תושבי חריש יוצאים למאבק: "לא רוצים עיר חרדית"
התושבים החילונים בחריש יוצאים לקרב נגד הכוונה להקים ביישוב דיור לאוכלוסייה החרדית. "הממשלה רוצה להפוך אותנו לעיר חרדית. לא ניתן לזה לקרות", הם מכריזים
כבר שנתיים וחצי שתושבים החילונים בחריש והסביבה נלחמים על צביונו של היישוב, ומסרבים להכיר ברצון המדינה להופכו ליישוב חרדי עם אלפי יחידות דיור לציבור לובשי השחורים.
בשנה שעברה הגיע מאבק התושבים עד לבית המשפט, שמאז כבר הספיק לקדם את התוכנית, אבל הם לא מוותרים. בשבוע שעבר הקימו 70 מהם את מאחז חריש, זו השנה השנייה ברציפות. משאית גדולה שהגיעה למקום פרקה שני קרוואנים לבנים שישמשו להתארגנות לוגיסטית ובהמשך, כך מבטיחים אנשי המאחז, יוקמו במקום גם אוהלים
המבצע הלוגיסטי המורכב, נשמר בסוד עד לרגע ההקמה, מחשש לטרפודו על ידי גורמי האכיפה. בשבוע שעבר המשימה הוכתרה בהצלחה, ועכשיו הפנים נשואות קדימה במטרה אחת: לאפשר את פיתוחו של היישוב לכלל האוכלוסייה, ולא רק לחרדים, עם דירות במחירים נמוכים יותר ממה שהכרנו עד היום.
"התושבים כאן בחריש מתוסכלים, ומרגישים שרימו אותם", תוקף חמי בר-אור (37), תושב חריש המנהל את "המטה לעתיד חריש והאזור". "מנסים למכור את היישוב הזה מתחת לאף שלנו, אבל לא נוותר. הקמנו מאחז מחאה, ואנחנו מתכוונים להזמין לכאן אישי ציבור מכל הקשת הפוליטית על מנת שיבואו, ישבו איתנו וידברו. כבר ערכנו מגעים עם ניצן הורוביץ ומרץ, וגם עם פאינה קירשנבאום שאנו רוצים לראות אותה פה.
"כיום לתושבי חריש יש הרבה מאוד כעס על כל המהלך הזה שנרקם, ואנחנו חיים את הכעס הזה כבר ארבע שנים. כשיש לך פה ראש מועצה ממונה שהוא לא נבחר ציבור, כמו ניסים דהאן מטעם ש"ס, וכל פעם שנגמרת לו הקדנציה אז מאריכים לו אותה בלי שום צידוק - אז המצב הוא לא כל כך טוב".
לדברי בר-אור "כשהביאו אותו, חריש הייתה בגרעון. כיום, וגם הוא מודה בכך, אין גירעון, אבל משאירים אותו. למה? כדי שיקדם את העיר החרדית. שר הפנים מש"ס, וראש ועדת הפנים מש"ס, מאריכים לראש המועצה הממונה מש"ס את הכהונה בכל פעם מחדש. כך קורה מצב שראש מועצה ממונה יהיה בתפקיד שמונה שנים, דבר שלא קרה מעולם בישראל. לנו זה נמאס. לקחנו את זה לבג"צ, ואנחנו מחכים להחלטה שלו.
"בנוסף לכך, ראש המועצה העלה כאן את הארנונה לגבהים חדשים, וכיום אנחנו משלמים ארנונה גבוהה יותר מקיסריה, וזאת לאחר שהכל פה מוזנח באופן חסר תקדים במשך שנים. אנחנו לא מקבלים כאן שירותים, מה שגורם לתושבים להתייאש ולעזוב".
בר-אור מציין עוד כי הפעילות במאחז אינה פוליטית, אך מערבת פוליטיקאים במטרה להביא לאינטרס משותף בין זרמים שונים ואוכלוסיות רבות, וזאת למען עתידה של חריש. "אנו עובדים קודם מול שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ושר הפנים אלי ישי", מציין בר-אור.
"משרד השיכון רוצה לעשות קומבינות משלו, ולהכחיש את העובדה שיש פה ציבור רחב שרוצה עתיד, והוא לא חרדי. אנחנו בקשר עם למעלה מ-1000 זוגות צעירים מכל אזור חדרה, שרוצים לבוא ולגור פה. יש התארגנות של דתיים-לאומיים שרוצים לגור פה, יש התארגנות של 'צעירי מנשה' שמתעניינים ביישוב, וישנה גם עמותה מחיפה שמתעניינת להביא לפה 200 משפחות. הסיפור הזה של עיר לחרדים בלבד לא ריאלי, ואני מקווה שיירד מסדר היום".
17 שנים חלפו מאז הוקם היישוב חריש בפאתי ואדי ערה, ובו חיים כיום דתיים, ברסלבים וחילוניים ביחד. כמעט ללא חרדים כלל. למרות מה שנהוג לחשוב, ובניגוד לפרסומים אחרים - רבים מאנשי הזרם החילוני במקום הגיעו לכאן כבר עם הקמת היישוב, ולא רק בשנים האחרונות.
לפני שנתיים וחצי, בינואר 2010, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את הרחבת היישוב ב-1,000 דונם, ובכך לדחות תוכנית קודמת שהוביל משרד השיכון, אשר קידם הרחבה של כ-5,000 דונם. על-פי התוכנית המקורית אמור היה היישוב להפוך לעיר, שתכיל כ-40 אלף תושבים ב-9,000 יחידות דיור. תוכנית זו נגוזה כאמור, והייעוד של היישוב הקטן שונה לפתע: המדינה החליטה כי במקום תוקם עיר חרדית, שתביא אליה אלפים מהזרם החרדי עד לכדי 150 אלף תושבים.
כבר עם פרסום התוכנית העתידית לעיר חרדית, קם לו וועד הפעולה "חריש לכולנו", אשר ביחד עם תושבים מקומיים ותושבי הסביבה ממצר, ברקאי, פרדס חנה ועוד, התנגד נחרצות להירקמות התוכנית וייעודה לחרדים בלבד. בשנה שעברה יזם הוועד הפגנות רבות ופעילויות כנגד המהלך במישור החברתי, המשפטי והמדיני. כעת הוא חוזר ובגדול, על מנת לדאוג לאינטרסים של כלל תושבי הסביבה, ולא רק לחרדים שבהם.
"הגיעו אלינו מסמכים של גורמים חרדיים, שמעוניינים לעשות קרטל בחריש", מוסיף בר-אור. "כבר תקופה ארוכה ביותר שאנחנו נמצאים מאבק ציבורי ובמאבק משפטי, כשההכרעות המשפטיות עוד לא התקבלו. בית המשפט בעצמו קבע, שהקרקעות צריכות להיות מוקצות בצורה שוויונית, לכל מי שישתתף במכרזים.
"אנחנו רואים שיש פה ניסיונות ברורים לכל מיני הטיות של מכרזים, וניסיונות של עמותות חרדיות ורבנים ליצור קרטל שיוריד את המחירים למטה, ומפעיל לחץ על קבלנים לטובת בנייה לחרדים במחירים נמוכים במיוחד שמתאימים להם. זה לא מקובל עלינו בכלל, ולכן החלטנו להגביר את הפעילות השנה".
חזרה ליום שני שעבר. משאית גדולה פרקה שני קרוואנים לבנים, באזור התשתיות הריקות שהוקמו בישוב לפני למעלה מ-17 שנה, ועדיין לא פותחו על ידי משרד השיכון. אל עבודות הקמת המאחז הגיעו כ-20 מתושבי המקום וצעירי האזור, ואחר הצהריים התאספו במקום עוד עשרות מתושבי האזור על מנת לבוא לעזור ולהביע תמיכה.
עיתוי הקמת המאחז לא מגיע במקרה. בשבוע שעבר פורסמו ידיעות לפיהן ועדה, שמורכבת מנציגיהם של גדולי הרבנים בציבור החרדי, בראשות הרב עובדיה יוסף, יזמי נדל"ן ומשרדי ממשלה, מקדמת דירות לאוכלוסייה החרדית בחריש במחיר של 450 אלף שקלים לדירה (75 מ"ר), מחיר מצחיק לעומת מחירי הדירות המאמירים ברחבי ישראל.
רק בחדרה לדוגמה, נמכרות דירות חדשות ב-1.2 מיליון שקלים לכל הפחות. באור עקיבא השכנה, שצברה תאוצה בשנים האחרונות בתחום הנדל"ן, לא תוכלו למצוא דירה חדשה בפחות ממיליון שקלים.
בחודשים האחרונים אישר שר הפנים, אלי ישי, כמה תוכניות לבנייה בקרקע ביישוב. כך למשל אושרה תוכנית המתאר חריש 1, לבניית 5,500 יחידות דיור. תוכנית המתאר חריש 2 לבניית 1,500 יחידות נוספות, עתידה להיות מופקדת להתנגדויות בשבועות הקרובים, ולאחריהן צפויה לצאת אל הדרך.
"התלבטנו אם להקים את המאחז השנה, בגלל איך שהמחאה החברתית נראית, אבל הבנו שהמאבק שלנו היה לפני מחאת הקיץ, ומן הראוי שיימשך", אומר אורי אופיר, 33, תושב מצר.
"שמנו את המכולות בצהריים, ועד 10 בלילה לא היינו יכולים לעזוב את המתחם, מכיוון שכל הזמן זרמו אנשים מחריש ומהאזור. כיום חריש רלוונטית לכולם: דתיים, חילוניים, חרדים וערבים. אנחנו יוצאים למהלך עם קבוצות חרדיות גדולות, ששותפות לאמירות שלנו. אפילו משרד הפנים, בדוח שהוציא, הראה כי הפיתרון לאוכלוסיה חרדית הוא בעיר מעורבת, שיש בה שכונות משלה, כמו אשקלון, רחובות ואשדוד, ולא בעיר נפרדת לגמרי".
"במחירים שמוצגים על ידי החרדים - אני מכיר הרבה מאוד זוגות צעירים שירצו לבוא ולגור פה", מוסיף בר-אור. "בית המשפט קבע שכולם צריכים להשתתף במכרז, ובאמת זה הזמן לקרוא לתושבי חדרה, פרדס חנה ועד קו עפולה להשתתף. זו אלטרנטיבה שפויה לדירות במחיר הגיוני, וחריש זה המקום לכולם. הגיע הזמן להגיע את זה בקול רם".
מקונן בך החשש שלמרות כל הפעילות שלכם בשטח - זה לא ימנע את התוכניות, ותקום כאן לבסוף עיר חרדית?
"החשש תמיד קיים. אל תשכח שאנחנו עומדים כאן מול ממשלת ישראל, ומול מפלגת ש"ס שמחזיקה את כל הממשלה הזאת על האצבע הקטנה. למרות זאת אנחנו עושים את שלנו באמונה, ומקווים שיהיה טוב. אנחנו לא נחים על זרי הדפנה, ובמקביל למאחז פועלים גם במישורים משפטיים.
"אנחנו רוצים להגיע למקבלי ההחלטות, ובגלל זה אנחנו מזמינים גם פוליטיקאים לכאן. השרים אלי ישי ואריאל אטיאס צריכים לזכור שהם לא שרים של חרדים בלבד, אלא הם גם השרים שלי ושל שאר הזרמים. אם הם ישכחו את זה - אז בית המשפט יזכיר להם בצורה מאוד ברורה".
קיבלתם מסרים מגורמי האכיפה לגבי הקמת המאחז וחוקיותו?
"כבר ביום הקמת המאחז היו לחצים מצד המשטרה, שלא ללכת למהלך הזה. אנחנו אומנם ביחסים טובים עם משטרת עירון, אבל זה לא תמיד עוזר. כך שאני מניח שהם ינקטו פה צעדי אכיפה, בשלב כזה או אחר. בשנה שעברה זה קרה לנו גם, כשעלינו עם המאחז במקביל למאהלי המחאה בכל הארץ, ואנחנו היינו הראשונים שקיבלנו צווי פינוי.
"אנחנו משערים שזה יחזור על עצמו: יתחילו לאיים עלינו, להגיש תלונות במשטרה וכדומה. חשוב להדגיש שאנחנו לא רוצים להשתלט על שום שטח שלא כדין. זאת פעילות מחאה, ופעילות ציבורית בלבד. אנחנו לא יודעים מה יהיה התרחיש השנה, אך זה בהחלט עניין של זמן. החשש היותר גדול שלנו הוא ממקרה דומה כמו שהיה לפני שבועיים ביקום, אז הגיעה חברת אבטחה פרטית ונתנה לכולם מכות. בשורה התחתונה כל תרחיש שלא יהיה - ניאלץ להתמודד איתו".
מדוברות מרחב חוף של המשטרה לא נתקבלה תגובה.
ממשרד הפנים לא נתקבלה תגובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם