מרכלים על סקס במונית השירות? מישהו מקשיב לכם
לתומר בן אזר נמאס משיחות הטלפון הקולניות במוניות השירות, אז הוא החליט לצותת להן ולפרסם אותן בפייסבוק. בקרוב הספר
בשבועיים האחרונים מסתובב בפייסבוק לקט מצחיק, אך גם מעט עגום, של עשרות ציטוטים משיחות טלפון שהתקיימו בקווי השירות 4 ו-5 בשנתיים האחרונות. לקט השיחות תחת השם "דברים ששמעתי במונית שירות" צבר עד כה מאות לייקים ושיתופים.

מי שעומד מאחורי מלאכת ההאזנה והאיסוף הוא תומר בן אזר, הבעלים של "פיאצה קפה" בדיזנגוף 99, אשר בין ביתו במרכז העיר לבין המסעדה ועבודת הבוקר שלו כאיש תוכן בחברת שיווק ומדיה חברתית מתנייד כמעט אך ורק באמצעות מוניות שירות.
"אני מסתובב עם השירות די הרבה בשלוש השנים האחרונות, וזה משהו שבאופן כללי תמיד הפריע לי, שמשתפים אותי בעל כורחי בשיחות", אומר בן אזר. "זה הגיע לשיא יום אחד כששמעתי מישהי מתלוננת בטלפון על הבוס שלה שלא נותן לה העלאה או קידום או משהו ומפחדת שהרומן שלה עם שותף לעבודה שקרוב לבוס יפגע בה והיא מבקשת משותפה לשיחה שלא יספר לאף אחד כי לא אמורים לדעת מזה.
"מעבר
בעקבות התגובות שקיבל החליט בן אזר להמשיך בפרויקט. העבר שלו כתסריטאי לימד אותו להקשיב לשיחות כדי לשפר את יכולות הכתיבה שלו ועכשיו הוא התחיל להעלות את הציטוטים המובחרים לפייסבוק. "היה פה סוג של התרסה", הוא אומר.
"משהו כמו 'אתם שיתפתם אותי - אני משתף את כולם'. התגובות המשיכו להיות מעולות ולכן ביום שישי לפני שבועיים ישבתי על כל הפרופיל שלי מהשנתיים וחצי האחרונות וריכזתי את זה ללקט גדול".

כאמור, הלקט כולל מונולוגים מצחיקים ("מאמי, תקנה לי מנה סביח בפרישמן, אבל תוציא את החצילים והתפוחי אדמה וגם את הביצה, בלי חומוס, שים איזה שניים-שלושה כדורי פלאפל. אבל בלי הפיתה. בשקית"), עסקאות סמים ("פישי, חום, 250. דוידזון, ירוק 500"), ענייני עבודה ("העברתם לי קובץ ביפנית? יפנית!! מה זאת אומרת? רשום ג'יי פג בסוף"), והמון סיפורי מין ובגידות (" היי מאמי, איזה חמוד אתה, איזה כיף לשמוע... חג אהבה שמח גם לך מתוק שלי... רגע מאמי חבר שלי בממתינה אני חייבת לעבור אליו").
כמה מהציטוטים מעידים על חוסר המודעות של המשוחחים בטלפון לסביבתם (" אתה רציני? אני הייתי בספיקר כל הזמן הזה? נו אבל אתה יודע שאני לא אוהבת שכולם שומעים אותי"). אף שההאזנה נכפתה עליו, החליט בן אזר להגן על פרטיותם של המשוחחים, ולא לפרסם פרטים מזהים שלהם, גם כשנחשף לעניינים הקשורים למערכת הפוליטית או לרכילות סלבריטאים.
בכל התקופה הארוכה שליקט את הציטוטים רק פעם אחת מישהו שם לב שהוא מקשיב וניתק את השיחה תוך הבעת תרעומת ("יש פה אנשים בלי חיים שמקשיבים לי").
"עם כל הצחוק, יש פה בעיניי סוג של אלימות ברמה מינורית, חוסר רגישות והשתלטות על המרחב הציבורי", אומר בן אזר. "זה לא בחוץ, ברחוב, שממילא רעש ואתה יכול להתרחק. אתה יושב במונית שירות ואתה כלוא, ולאנשים אין את המודעות או האכפתיות לשים לב אליך או שסתם לא עובר להם בראש שכולם שומעים אותם אף שהם מדברים חזק. זה גם קשור לאובר-תקשורתיות בחברה, שאין דבר כזה לחזור למישהו אחר כך או לדחות שיחה. הכול חייב להיות עכשיו".
בעקבות התגובות הנלהבות לפוסט בן אזר מתכנן להוציא את הלקט בצורת ספר עם איורים, בסגנון הספרונים הקטנים למתנות, טיסות, ואולי גם לנסיעות במוניות שירות.
