ראשל"צ אבלה על יו"ר מועדון השחמט המיתולוגי
אבל כבד במועדון השחמט בראשון לציון: היו"ר המיתולוגי עו"ד זוהר אולפינר הלך לעולמו . סגן אלוף העולם בוריס גלפנד וחברים נפרדים מהאיש ששם את העיר על מפת השחמט העולמית
אולפינר, בן 64 במותו, אב לשלושה, היה מרותק לכיסא גלגלים מאז גיל חמש בעקבות מחלת הפוליו, אך למרות המגבלות הפיזיות והקשיים הוא היה איש מעשה שניהל קריירה משפטית ענפה. אך יותר מכל היה זה השחמט שסחף אותו.

"אני מכיר את זוהר יותר מחמישים שנה, זה עדיין לא נתפש עבורי שהוא איננו", אמר השבוע חברו הקרוב יצחק בייגלמן (84), "הוא היה אדם כל כך חיובי, שמח ורציני. הוא מאוד חסר לנו.
"אני לא אשכח איך זוהר הגיע למועדון השחמט בראשון לציון וחברו מוטי שפירא דוחף את כיסא הגלגלים, כי זוהר רצה לשחק שחמט בקבוצה. הוא היה צעיר ממני בשני עשורים ושיחקנו יחד באותה קבוצה במועדון. זה הוכיח שלגיל אין משמעות בשחמט. כל עוד הראש עובד אפשר לשחק ולהתגבר על כל מכשול".
חברי הקבוצה מראשון לציון נהגו לנסוע לתחרויות בכל רחבי הארץ, כאשר אולפינר עצמו נוטל חלק פעיל בכל משחק. "לזוהר היה רכב מיוחד שבו הותקן מנשא לכיסא גלגלים והוא היה מגיע לכל תחרות,
"אני מכיר את זוהר מאז שהייתי בן שבע", נזכר השבוע חברו מוטי בנק, "הוא היה גדול ממני בערך בתשע שנים והכרנו במועדון השחמט בראשון לציון. התיידדנו במהרה ושיחקנו באותה קבוצה בליגת השחמט. למרות הנכות שלו, אני יכול לומר שהייתה לו אנרגיה בלתי רגילה. הרצון שלו והמוטיבצייה לעולם לא כבו. בימים שלכולם לא היה כוח, בין אם פיזי או נפשי, זוהר תמיד היה זה שדחף קדימה".
"הוא אהב את ראשון לציון, הוא היה מחובר אליה מאוד", סיפר השבוע חבר מעולם המשפט, "למרות הנכות והמגבלות הקשות הוא הצליח להתגבר על כל מכשול שהיה בדרכו. זה סוג של אדם מיוחד מאוד".
בשנת 1989, לאחר שנים רבות כשחקן במועדון השחמט בראשון לציון, מונה אולפינר ליו"ר המועדון. עם מינויו החליט על שורת צעדים ומהלכים על מנת לקדם את הענף ולהגדיל את מספר השחקנים. "כשזוהר קיבל את שרביט ניהול המועדון בראשון הוא הפך עולמות", נזכר השבוע בייגלמן.
"הוא השקיע הרבה מאוד כספים מהכיס הפרטי שלו כי הוא אהב את הענף והתחום. הוא יודע שצריך להשקיע כסף כי אחרת יהיה קשה לקדם את המועדון, ובשנים הראשונות הוא השקיע הרבה כסף אישי. לא הרבה אנשים היו עושים את זה ותורמים כל כך הרבה לשחמט, וזוהר עשה את זה".
מדוע?
"בעיקר כי הוא האמין שדרך השחמט אפשר להתקדם גם בצורה חברתית".
"רוח ההתנדבות הייתה סוגיה שאפשר ללמוד בעיקר אצל זוהר", מספר מוטי בנק, "הוא תמיד היה מוכן לעזור לכל אחד שרק ביקש. הוא היה הראשון שהתנדב ועשה עבור אחרים. תפקידו כיו"ר המועדון היה בהתנדבות מלאה. בנוסף הוא שימש גם יועץ משפטי ועזר מאוד לצערים".
במהלך תריסר שנות כהונתו כיו"ר מועדון השחמט בראשון לציון, משנת 1989 ועד לשנת 2001, התמקד אולפינר בקליטתם של עולי חבר העמים ותמיכתם. "הוא שם לעצמו מטרה לגדל ולטפח את אותם צעירים שעלו מברית המועצות. הוא ידע לקלוט אותם היטב במועדון. הוא היה אדם מאוד חיובי", מספר בייגלמן.

אחד הצעירים שנקלטו במועדון היה לא אחר מאשר סגן אלוף העולם בשחמט, בוריס גלפנד. "קליטתו של בוריס נעשתה על ידי זוהר, שידע לזהות את הכישרון והפוטנציאל ותמך בו ככל האפשר", מספר בנק, "בוריס היה בן בית אצל זוהר ונכח שם במשך שעות רבות ימים על גבי ימים. רשימת האנשים שזוהר עזר להם, בייחוד מהעלייה הרוסית, אבל לא רק, היא ארוכה מאוד", מספר בנק.
"היינו מאוד קרובים אחד לשני, ממש כמו אב ובן. יש לו חלק גדול מאוד בקליטה שלי בארץ ובכלל בעולם השחמט", אמר לנו השבוע גלפנד.
מתי פגשת בו לראשונה?
"פגשתי אותו לראשונה בשנת 1989 באחת התחרויות וכבר אז התיידדנו. הוא היה אדם חם מאוד ואוהב. כשעליתי ארצה כמה שנים לאחר מכן דאג ועזר לי מאוד. ישנתי אצלו פעמים רבות ואכלתי אצלו. הוא ואשתו וילדיו קיבלו אותי בצורה מאוד מיוחדת כמו שרק הם יכולים. הוא התייחס אליי כמו משפחה, כמו אב. הייתי בן בית אצלו במשך תקופה ארוכה מאז שעליתי לישראל. אף פעם לא קרה מקרה שביקשתי את העזרה שלו והוא לא עזר לי. הרגשתי מאוד נוח לדבר איתו על כל נושא".
גם במהלך התחרויות שלך הייתם בקשר?
"בוודאי. כשאני יוצא לתחרויות בעולם אני מנסה להיות בריכוז מקסימלי, הגבוה ביותר שאני יכול להיות. אני לא אוהב שמפריעים לי, ולכן אני גם מנתק בדרך כלל את הטלפון ולא עונה לאף אחד. אני מדבר רק עם אשתי, וכמובן שעם זוהר. לאחר כל תחרות ומשחק הייתי מתקשר אליו, מסביר לו מה היה ומתייעץ איתו. חיכיתי שהסתיים המשחק כדי שנדבר ונחלוק את החוויה ביחד. הוא היה אדם מיוחד מאוד".
על תרומתו של אולפינר למועדון השחמט בראשון לציון מעיד גלפנד: "הוא הפך את ראשון לציון לשם עולמי בתחום השחמט. כשהוא נכנס לתפקיד היו"ר בשנת 1989 לא ידעו עד אז שום דבר על ראשון. הוא הצליח להביא לכאן תחרויות בינלאומיות רבות. אלופי עולם ושחקנים מכל המדינות הגיעו לפה כדי להתחרות אחד בשני. גם קספרוב הגיע בזמנו להתחרות וזו הייתה תחרות שזכורה עד היום. אני מסתובב בהרבה תחרויות, וכששומעים ראשון לציון נזכרים בתחרויות וזה בזכותו של זוהר בלבד".