משאבת הכסף: מי צריך את חגיגות ה-130 לראשל"צ?
130 שנים אחרי שחקלאים אידיאליסטים ייסדו את המושבה ראשון לציון, תשמח ותחגוג העיר את המאורע ההיסטורי במשך שנה שלמה. וכמה זה עולה לתושבים? 20 עד 30 מיליון שקל. ראש העירייה: רוצה להקנות לתושבים מורשת וגאווה עירונית. האופוזיציה: אלו אירועי בחירות
לפני שנתיים הגיע השחקן, הקומיקאי וחבר המועצה ספי ריבלין לפגישה עם ראש העירייה דב צור. השיחה הנינוחה בין השניים נקטעה כאשר ריבלין שאל את צור: "אתה יודע שבעוד שנתיים ימלאו לראשון לציון 130?". צור היה מופתע.
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
"אני חושב שמגיע לעיר שיחגגו ויזכירו את המסורת, ההיסטוריה והמורשת", המשיך ריבלין. צור הקשיב ואמר בתום הדברים: "אתה צודק, ולכן אתה תעמוד בראש הוועדה שמארגנת את האירועים והמופעים. יש לך שנתיים של עבודה".
ריבלין, שכידוע התמודד באותה עת עם מחלת הסרטן, התפטר ממועצת העיר, לקח על עצמו את התפקיד – בהתנדבות מלאה, והתחיל לעבוד. ביום שני קיימה עיריית ראשון לציון מסיבת עיתונאים רשמית וחשפה את לוח האירועים. ואכן מדובר בתוכנית מפוארת, שתתפרש על פני שנה שלמה – מט"ו באב 2012 ועד ט"ו באב 2013. לפי העירייה,
טקס הפתיחה ייערך ברביעי הקרוב, באמפי פארק במערב העיר. ייקחו בו חלק אלף משתתפים "במפגן עתיר אורות ואמצעי מולטימדיה מתקדמים". בשבועות האחרונים עמל במאי האירוע רן צחור על הפקת קליפ מיוחד שבמרכזו עומדים תושבי העיר ועובדי העירייה ונבחריה. מי שצפה במסוקים שחגו בימי השישי מעל העיר ולא הבין מדוע – הרי התשובה: חלק מהצילומים נעשו מהאוויר. אורח הכבוד בטקס יהיה נשיא המדינה שמעון פרס.
מסיבת העיתונאים השבוע הייתה הרבה פחות חגיגית מהמתוכנן. אמנם עוד לפניה נמתחה ביקורת מצד האופוזיציה על עלות שנת החגיגות (ועל כך בהמשך), אבל גם במהלכה נשאל צור על ההוצאה הכספית האדירה – 20 מיליון שקל לפחות, והאם בימים כאלה של גזרות כלכליות ראוי לקיים חגיגות כה יקרות.
הדברים הקפיצו מאוד את ספי ריבלין, שרק כמה דקות מוקדם יותר שעשע את הנוכחים בבדיחותיו. "אני לוקח ללב כי אני שונא דמגוגיה", אמר בזעם וסירב להירגע, "אומרים 'למה לא נתת לזקנה ההיא ולמה לא נותנים לזה', אלו בלבולי ביצים. אני יושב ראש החגיגות ואני יכול גם לא להיות, ואולי אני אפילו לא אגיע לחגיגות כי אני לא אחיה עד אז, אבל זה בכלל לא חשוב עכשיו. מה שחשוב הוא לא להתחיל בדמגוגיה עלובה".
אגב, עוד לפני הסערה הגדולה אמר ריבלין, בנחת, לעיתונאים: "אני קשור לעיר בנפשי. אמנם גדלתי בנחלת יהודה, שלא הייתה חלק מראשון לציון באותם הימים, ובכל זאת, קיבלתי את התפקיד של ארגון אירועי ה-130 באהבה גדולה. אני לא מקבל על כך גמול, ויש כאלה שיאמרו עליי שאני פראייר. אני חושב שמגיע לעיר שתקבל את הגאווה שמגיעה לה. היא ראשונה בהרבה דברים. חשוב שכולם יכירו את ההיסטוריה והמורשת של ראשון לציון".
במקביל למסיבת העיתונאים הסוערת, הכינה האופוזיציה חישובים משלה ולפיה עלות האירועים בעיר רק בשנת 2012 היא 30 מיליון שקל לפחות. "מדובר באירועי בחירות של ממש", קובעת חברת המועצה עו"ד ליאל אבן זוהר, "מדובר בשנת אירועים שמתחילה בחודש אוגוסט ומסתיימת באוגוסט הבא. מאוד נוח, ממש לפני הבחירות".
לפי אבן זוהר, תקציב האירועים של החברה העירונית בשנת 2008 עמד על 3.5 מיליון שקל, ומאז הוא צומח בכל שנה עד לכדי 24.8 מיליון שקל השנה, לא כולל פרסום. "וכמה זה יעלה לנו בשנה הבאה?", היא שואלת, "עוד עשרה מיליון? ואולי עשרים? או שלושים?".
"לצערי, בעוד אלפי ישראלים מפגינים ברחובות בשל המצב הכלכלי", היא אומרת, "ולא מעטים מצויים במרחק משכורת אחת או אירוע אחד ממשבר כלכלי, ראש עיריית ראשון לציון ממשיך לבזבז על חגיגות ואירועים, ללא שמץ רגישות חברתית.
בעיני זה פשוט מקומם שהעיר מוציאה סכומים עצומים של עשרות מיליוני שקלים על אירועים וחגיגות, על פרסום ועל הטסת מסוקים באוויר, בתקופה שבה לא רק שכבות חלשות אלא אפילו מעמד הביניים הישראלי נאנק תחת העומס הכלכלי. אנו קוראים שוב לצור: לא מאוחר לבטל את האירועים מנקרי העיניים ולהעביר את התקציבים לטובת רווחה וחינוך".
אל מצעד המבקרים הצטרף גם יו"ר ועדת הביקורת העירונית, אסף דעבול: "ראש העיר הפך להיות מגלומן, פועל כאילו 'אין מחר' תוך הוצאת כספים רבים ומיותרים על פרסום, שיווק, הופעות, אירועים ושיפוצים מיותרים. בימים קשים אלו של דרישת העם לצדק חברתי והגזירות הכלכליות אותן מעבירה ממשלת ישראל על האוכלוסייה, ובמיוחד על מעמד הביניים והחלשים, אני מצפה מראש העיר לקחת אחריות ציבורית ולהפסיק לבזבז את כספי הציבור ללא אבחנה".
למחרת מסיבת העיתונאים, שאלנו את צור האם יש לו מחשבות נוספות לגבי תקציב החגיגות. "לא", הוא השיב, "אינני מתחרט על התקציב. אני יכול לשנות אותו, ולא אשנה".
מה לגבי האירועים והתקציבים לשנת 2013?
"לגבי השנה הבאה אני יכול לומר שנבחן את הנושאים".
חגיגות ה-120 היו מצומצמות בהרבה ולא עלו לתושבי העיר כפי שחגיגות ה-130 יעלו.
"כבר שמעתי את הטענה הזו. אני חייב לומר שביררתי את הנושא. הגעתי מוכן לשאלות הללו. לא רשום באף מקום מה הייתה עלות חגיגות ה~120 כך שאני לא יודע להתייחס לכך".
אגב, גורמים בכירים בעיריית ראשון לציון באותם ימים סיפרו לנו השבוע, כי אכן לפני עשור לא נרשם בתקציב העירייה סעיף מיוחד לחגיגות ה-120 מאחר שלא נערך אירוע מיוחד. חלק מהתקציב, למשל, הגיע ממינהל החינוך.
בנוסף, טקס הפתיחה התקיים ברחבת בית הכנסת הגדול אליה הוזמן והגיע נשיא המדינה דאז, משה קצב, ולאחר מכן נערך טקס בהיכל התרבות בעיר. התקציב הכולל של אותם אירועים עמד על 4.2 מיליון שקל בלבד, והוא כלל את שחזור בניינים שהיו באותה תקופה בסכנת קריסה, הרחבת הכביש ליד בית הכנסת הגדול ותערוכה במוזיאון.
"אני חייב לציין שאני מתרגש, הן כראש עיר והן כתושב", ממשיך ואומר דב צור, "130 שנה זה לא מובן מאליו. 130 זה 13, ויש לכך משמעות בעם היהודי. אני מרגיש שאנחנו חלק מההיסטוריה. אנחנו בציפייה דרוכה ואני מאמין שהכל יצליח".
ובכל זאת, עולה השאלה מדוע לא הסתפקת בחגיגות של חודש ימים, חודשיים או אפילו שלושה? מדוע לפרוש אותן על פני שנה שלמה?
"כי אני לא רואה בכל אירוע חד פעמי. אלה לא חגיגות אלא אירועים. זו סדרת אירועים ולא משהו של יום או יומיים אלא של שנה ואף יותר מכך. אנחנו רוצים להקנות מורשת לתושבי העיר. לא רק לאלו כמוני שנולדו פה, אלא אנשים שהגיעו לעיר לאורך השנים".
החגיגות יסתיימו ארבעה חודשים לפני הבחירות לראשות העירייה. בהחלטה למשוך את החגיגות עד לאוגוסט 2013 אין קריצה לבחירות?
"האירועים יסתיימו באוגוסט 2013. ארבעה חודשים לפני הבחירות, בדיוק כפי שאמרת, אבל אין קשר לבחירות. אנחנו עובדים על פעילות של חיבור התושבים לעיר. אני רוצה שהתושבים ייחשפו להיסטוריה. זה קורה בפתח תקווה, בזיכרון יעקב וכעת גם אצלנו. זה תהליך שהחל לא מהיום אלא כבר שלוש שנים".
אמרת שהאירועים מתוכננים לתושבי ראשון לציון. מדוע אם כך שכרת את שירותיה של רונית ארבל למסע יחסי ציבור יקר מאוד עבור כל המדינה? לא יכולת להסתפק במחלקת דוברות העירייה או לתגבר אותה לכל היותר?
"ראשית, בהבנה שלנו, תחושת ההזדהות של תושבי העיר היא לא רק פנימה אלא גם מתוך נקודת התייחסות חיצונית, של אנשים אחרים מחוץ לעיר. ביום העצמאות דוד שלי שמתגורר בטבריה התקשר אליי. הוא סיפר לי על הטקס ואמר לי 'וואו'. זה גרם לי לתחושת גאווה מקומית. ואם אנשים מחוץ לעיר יראה ויתפעלו, זה יגרום לתושבי העיר גאווה. לכן שכרנו את רונית ארבל".
אז מה בעצם המטרה הסופית של כל האירועים הללו? לעורר גאווה בתושבים כלפי העיר? זה באמת ידבר אליהם?
"ראשון לציון מורכבת מרבדים רבים של אנשים. מחצית מהאוכלוסייה נכנסה לעיר בשני העשורים האחרונים. ישנה כמות גדולה של תושבים חדשים, וכדי ליצור את הזהות צריכים גאווה ויותר מכך צריך תחושת שייכות והזדהות עירונית. אני רוצה לייצר לתושבים הרגשה שהם חלק מהעיר ולא בגלל חגיגות ה-130. אני רוצה שהגאווה הזו תוקרן החוצה".
כמו בתל אביב?
"תל אביב סימנה את עצמה כעיר עולם. אנחנו מסמנים את עצמנו כעיר הכי ישראלית שיש. עם כל הכבוד לתל אביב, לראשון ישנם נושאים היסטוריים. העיר שלנו ותיקה יותר, עובדתית. כל מה שקשור לדגל ולהמנון התרחש כאן, אצלנו. אנחנו לא מתחרים בתל אביב, זו לא תחרות.
"להם יש את המאפיינים המובהקים שלהם, כמו מצעדי הגאווה, ולילה לבן. אני מודיע שאנחנו לא נלך לישון בשעה שמונה בערב. אני רוצה שראשון לציון תהיה אלטרנטיבה לתושבים שלה מבחינת החינוך, התרבות, החוף והניקיון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם