ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

בא מכאב: נכה צה"ל צלח את תחרות "איש הברזל"

עמוס קלוסקה, פיזיותרפיסט בבית החולים "קפלן", התגבר על פציעת ראש קשה שהפכה אותו לנכה צה"ל והצליח לעמוד בכבוד בתחרות "איש הברזל" בגרמניה

רבים מאיתנו בילו את השבועיים האחרונים בצפייה בתחרויות באולימפיאדה ולפחות אצל חלקנו  עלו המחשבות על החוויה באצטדיון ואיך זה מרגיש לקחת חלק בתחרות אולימפית.

עמוס קלוסקה, בן 27 מנס ציונה, פיזיותרפיסט במחלקה האורתופדית ובמכון פיזיותרפיה בבית החולים "קפלן" חשב על כך לא מעט זמן רב לפני האולימפיאדה ולפני כשנה נרשם לתחרות "איש הברזל" בגרמניה.

בתחרות, שהתקיימה בחודש שעבר, הצליח קלוסקה להגיע למקום מכובד וזכה לפרגון צמוד מרונן, אחיו התאום. עוד פרט שחשוב לדעת: עמוס נפצע קשה במהלך שירותו הצבאי, הפך לנכה ומצא בספורט את התרופה למצבו. הנה לכם מתכון לסיפור הצלחה מרשים.

כבר בגיל שש התחיל קלוסקה לשחות באופן קבוע. בהמשך הוסיף גם אימוני ריצה. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים ושם נפגע בראשו. "נגרם לי שבר בגולגולת", הוא מספר, "הובהלתי לרמב"ם ונאלצתי לעבור ניתוח בו שאבו את הדימום. ההחלמה הייתה קשה. בסופו של דבר נאלצתי להשתחרר מהשירות וכיום אני נכה צה"ל. אני זוכר את הפעם הראשונה שיצאתי מהבית לאחר הפציעה. הלכתי לברר יתרה בבנק חזרתי הביתה מותש. נרדמתי לעוד איזה עשר שעות".

זו פציעה לא פשוטה.
"שגרמה להרבה תופעות. כאבי ראש, הפרעות שינה ובעיות קשב וריכוז, שחשבתי שיחלפו. הצלקת כואבת ביותר", הוא אומר ומצביע על צלקת בצד הראש, "אני כל הזמן אומר שהכי חשוב זו הבריאות, באמת. היו כאבי ראש נוראיים שמפריעים בלילה. בזמנו לא הצלחתי לישון ולא סיפרתי להוריי, לא רציתי להדאיג אותם".

אז עכשיו הם יקראו על זה לראשונה.
"כן, חשבתי על זה. עכשיו, כשאני אחרי, הם כבר יכולים לדעת", הוא אומר בחיוך.

ניסית לטפל בכאבים הללו בשיטות אחרות מלבד תרופות?
"ניסיתי הכול. טיפולים אלטרנטיביים, דיקור, היפנוזה, רפלקסולוגיה ומדיטציה. זה לא עזר. במקביל נתנו לי הרבה כדורים לכאבי ראש ולשינה, וכל כדור צריך לקחת חודשיים על מנת שישפיע. הרוב לא עזר, וחזרתי לאט לאט לספורט. לא יכולתי לשבת בבית כל הזמן. התחלתי עם הליכות ושחייה".

הרגשת בשינוי?
"הבחנתי שההליכות מסייעות לי ובשחייה ממש שמתי לב לשינוי. כשרצתי שעה יכולתי לישון לפחות חצי לילה בלי בעיה. במקום להתעורר שלוש פעמים בלילה מכאבים חזקים התעוררתי רק פעם אחת. גם במהלך היום הכאבים היו פחות נוראים".

עדיין כואב לך?
"כן, בעיקר באזור הצלקת. לקראת הערב כואב יותר, ביום זה עוד נסבל".

אם כך הספורט הוא השיקום האמיתי שלך.
"כן, האימונים עזרו לי מאוד והיוו את עיקר תהליך השיקום שלי. עם הזמן הגוף התרגל לכמות הספורט שעשיתי ולכן האימונים הועילו פחות ופחות מבחינת הפרעות שינה וכאבים, לכן הגברתי את נפח האימונים כך שתחרות איש הברזל הייתה רק עניין של זמן".

קלוסקה חזר לעבוד כשעתיים ביום כמדריך שחייה על מנת לקיים שגרה נורמלית ולהרוויח קצת כסף. במקביל  נרשם ללימודי פיזיותרפיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך הגיע מרתון טבריה. "נרשמתי עם חבר", הוא מספר, "אבל לא התאמנתי כמו שצריך. אמנם סיימתי אותו אבל לא עבדתי לפי התוכנית. במקביל עשיתי פסיכומטרי והבנתי שיש לי הפרעות קשב וריכוז. התקשיתי ללמוד. לא הייתי מסוגל להתרכז בטקסט כמו בעבר. הציעו לי רטלין ואני נוטל רטלין עד היום".

החמרת עם עצמך.
"נכון. בתקופת לימודים קשה להתאמן. בשנה האחרונה, כשסיימתי את הלימודים, חברים שלי הכניסו אותי לטריאתלון. הלכתי לראות שני חברים שהשתתפו בטריאתלון בעמק הירדן. ראיתי אותם יוצאים מהמים לעבר האופנים ואז לריצה ואמרתי לעצמי שאני חייב לעשות את זה.

"ואז התחיל הטירוף. קניתי אופני כביש והתחלתי להתאמן. הטריאתלון הראשון שלי היה בנתניה. בזמן התחרות לא הרגשתי כאבים והיה מדהים. אמנם בהתחלה הראש ממש כואב, רצים עם כאבים, אבל זה משתחרר. אחרי רבע שעה הגוף לא זוכר כאב. התמכרתי לזה".

הגוף לא מתרגל לעומס?
"זו הבעיה. עם הזמן הגוף מתרגל לעומס וזה סייע קצת פחות. עם האימונים של היום אני  מסתדר, אבל ההשפעה ירדה ויש סוג של החמרה עם הכאבים. אבל אני יודע שהאימונים עצמם נותנים לי שקט".

תחרות "איש הברזל" מורכבת משלושה ענפי ספורט לפי הסדר הבא: שחייה 3.8 ק"מ, רכיבה 180 ק"מ על אופניים וריצת 42.2 ק"מ (מרתון). "לתחרות איש הברזל מתאמנים שלוש שעות ביום, קרוב ל~20 שעות בשבוע. המטרה שלי הייתה לסיים את התחרות".

אתה ממליץ על התחרות?  
"אני ממליץ לאנשים לשלב פעילות גופנית בחיי היום יום, כי היא יכולה לשפר את איכות החיים בצורה מדהימה. לא משנה איזה ספורט אתה עושה – העיקר שתהנה ממנו".

שלושה ענפים בתחרות אחת זה לא מסובך?
"לפי דעתי זה מה שמיוחד. אתה יכול להיות ממש טוב בריצה או בשחייה, אבל יעקפו אותך אנשים שחזקים באופניים. כל היופי פה זה למצוא את השילוב באימונים שיחזק אותך מספיק בשביל לעבור את קו הסיום בזמן הכי מהיר".

לקלוסקה כאמור אח תהום זהה – רונן. הקשר ביניהם מיוחד. "תביני, לתחרות נרשמים שנה מראש, והייתי צריך להזמין כרטיסים שנה מראש", מספר עמוס, "חשבתי מי בטוח יהיה לצידי בעוד כשנה ופשוט ידעתי שאחי בטח יהיה שם בשבילי ובחרתי בו. רונן באמת היה איתי לאורך כל התקופה, הוא צילם ותיעד הכול. עזר לי בכל ההכנות".

אתם כל כך דומים, זה מדהים.
רונן מצטרף לשיחה: "בעבר נרשמתי לאיזו תחרות, אבל עברתי ניתוח. הוא הציע להחליף אותי בזכות זה שאנחנו  תאומים זהים, המארגנים לא עלו על זה ולא יכלו לדעת".

ואוו, יכולתם לעשות את זה הרבה פעמים.
"לא, אנחנו חננות. לא עושים דברים כאלה. זו בפעם היחידה שהתחלפנו", הוא צוחק.

אין ביניכם קנאה?
עמוס: "שום קנאה, מה פתאום? רק פרגון. אם רונן לא היה מגיע לא בטוח שהייתי מסיים את התחרות באותה תוצאה. אין ספק שהוא עשה לי את התחרות הרבה יותר קלה. במרתון השני הוא הכין לי שלטים משעשעים ועודד אותי. בגרמניה למשל הוא כתב: 'אם אתה עייף אפשר להתחלף'.   הייתי די גמור, אבל זה הרים אותי וצחקתי. יש לו ראש יצירתי. הוא גם הכין את השלט: 'עוד לא סיימת?', אבל את זה הוא לא הרים".

לקראת סיום המסלול מה עבר לך בראש?
"דמיינתי איך אני מגיע לקו הסיום וצועק 'יש!', כשהכרוז צועק את השם שלי  ומכריז באנגלית: 'עמוס אתה איש ברזל'. בזמן הריצה, כשחשבתי על סיום המסלול ובכלל על התקופה האינטנסיבית הזו, עלו לי דמעות, הייתי מותש ורגשני. זה סימל את התקופה הזו, התמודדות מול הכאבים, תקופה מלאת ויתורים. לקום מוקדם בסופי שבוע, להתאמן, לא פשוט בכלל".

ואז זה קורה, אתה מגיע לקו הסיום.
"סיימתי בתוצאה של 11:21 שעות, שלוש שעות אחרי המנצח. מיקום כללי 1,094 מתוך 3,000 משתתפים. כשהגעתי לקו הסיום זה היה מדהים. אם אני ממש אתרכז ואחשוב על זה אני יכול להרגיש את התחושות".

שני חבריך סיימו את המסלול אחריך.
"אחד החברים הגיע לתחרות עם חברה שלו ותכנן להציע לה נישואין על קו הסיום. רונן אחי, מלבד זה שהוא התרוצץ ועודד אותנו, הביא לאותו חבר שקית עם חולצה וטבעת כשעל החולצה כתוב באנגלית 'החלום השני שלי התגשם האם תגשימי את החלום הראשון שלי?'. אחר כך הוא רץ ליציע לצלם אותם בקו סיום. זה היה מרגש".

המטופלים שלך בקפלן מודעים לעשייה שלך?
"יש כאלה שמתעניינים, וכשהם שומעים על המרחקים שאני מבצע הם מופתעים. הרוב לא יודעים שאני עוסק בטריאתלון. אני אשמח אם כל מטופל יחליט לבצע פעילות גופנית כלשהי על בסיס שבועי קבוע. לא משנה מה העיקר שיבצע".

תתחרה שוב?
"כמובן, הגוף שלי התמכר. איך שחזרתי לארץ נרשמתי לתחרות בגרמניה שתיערך בשנה הבאה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...