סוני סופרסטאר: הקשר הישראלי של רבקה סוני
קרובי המשפחה מקריית אתא של האלופה האולימפית וקפטנית נבחרת השחייה של ארצות הברית, רבקה סוני, מביאים את סיפורה המיוחד של הספורטאית המצליחה, נכדה לסב ניצול שואה ששרד את אושוויץ
אז גבירותיי ורבותיי, עם ישראל יקר, אפשר להירגע. נמצא הקשר היהודי-עברי-ישראלי, ותאמינו או לא, מדובר בקשר דם. גבי פרידמן מקרית אתא, ורבקה סוני, אלופת העולם ומדליסטית אולימפית בשחייה, חולקים סבא-רבא משותף. או במילים אחרות, בני דודים שניים.
>> מכפר גלעדי לדגל האולימפי: סיפורה של סאלי בקר
>> השייטת גיל כהן בטור מיוחד ל"זמן חיפה"
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
סוני, עבור אלה מכם שלא מכירים את ההיסטוריה שלה, בת 25 ובארונה ערימות של מדליות. בלונדון קצרה סוני את מדליית הכסף ב-100 מטר חזה, מדליית זהב ב-200 מטר חזה בהן זכתה בשבוע שעבר, ואמש (שבת) זכתה במדליית זהב בתחרות הקבוצתית 4X100 מעורב. בבייג'ין זכתה סוני במדליית זהב ב-200 מטר חזה ושתי מדליות כסף. מלבד זאת באליפויות העולם קטפה ארבע מדליות זהב, ועוד שלל מדליות באליפויות בינלאומיות שונות.
בבית משפחת פרידמן בקריית אתא לא הפסיקו לעקוב אחריה במהלך הימים האחרונים. "כמובן שאנחנו עוקבים בדריכות
הקשר בין גבי לרבקה מתקיים בעיקר דרך אבא של רבקה, פטר. "עם פטר אני בקשר יומיומי, באימיילים", אומר פרידמן, "אני שולח לו כל מיני כתבות שעושים עליה מפה. הוא בחור צנוע, לא מדבר, ההורים נשארו בארצות הברית, אפילו לא באו איתה, לא אוהבים את אור הזרקורים. הוא כמובן עדכן אותי מראש על כל התחרויות".
אילן היוחסין האולימפי הזה מתחיל בטרנסילבניה בבני הזוג שונברג (שנספו בשואה), להם נולדו פולי וקלרה. קלרה ניצלה מהגירוש למחנות ההשמדה, בעוד פולי הגיע לאושוויץ והצליח לצאת משם, כששחררו את המחנה. קלרה ילדה את אניטה (אמו של גבי), ולפולי נולדו שלושה ילדים, שאחד מהם הוא פטר, אביה של רבקה. השושלת של פולי לא עלתה לישראל ונשארה ברומניה. מאוחר יותר הכיר פטר במהלך לימודיו אישה אמריקאית ועבר לארצות הברית. אולם הנישואים עלו על שרטון, והשניים התגרשו.
לאחר מכן התחתן פטר עם קינגה, להם נולדה רבקה. המשפחות מקרית אתא ומניו ג'רזי שמרו על קשר ואף נפגשו מדי תקופה. בביתו של פרידמן ישנם מכתבים מהימים בהם רבקה היתה בת 10, בהם מגולל פיטר את תחילת דרכה בבריכה של מי שעתידה להיות אחת השחייניות הגדולות בהיסטוריה. "כל כמה חודשים הם שלחו לנו מכתב וסיפרו על ההתקדמות שלה", מספר פרידמן, "מי שהיתה שחיינית יותר מוכשרת אז היתה אחותה הגדולה של רבקה, אבל בשורה התחתונה רבקה הצליחה הרבה יותר".
איך מרגיש להיות בן משפחה של ספורטאית בסדר גודל הזה?
"תשמע, לראות אותה מצליחה וקוטפת תארים, זאת מן הסתם הרגשה מאוד מאוד טובה. ומעבר לזה, זה גם איזשהו ניצחון של המשפחה על הסיפור של השואה, שזה בעצם מה שהפריד ופיצל את המשפחה. הרגשה של ניצחון".
בשבוע שעבר נפטר הניצול האחרון מאושוויץ והותיר בעצם את השושלת העצובה הזו יתומה. פולי שונברג, הסבא של רבקה, לא הצליח להצטרף לנכדים והנכדות שלו בארצות הברית. הוא נפטר בתחילת שנות ה-80 ממחלת לב, בה לקה כשהיה בגטו.
"זה מאוד סמלי", אומר פרידמן, "שבשבוע כזה רבקה מביאה כזה כבוד לסבא שלה זכרו לברכה, ניצול אושוויץ. זה היה טאבו שלא מדברים על השואה בבית שלהם, אבל זה תמיד היה שם. אחרי השואה, הוא אחד מאלה שהצליח לחזור מאושוויץ. לאחר השואה הוא הפך לאתיאסט. לילדים שנולדו הוא אמר שיבחרו מה הם רוצים לעשות. אני לא יודע במה פטר בחר ואני גם לא אשאל אותו, אבל זה מובן".
כשפטר הגיע לארצות הברית, הוא החליט לשנות את שם משפחתו משונברג לסוני, על מנת להגשים את ה"חלום האמריקאי" עד הסוף. פרידמן חי ונולד בקריית אתא. אותו לא בטוח שאתם מכירים, אבל את אמא שלו, בת הדודה של פטר, רבים מתושבי קריית אתא מכירים - ד"ר אניטה פרידמן, אחת הרופאות הידועות בקופת חולים כללית בקריה.
הקשר הטוב עם פטר נוצר כאשר אניטה למדה רפואה ברומניה. פטר ושתי אחיותיו גדלו אצלה בבית. בינתיים אניטה פרשה מקופת חולים, ומעדיפה להישאר בצנעה ולא לדבר על הקשר עם כוכבת העל. בכל מקרה, את ההישגים של רבקה סוני סופרים בבית משפחת פרידמן בקריית אתא לכל אורך האולימפיאדה. "אם הספורטאים שלנו לא מביאים מדליות, זה סוג של פיצוי", מסביר פרידמן, "סוג של גאווה ישראלית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם