פרידה מפיסת החולות האחרונה של תל אביב
רכסי הכורכר עם האוויר לים. רכבי הנואפים. הזונות שעדיין נותרו באזור. וחרדון אחד מודאג. ביקור בפיסת החולות האחרונה של תל אביב, שעוד עשור תהיה רק זיכרון
מעט מערבה משם נראתה ריקה מאדם טיילת תל ברוך, שחולדאי הקים כדי שתושבי פתח תקווה וג'לג'וליה יוכלו להגיע ולסתום את החניות ולעשות על האש. מצפון, במרחק, נראתה המרינה של הרצליה.
לא פלא שהחרדון מודאג. הולכים לעשות לו טרנספר. זו הפיסה האחרונה של חולות תל אביב, ובשבוע שעבר אישרה הוועדה המחוזית בעיריית תל אביב את תוכנית 3700, שאומרת פחות או יותר גילוח מרבית רכס הכורכר מרדינג עד הרצליה ובנייה של עשרות אלפי יחידות דיור על השטח. זו הולכת להיות תל אביב של העתיד. בואו לכאן עוד 20 שנים - בעצם גם עוד חמש - ולא תאמינו. מי יזכור אז שהיה היו פה פעם חולות, ורכס כורכר וחרדון.
לאט-לאט, בין מכשולים ועיכובים ומהמורות גדולות, מתגלגלת
אוקי, אומרים אנשי קבוצות מתנגדות, רוצים תל אביב של העתיד אז בסדר, אבל איזו צורה תקבל העיר העתידית? ומי מחליט? לפקידי העירייה מותר לקחת החלטות בסדר גודל כזה? מי קבע שהם צודקים? למה בנייה בסגנון מסוים ולא אחר? ומה עם הבריזה ששוב חוסמים לה את הכניסה לעיר? ומה עם החרדון?
אז יש מלחמה גדולה. העירייה מדברת על בנייה בסגנון שמזכיר את תל אביב הנוכחית, 12,000 יחידות דיור, מלונאות, שדרות שנפתחות אל הים, גינות ציבוריות, עידוד מסחר ותעסוקה. ויש קבוצה אחת של מתנגדים שהקימו עמותה שנקראת "אין לי ארץ אחרת", וחברים בה בין היתר עו"ד ויזם הנדל"ן אייבי נאמן, האדריכל ישראל גודוביץ', ח "כ רונית תירוש, האמנית אילנה גור, שהתוכנית של עיריית תל אביב פשוט מוציאה אותם מדעתם.
"העירייה חוזרת בדיוק על שגיאות הבנייה של העיר הישנה, מה שנקרא תוכנית גדס", אומר אייבי נאמן. "לפי תוכנית המתאר מ-1929 של האדריכל הסקוטי גדס, שדיברה על מרקם עירוני אחיד בכל השטח, אז למשל היום בוגרשוב 1 רואה את הים, בוגרשוב 3 עוד איכשהו רואה, ושאר הרחוב לא רואה כלום. שלא לדבר על הבריזה שהוא לא מרגיש".
עמותת "אין לי ארץ אחרת" מציעה חשיבה אדריכלית שונה לגמרי. במקום בנייה נמוכה וצפופה, מציעים נאמן, גודוביץ' וחבריהם בנייה הרבה יותר מאווררת של מגדלים בגובה רב מאוד, שיכללו לא פחות מ-60 אלף יחידות דיור.
אחד הנושאים העומדים בשורש הוויכוח הוא שדה דב, ובעצם פינויו של שדה דב. כל עוד שדה דב נמצא בשטח לא ניתן לבנות מגדלים מכיוון שהמרחב האווירי נדרש למטוסים המנמיכים בגישה הסופית לנחיתה. האדריכלית פרנסין דוידי, ראש צוות צפון במנהל ההנדסה, אומרת שהתוכנית של העירייה עושה מה שתוכנית העמותה אינה עושה: היא חיה עם המצוי.
"אי אפשר לחכות לנצח עד שיפנו את שדה דב. העסק תקוע ויהיה תקוע עוד שנים. אם נחכה שום דבר לא יקרה. עירייה צריכה לעשות את תפקידיה, להביא להתפתחות ולספק שירותים ושטח מחיה לתושבים".
אז מחר טרקטורים עולים על השטח?
"לא. יש עוד ועדות שצריך לעבור. זה עוד ייקח שנים, אבל התהליך יצא לדרך".
אייבי נאמן דוחה את טענות העירייה. "מסלול חיל האוויר כבר פונה לנתב?ג. כבר יש החלטת ממשלה לפנות את השדה, וראש הממשלה הקים ועדה שתפקידה לדווח כל שלושה חודשים כיצד מתקדם התהליך. ברור ששדה דב הולך. עוד שנה-שנתיים והוא זז משם".
רכס הכורכר הוא פיסת האדמה הפנויה הכמעט אחרונה בתל אביב. מי שינצח בוויכוח יקבע את הצורה של תל אביב החדשה, זאת שלפיה יחיו תל-אביבים יובלות של שנים קדימה. לפי פרנסין דוידי, אם תתקבל התוכנית, זאת התמונה שיראו עיניו של תל-אביבי בן 30 שנולד השבוע:
"יהיו שני צירים עיקריים שיחצו את השטח: המשך לרחוב הירקון והמשך לאבן גבירול, שלא יהיה אבן גבירול עצמו כמובן, אלא פחות או יותר באותו קו. תהיה רכבת קלה עילית שתיבנה מלכתחילה. המסחר יתומרץ לחזור לרחובות ולא רק בקניונים, כמו שהיום בשכונת נופי חן למשל".
עמותת "אין לי ארץ אחרת" זועמת. "יושבת חבורה בעירייה וקובעת איך תיראה העיר שלנו", אומר אייבי נאמן. "מה זה הוועדה המקומית? תוכניות בניין עיר זה דבר עצום. תעשו תחרות בינלאומית. קבלו רעיונות, הצעות, מה זה אתם מחליטים בעצמכם? אתם בונים תל אביב גמדית, וההיסטוריה תשפוט אתכם על הטעות הגדולה שאתם עושים".
והוויכוח נמשך. ודעתו של מי לא נשמעת ברמה? של החרדון. הוא חלש, החרדון. אין לו עוצמה פוליטית או כלכלית. לטובתו של החרדון מתגייסת עו"ד גלית סמואל, מנהלת פורום תושבים למען טבע עירוני, שחושבת שגם אם גרים בעיר לא צריך להתעלם מהטבע.
"למרות הפרעות האדם שנוסע כאן בג'יפים ומלכלך, הרכס עדיין משמר על המערכות הטבעיות. אנחנו עורכים סיורים כאן למשפחות להכרת האזור, להכרת הצמחייה הטבעית כאן, מסבירים למה אין תחליף לטבע כאן, והתוכנית הנוכחית תנחית עליו מכת מוות".
תוכנית העירייה לוקחת בחשבון את המערכות האקולוגיות והבעיות ומדברת על השארת רצועת טבע פראית.
"ובחלק יבנו מגרשי חניה מתחת. או שיעשו פארק ירקון עם מדשאות ופנסים וקיוסק. יש לתל אביב כבר כזה. מספיק לה. רכס הכורכר הוא החלק היחיד במרכז הארץ שלא עבר בינוי ופיתוח.
"אין אף שמורת טבע, אין לנו ערכי טבע מלבד הים והרכס הזה, זה מקום לפגוש את הטבע מקרוב והולכים לפגוע בו בצורה אנושה. למה לגזול את זה מהתושבים?"
עיר מתפתחת צריכה מקום. מה את מציעה?
"שלא יעברו מערבה מכביש 2040 שנוסע מחוף תל ברוך עד אזור צומת גלילות. שיניחו לרכס. שלא יגרעו יותר ממה שמעבר לכביש".
בבוקר אחד השבוע החרדון סרק את ממלכתו בדאגה. הזונות הוותיקות כבר הלכו מכאן מזמן. בוקי נאה, שורד, אומר שיש עוד שתיים-שלוש זקנות, שיש להן בטאבו קושאן על כביש המכללות, אבל את כל השאר גירשה המשטרה לאזור התחנה המרכזית. שתי מכוניות, מושביהן מוטים כלפי מטה, חנו בפינות נחבאות של הרכס. לאן ילכו הנואפים אחרי שיבנו כאן? עד לאן ייאלצו להרחיק לקצת סקס לא חוקי? עד חדרה?
דממה נהדרת באמצע היום, עשר דקות ממרכז העיר. שחפים דואים על הרוח. טיפוס אחד, מנותק מרעשי העולם הזה, עומד על קצה הצוק, מטיס דאון קטן בשלט רחוק, משחק עם השחפים. מעלה את הדאון גבוה, יורד מעל שתיים בביקיני ששרועות על שמיכה למטה על החוף וצוחקות אליו, וחוזר אל השחפים.
באחת הפינות מעל הים מישהו אלתר מקרשים ספסל על שפת הצוק. בדרך הכין שביל מסומן שקיות חול עם נרות בפנים. זה נראה כמו הצעת נישואים או חגיגת יומולדת. מכונית מטפסת אל הצוק עם שם חברה מוכרת מודפס ליד פתח התדלוק.
אסף הופמן, נתנייתי, איש היי-טק, אומר שאת הצוקים בנתניה כבר חיסלו עם פיתוח ובינוי עד שאפשר להיחנק מזה, אז כשהוא מזדמן לתל אביב הוא לא מתעצל ומטפס עם האוטו פה לנשום אוויר אחר. בינתיים החרדון קיפל את הזנב שלו והסתלק. בטח הלך להגיד לאשתו שתתחיל לארוז. עוברים דירה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם