. הוא דווקא מאשר, אבל מנסה לשדר קור רוח: "זה לא סוד, הגיעו לכאן איומים, אבל זה לא יעזור לאף אחד כי מי שהמוזיקה שלו מדברת יקבל במה. אני לא אנגן מוזיקה שאני לא מאמין בה. לא נתקלתי במקרה שהרגו מישהו בגלל שלא השמיע מוזיקה. אנחנו מדינה של חוק, ויש משטרה. היום כבר לא מאיימים. כשמבינים שאי אפשר להשפיע עליי, אז מפסיקים".
הציעו לך תשלום על מנת שתשמיע זמר מסוים?
"כן, הציעו לי כסף לא מעט פעמים ונזרקו מהדלת בבעיטה. מי שבא להציע כסף בשביל המוזיקה שלו, לא שווה את המוזיקה שהוא עושה. כל סיפורי ההצלחה הם של צעירים שההצלחה קרתה להם לא בגלל שאיזה אבא עשיר דחף ומימן את זה. אני מתעב את אלו".
אליקו עלה בשנים האחרונות לכותרות גם בגלל כמה מאבקי אגו וסכסוכים, ואז סולחות, שהיו לו עם כוכבים כמו משה פרץ ואייל גולן. פרץ, שאליקו מחשיב כאחד מהגילויים שלו, החליט לצלם תכנית ריאליטי, "יום בחיי", דווקא בתכנית ובאולפן של דידי הררי. הררי, למי שלא מעורה בביצה רדיופונית, נחשב ל"אויב" ולמתחרה הכי גדול של אליקו, למרות שאליקו מבהיר: "מעולם לא פגשתי אותו".
>> נתי לוי מדבר על הריב המתוקשר עם אליקו
>> אבי ביטר מרחיב את החרם על אליקו
>> דני נישליס חוזר הביתה ל"רדיו חיפה"
אלא שהתכנית שפרץ בחר להקליט דווקא אצל היריב המושבע הרתיחה את דמו של אליקו. מה הוא עשה? הוא פשוט הטיל חרם על השמעת המוזיקה של פרץ בתחנה, במשך חודשים. "זה כבר מאחורינו", פוסק אליקו כשהוא מכה על שולחנו, בניסיון למחוק את הפרשה. "אין אמן בארץ שקיבל ממני שיחה ללכת לרדיו כזה או אחר. מצד שני, אני יכול לומר שיש אמנים שמתקשרים אליהם ומאיימים עליהם שלא להופיע במקומות אלו ואחרים. זה קטן, זה פאתטי, לא מקצועי ומראה על פחדנות. אצלנו בתחנה אנחנו לא מחזיקים אף אחד בכוח. אבל נכון שזה חרה לי שמשה פרץ הלך לשם ובגלל זה גם לא השמעתי אותו. יכול להיות שטעיתי אז".
אגב, הסכסוך עם פרץ הסתיים כשהיוצר הרים טלפון לאליקו לפני יום כיפור, ביקש לדבר על כוס יין, והכל נסלח וקצת פחות נשכח.
לפני קצת יותר משנה נרשם פיצוץ אחר, כשאייל גולן, לפי הפרסומים אז, הגיע לתחנה וביקש להוציא משם את כל הדיסקים שלו ולהפסיק להשמיע את כל השירים שלו. "הוא כעס שהשמעתי ברצף את כל השירים שלו", אומר אליקו השבוע. "אבל נראה לכן באמת שמישהו מתעצבן שמשמיעים אותו יותר מידי?", שואל אליקו ועונה, "ברור שלא, היה משהו אחר. אבל גם זה עבר, השלמנו והכל טוב. ואגב, זה לא נכון שהוא בא והוציא מכאן את הדיסקים שלו".
מדוע נדמה שכשאתה מסתכסך עם מישהו זה מקבל תהודה ענקית? למה אתה מושך אש?
"קודם כל, אני שמח שאנשים מתעסקים בי, סימן שאני מעניין. זה קורה, כי אני עובד עם המון רגש - לטוב ולרע" .
דווקא אחד הסכסוכים שנקשרו לאליקו והפכו אף כמעט לפרשה פוליטית, הוא הפסאודו-סכסוך שלו עם ג'ולייטה ובעיקר עם המנהל שלה לשעבר, גילי מסאמי, בתכנית הריאליטי "חי בלה לה לנד": אליקו, שהוטס ללוס אנג'לס, מסרב לראיין את ג'ולייטה בתכנית שלו, בטענה כי ההתנהגות של המנהל שלה וחוסר הפגנת הכבוד מצד מסאמי כלפיו, הביאו אותו להחלטה הזאת. ג'ולייטה נראית נסערת, כשהיא יוצאת מהשיחה הקשה עם אליקו, והיא פורצת בבכי. השידור של אותו פרק עורר הדים רבים, ששככו חלקית רק לאחר שהתברר כי הסצנה הייתה מבוימת מתחילתה ועד סופה.
"הגעתי ללוס אנג'לס", צוחק אליקו, "שבי זרעיה, יוצר ובמאי הסדרה, פנה אליי ואמר שצריך להכניס עניין. הוא הציע שנשתף פעולה ונעשה לג'ולייטה קונץ. אני לא הכרתי את עולם הטלוויזיה, זאת הייתה פעם ראשונה שלי בארצות הברית. אמרתי 'יאללה נזרום' וזרמתי, וגם ג'ולייטה ידעה. הדמעות שלה? היא שחקנית טובה כנראה".
ועכשיו לחשיפה וגילוי שזורק אליקו: "היום יש חיבור בינה ובין דודו אהרון. דודו ואייל מלכא החליטו פה אחד לנהל אותה ולעשות לה דיסק, בהסכמתו של גילי מסאמי".
כל הסצנה הזאת הוציאה אותך כוחני.
"נכון. מצד שני, אנשים היום יודעים שהכל היה ערוך מראש".
באופן פרדוקסלי, הסצנה הזאת הגיעה לחקירת המשטרה בנושא מסמך הרפז. כן, אותו מסמך שמסעיר את המטכ"ל ומשרד הביטחון כבר יותר משנה. במהלך חקירתו של שר הביטחון, אהוד ברק, כפי שנחשף בפרסומים לאחרונה, ברק בכבודו ובעצמו הודה כי צפה ב"לה לה לנד" וכמשל לכוחניות של הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, הוא הזכיר את אליקו ואת הסצנה הברוטאלית שלו מול ג'ולייטה. אליקו, שקרא על כך בעיתוני הבוקר ושמע ברדיו, לא אהב את ההקבלה הזאת ופנה לברק וקרא לו להתנצל.
קיבלת משר הביטחון אחלה פרסום, מה הבעיה?
"בשבילי שר הביטחון זה משהו מאוד גדול ומוערך, ואני לא מבין גדול בפוליטיקה אלא רק במוזיקה. פתאום לפתוח את העיתון ולגלות ששר הביטחון של המדינה שלך רואה 'לה לה לנד' ומזה הוא מסיק מסקנות, השאיר אותי מופתע. אם הוא היה באמת מכיר אותי, זה היה אחרת. באותו יום התקשר אליי היועץ שלו ואמר: 'תשמע, הוא לא באמת התכוון'. עכשיו זה באמת מאחורינו".
אליקו מדבר הרבה על בחירות שבאות מהבטן, מהלב, מהנשמה. למרות שהוא מנסה לשדר פשטות ושקיפות, אי אפשר להתעלם מכך שהשדרן הביישן מבת ים הפך לתעשייה. הוא כבר כמה שנים עורך מסיבות וחאפלות ענק בהפלגות שיט, אליהן מגיעים מיטב זמרי המוזיקה הים-תיכונית. את תכשיטי היהלומים שעליו הוא לא מממן מהמשכורת ברדיו, אלא יותר מערבי המועדונים והאירועים שהוא עומד בראשם.
הוא עצמו מנסה להישאר עם רגליים על הקרקע. כך למשל, כששואלים אותו על ההפלגות עם הישראלים, שבוודאי כולם רוצים לגשת, לדבר ולגעת בו, הוא טוען שכל זה לא מפריע לו. "בהפלגות אני כל הזמן יושב ומדבר עם הנופשים, ניגשים ורוצים כולם לדבר איתי. לי אין בעיה, אני נמצא שם בזכות הקהל הזה, ולכן אני חייב לתת בחזרה. אני לא קורא לעצמי תעשייה. זה משהו שהתקשורת קוראת לו 'התעשייה'. אם היית שואלת אותי האם התכוונתי להיות מי שאני היום, התשובה היא לא. האוניות וסופי השבוע זה משהו שאתה מתגלגל אליו ברגע שאתה מבין שזה מה שאנשים אוהבים.
"אם היו אומרים לי לעבוד במה שאני לא אוהב ולא מאמין, זה לא היה קורה. קודם כל האמונה והאהבה ואחר כך תבוא הפרנסה. אומרים לי: 'איזה כיף לכם בלב המדינה כולם שומעים אתכם'. אבל אנשים לא זוכרים את הימים הקשים של התחנה, כשהמפרסמים לא היו מגיעים, ובטח לא הגדולים. הדרך הייתה ארוכה ואם מסתכלים אחורה, זה שקים של עקשנות ואמונה ושל מלחמות שעברנו כדי להיות איפה שאנחנו היום. גם כשאנחנו נמצאים במקומנו, אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. תמיד חושבים מה לעשות ואיך לעשות ולא מרפים לרגע מהקהל ומהחיבוק של האמנים".
את מעגל החיבוק מהקהל אליקו והתכנית שלו הגדילו בשבועיים האחרונים, לאחר שהוחלט להתחיל לשדר בסינדיקציה את "ערב ים-תיכוני", גם ב"רדיו חיפה" ובשלוחה שלו ב"רדיו הקריות". אגב, משה פרץ מאוד שמח כששמע שאליקו מגיע לצפון. "הוא אמר לי שסוף סוף יוכל לשמוע אותי כשהוא נוסע הביתה לטבריה", מספר אליקו בגאווה.
"'רדיו חיפה' הבינו שיש המון מאזינים שאוהבים את המוזיקה המזרחית ושאין להם את זה. ביום ראשון יהיה ערב עם דודו אהרון שישודר מלב המדינה ויושמע ברדיו חיפה וברדיוס".
מה החלום שלך?
"החלום שלי בימים אלה מתגשם. הבשורה, האמירה והעשייה שלי מגיעות לעוד שכבות. העשייה שלי יכולה להתקיים רק ברדיו, לא בטלוויזיה. היה צריך לקום ערוץ 25. עשינו פיילוטים, חווינו טלוויזיה, אבל זה לא אותו דבר".
היית רוצה לעשות תכנית כמו "אייל גולן קורא לך"?
"אני לא צריך את זה. אני עושה את האני מאמין שלי ברדיו. כל שנה צומח אצלנו כוכב חדש, בלי תחרות ובלי פרסים, אבל עם חיבוק אמיתי מהקהל".
אז מי הכוכב הבא?
"אין לי מושג".
ולבסוף, אם הבן שלך בא ואומר שהוא רוצה להיות זמר ים-תיכוני, איך תגיב?
"אני אחבק אותו. אין לי בעיה, למרות שאני יודע איזו דרך הוא יצטרך לעשות. אני אשים לפניו את הנתונים על השולחן. אני אגיד מה זה מצריך, אבל אני לא אהיה נגד. כמו שאני רואה את זה, הוא ממש לא הולך בדרך הזאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם