ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

מה עושים סטודנטים בלילות בגינות תל אביב?

יוזמה לצמצום תופעות האלימות בתל אביב: סטודנטים מסיירים בלילות בגינות הציבוריות ומשחקים משחקי חברה עם נערים

הם מגיעים בערך בשעה עשר בלילה לגינות ציבוריות, פורסים מחצלת וערכת קפה ולפעמים גם מוציאים לוח שש-בש. ייקח קצת זמן אבל בסוף גם בני הנוער השורצים בפארקים יגששו ויבדקו מה בדיוק החבורה הזו עושה שם.

"בהתחלה הם חשדנים ואחר כך מסתלבטים. שואלים אותי 'אין לך איפה להיות בשעה כזאת? אין לך חברים'. אבל בפעם השנייה שאנחנו מגיעים הם כבר באים לשבת איתנו בכיף", מספרת אושרת כהן (26), סטודנטית באוניברסיטת תל אביב שמשתתפת בפרויקט "שיחה לילית" שמתקיים השנה לראשונה על ידי עיריית תל אביב בשיתוף עם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ופר"ח.

מטרתן של ניידות "שיחה לילית" היא לדבר עם בני נוער המתרכזים בימי החופש הגדול בגינות ובמוקדים עירוניים שונים, יוצרים מטרדי רעש ואולי גם שותים אלכוהול. התקווה היא כי שיחה עם בני נוער תצמצם תופעות של ונדליזם ואלימות.

"לא כל הצעירים שיושבים בגינות הם ילדים

רעים", אומרת אור ביגר מהמחלקה לנוער וצעירים של העירייה, שמרכזת את הפרויקט. "לפעמים גם נוער נורמטיבי נוקט התנהגות מסוכנת מתוך חוסר ידע או שיעמום. הסטודנטים מגיעים עם ערכת קפה, עוגיות, כדורגל, משחקי לוח, קלפים. הכול במטרה לנהל אינטראקציה עם בני הנוער".

הפרויקט מתקיים בימי שני עד חמישי בחודשי החופש הגדול. מדי לילה יוצאות שתי ניידות עם שלושה סטודנטים ורכז נוער של העירייה לשני מוקדים. הצוות שוהה עם בני הנוער עד שתיים לפנות בוקר ולעתים חוזר לאותו מוקד מספר פעמים.

"לפעמים הצוות יגיע לגינה מסוימת לאחר שהתקשרו הרבה תושבים מהאזור למוקד העירוני והתלוננו על רעש", אומרת ביגר. "במקום שפקח יגיע ויפזר את החבורה רק כדי שהיא תחזור לשם לאחר שעה או בלילה שאחרי ותמשיך להרעיש, אנחנו מגיעים ומשקיטים אותם על ידי יצירת דו-שיח. הסטודנטים עושים את השירות הזה עבור מלגת פר?ח, אבל זה לא מובן מאליו. אלה לא שעות קונוונציונליות".

על מה מדברים עם בני הנוער?
"יש משהו משמח באדם מבוגר שאכפת לו ממך באחת בלילה ומגיע למרחב שלך. נוצרות שיחות בנושאים מגוונים - יחסים, בלבול מיני, גיוס לצה?ל, מבחנים ולפעמים גם נושאים קשים כמו בעיות במשפחה, בעיות כלכליות והפרעות אכילה".

"הייתה לי לא מזמן שיחה עם מתבגרת על הפרעת אכילה שלה, ואני לא חושבת שזה משהו שהיה מזדמן לה לדון בו עם מישהו אחר באותו הלילה", מוסיפה כהן, מורה במקצועה שמסיימת תואר שני בימים אלה. "אני מרגישה שיש לנו השפעה חיובית ארוכת טווח עליהם, ואנחנו גם מוכיחים להם שיש מבוגרים שרוצים להקשיב למה שיש להם להגיד".

אתם חושבים שהשיחות יכולות ליצור שינוי ארוך טווח?
ביגר: "אנחנו מקווים שגם אם אותו נער או נערה יגיעו לגינה יום לאחר מכן והצוות לא יהיה שם, השיחה מהערב שלפני תהדהד. רכזי הנוער גם מנסים לשכנע את הצעירים להצטרף למרכזי הנוער הקהילתיים כדי להביא להמשכיות".

לא חוששים שהנערים ייקשרו אליכם ואז תפסיקו להגיע?
כהן: "אני מאוד משתדלת לשמור על איזון בין הרצון שלי לייצר קשר אישי ועמוק איתם לבין ההבנה שלי שאני אורחת לרגע בחיים שלהם. מצד אחד אני מאוד אמפתית ופתוחה איתם, ומצד שני מסבירה שיש סיכוי שלא נתראה שוב. אני לא חושבת שבמפגש אחד או שניים שיניתי להם את החיים, אבל אני מאמינה שבאיזשהו מקום הם לוקחים אותנו הלאה".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...