ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

דודו אהרון: "כשיוסי אבוקסיס צעק עליי הגשמתי חלום"

דודו אהרון, שכיכב בגמר ליגת החופים בנתניה, מספר על החוויה לשחק עם אלילי נעוריו, מחלק לעצמו ציונים ומסביר מדוע קנה מנייה של בית"ר ירושלים. "בית"ר היא קבוצה יקרה שאסור לתת לה להיעלם"

הופעה בפני אלפי צופים היא לא דבר זר עבור דודו אהרון. כאחד שכבר מילא את קיסריה והיכל נוקיה מספר פעמים בשנתיים האחרונות, הריגוש, האנרגיות והחוויה שמביאה עמה ההופעה על הבמה הפכו להיות שגרה בשבילו. ככה זה כשאתה זמר מוביל במדינה שבה הז'אנר הים תיכוני הפך להיות מוזיקה להמונים.

>>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

ביום שישי האחרון, דודו אהרון שוב הופיע מול יותר מאלפיים צופים, אבל הפעם לא מדובר במשהו שדורש, הגברה, תאורה, נגנים וליין אפ עם שירים מהרפרטואר המרשים שלו. הפעם היה זה משחק כדורגל חופים במסגרת מחזור הנעילה של ליגת "בנק יהב" בחוף פולג בנתניה, כשאהרון וחבריו הסלבריטאים השתתפו במשחק ראווה מול כוכבי ערוץ הספורט. המשחק אמנם הסתיים במפח נפש עבור הסלבס עם הפסד 5-2, אבל עבור הזמר המצליח מדובר בחוויה אדירה.

"היה כיף גדול". הוא אומר ומספר: "זה פשוט חלום לשחק עם יוסי אבוקסיס. יצאתי עם מזכרת מהמשחק הזה, כשיוסי אבוקסיס ואיציק זוהר צועקים עליי לאחר עוד החמצה ואומרים לי שאני כל הזמן רק מחמיץ.

רק בשביל זה היה שווה לי לקחת חלק במשחק הזה. הם לקחו את המשחק הזה ברצינות וצעקו עליי, אבל אני החזרתי להם בחיוך והם לא הבינו למה. הייתי כל כך מבסוט מזה שהם צועקים עליי".

כמו שאומרים, קיבלת בראש.
"כן, באמת קיבלתי בראש. אבל מבחינתי זה חלום שיוסי אבוקסיס יצעק עליי. הרי אני בתור ילד שאוהד את בית"ר ירושלים הייתי מעריץ גדול שלו ושל איציק זוהר ובשבילי מדובר בהגשמת חלום".

איך אתה מסכם את ההופעה שלך במשחק?
"הגעתי לדי הרבה הזדמנויות ליד השער, אבל בסופו של דבר לא כבשתי וזה מה שזוכרים. פתחתי טוב את המשחק, אבל היו לנו המון שחקנים בסגל וכל אחד היה צריך לקבל את דקות המשחק שלו. כמעט הכנעתי את לירן שטראובר. רציתי להוציא בעיטה לפינה סטייל ליאו מסי, אבל הכדור חמק ליד הקורה. אם הייתי צריך לתת לעצמי ציון על המשחק הזה הייתי נותן לי 7".

הלו"ז שלך מאוד צפוף, אבל לא ויתרת על השתתפות במשחק הזה.
"אין מצב שהייתי מוותר על הדבר הזה. איתן ואלמוג ספיר שבנו את הקבוצה הזו, הם חברים טובים שלי, נעניתי בשמחה להצעה שלהם לשחק בנבחרת הכוכבים שלה ופיניתי מקום בלו"ז כדי להיות חלק מהחוויה הזו ואכן הייתה חוויה גדולה. לא בכל יום אני משחק מול אלון מזרחי ועוד כששלמה שרף מאמן אותו. הייתה לי מוטיבציה להוכיח שאני לא יודע רק לשיר, אלא גם לשחק כדורגל".
 
לא פשוט לשחק כדורגל חופים.
"בכלל לא פשוט. מדובר במשחק שונה מכדורגל על דשא או קט רגל וצריך סיבולת גבוהה וכושר גופני מעולה. לאחר ספרינט אחד על החול אתה מסתכל למעלה ואומר: 'אלוהים, תעזור לי'. אבל למרות הקושי מדובר בכיף גדול".

מה היה חסר לכם כדי לנצח?
"ניצול מצבים, זו הייתה נקודת התורפה שלנו. אני מקווה שהפקנו את הלקחים לקראת העונה הבאה שאליה נגיע חדים יותר ומרוכזים מול השער".

למרות שהקריירה והפרנסה של דודו אהרון הם בתחום המוזיקה, הכדורגל הוא לא משהו חדש עבורו ומדובר בענף שתמיד זרם בעורקיו והיה לאהבתו השנייה. עד גיל 17 הוא שיחק במחלקת הנוער של קריית עקרון בה גדל, כשגם היום הוא מקפיד לשחק כדורגל לפחות פעם בשבוע.

"אנחנו משחקים על מגרש גדול מול קבוצת הוותיקים של עקרון, שהם בסך הכול חבר'ה בני 30 וקצת", הוא אומר. "אני משחק בערך 75 דקות במשחק, כך שאני בהחלט נמצא בעניינים".

יש מצב שאתה עושה הסבה מקצועית?
"עדיין לא, אבל הכדורגל הוא האהבה השנייה שלי. אני מנסה ליזום בקריית עקרון מהלך שיחזיר את קבוצת הבוגרים לפעילות. קרוב לשבע שנים שאין קבוצת בוגרים פעילה בקריית עקרון וזה פוגע גם בקבוצת הנוער של המועדון היקר הזה. לפי החוקים החדשים, אם אין למועדון קבוצת בוגרים גם הנוער לא יכול להתקיים וזה משהו שאנחנו לא יכולים להרשות שיקרה.

"התגייסתי בעצמי ואני מנסה לגייס מספר חברים טובים וספונסרים לטובת העניין, בתקווה שקבוצת הבוגרים תוכל לחזור לפעילות כבר בעונה הקרובה. אם אני יכול לתרום ליישוב שגדלתי בו, אני אעשה זאת בשמחה. כרגע הפרויקט לא מתרומם, אבל אני מקווה ומאמין שהכדורגל יחזור לקריית עקרון. אבא שלי שיחק כשוער בקבוצה 15 שנה, אני שיחקתי עד גיל נוער וגם רואה את העתיד שלי ביישוב המקסים הזה. חייבים שתהיה קבוצת כדורגל בקריית עקרון".

כאוהד בית"ר כבר קנית מניה?
"ברור שקניתי. בית"ר היא קבוצה יקרה שאסור לתת לה להיעלם. אני מאמין שבעזרת השם הדברים יסתדרו והקבוצה תצא מהמצב הזה".

לפני כשבועיים יצא האלבום שלך "גיבור". מה הלאה?
"ביום ראשון יוצא לרדיו דואט עם המורה שלי אייל גולן. זה פרויקט מתבקש, מפני שאני רואה את עצמי התלמיד של אייל ועד היום אני מעריץ אותו והוא האליל שלי. ממש כמו שהחלוץ רונן חרזי היה האליל שלי בבית"ר ירושלים של שנות ה-90'. מדובר בשיר קצבי שכתבנו והלחנו ביחד עם יעקב למאי, שיר שאני מאמין שאנשים יתחברו אליו ויאהבו אותו.

"החיבור בין אייל לביני הוא חיבור מתבקש, כי אייל תמיד פרגן לי. אני שמח על החיבור המקסים הזה ומבחינתי מדובר בעוד חלום שהתגשם. יש לי עוד הרבה לעבור כדי להגיע למה שאייל עשה עד היום ועבורי הוא המודל לחיקוי. בעונה שעברה יצא לנו לשתף פעולה במשחק ראווה בחופים, הפעם אנחנו משתפים פעולה בתחום שאנחנו הכי אוהבים".

איך נקרא השיר?
"עדיין אין לו שם, אבל אני מאמין שעד סוף השבוע כבר נמצא לילד את השם המתאים".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...