מת לחיות: תעלומת ההרוג ה-14 בקרב על ארמון הנציב
הקרב על ארמון הנציב במלחמת העצמאות נודע כאחת הפשלות הגדולות בקריירה הצבאית של משה דיין. על האנדרטה לזכר הנופלים בארמון הנציב נחקקו 14 שמות, אך לפני כמה חודשים התגלה שאחד השמות נמחק באופן מסתורי
המדינה בחרה להנציח 14 לוחמים שנהרגו במלחמת העצמאות, בקרב שהתרחש ב-17 באוגוסט 1948. הקרב נחשב לאחד הכישלונות המהדהדים במלחמת העצמאות בכלל, ובפרט נחשב לכישלון של מפקד חטיבת ירושלים דאז, משה דיין. השבוע יחול יום השנה של הקרב.
"ארמון הנציב היה שטח מפורז", מספר יעקב יניב, איש ירושלים וההגנה שלחם בקרב. "ירושלים יועדה להיות שטח בין~לאומי, אז הבריטים מסרו את הארמון לכוחות הצלב האדום".
יניב סיים קורס מ"כים, אחד הקורסים הראשונים בצה"ל, והגיע לאזור המיון בתל אביב, שם כינסו את כולם והכריזו: "חצי לתותחנים וחצי לקרב על ירושלים". יניב עלה לירושלים, "עניין אמוציונלי", הוא מסביר, "וחוץ מזה, בהגנה בקושי היו לנו רובים, אז להיות תותחן? זה כמו שיציעו לך להיות אסטרונאוט".
דיין החליט לתקוף את השטח המפורז, אבל בדרך ישראלית קלאסית - לתקוף את
אבל דיין אמר, ופקודה זו פקודה". שתי פלוגות יצאו לקרב, אחת מגדוד 62 (גדוד בית חורון), ואחת מגדוד 64. הכוונה הייתה לתקוף משני צדי הגבעה ולהיפגש בראשה.
הכוחות עלו לגבעה ולא נתקלו בהתנגדות האויב, אך נתפסו על הגדר של מתחם הארמון. אחרי חצות החלה הפגזה כבדה, מפקד פלוגה מגדוד 64 נהרג ופרצה בהלה כללית. זורע ניסה להשיג את דיין בקשר שוב ושוב, כדי שיאשר לו לכבוש את ארמון המשקיפים ולהתבצר בו, אבל דיין נעלם. לימים יטען זורע בראיון לאורי מילשטיין:
"לא השגתי את המח"ט (דיין. א"ק) כל אותו הלילה. אם אתה שואל אותי, הוא בטח שכב עם איזו בחורה. איני יודע במדויק". המתח בין דיין למפקדים בשטח נשאר עוד שנים רבות לאחר מכן. עם צאת ספרו של דיין "אבני דרך" ב-76, הוא כתב לזורע וטען שלחימה עלובה של החיילים היא הסיבה לכישלון בארמון הנציב. על כך השיב לו זורע: "אם המדובר בהתקפת פלוגה ב' מגדוד בית חורון, לדעתי מי או מה שהיה חסר בשטח זה המח"ט".
פלוגה 64 התחילה לסגת באופן בלתי מסודר, מה שהשאיר את פלוגה ב' של יעקב יניב לבד על הגבעה. עם אור ראשון התחילו גם הם לסגת, תחת אש. חיילים נוספים נפצעו ונהרגו במהלך הנסיגה. חמישה חיילים נשבו בידי הלגיון הירדני כשניסו לברוח לתוך ארמון המשקיפים.
"לא הייתה בפקודה היערכות למקרה של כישלון", אומר יניב, "זו הייתה תחילת דרכו של צה"ל. פחדו לדבר על אפשרות של כשלון, על נסיגות, מין בן-גוריוניזם שכזה". לוחמי גדודים רבים היו לוחמי גח"ל - גיוסי חו"ל - יהודים שהגיעו להילחם בצבא של המדינה הצעירה. הבכיר והמוכר שבהם היה דוד מרכוס, האלוף הראשון בצה"ל, שנהרג ליד אבו גוש על ידי ש"ג שלא הבין את האנגלית שבפיו. הקרב גבה 14 הרוגים, 24 פצועים, חמישה שבויים ומשה דיין אחד.
אך בכך לא תם סיפור הקרב. לפני כמה חודשים יצא ד"ר אבישי טייכר, רופא והיסטוריון חובב, לסיור בארמון הנציב וגילה כי השם השלישי ברשימת הנופלים ממלחמת העצמאות נמחק. ליתר דיוק, הודבקה מעליו לוחית נירוסטה קטנה. הוא מיהר לצלם את השלט ה"מתוקן", והעלה את התמונה לוויקיפדיה, כדי לנסות לגלות מי מחק את שמו של אחד הנופלים. ד"ר טייכר השקיע מאמצים רבים כדי לפתור את התעלומה, אך ללא הועיל.
"כל הקרב הזה היה פשלה אחת גדולה, ומסתבר שהפשלה לא נגמרה עד היום", מדגיש יניב. לפני שבועיים חזר יניב למקום כדי להתכונן לסיור שידריך ביום השנה לקרב, שבמסגרתו תיערך גם אזכרה לנופלים. גם יניב הופתע לגלות כי מחקו את שמו של אחד מחבריו לקרב. "השם השלישי ברשימה היה מחוק, נעלם לגמרי".
-אתה חושב שמישהו השחית את השלט?
"לא, זו לא השחתה, זה מה שהיה לי מוזר - מעל השם הודבקה פלטת מתכת, באופן בולט לעין, אבל בהחלט לא מדובר בהשחתה".
מתברר כי במשרד הביטחון לא מכירים את הנושא. "אני לא מכיר את האנדרטה הזאת באופן ספציפי", אומר אשר הלפרין, מנהל תחום האנדרטאות במשרד הביטחון. "האנדרטה גם לא שייכת לנו, היא שייכת לעירייה. באופן כללי יש רק שתי דרכים להימחק ממצבה; אם התגלה שלוחם נהרג במקום אחר או אם לוחם, ובכן, איך לומר - חי".
יעקב יניב המשיך לחקור לעומק וגילה ממצאים מעניינים. "עד עכשיו זה לא כל כך ברור לי", אומר יניב, "ניסיתי לברר אבל נתקלתי בשתיקה גורפת. אחרי 64 שנה, אין אנשים במנגנון שבקיאים בחומר מ-48'. עיינתי בכל הספרות הרלוונטית, כולם מונים 14 הרוגים בעוד האנדרטה מונה כרגע, אחרי השינוי, רק 13. לא אמרתי נואש, והגעתי למישהו בתוך יחידת איתור שבויים ונעדרים במשרד הביטחון. הוא סיפר לי את הסיבה האמיתית".
והיא?
"הלוחם סנדי ויטנברג, איש גח"ל, עדיין חי".
חי?
"חי, חי. חי כמוני וכמוך, הוא חי בחו"ל. אבל אני לא מכיר את הנסיבות, אין לי מושג איך הוא נעלם מהקרב ולאן הוא התגלגל. משרד הביטחון גילה שהוא חי. כנראה שעברו על תיקים שחסרו בהם מסמכים כמו תעודות פטירה רשמיות וכולי וביררו - זו רק השערה, אבל משרד הביטחון טען באופן חד משמעי: הלוחם סנדי ויטנברג שהונצח במשך למעלה מ-60 שנה כחלל מלחמת העצמאות חי, ככל הנראה בקנדה".
לפני סיום מבקש יניב לומר דבר אחרון: "גם אם כל הקרב הזה היה טעות אחת גדולה, הלוחמים לחמו באומץ. חלקם, כמו אותו סנדי, היו לוחמי גח"ל ופליטים מאירופה שהגיעו לנמל ונשלחו היישר לחזית. בשבוע הבא ביום שישי נערוך בטיילת ארמון הנציב סיור בעקבות לוחמי הקרב וטקס אזכרה. אשמח אם כל הלוחמים שעודם בחיים ובני משפחותיהם יבואו להיות איתנו ביום הזה".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "העירייה מטפלת באחזקה ובניקיון השוטף של האנדרטאות. השמות באחריותה של היחידה להנצחת חיילים במשרד הביטחון".
הסיור של יעקב יניב יתקיים ביום שישי הקרוב (17.8) בשעה 10:00 בבוקר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם