אהבת נצח: בני הזוג ששורדים זוגיות של 66 שנים
מינה ויעקב שוורץ מרחובות כבר הספיקו לחגוג חתונת כסף, חתונת זהב וחתונת יהלום. לאחר 66 שנות נישואין הם נזכרים בימים בהם ההורמונים דיברו ומציעים לצעירים להתחתן מוקדם ככל האפשר
הרחובות ביום המיוחד הזה מוצפים בזוגות מחובקים אשר תחושת הפרפרים בבטנם עדיין לא הספיקה לשכוח וריחות הקיץ הנישאים באפם מחממים עוד יותר את האווירה.
אבל מה קורה כשהפרפרים נעלמים? האם גם אחרי שנים רבות של נישואין האהבה עודנה קיימת? האם קיימת אהבת נצח? יעקב ומינה שוורץ הם זוג פנסיונרים, ניצולי שואה, תושבי רחובות, הנושקים לגיל 90. השנה הם חוגגים 66 שנות נישואין. השבוע סיפרו לנו מהו מבחינתם סוד האהבה ויש להם כמובן טיפים לזוגות צעירים.
מינה, בת 88, גדלה בקובנה בירת בליטא וחוותה ילדות קשה. את נעוריה בילתה בבריחה מהנאצים ושהייה בגטו קובנה ומחנה שטוטהוף. אחרי המלחמה הגיעה לעיר לודג' שבפולין. יעקב, בן 90, נולד במזרח פולין (אוקראינה של היום).
"בתקופת המלחמה התגייסתי לצבא האדום, נלחמתי ונפצעתי בחזית האוקראינית. אחר כך חזרתי לפולין", הוא נזכר, "בתום המלחמה החיים החלו להאיר פנים. הגעתי לעיר לודג' עם עוד קבוצת חברים שעברה טלטלות דומות לשלי.
"בילינו בבית התמחוי שאורגן על ידי הקהילות היהודיות. יום אחד הגיעה משלחת צעירים מקיבוץ איחוד. אני זוכר שניגשה אליי בחורה אחת, יפהפייה, שפשוט סנוורה אותי ביופייה. היא פנתה אליי ביידיש ושאלה אם אני וחבריי מעוניינים להצטרף לקבלת שבת בקיבוץ. לא תיארתי באותו רגע שהעלמה הזאת תהיה לימים אשתי".
הצטרפת?
"כמובן שנעתרתי לבקשתה בלי לחשוב פעמיים. כשהגענו לקבלת השבת היו במקום שולחנות עם מפות לבנות, חלות ונרות דולקים. במונחים של אז זה היה בית מלון חמישה כוכבים. הקיבוץ קסם לי מאוד, אבל מה שקסם לי יותר היה כמובן נוכחותה של מינה, שהביא אותי להמשיך ולהישאר בקיבוץ. כעבור זמן קצר החל בינינו רומן סוער".
מתי החלטתם להתחתן?
"כעבור חצי שנה בלבד החלטנו להתחתן. זה היה בנובמבר 1946".
אתה מתגעגע לתקופה ההיא?
"מה אני אגיד? הייתי אז בחור צעיר. ההורמונים דיברו. היה הרבה קסם בתקופה ההיא למרות העוני והדלות בהם חיינו. כמו קסם נעורים. רק האהבה דיברה. יותר מזה לא עניין אותנו כלום. היינו צריכים זה את זו וראינו אחד בשני פוטנציאל לעתיד משותף. מינה עבדה במתפרה ואני לימדתי עברית את חברי הקיבוץ. חוץ מזה התעסקתי בעניינים ציבוריים כמו שליחויות לערים אחרות והזמן עבר בנעימים".
תאר לי את החתונה שלכם.
"במונחים של היום היא הייתה פחות מרשימה ממסיבת יום הולדת משפחתית. במקום היו כעשרים איש והאוכל היה מאוד דל. אבל זה הספיק. כעבור שבוע קיבלנו אסמכתא מהעירייה והיינו נשואים כדת וכדין".
בדיעבד, האם זו הייתה אהבה ממבט ראשון?
יעקב: "כן. כשפגשתי את מינה בבית התמחוי הייתי מהופנט. בחיי שלא ראיתי מעולם בחורה יפה ממנה. היא ממש מצאה חן בעיני. אהבתי איך שהיא נראתה".
מינה: "כן. גם אני התאהבתי תחילה ביופיו של יעקב. הוא בהחלט בלט בין כולם. אפשר להגדיר את זה כאהבה ממבט ראשון".
יעקב: "אחרי המלחמה היינו בודדים. הרצון הטבעי היה להתאחד. זה בא ממניעים אחרים. ברגע שהתאהבנו, החלטנו שהכי נכון להתחתן. הרי רכוש לא היה לנו וגם לא הייתה שום מניעה. במונחים של אז נשאלת השאלה למה לא להתחתן ולא למה כן. היום יש שיקולים אחרים לזוג אם להתחתן או לא".
אלו שיקולים?
"היום אנשים רוצים קודם ללמוד, להתקדם, לעשות קריירה ולטייל. רק אחר כך מתחילים לחשוב על זוגיות. פעם לא הייתה לאף אחד ברירה. אצלנו זה לא עמד על הפרק בכלל. רצינו רק לבנות חיים משותפים, כי לאף אחד לא היה חיים משל עצמו. בנייה של חיים לבד הייתה מעשה התאבדות. מלבד זה, חלק גדול מאיתנו איבד את כל משפחתו במלחמה, ולכן היה לנו צורך טבעי בבנייה מחודשת של מוסד המשפחה.
"פעם בנו את החיים ביחד ובסוף הזוג הפך לישות אחת שזו גם המטרה היבשה של מוסד הנישואין כמוסד דתי. האהבה היום היא לא הגורם הדומיננטי ביותר המנחה את ההחלטה אם להתחתן או לא. הזוגות הצעירים לא מוכנים לוותר אחד לשני על דברים קטנים ולכן מוסד המשפחה הוא הרבה יותר אגואיסטי ונזיל. לפני כמה עשורים, אף אחד לא חלם לפרק משפחה רק כי קצת קשה או כי יש בעיות כלכליות".
גם לכם היה אינטרס ברור בחתונה, אולי בכל זאת כיום האהבה פורחת יותר?
"יש לזה שני צדדים. אני חושב שבסופו של דבר מצב המשפחה והזוגיות בעבר היה יותר טוב. הילדים גדלו בבית קבוע, ידעו מה זה אבא ואמא והיה ביטחון. היום, על כל שטות מפרקים נישואין. ואז הילדים שבוע אצל אמא, שבוע אצל אבא. זה גורם להמון בעיות. בעבר היו פחות בעיות בתא המשפחתי. המקום של הגבר והאישה היה ברור מאוד".
"אני הגעתי למצב שלפעמים אני יודע מה מינה הולכת להגיד עוד לפני שהיא אומרת", אומר יעקב במענה לשאלה מה ההבדל בין אהבה של זוג צעיר לאהבה של זוג מבוגר, "אני חושב כמוה ולעיתים אף מתבטא כמוה.
"כפי שאמרתי מקודם, הופכים לישות אחת. בהתחלה האהבה יותר אינטרסנטית ומונעת משיקולי משיכה ומראה חיצוני. במרוצת הזמן האהבה לובשת צורה אחרת ובאה לידי ביטוי בדברים אחרים כמו מסירות, הקרבה, הבנה, פשרות ויצירת רצונות משותפים. אלה מאפיינים שמגיעים בגיל מאוחר".
איזה הקרבות אתה עושה בשביל מינה?
"כיום מצבי הבריאותי טוב משל מינה ואני יכול לעשות יותר דברים ממנה. כשהיא מרגישה לא טוב או סתם חסרת חשק, אני מוותר על בילויים. אני מוכן לצאת לבלות רק אם היא באה כדי שלא תישאר לבד ותרגיש ערירית. בעבר לא הייתי עושה זאת, גם כי היינו צעירים והתחשבנו פחות זה בזו וגם בגלל שהיו אילוצי עבודה. עוד פשרה זה בנושא הטלוויזיה. אני תמיד מתפשר בשביל מינה כדי שלא תשתעמם. למעשה, היא מחליטה איזה ערוץ נראה".
איזה טיפ תוכל לתת לזוג צעיר בענייני זוגיות ואהבה?
"קודם כל אין מה למשוך זמן. אם אוהבים כדאי לסגור את הבאסטה כמה שיותר מהר. לא לדחות את הקמת המשפחה. בסופו של דבר, אם מסתכלים אחר כך ממרומי הגיל על ענייני קריירה, מבינים שעדיף לוותר קצת על קריירה לטובת משפחה.
"עדיף אפילו לחיות בצמצום כדי לממש את מוסד המשפחה כמה שיותר מהר ולהיות הורים צעירים. החיים לא מחכים לאף אחד וזה לא נהיה קל יותר עם השנים. אני לדוגמא הייתי מנהל בית ספר והפכתי לאבא בגיל 26. שילבתי קריירה ומשפחה. באותו זמן, מינה עבדה במשרה חלקית. היא ידעה שבשעה מסוימת היא צריכה לחזור הביתה כדי להיות עם הילדים. זה אמנם קשה יותר, אבל בדיעבד זה היה שווה כל רגע".
יכול להיות שבגיל מסוים התא המשפחתי הוא זה שמחזיק את האהבה ולאו דווקא הקשר בין בני הזוג?
"ילדים אכן מחזקים את מוסד המשפחה. ללא ילדים אי אפשר להחזיק זוגיות 60 שנה. אחרי הכול זוג נשוי זה בעצם שני אנשים זרים שיום אחד מחליטים שהם נועדו זה לזו. אם אין משפחה, לאט לאט כל המשותף מתחיל להיפרם. זה כתוב לנו בגנים. הרי תכלית הנישואין הוא המשך הדור ולא התענוגות שבקשר בין בני הזוג. זה רק האקסטרה. בסופו של דבר כל אחד רוצה שיהיה לו המשך".
איך תחגגו את חג האהבה?
"לא איך שאתה חושב", משיב יעקב בחיוך ערמומי. "אני לא חושב שיום האהבה הוא אירוע היסטורי. הוא הפך להיות ממוסחר מדי שלא בצדק. אין בו הרבה תוכן לזקנים כמונו. בשביל ימי ציון רומנטיים יש ימי הולדת וימי נישואים. הם ימי האהבה האמיתיים מבחינתי. בימים כאלה אנחנו חוגגים במסגרת המשפחה. אחת לעשור אנחנו חוגגים בגדול עם המשפחה המורחבת והחברים. בסופו של דבר הם האהבה האמיתית של כל זוג".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם