איש אקדמיה ויזם מרחובות: "מקפחים אותי כי אני תימני"
ד"ר משה נחום מרחובות השקיע 600 אלף דולר בפיתוח חומר מעכב בעירה. לטענתו, רק בגלל מוצאו התימני מדינת ישראל מסרבת לרכוש ממנו את המוצר
בבגרותו חזר לעיר מולדתו, רחובות, ומאז מנסה לשווק את החומר שפיתח למערכי כיבוי האש השונים. אולם, עד כה, למרות שהחומר הוכח לטענתו כמוצלח וכידידותי לסביבה, כל ניסיונות השיווק עלו בתוהו. כעת מאשים נחום: "המדינה והרשויות אטומות ומבצעות אפליה".
"בסוף שנת 1941 עליתי עם משפחתי מתימן לישראל והתמקמנו ברחובות", הוא מספר השבוע, "סבי, הרב יחיא נחום, התגורר באותה תקופה בתל אביב והיה הרב הראשי של העדה התימנית. אחי יוסף נהרג במלחמת העצמאות בהגנה על המדינה. לאחר מותו אבי נכנס לדיכאון עמוק ותוך שנתיים מת משברון לב. נשארנו חמישה אחים יחד עם אמי חנה.
"המצב באותה תקופה בארץ היה קשה מאוד וכבר בגיל צעיר הייתי צריך לצאת לעבודה כדי לתרום לפרנסת המשפחה. באותה תקופה, אפליה כלפי עדות המזרח בכלל וכלפי תימנים בפרט הייתה דבר שבשגרה. אני כילד יצאתי לעבודה אצל 'אחינו' האשכנזים והועסקתי אצל אברמל'ה אברמוביץ' בשכונת שעריים בניקוי הפרשות של תרנגולות בלולים. עבור עבודה מפרכת זו קיבלתי שכר זעום של לירה אחת בחודש. בגלל שהייתי רעב מאוד והרבה אוכל בבית לא היה, הייתי נוהג לגנוב ביצים מהלול ולאכול אותן.
"חשוב להבין שבשנותיה הראשונות של המדינה ולמעשה גם הרבה אחר כך הייתה היררכיה ברורה בין אשכנזים למזרחים. גם כשרצינו לצאת מעולם העוני, המון דלתות נסגרו אז בפנינו. למשל, באותה תקופה רק יחידי סגולה מקרב עדות המזרח היו יכולים
בשנת 1954 התגייס נחום לצה"ל. "כשהגעתי ללשכת הגיוס ראיתי בכניסה שלט 'הטובים לטיס'. תמיד הייתה לי חיבה לעולם הזה ולכן ציינתי בפני קצין המיון שאני מעוניין להגיע למבחנים לקורס לטיס", הוא מספר, "החבר'ה בוועדה פשוט צחקו לי בפנים. 'תימני לטיס?' אמר אחד הקצינים לחברו ביידיש. מה שהם לא ידעו זה שכל אותן שנים של עבודה אצל משפחות אשכנזיות הוציאו אותי דובר יידיש שוטפת, ולכן הבנתי כל מילה שאמרו. בסופו של דבר שובצתי בחיל הצנחנים".
בשנת 1965 החליט לנסות את מזלו מעבר לים. הוא לקח את אשתו ובנם הפעוט וטס לקנדה. שם למד אנגלית ובהמשך הגשים את חלומו להיות טייס. אחר כך נרשם ללימודי מנהל עסקים וכלכלה באוניברסיטת טורונטו וסיים בהצלחה. השלב הבא היה עסקי המסעדנות והמלונאות ובשיא קנה את מלון "גרגורי הוטל". בין לבין השלים תואר שני יחסים בינלאומיים ודוקטורט במדעי הדתות.
בתחילת שנות השמונים היה עד לאירוע מזעזע. באחד מבתי המגורים באזור מגוריו בקנדה פרצה דליקה ושני בני זוג מבוגרים נשרפו חיים בתוך ביתם. "הם צעקו לעזרה, אך עד שהגיע צוות הכיבוי עבר זמן מה, וגם כשזה הגיע לקח לו זמן רב להשתלט על השריפה המשתוללת. הם כמובן נספו בדליקה", הוא נזכר.
האירוע הטראגי הביא את נחום להתייעץ עם מדען קנדי ממוצא אנגלי בשם רון אולפרי. "שכנעתי אותו ששיתוף פעולה בין הכסף שלי והידע שלו יכול להניב מוצר חדש", מספר נחום, "והוא השתכנע. אני השקעתי בפרויקט מעל 600 אלף דולר והוא גייס צוות מעבדה של כימאים. במשך ארבע שנים עבדנו על חומר שמונע התפתחות של להבה. תוך ארבע שנים היה לנו מוצר ביד ושמו D.L.K.
החומר הוצג בפני מעבדות וחוקרים באונטריו בקנדה ובקליפורניה בארצות הברית, ובכל המקומות הוא הוגדר כחומר מוצלח ביותר וידידותי לסביבה. החומר נוסה על בדים, ניירות, עצים ושלל חומרים דליקים אחרים, ובכל הפעמים הצליח למנוע היווצרות של להבה". בסוף שנות השמונים החליט לחזור לארץ כדי לשווק את המוצר שפיתח ולמנוע בכך שריפות ענק.
"יכולתי להישאר בחיים השלווים בקנדה", הוא מדגיש, "הייתי כבר מבוסס והיו לי חיים נוחים. מה שהחזיר אותי היו הרגשות הציוניים שלמעשה מעולם לא עזבו אותי. משהו בלב קרא לי לחזור לארץ.
"התחלתי במשא ומתן עם גופים שונים כמו קרן קיימת לישראל, שירותי הכבאות, משרד הביטחון וחברות פרטיות שעובדות עם משרדים ממשלתיים בנוגע לשיווק החומר שפיתחתי עם רון אולפרי בקנדה. כולם הסכימו איתי שמדובר בחומר מוצלח ביותר אך מאז ועד היום לא מוכנים לעשות איתי עסקים ולרכוש את החומר, למרות שהרבה אסונות יכולים להימנע בזכותו".
יש לך השערה מדוע?
"יש לכך כמה סיבות. ראשית, מדובר בפוליטיקה מלוכלכת לשמה. מערך הכבאות לא רוצה להשקיע כסף ברכישת חומר מונע דליקות, אבל מוכן להשקיע סכומים גדולים הרבה יותר בחומרי כיבוי שריפות. יש כאן משהו לא הגיוני.
"לדעתי, רשויות המדינה חוששות שהכנסת החומר לשימוש כולל בארץ תביא לאי נחיצותו של מערך הכבאות ולפיטורים של הרבה עובדים. מזה היא רוצה להימנע. כלומר, המדינה מוכנה להקריב ולסכן חיי אדם תמורת אינטרס פוליטי וכלכלי של קבוצות אליטה שיושבות למעלה ומושכות בחוטים. שנית, גם העובדה שאני בא ממוצא תימני קשורה לעניין".
כיצד?
"אני בא מעולם העסקים. הצעתי לגופים שונים במדינה את המוצר במחיר של עשרה דולר לליטר. המדינה יכולה להרוויח מיליארדים מהחומר. אולם קבוצות אינטרסנטיות מטרפדות את קנייתו והפצתו של החומר פעם אחר פעם. אם היה מדובר במישהו מהאליטה האשכנזית כבר היינו היום במקום אחר".
נראה לי שמדובר כאן בסכסוך עסקי ולא באמת באפליה על רקע עדתי.
"גם בעולם העסקים וגם במאה ה~21 לשם המשפחה ולרקע ממנו אדם מגיע יש השפעה. אני הצעתי למדינה לקבל 80 אחוז מנתח רווחי המכירות ולחת לעצמי רק 20 אחוזים. זו הצעה שבשום מקום אחר היא לא הייתה מקבלת. הסיבה שהצעתי לה הצעה כזו נובעת ממניעים ציוניים ומאכפתיות. כשראיתי את אסון השריפה בכרמל הבנתי עד כמה המדינה חסרת רגישות לחיי אדם רק כדי לרצות קבוצות אינטרס מגזריות".
אתה דווקא הצלחת מאוד בחיים. כיצד זה מתיישב עם טענתך שקיימת אפליה כלפי מזרחים כיום?
"רק כדי לסבר את האוזן, לפני כשבועיים נערך ברחובות טקס הנחת אבן פינה להקמת מרכז מורשת יהדות תימן. הנואמים בטקס היו יהודה ניני ויוסף טובי. כיצד ייתכן שאדם כמוני, המכהן כנשיא הפדרציה העולמית של יהדות תימן וכתושב ויליד העיר, לא הוזמן באופן רשמי לטקס? גם כאן מדובר באפליה מטעמים שאינם מוצדקים".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "לטקס הוזמנו שני אנשי אקדמיה מבכירי החוקרים בארץ בנושא יהדות תימן ושבטי ישראל והם פרופ' יהודה ניני, תושב העיר רחובות, ופרופ' יוסף טובי, ממכון בן צבי בירושלים לחקר שבטי ישראל. כבוד הוא לנו ששני החוקרים הידועים הסכימו לקחת חלק באירוע. באשר לבחור המתלונן, הוא אינו מוכר כחוקר בקהיליית האקדמיה בארץ ובנוסף מספר הנואמים בכל טקס מוגבל".
שמוליק שלו, מנכ"ל חברת מגן והנדסה באמצעותה רוכשת המדינה חומרי כיבוי, מסר: "ד"ר משה נחום הביא לידיעתי ולבחינתי חומר מעכב בעירה שאותו פיתח, לדבריו, עם מומחה מקנדה. בנוסף לכך הציג בפניי תעודות בדיקה ובחינה של עמידות ויכולות הכיבוי של החומר ממעבדה מקבילה למכון התקנים הישראלי הנמצאת בקנדה.
"החומר האמור נבחן על ידי החברה ונמצא תואם לחומרים המוכרים מזה שנים רבות ומקובלים בשוק בהגדרה של חומרים מעכבי בעירה, אם כי הבחנו שיש לחומר האמור יכולת באיכות טובה יותר. לטעמי, אין כל קשר להיבט עדתי בהתנהלות של ד"ר נחום עד כה אלא התנהלות מסחרית גרידא.
"הפניה לרשות הכיבוי ולגורמים נוספים במהלך השנים הרבות שנעשו על ידי ד"ר נחום גרמו לחלק מהאנשים להראות התרשמות חיובית מהחומר, אך לאור העובדה שאין מדובר בחומר שהוא בבחינת מהפכה, אף אחד מהגופים לא מצא לנכון להתערב במהלכים מסחריים, בכוחות השוק ובתחרות החופשית, ולכן גם אף אחד מהגופים לא עשה כל פעולה ממשית לקדם את ענייניו של ד"ר נחום.
"אני חושב שד"ר נחום מביע את רחשי לבו בתום לב, אך יחד עם זאת ישנה תמיהה גדולה מדוע לא הצליח לקדם את החומר האמור בארצות הברית ובקנדה, מדינות בהן יש צורך רב בחומרים הללו ובהן יש לו קשרים עסקיים רבים. ניסיתי להבהיר לו שאף אחד לא יעשה עבורו את העבודה המסחרית גם אם הוא מנסה לעטוף את מרכולתו בצלופן ובאמירות ציוניות. לצערי, עד כה דבריי נפלו על אוזניים ערלות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם