לפוליטיקאים לא אכפת מהפצועים מבורגס
אב שאשתו ובתו נפצעו בבורגס זועם על ראשי המדינה, שלא טרחו להגיע לבקרם. ככה זה כשאתה עסוק ברקימת תרגילים ובתפירת תיקים
מה שכן עניין אותי היה הנשיא אובמה, שטרוד במיליון ואחד נושאים הרי גורל לעולם ולמעמדו בארצות הברית, ולמרות זאת מצא לנכון להגיע לבית חולים ולבקר את פצועי האירוע ובני משפחותיהם ולחזק אותם בימים הקשים העוברים עליהם. אובמה היה לבבי ועממי, חיבק ונישק בני משפחה, הוכיח שהוא מענטש ("בן אדם" ביידיש).
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

ביום שלישי שוחחתי עם אריק קוזה, שאשתו ובתו נפצעו בפיגוע הקשה בבורגס. השתיים הובאו לארץ בטיסות נפרדות, והן מאושפזות בבית החולים איכילוב.
אריק רותח מכעס. הוא מודה כמובן למדינה על השליחה המהירה של ההרקולסים והטיפול בפצועים, אבל מתרגז על כך שקודקודי המדינה לא התפנו להגיע לבתי החולים (והרי ברור שאם ג'ודוקא אלמוני יזכה במדליה בשבועות הקרובים, מיד יעוטו עליו ויטלפנו אליו כל נבחרי הציבור).
לא רק ששום אישיות ציבורית לא באה לבקר ולשאול לשלומן של הפצועות, גם "שום גורם ממשלתי לא טרח לצלצל לשאול מה שלומן ואם אנחנו נזקקים למשהו", הוא אומר.
אשתו ובתו יצאו מכלל סכנה והן מחלימות כעת. אריק אומר שהוא עדיין לא החלים ממה שעבר עליו - כמובן הפיגוע, אבל גם היחס של ראשי המדינה, שלא הטריחו את עצמם לבוא או להרים טלפון לשאול ולו רק מתוך נימוס אם הפצועים זוכים לטיפול נאות.
פסטיבל הכיסאות, המשרות, המחנות, הפילוגים, הרינונים והקימבונים סביב פירוקה של קדימה, המפלגה הגדולה בישראל (באופן זמני ביותר), היה למשך 24 שעות אחד האירועים היותר מבחילים של הפוליטיקה הישראלית מאז קום המדינה.
ראש הממשלה ביבי נתניהו ולהקת עוזריו המסורים ניסו לחזק את הקואליציה בלהקת פורשים מקדימה שהבטיח לו צחי הנגבי. ביבי דיבר עם המיועדים לפרישה, הבטיח הבטחות לתפקידים ממלכתיים מכובדים, הנגבי דחף מאחור, רמון ולבני ניסו למנוע, רמון ולבני הבטיחו שיהיו להם שמונה חברי כנסת שיפרשו אתם, שאול מופז ניסה להשאיר כמה שיותר חכ"כים בשארית המפלגה שהוא עומד בראשה, למיליוני הבוחרים בישראל התגלו לפתע חברי כנסת מסתוריים שלא ידעו על קיומם: שמאלוב, דואן, אבסדזה, ביבי ואחרים.
עשיתי תרגיל, והצגתי את תמונות הכוכבים לאזרחים עוברי אורח ברחוב תפוצות ישראל בגבעתיים. אף אחד מהעוברים ושבים במרכז המסחרי במקום לא ידע לומר מי האנשים שבתמונות. ל-24 שעות נשכח האיום האיראני, נשכח הנשק הביולוגי-כימי של הסורים, נשכח הפיגוע בבורגס, נשכחה המחאה, המתאבדים, ניסיונות הפיגוע בדרום, המשק הקורס, מחירי הדלק והמזון שעומדים להאמיר, הגירעון ותקציב המדינה - הכול נשכח לצורך הדרמה הפוליטית, שבה כמה פלצנים הסריחו את האוויר הדביק של יולי כדי לשמור את התחת שלהם על כיסא עור צבי פלוס מכונית פאר לשכות ושומרי ראש.
ב-1990 הגיתי בגין "התרגיל המסריח" את המושג "מושחתים, נמאסתם". עכשיו עלינו מדרגה - "פלצנים, הסרחתם".
זה עלול לקרות. תאמינו לי, אני מכיר איך זה עובד. אחרי שהוחלט על הפרדה בין גברים לנשים בביקור במוזאון ישראל יחליטו גדולי התורה ופוסקי הדור שחייבים להיות יותר דרסטיים. בלילה, בחשאי, הם יזמנו את השרים הנוגעים בדבר ואחרי שאלה ינשקו את כפות ידיהם ויזכו לברכה הם יקבלו הוראה לאפשר לאנשי משמרות הצניעות להיכנס למוזאונים ברחבי הארץ, להוריד תמונות שבהן מצוירים יחדיו נשים וגברים, לפרק אותן מהמסגרת ולגזור את היצירות, כך שהגברים והנשים לא יהיו יחדיו על הבד.
תמונות עירום של נשים וגברים יועברו לשריפה בקרמטוריום קטן בפאתי עיר הקודש בני ברק, ויושמדו.
בקהילת הבוהמיינים ההומו-לסבים השמאלנים יביעו זעזוע מהמעשה הנורא, ואילו גדולי הדור ופוסקיו יודו לאנשי שלומם על המעשה האמיץ שיקרב את ביאת המשיח וימנע מראות פריצות מיהודים כשרים יראי שמים ושומרי מצוות. זה נראה לכם מופרך?
בעקבות הגל ההולך ומתרחב של אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית ומאיימים לשפוך על עצמם דלק ולהצית את עצמם במחאה על המצב הקשה החליטו במשרד ראש הממשלה ובאוצר להקשות על המתאבדים הפוטנציאלים ולהעלות את מחירי הדלק. ממידע שהגיע למדור (לא היה ניתן לאשרו) עולה כי אחד מחברי הכנסת של הליכוד מכין הצעת חוק לפיה מי שינסה להדליק את עצמו ולא יצליח ייקנס ב-100 אלף שקלים. מי שיצליח - תחויב משפחתו בקנס של 200 אלף שקלים.
על רקע המקרים הקשים של רצח אזרחים חפים מפשע, משפחות שלמות שנמחקות בתאונות דרכים ובנים שרוצחים את הוריהם, האם לא הגיע הזמן להחליף את הלהיט של בתי הקברות "אל מלא רחמים" ב"אל צמא דמים"?
natanza@netvision.net.il