ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

הירוקים מתגוננים: לא גרמנו למשבר האנרגיה

יורם שפר, מי שהוביל את המאבק נגד הקמתה של התחנה הפחמית באשקלון, וחבריו בארגונים הירוקים לא חושבים שטעו למרות משבר האנרגיה החמור הפוקד את ישראל: "המחסור בחשמל לא נוצר בגלל המאבק שלנו"

בדיוק שבוע אחד אחרי ההפיכה במצרים, ששמה קץ לשלטונו של חוסני מובארק, התפוצץ הצינור שהוביל גז ממצרים לישראל. באותו היום הגיע שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, למכללה האקדמית אשקלון, לצורך השתתפות בכנס של ראשי רשויות.

דווקא שם, בעיר שהייתה למעוז ההתנגדות להקמת תחנת דלק פחמית נוספת, הוא לא חשש להפעיל לחץ בנושא. "חייבים את תחנת הכוח הנוספת באשקלון", אמר השר לנדאו אל מול פניו של ראש עיריית אשקלון בני וקנין, מהמתנגדים הגדולים להקמה.

"צריך להפסיק את תעמולת הזוועה נגד התחנה החדשה, שתהיה פחמית רק בחלקה. אנחנו לא יכולים להמשיך להסתמך על הגז המצרי, אחרת נמצא את עצמנו מתמודדים עם בעיה של מחסור בחשמל".

זה קרה לפני שנה וחצי. בשבוע שעבר, שמענו לראשונה כי התרחיש שצייר אז לנדאו קורם

עור וגידים ועלול להפוך את הקיץ שלנו לגיהינום. לכן, דווקא עכשיו, אי אפשר שלא לשאול את השאלה: האם המאבק הירוק נגד הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון, שבו השתתפו במשך שנים תושבי העיר, היה באמת הדבר הנכון לעשות, או שמישהו התבלבל כאן בסדר העדיפויות?

ההודעה הדרמטית, שהשמיעו במשותף שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו ואנשי חברת החשמל, לפיה ייתכן שבימים הלוהטים של הקיץ יהיה מחסור חמור בחשמל, שיחשיך באופן יזום ערים שלמות, הבהילה רבים מתושבי המדינה. כמה שעות לאחר מכן, כבר החלו להתקבל דיווחים על שיבושים באספקת החשמל במספר מוקדים ברחבי הארץ בעקבות תקלה באחת הטורבינות בתחנת הכוח "רוטנברג" שבאשקלון.

אבל התקלה בתחנת אשקלון היא כלום לעומת הבעיה האמיתית של חברת החשמל: הפסקת אספקת הגז הטבעי ממצרים. משבר האנרגיה בישראל מעולם לא היה גדול ומשמעותי יותר מאשר בקיץ הנוכחי. הבשורות הרעות: החודשים החמים ביותר עוד לפנינו, ואיתם גם יגיע עוד שיא בביקוש לחשמל, מה שיקדם עוד יותר את האפשרות של הפסקות חשמל לפרקי זמן ארוכים.

לא לתסריט הזה פיללו אנשי מטה המאבק נגד התחנה הפחמית. אין ספק שהם באו ממניעים טהורים, מאידאלים של סביבה ירוקה יותר, אבל האם יכול להיות שהיום גם הם חושבים שההשלכות הפוטנציאליות הן חמורות מדי?

לא בטוח. יורם שפר, תושב אשקלון, חבר מועצה בעיר ופעיל ירוק ותיק, היה האיש שהוביל את המאבק נגד התחנה. במשך שנים ארוכות הוא הפגין, שלח מכתבים, יצא לצעדות, שכנע, עשה עבודות לובינג – הכל כדי שלא תהיה כאן עוד תחנה פחמית מזהמת. השבוע הוא מסרב להודות שהיעדר התחנה הפחמית הוא זה שגרם למשבר הנוכחי.

"מדובר במכלול של פעולות שלא נעשו והיו צריכות להיעשות במהלך השנים", הוא אומר. "בחמש השנים האחרונות לא נעשתה אף פעולות מנע מצד חברת החשמל ומשרדי הממשלה, שאמונים על הנושא, כדי למנוע את המשבר. קחי כדוגמה נגדית את רשות המים. היא לקחה על עצמה הובלת קמפיין אגרסיבי כדי לצאת מהמשבר. אבל נושא החשמל נעלם מלב העניינים. דווקא בשבוע שעבר, כשחברת החשמל קראה להפחתת הצריכה, הקריאה באמת עזרה ואנשים צרכו כ-200 מגה וואט חשמל פחות מהרגיל.

לדברי שפר "כבר בשנת 2002 הוחלט בוועדה הלאומית לתשתיות על הקמת תחנה פחמית. 10 שנים עברו מאז, שבמהלכן, ברבות הזמן והשנים, הבין העולם יותר ויותר עד כמה הפחם הוא גורם מזהם, והלך לכיוון אנרגיה נקייה בצורת גז. בארץ תמיד ידעו לאיזה כיוון מתפתח משק החשמל.

"יש להם תחזיות. הם אמורים היו לדעת מראש האם ואיזה סוג של תחנה לאשר. הפעלת תחנת 'דורת' בקצא"א, למשל, שאמורה לתגבר את אספקת החשמל בארץ ב-800 מגה וואט נוספים, כאשר תחנה רגילה באשקלון מספקת חשמל ברמה של 1,200 מגה וואט, עוכבה גם היא בעקבות תהליכים בירוקרטיים כאלה ואחרים. ככה שמדובר למעשה בתהליך של קבלת החלטות".

אבל דווקא היה כיוון: להקים תחנה פחמית נוספת באשקלון, כדי להשתמש בה לפחות בשלב מסוים, או לחירום. המאבק שלכם עיכב את ההקמה בשנים.
"בסופו של דבר הוחלט שלא להקים תחנה פחמית, אלא תחנת כוח שפועלת על גז בגיבוי חירום של פחם. אבל משום מה לא קידמו את הנושא הזה. הייתה הסכמה פה אחד של הגורמים הרלוונטיים, הארגונים הירוקים, המשרדים הממשלתיים ושלי כראש המטה באזור. התוכניות היו מוכנות להקמת תחנה של גז בגיבוי פחם, אבל משהו עצר את זה. על זה המדינה כבר אחראית.

"זה כבר לא המשרד להגנת הסביבה או השר לאנרגיה ומים. אנחנו כולנו ישבנו בשולחן אחד והסכמנו שהתחנה תעבוד על גז בגיבוי של פחם. מאוחר יותר במועצה הארצית ניסו לשנות זאת להפעלה בהתאם למחיר של אותה אנרגיה, כך שאם הגז יהיה זול, נלך על גז ואם הפחם יהיה הזול – נשתמש בפחם. בכל מקרה, הפחם בעולם אף פעם לא נעשה זול יותר, ומדינות בעולם שרוצות להתפתח, כמו סין, הבינו שעליהן להשתלט על כמה שיותר מקורות חשמל. סין רכשה כמעט את מכרות הפחם בעולם ומחיר הפחם עלה משמעותית".

אז מהו הפיתרון הנכון לדעתך?
"מדינה שתופסת את עצמה אסטרטגית כבעלת משק חופשי שאינו תלוי בדבר, גם מדינת ישראל, חייבת להישען על שני מקורות אנרגיה לפחות. יש לנו מקור גז שנמצא ממש מול חופי ישראל וברור לכולם ששימוש בו הוא התכנית היעילה ביותר עבור המשק, גם מבחינת הוזלת עלויות והעברה של קו גז מהצפון לדרום כדי לספק גז לתעשייה כולה. אבל גם כאן לא נעשה דבר כדי להוציא תוכנית אסטרטגית אל הפועל.

"אנחנו חייבים לגבש לעצמנו תרבות צריכה מאופקת יותר. היום גם בתרבות צריכה בסיסית, בבית, ההרגלים שלנו בעייתיים. רק כשאנו מגיעים למצב חירום אנחנו נרתעים מבינים שצריך לעשות משהו כדי לשנות את זה. היינו יכולים לפעול בנושא צריכת החשמל המוגברת כבר לפני מספר שנים. אפשר היה להשליט כבר מזמן על התעשייה תרבות אחרת, להגביל את צריכת החשמל לשעות מסוימות וללמד חיסכון. חברת החשמל לא מעוניינת בשותפים. נוח לה לשמור על עצמה במעמד של קרטל.

"היא לא מוכנה לוותר על הכוח שלה בהחזקת המשק. לכן היא מתנגדת לשימוש באנרגיות מתחדשות כמו אנרגיה סולרית למשל, שהיו יכולות לחסוך אנרגיה רבה. נוח לה להשתמש בפחם, כמו שהיא עשתה עד היום ולשמור על העובדים ותהליכי העבודה שלה".

אז חברת החשמל אשמה במשבר?
"כרגע אין כל התפתחות בהקמת תחנת הכוח. מצד אחד, הם צועקים, מצד, שני לא מקדמים. אז מה בעצם קורה פה? יש כאן שאלות קשות שמופנות לכל הנוגעים בדבר. יש כאן ראייה מערכתית לא נכונה שפוגעת במדינה. גז יש, אני לא רואה כל בעיה בקידום התוכנית. אבל המדינה כאילו מתעקשת לירות לעצמה ברגל. מהלכים עלינו אימים שלא יהיה חשמל – אבל זה לא נכון".

ארגון "גרינפיס" לקח את המאבק נגד התחנה הפחמית באשקלון תחת חסותו. הילה קרופסקי, מנהלת קמפיין האנרגיה בארגון, טוענת שלמאבק אין כל קשר למשבר הנוכחי. "התשובה לשאלה מדוע יש משבר חשמל במדינת ישראל היום היא הרבה יותר מורכבת", טוענת קרופסקי.

"היא קשורה בעובדה שאין תוכנית אב במשק החשמל במדינת ישראל, והמדינה מתנהלת מעכשיו לעכשיו, רק כשהיא מגיעה למצב משבר היא פועלת. בניגוד למדינות אחרות, שבהן יש תוכנית אב מסודרת לשנים קדימה, שבודקת את הגידול באוכלוסייה, הגידול בצריכה ואיך היא ממלאת אחר הביקושים – במדינת ישראל זה לא קיים.

"הסיבה למחסור בחשמל היום משלבת בין מספר מרכיבים. כן, אחד מהם הוא שאין תחנה פחמית. אבל צריך גם להגיד את האמת: מדובר בטכנולוגיה מהמאה ה-19, מיושנת, מזהמת, יקרה ולא בטוחה. גם בגלל שהצינור גז ממצרים הופסק וגם בגלל שלא תכננו ולא חשבו על אלטרנטיבות נוספות וגיוון תמהיל הדלקים ושימוש באנרגיות מתחדשות".

אבל יש גם את העניין של העלויות של הטכנולוגיות הירוקות יותר.
"העלויות של תחנה פחמית הן יקרות מאוד. הבנייה אורכת מספר שנים טובות, עלות החומר לא זולה ולא ידועה – היא עולה ויורדת בהתאם לשוק העולמי. אנרגיה מגז הרבה יותר זולה מאנרגיה מפחם, במיוחד אם חושבים על כך בהתאם לאורך החיים של תחנה פחמית, כ-50 שנה.

"כשמגיעים למדוד מה יקר או זול יותר, יש לקחת בחשבון מגוון פרמטרים: הובלה, שינוע, מחיר החומר, מחיר האכסון והתחזוקה, עלויות חיצוניות, הנזקים לבריאות הציבור, הנזקים לסביבה, מס חשמל שנשלם בקרוב וכו'".

היכן עומדת היום הקמת התחנה הדו-דלקית?
"המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה שלא תיבנה תחנה פחמית במדינת ישראל כבר ב-2010, ובצדק. אנחנו מתקדמים יחד עם העולם. התחנה הדו-דלקית נמצאת היום בתהליכי תכנון. עדיין, הסתמכות על גז כספק היחיד לאנרגיה וחשמל היא טעות, משום שגם הצינור הזה עלול להיפגע מסיבה כזו או אחרת, ואז נישאר ללא פיתרון. המאבק נגד התחנה הפחמית לא אומר שאנחנו צריכים לסגור את כל התחנות הפחמיות במדינת ישראל.

"אנחנו צריכים לדאוג לחלופות ולא לשבת בחושך ולסבול מחום בקיץ. במקביל, עלינו לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות. מדינת ישראל קבעה לעצמה יעד, להגיע עד סוף העשור ל-10 אחוז מתמהיל הדלקים על בסיס אנרגיות מתחדשות וכבר ב-2012 להשלים חמישה אחוזים מהם.

"היום אנחנו בקושי מגרדים את האחוז, כשפוטנציאל השמש בקיץ יכול להוביל אותנו להרבה יותר מ-10 אחוזים, בדיוק בשעות שמשרד האנרגיה וחברת החשמל מבקשים מאיתנו לחסוך בצריכה, שהן השעות החמות של היום. אפשר לספק אנרגיה מהשמש בצורה בטוחה ופשוטה, הטכנולוגיה קיימת וזמינה – רק צריך לאפשר אותה, זה הכל".

אבל בעוד הפעילים הירוקים מתגוננים, יש מי שעכשיו מפנים אליהם אצבע מאשימה. "ההחלטה על הקמת התחנה הפחמית התקיימה בין השנים 2001-2002, התחנה אמורה הייתה להתחיל לפעול בשנת 2008", אומרת סמדר בת אדם, ראש המטה של שר האנרגיה והמים לנדאו.

"הדברים נגררו, כפי שאנחנו יודעים, בגלל התנגדויות, בין היתר של גופים ירוקים ולא התקדמו לכדי הקמת התחנה, כאשר מה שאנחנו יכולים להגיד מאז הקדנציה הזו, שנכנסה לתוקפה באפריל 2009, עם מינוי של השר, שאנחנו קיבלנו התנגדות מידית מהמשרד להגנת הסביבה, אשר דחה שוב את הקמתה של התחנה.

"לו התחנה הייתה קיימת ופועלת היום, היא הייתה ממלאת את ייעודה בסיפוק כ-1,250 מגה וואט למשק. מדובר בתוספת של למעלה מ-10 אחוז מיכולת הייצור של משק האנרגיה כולו. המשמעות הייתה שבראש ובראשונה, לא הייתה בצורת. יש לכך השלכה מאוד חשובה. כיום אנו נאלצים לממן דלקים והתושבים נאלצים לסבול מכך שהתחנה הקיימת מופעלת על ידי דלקים כמו מזוט, שהוא דלק הרבה יותר מזהם ועלותו למשק במשך מחסור הגז היא מיליארד וחצי דולר בשנה.

"בעלות כזו אפשר היה לדאוג לפעילות הרבה יותר ידידותית לסביבה. משק החשמל היה מקבל את מה שצריך והתושבים עצמם היו סובלים פחות מזיהום. פה למעשה מצוי הקשר. כרגע אנחנו במחסור בגז".

מדוע נעצרה הקמת התחנה?
"התקדמות התחנה נעצרה בגלל התנגדויות הקשורות בסביבה. גם כאשר כבר הייתה הסכמה בין השר להגנת הסביבה לבין שר האנרגיה והמים לגבי הקמתה של התחנה במתכונת דו-דלקית, כאשר היא תייצר בגז ויהיה לה גיבוי פחם, היו שני נושאים שעיכבו זאת: האחד, משרד האנרגיה והמים ביקש שלו ימשיך המסלול הסטטוטורי הקיים כדי שאפשר יהיה להקים את התחנה במהירות, אך לצערנו המשרד להגנת הסביבה סירב.

"מכשול נוסף נוצר כאשר משרד האוצר ביקש שהתחנה תופעל בשיטה כלכלית, שמשמעה כי הדלק הזול נכון לאותו יום מבין הגז והפחם, הוא זה שייקבע את הפעלתה, ולכך המשרד להגנת הסביבה התנגד. כך נוצרו למעשה התנגדויות על גבי התנגדויות והתחנה לא מוקמת. לציבור זה עולה הון עתק, עלות הדלקים שנממן בעת המחסור שאנו מצויים בו כעת מאז הפסקת אספקת הגז המצרי, היא בערך פי שניים מעלות הקמתה של תחנת הכוח עצמה".

האם נכונות הטענות כי ניתן היה למנוע את המחסור בחשמל באמצעות קמפיינים ופעילות מנע שאמורים היו להתחיל כבר לפני מספר שנים?
"קמפיינים, בכל הכבוד, לא מייצרים כוח. אין להם כושר ייצור. אנחנו עושים קמפיינים, אנחנו כבר בשנה שלישית של קמפיינים. אנחנו גם פועלים באורח נמרץ ביותר בנושא ההתייעלות האנרגטית.

"אנחנו גם עושים קמפיינים להתייעלות אנרגטית, הפצנו לציבור והצענו למקבלי הבטחת הכנסה לרכוש מקררים ומזגנים חסכוניים בסבסוד של 60 אחוז ולאוכלוסייה הרחבה בסבסוד של 30 אחוז. כך גם לגבי מיליון וחצי נורות חסכוניות שהוצאנו במארז של שלישייה ב-20 שקלים. כל זאת על מנת לעודד את הציבור לחיסכון. זוהי אמירה חסרת כל בסיס ולא רצינית.

"נכון שצריך היה להקים עוד תחנות כוח. אגב, בעוד 3-4 שנים לא יהיה מחסור, כי כרגע מוקמות תחנות כוח נוספות ע"י יצרני חשמל פרטיים, אבל גם אז, עד סוף העשור חייבת לקום תחנת הכוח, גם במתכונתה של גז בגיבוי פחם. זאת כדי שלמדינת ישראל יהיה את הגיבוי הדרוש לה וכדי להבטיח את הביטחון האסטרטגי.

"מדינה לא יכולה לייצר חשמל אך ורק מגז. היא חייבת דלק שקל לאגור אותו ושלא יקר לאגור אותו. הרבה יותר קשה לאגור גז בהשוואה לפחם. מבחינת הביטחון האסטרטגי, מחוייב המשק שיהיה לו עוד כושר ייצור בפחם, גם אם זה יהיה לצורך גיבוי ולא לשימוש יום יומי. במידה ותהיה תקלה, כמו זו שנתקלנו בה כיום, של פגיעה בצינור גז – מה נעשה אז במידה וכל התחנות יתבססו על גז? במה נייצר חשמל?

"גם בתחום האנרגיות המתחדשות יש התקדמות מאוד יפה. יש לנו כבר כ-218 מגה וואט פועלים, שבתוך כ-4 חודשים יתווספו להם עוד כ-450 מגה וואט. זה כבר היקף של תחנת כוח קטנה. עד סוף העשור אנו מצפים שיהיו לנו לפחות 10 אחוזי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.

"יש סיבה טובה להאמין שזה יקרה, אך הדברים האלה לא קורים מהיום למחר. צריך היה לעשות רגולציה, המשק צריך היה להיערך לקליטת הדלק החדש שנקרא אנרגיות מתחדשות. זה ארך זמן וכרגע זה מתקדם במהירות טובה יותר, כך שאנחנו צופים שבסוף העשור יהיה הייצור הצפוי מאנרגיות מתחדשות".

מחברת החשמל נמסר כי " פרויקט הקמת התחנה הפחמית שהתעכב בעקבות התנגדויות כאלה ואחרות והביקוש לחשמל ממשיך לעלות כל שנה בממוצע בין 4-7 אחוזים. היום יש לנו גיבוי אנרגיה ברמה של 700 מגה וואט. במידה והתחנה הייתה קיימת היום, הייתה לנו אנרגיה של 1300 מגה וואט נוספים, שהייתה מחזקת משמעותית את זו שקיימת. יחד עם זאת, היום מקודם פרויקט התחנה הדו-דלקית, מאחר וקיימים מצבורי גז גדולים שיפעלו בעתיד. עד שנת 2017-2018 התחנה תוקם ותתחיל בפעילותה. אין ספק שהתחנה המבוססת על גז נקייה הרבה יותר ופחות מזהמת". 

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...