משיב אש: משה סויסה סוגר חשבון עם עיריית ירושלים
בתום ארבע שנים זיכה בית המשפט באופן סופי את משה סויסה, מי שהיה מפקד שירותי הכבאות בירושלים, מ-50 אישומים שונים. בראיון ראשון הוא תוקף את יריביו ואומר: "ניהלו נגד מסע של רצח אופי"
"מדובר בארבע שנים פחות חודש - הפרשה החלה ב-13 באוגוסט 2008 והסתיימה ב-12 ביולי", מתקן סויסה. "התחושה שלי מצוינת. מתחילת הדרך ידעתי שמצבי טוב ושלא ביצעתי את מה שמייחסים לי, והאמנתי לכל אורך הדרך שאני צודק.
"האמנתי שברגע שהשופט ישמע אותי, יקרא את כל מה שאמרתי בעדויות במשטרה ויבדוק אותן, הוא ימצא את דבריי נכונים. זה בא לידי ביטוי בסופו של דבר בכך שהשופט כתב שהוא האמין בי לאורך כל הדרך, ושכל מה שאמרתי אכן נבדק בבית המשפט ונמצא נכון".
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
סויסה משרת בתפקידים שונים בשירותי הכבאות וההצלה בירושלים משנת 1978, וב-2005 מונה לתפקיד מפקד שירותי הכבאות. בתחילת 2010 הוגש נגד סויסה כתב אישום בגין הפרת אמונים, שהתחלק לשני אישומים. מהאישום המרכזי, שלפיו הפעיל לחץ על סגן מפקד אגף הכבאות דאז רחמים תשרה ושילם לו בתמורה לכך שלא יתמודד מולו על תפקיד המפקד, זוכה כבר לפני חודשיים.
לפי כתב האישום, תשרה לא עמד בתנאי הסף של המכרז. לאחר שהפעיל בעצמו הליכי הקפאה המכרז בוטל ויצא מכרז חדש שלא נדרשה בו השכלה אקדמית, אך תשרה לא ניגש אליו. לפי כתב האישום, תשרה לא ניגש בשל לחץ שהופעל עליו והבטחה כי יזכה
לפי בית המשפט, תשרה לא התמודדו מסיבות אחרות, שאינן נוגעות לאישומים. עוד עולה מהכרעת הדין כי עדויות אחרות חיזקו את העובדה שאין מדובר בלחץ מצדו של סויסה, ובית המשפט קבע במפורש כי "העובדה שסויסה הבטיח לתשרה כי אם ישמש סגנו 'יהא כמלך בממלכתו', או כי ניאות להחזיר לו לבקשתו את שכר הטרחה ששילם, אינן בגדר הפעלת לחץ על תשרה, ואין בהן כדי למלא אף לא אחת מיסודותיה של העבירה שעניינה הפרת אמונים".
האישום השני נוגע לשימוש לרעה שעשה סויסה בתפקידיו הבכירים ובמרותו לאורך השנים, כדי שהעובדים הכפופים לו יבצעו עבורו עבודות פרטיות בביתו ובבתים של קרובים לו, וכן עבודות ברכבו. רבים מהסעיפים באישום זה בוטלו בגין התיישנות, אך בשבוע שעבר זיכה השופט את סויסה גם מאלה שלא התיישנו. בעוד שלפי האישומים העובדים נעתרו לבקשותיו של סויסה בשל אווירת הפחד ששררה בתחנה ובשל חשש שלא יקודמו, השופט חיים לי-רן הגיע למסקנות אחרות לחלוטין:
לפי מה שכתב בהכרעת הדין, לעדים שטענו כי עובדים חששו מסויסה היה אינטרס לפגוע בו מסיבות שונות, ועדויות רבות אחרות הציגו דווקא את התמונה ההפוכה. "לא הוכח בפניי כי במקרה כלשהו פגע הנאשם בדרך כלשהי במי שכביכול סירב להיעתר לבקשתו", קבע השופט. "על כן נדמה לי שמי מהעדים שטרחו לתאר את הנאשם כנוקם עשו זאת ממניעים אישיים, שעיקרם סלידתם מדרך ניהולו של הנאשם את ענייני שירותי הכבאות מאז שנכנס לתפקידו כמפקדם".
עוד כותב השופט כי "מדובר בנאשם שמשחר ימיו הקדיש את חייו לכבאות ועלה וטיפס בסולם הדרגות, לא משום שהנהיג משטר של פחד ואימה ולא משום ש'אין אומרים לא לסויסה', אלא משום שככל הנראה נמצא ראוי ומתאים למלא כל תפקיד שזכה בו על פי מכרז".
כמו כן מציין השופט כי בכל פעם שנמצאה סתירה בין דבריו של אחד העדים לעדותו של סויסה, העדיף את עדותו של האחרון. לסיכום כתב לי-רן: "אני מזכה את הנאשם לגופו של עניין מכל אשר יוחס לו, לאחר בדיקת חומר הראיות", והוסיף כי לדעתו היה צריך לדון במעשים שסויסה הואשם בהם בדין משמעתי, אם בכלל.
לסויסה יש טענות קשות על התנהלות גורמים בעירייה לכל אורך הפרשה. בריאיון שנערך איתו השבוע הוא שטח את טענותיו, ולא חסך בביקורת.
העירייה החליטה להשעות אותך כמעט מתחילת הדרך, וניסתה למנוע את חזרתך לעירייה גם לאחר הזיכוי מהאישום המרכזי. מה דעתך על התנהלותה בנושא?
"ראש העירייה מקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי שלו, ובדרך כלל פועל בהתאם להנחיותיו. במקרה הזה היועץ המשפטי עו"ד יוסי חביליו תמך בכך שישעו אותי. באותה תקופה חביליו וניר ברקת עוד היו ביחסים טובים, והם התערערו רק חצי שנה אחרי הגשת כתב האישום. אם זה היה קורה חצי שנה לפני הגשת כתב האישום, אני מאמין שאולי הוא לא היה מוגש".
סויסה מציג את חביליו כדמות מרכזית בהתגלגלות העניינים, וזו החלה לטענתו עוד לפני החקירה המשטרתית, ברגע שהחליט להתמודד על תפקיד מפקד שירותי הכבאות. "ראש העירייה, שלא מתמצא בדברים האלה, לא ילך נגד היועץ המשפטי כדי שלא יקרה משהו חלילה. לא היו לו את הכלים להתמודד עם זה, ולכן חביליו היה זה שאומר לראש העירייה מה לעשות. הוא ומבקרת העירייה לשעבר עו"ד שלומית רובין כמובן, שגם לה היה חלק נכבד בכל הנושא זה".
מה היה חלקה של שלומית רובין?
"כשבאתי לישיבת ועדת המכרז לתפקיד ראיתי שמתוך תשעה אנשים, שמונה תומכים ורק היא נגדי.
"עד היום אני לא יודע למה; אני רק יודע שהיא הראשונה שיצאה מוועדת המכרז ואמרה לי: 'שיהיה לך בהצלחה, אני לא בחרתי בך'. עד היום אני לא מבין מה יש לה נגדי. מעולם לא נפגשתי איתה, לא היה בינינו קשר".
סויסה מתאר תהליך של רדיפה מתמשכת. לדבריו, כמה ימים לאחר שקיבל את מינוי הקבע הוציאה מבקרת העירייה לשעבר מכתב שאומר כי משה סויסה לא יכול להיות מפקד שירותי הכבאות מפני שגיסו משה לילי עובד איתו.
"הרי עבדתי איתו 20 שנה", טוען היום סויסה. "הייתי המפקד הישיר שלו כשהייתי קצין מבצעים והוא היה קצין תחתיי. למה נטפלים רק למשה סויסה? יותר מזה - הבאתי לדוגמה את בן אחותה של המבקרת שעובד בעבודה, ויצאה בקשה של חביליו לבדוק את הנושא.
"אבל אז אמרו שמאחר שהוא עבד שש שנים והיה עובד מצטיין, אז צריך לחפש דרך להשאיר אותו בעירייה" סויסה מתאר תקדימים שונים של המבקרת ושל עובדים נוספים בעירייה שעובדים באותם אגפים עם בני משפחותיהם והעירייה לא פעלה נגדם, ותוהה: "למה רק במקרה של סויסה לא מצאו דרך לפתור את זה?".
אם לדבריך היו כל כך הרבה גורמים שהיו מעוניינים למנוע את מינויך לתפקיד, אולי ההנחיה הגיעה מלמעלה?
"לופוליאנסקי תמך במועמדות שלי והיה איתי לאורך כל הדרך. הבנתי יותר מאוחר שהוא חקר ושאל עליי, ואז החליט את מה שהחליט. הוא היה לצדי לאורך כל הדרך ונתן לי את התמיכה מול המבקרת ומול חביליו. עד היום אני לא יודע מה עמד מאחוריי ההתנהלות של המבקרת. היא שחטה אותי, עשתה לי רצח אופי, ועד היום אני לא יודע למה".
סויסה טוען כי שיא ההתמודדות שלו מול חביליו ורובין התרחש באופן מעורר חשד ממש לפני תחילת החקירה המשטרתית. "חמישה ימים לפני תחילת החקירה חביליו הגיע לבית הדין הארצי לעבודה ואמר לשופטת: 'גבירתי, קיבלתי מכתבים אנונימיים שמשה סויסה מאיים על גיסו שיעזוב את מכבי אש'". לדברי סויסה, השופטת ביקשה לזמן את גיסו לדיון, ובפרק הזמן הזה נפתחה החקירה הפלילית נגדו. מבחינת סויסה הקשר בין הדברים ברור, ולטענתו היה שיתוף פעולה בין הגורמים השונים.
הדברים שכתב השופט בהכרעת הדין מחזקים את תחושת הרדיפה שחש סויסה, וגם השופט מעלה חשד לקשר בין הגורמים השונים. "נדמה לי - והדבר עלה מדברי באת כוח המאשימה, בתשובה לטענותיו המקדמיות של הסנגור - כי החלטתה של המאשימה לשקול מחדש את עמדתה הראשונית בתיק, באה גם בשל התחשבות בדעתם של גורמים בעלי עניין בעירייה", כותב השופט.
עוד עולה מהכרעת הדין כי אחד העדים העיד כי לפני שבע שנים הוזמן למבקרת העירייה במסגרת ניסיון לברר האם כבאים ביצעו עבודות פרטיות בביתו של סויסה, "וכי היא אמרה לו שאם יפליל את הנאשם, ייסגר תיק משמעתי שהיה תלוי ועומד נגדו".
השופט מציין כמה פעמים את העובדה כי מדובר בחקירה בררנית. "מעדויות חלק מעדי התביעה עולה כי לא זאת בלבד שהם התרשמו שהחקירה התמקדה בנאשם בלבד, אלא שחלקם אף העידו כי שמעו מפי החוקרים שהם מבקשים את ראשו של הנאשם בלבד וכי כשם שסדאם חוסיין נפל, כך ייפול גם הנאשם".
עוד מציין השופט מקרה שעד טען בו כי החוקרים התייחסו בביטול לדברים שאמר לטובת הנאשם ועודדו אותו למסור דברים נגדו. "אלה אינם דברים של מה בכך. אלה הם דיבורים המעידים על קיומה של מטרה שסומנה לפגיעה, והדברים מעוררים דאגה", קבע השופט.
"ואם בכל אלה אין כדי לבסס את הטענה שמדובר בחקירה בררנית, הרי שמחומר הראיות עולה כי חלק מעדי התביעה הכבאים עשו דברים מהסוג שנטען כי עשו עבור הנאשם גם לאחרים - לרבות לקצינים בשירות, ובהם למפקד השירות ולסגנו - ומבלי שאיש מהמפקדים נחקר בעניין".
טענה קשה נוספת נגד המשטרה היא כי בחלק מן המקרים, העדויות הכתובות אינן תואמות את ההקלטות. "חלקים לא מבוטלים מהחקירה לא נרשמו בטופס ההודעה אף שנאמרו, ובהם חלק שחשיבותו רבה מאין כמוה", כותב לי~רן. כך למשל דבריו של תשרה על כך שאמר כי אינו רוצה להיות מפקד שירותי הכבאות.
מה עבר עליך בארבע השנים הללו?
"אני עובר תקופה לא קלה. הייתי אדם שהיה עסוק כל היום בכבאות, יו"ר ועד הכבאים הארצי. משנת 1996 הייתי עובד 24 שעות ביממה, דואג לענייני הכבאות בכל הארץ ונוסע יום-יום לכל תחנה בארץ, ופתאום שקט. פתאום הטלפונים לא מצלצלים. הייתי על האולימפוס - באמת, נשלחתי אפילו לכבות שריפה ביוון - ופתאום אף אחד לא מתקשר אליי.
"לא יכול להיות שאני נבחר למפקד שירותי הכבאות בעיר, נבחר למפקד מצטיין ומפקד על קורס קצינים, ופתאום לא מוצא חן בעיני מישהו שאני המפקד. למה? אין לי תשובות, וגם לא יכולנו להוכיח את ההשערות האלה".
"מנסים לשרוד בתקופה הזו", אומר סויסה על התקופה הארוכה שהיה מושעה מעבודה. "היה לי יותר זמן עם הילדים, זמן שאף פעם לא היה לי. ביליתי ימים ולילות עם עטרי (עו"ד אריאל עטרי, פרקליטו - מ"ה), ניסיתי להמשיך ולשרוד, להתקיים ולעבור את כל הסבל הזה, אבל האמנתי לאורך כל הדרך שבעזרת השם אני אנצח".
לאחרונה החזיר בית הדין למשמעת את סויסה לעבודה, והוא החל לעבוד בנציבות הכבאות. בתחילת הדרך סויסה אמנם קיווה לחזור למשרתו כמפקד שירותי הכבאות לאחר שיזוכה, אך משרתו כבר אוישה ונראה כי הוא החליט להשלים עם המציאות ולוותר על התפקיד, שבמסגרת הרפורמה בשירותי הכבאות יילקח מאחריות העירייה בין כה וכה.
"מובן שברגע הראשון חרה לי שכחודש לפני תחילת המשפט ושלוש שנים לאחר תחילת החקירה מינו מפקד, וזה עוד לאחר שיו"ר ועד העובדים ציון דהאן הגיע להסכם עם ראש העירייה שימנה את מי שהוא רוצה, אבל רק עד לסיום הפרשה שלי, ושאם אצא זכאי אחזור לתפקידי", אומר סויסה. "למרות הכול מינו מפקד. אני מאחל לו הרבה הצלחה ושיצליח לשמור על תושבי העיר, כי זה הכי חשוב, ואני מבין את המערכת ואת הצרכים, אבל אני לא מבין למה לא חיכו עוד חודש".
לדבריו, אם בעירייה היו ממתינים חודש נוסף, כבר היו יודעים שם כי בית המשפט עומד לזכות אותו מכל האישומים. עם זאת, נראה כי מדובר בחלק שולי בפרשה מבחינתו. "אחרי כל מה שעברתי אני כבר ממילא בתוך הבריכה, אז לא משנה שמשפריצים עליי מים".
סויסה מספר כי בהיעדרו חלו שינויים במערך הכבאות, ושהוא מתכוון ללמוד את השינויים ולהשתלב בעבודה במהרה. "התפקיד שלי הוא להכין את המערך הלוגיסטי לרפורמה בכבאות. מובן שאני עובד ללא הפסקה כדי לעשות את זה על הצד הטוב ביותר, ורואה את עצמי משתלב במערך החדש. אני מאמין שבעזרה השם אשתלב טוב במערך הכבאות. יש לי ניסיון רב".
שאלתי את סויסה האם לאור הביקורת הרבה של בית המשפט על התנהלות המשטרה והעדויות שהפרקליטות הסתמכה עליהן, הוא מתכוון להגיש תביעה נגדית. לשאלה זו השיב בא כוחו של סויסה עו"ד אריאל עטרי. "אנחנו לא יכולים לפרט", אמר, "אבל אנחנו בהחלט לא מתכוונים לשקוט על שמרינו בקשר לפגיעות הקשות והעבירות על החוק שנעשו כלפי משה סויסה".
שלומית רובין מסרה בתגובה כי "פרשתי לפני שנה. הייתי החוליה הראשונה בכל העניין הזה. החומר הראיתי נבדק הן על ידי המשטרה והן על ידי מחוז ירושלים. הוחלט להגיש כתב אישום, כל אחד עשה את תפקידו ואין לי שום טענה. אני לא קובעת את המהלכים לפי תוצאה אפשרית מראש.
"יש הרבה שלבים בתהליך. לפי מה שהיה לפנינו ולפני המשטרה והפרקליטות כולם חשבו דבר אחד, ובית המשפט קבע אחרת. ככה המערכת עובדת וככה היא צריכה לעבוד, והיא החליטה לזכות אותו, מאה אחוז. אין לי שום כוונה להתנצל על מה שעשיתי, עשיתי את עבודתי לפי מיטב הידיעה המקצועית שלי".
ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה כי "המשטרה והפרקליטות לומדים את החלטת בית המשפט".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם