התלבשו עליו: הניצחון של האזרח הקטן על עיריית חדרה
תוך חודשים ספורים חטף יואל יום-טוב מחדרה שלושה דוחות הראשונים בחייו. האחד על האוטובוס שלו, השני על פח הזבל והשלישי על רכבו הפרטי. הבעיה: כל הדוחות ניתנו לטענתו בטעות. עכשיו בית המשפט שם קץ לפרשה המוזרה
למרות הדוחות, פעמיים על חנייה ופעם על פח זבל בבניין בו הוא גר, הוא לא ויתר, סרב לשלם, הוכיח את חפותו בפני הלשכה המשפטית של העירייה ואף הגיע לבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה.
לבסוף, בפסק דין שניתן לפני כשלושה שבועות, נאלץ להסתפק בפיצויים מגוחכים על סך 250 שקלים. כל זאת לאחר הטעויות בענייניו, הסחבת הארוכה בטיפול בנושא, ההתעלמות מפניותיו לעירייה, הריצות המרובות אחרי העירייה ובית המשפט ואיבוד ימי העבודה. השבוע הוא מגולל את הסיפור בפני "זמן חדרה" ואומר: "מעולם לא קיבלתי דוחות עד לאותה שנה. כבר התחלתי לחשוד שמתנכלים לי ללא סיבה. זוהי רשלנות בצורה מכוערת ולא בתום לב".
יואל יום-טוב, תושב חדרה, נולד בעיר וחי בה כל ימי חייו. לימים, הפך להיות נהג אוטובוס ועבד במספר חברות ציבוריות ופרטיות בחדרה והסביבה. הוא מעולם לא קיבל דוח, עד לשנת 2009, אז הכול השתנה.
בתוך פחות משנה, חטף יום טוב שלוש דוחות שונים ומשונים ברחבי העיר, פעמיים דוחות רכב ופעם אחת דוח על פח זבל בשכונת מגוריו. בשלושת הפעמים, נדמה כי ניתנו לו דוחות שגויים ולא מחויבים המציאות, דבר אותו הצליח להוכיח גם למחלקה המשפטית בעירייה וגם בבית המשפט המקומי בעיר.
את הדוח הראשון, על סך 70 שקלים, קיבל יום-טוב בתאריך ה-2 לפברואר 2009. הדוח ניתן
הוא לא ויתר וחתם על בקשה להישפט בגין הדוח. "מיד לאחר שקיבלתי את הדוח הזה פניתי ליועצת המשפטית של העירייה, שרון אנגל", משחזר יום-טוב, "הבאתי מסמך של האיתורן של האוטובוס ובמסגרתו הראיתי לה שהאוטובוס היה בכלל ברחוב אחר, בשעה שבה נתנו לי כביכול את הדוח. למרות זאת, באותו השבוע לא קיבלתי מהם כל תשובה בנושא, הם התעלמו מהראיות שלי".
כשכבר חשב יום-טוב כי הדוח מאותו היום היה בתום לב ונכתב בטעות הגיע תאריך ה-29 לספטמבר של אותה שנה. הפעם, נשלח אל התושב דוח על סך 430 שקלים בדואר. הדוח הפעם לא היה על חניית רכב ללא רשות, אלא התייחס להיעדר פח אשפה בבניין משותף ברחוב הנשיא.
גם הפעם, כשבחן את הדוח לפרטיו, הוא נדהם לגלות כי הפרטים בדוח שגויים ואינם תואמים את מספר תעודת הזהות שלו ואת כתובת המגורים המדויקת שלו. "זו לא הייתה טעות באות, או במספר אחד, אלא כל הדוח היה שגוי מייסודו עם פרטים לא נכונים", מציין יום-טוב בחיוך מריר.
"לא רק זה, אלא שהשכנים בבניין המשותף כלל לא קיבלו דוח דומה, למרות שהצבת הפח היא באחריות כולם. גם במקרה הזה ערבתי מיידית את המחלקה המשפטית של העירייה, הראיתי להם את הטעויות שבדוח, אבל גם הפעם לא קיבלתי כל תשובה בנושא".
כעבור חודש, כשמאורעות פח הזבל עדיין נותרו בזיכרונו, קיבל יום טוב, ניחשתם נכון, דוח נוסף ותמוה. זה קרה ב-20.10.2009. אז החנה הנהג רכב פרטי במתחם בניין בזק, ממול לתחנה המרכזית בחדרה. את הדוח על סך 500 שקלים קיבל בגין "העמדת רכב וחנייתו על המדרכה במקום שלא נקבע כמקום חניה מוסדר, ותוך הפרת חוק עזר לעיריית חדרה בדבר העמדת רכב וחנייתו".
יום-טוב המיואש, פנה פעם נוספת אל הלשכה המשפטית של עיריית חדרה, בה ניסה להסביר כי חנה את רכבו בחנייה המיועדת לשמש חנייה לעובדי בזק ולא על המדרכה במקום כפי שנטען בדוח. "יש שם שלט קטן שמסדיר את העניין וכל הדוח הזה מצוץ מהאצבע. זה לא מקום להולכי רגל וזה מוסדר כחנייה".
"אני נולדתי בחדרה, אלה הדוחות היחידים שקיבלתי בחיים שלי וכבר התחלתי לחשוד שמישהו בפיקוח החליט להתנכל לי והנחה את יתר הפקחים לתת לי דוחות. כל הדוחות הגיעו בהפרש של חודשים ספורים אחד מהשני, אבל אף אחד לא לקח את הטענות שלי ברצינות", מספר יום-טוב ל"זמן חדרה".
רק לאחר שהגיש את תביעתו לבית המשפט לעניינים מקומיים התחילו העניינים לזוז בכיוון החיובי: את הדוח הראשון, אותו קיבל הנהג עקב חניית אוטובוס במקום אסור לכאורה, ביטלה עיריית חדרה לחלוטין, גם לאחר שהראה דוח איתורן בו צוין שחור על גבי לבן כי האוטובוס כלל לא היה במקום המצוין בדוח, אלא שהה במקום אחר באותו הזמן.
את הדוח השני, זה בגין פח הזבל שמוקם לא במקום הנכון בשכונתו של יום-טוב, המירה העירייה לאזהרה בלבד תחת סעיף "לפנים משורת הדין". את הדוח השלישי, לעומת זאת, השאירה העירייה על כנו. "זה מן טריק מכוער של העירייה", הוא אומר, "החלטתי להישפט בגין שלושת הדוחות השגויים אותם קיבלתי. היועצת המשפטית החליטה שלא לבטל לי את כל שלושת הדוחות וללכת למשפט.
"אם היא הייתה מבטלת את שלושתם, היא הייתה יורה לעצמה ברגל, חושפת את העירייה במערומיה ומראה שמערכת הדוחות של עיריית חדרה לא דופקת כמו שצריך, שמשהו פה לא מריח טוב. היא התחמקה מלתת לי תשובות והיא לא האמינה כנראה שאני אפנה לבית משפט לתביעות קטנות".
התושב טוען כי במשפט הראשון בנושאי הדוחות כלל לא התייחסו אליו ולטענותיו, למרות שאלה גובו במסמכים שמוכיחות את חפותו. "השופטת בבית המשפט פשוט הגנה על היועצת המשפטית של עיריית חדרה. היא בכלל לא התייחסה לתוכן ולא התייחסה לעובדה שמתוך 80 אלף תושבי חדרה, שלוש פעמים נותנים דוחות משונים לאותו הבן אדם. זאת פשוט הפקרות", הוא אומר בכעס.
"הם משתמשים בביטויים מכובסים ולא רואים מולם בני אדם אלא אנשי חוב, מספרים שצריך לגבות מהם חובות. אם הם מבטלים דוחות אז אין בזה שום התנצלות או חרטה".
יום-טוב לא הסתפק בכך והחליט להמשיך להילחם. הוא פנה למבקר המדינה ומכתב אליו גולל את כל פרטי הסיפור וצירף תמונות וחומרים נוספים. "לאחר תקופה מסוימת התקשרו אליי מהפיקוח העירוני וביקשו ממני בקשה להישפט שוב - הפעם מול שופט".
בגין כל אחד מן הדוחות, ביקש יום-טוב פיצוי בסך של 1,000 שקל ובסך הכול 3,000 שקל. בגין אי-קבלת תשובה בהתייחס לדוח הראשון הוא ביקש לפסוק לו פיצוי בסך של 500 שקל לכל חודש של איחור במתן התשובה, ובסך הכול 4,500 שקלים. סכום התביעה עמד בסופו של דבר על סך של 7,500 שקלים בצירוף הוצאות משפט.
"הגשתי בקשה להישפט וכשהגעתי שוב פעם ראיתי את התובעת בשיא חוצפתה, מתעלמת בגסות מכל הסבל הזה שעברתי, עם ריצות, מכתבים, איבוד ימי עבודה ומה לא. הם התייחסו לזה כאילו שום דבר לא קרה. לא רק זה אלא שהדיון שנקבע לינואר 2012, נדחה באותו הבוקר עקב מחלתה של התובעת. לא היה אכפת להם שהתכוננתי ולא היה אכפת להם שמודיעים לי ברגע האחרון.
הדיון החדש נקבע ל-19 ביוני. הופעתי למשפט, הצגתי את כל הראיות שהיו לי, ובנוסף דרשתי פיצוי על בזבוז זמן יקר, וסבל נפשי רב לא רק בגין דוח זה, אלה גם על הדוחות השגויים האחרים, וצירפתי לתיק את כל שלושת הדוחות השגויים שניתנו לי יחד עם החלטות תמוהות, השגויים והמוזרים של החברה בלשכה המשפטית של העירייה.
"השופט מוחמד מסרוואה פסק לטובתי רק 250 שקל פיצוי. זה מה שקיבלתי עבור הפסד של ימי עבודה ושעות על גבי שעות של ריצות ומכתבים אל עיריית חדרה, פיקוח עירוני, מבקר המדינה, ובתי משפט. זה מה שנקרא- לתפארת מדינת ישראל".
"אף אחד לא מוכן להודות בטעויות האלה", חותם יום-טוב. "כולם מתחמקים ואני מזכיר שמדובר פה על אנשי חוק- יועצים משפטיים, עורכי דין, אנשי עירייה ושופטים. משהו פה רקוב מאוד במערכת הזאת. הפיצוי שניתן לי הוא בדיחה ואני אפילו לא צריך אותו. כל מה שרציתי זה שאם יש פאק- שיחקרו אותו לעומק. שיבינו למה זה קרה.
"אם זה נקמה של פקח, זה חמור, אבל אני עוד יכול להבין את זה, אבל אם זה לא נקמה אז מה קורה פה? פקח שרושם דוח לא מבחין במה שהוא רואה? הוא לא יודע להבדיל בין חנייה לבין מדרכה? ואיך הוא מנפיק דוח לאוטובוס שנמצא בכלל במקום אחר? בחדרה יש כל כך הרבה תושבים וייתכן ועוד רבים נפגעים ממחלקת פיקוח שכזאת. זה מסוכן, מדובר פה בכסף של אנשים, חייבים לעשות כאן סדר".
מהלשכה המשפטית של עיריית חדרה נמסר בתגובה: "לתושב בוטלו 3 דוחות לפנים משורת הדין. במקרה אחד (חניית אוטובוס) בוטל הדוח מחמת הספק. במקרה השני (רכישת מיכל אשפה), הדוח נרשם כדין ועל-פי חוק, והפונה אף הודה בביצוע העבירה. הדוח בוטל בגין טעות סופר של הפקח בעת רישום מספר תעודת הזהות, שהייתה ניתנת לתיקון אך הוחלט ללכת לקראת התושב.
"אנו מצרים על העובדה שבמקום להודות על כך שביטלו את הדוח, בוחר התושב לתקוף את התנהלות הרשות שלא בצדק. דווקא העובדה שהדוחות בוטלו מוכיחה שהעירייה קשובה לפניות התושבים והולכת לקראתם בכל עת שמתאפשר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם