חולות לוהטים: איפה הימים שהחולות שלטו באשדוד?
בתחילת שנות ה-60 החול באשדוד היה כל כך בולט ושולט, עד שהוא בא לידי ביטוי גם בכותרות וגם בצילומים של הימים ההם, כולל צילומים שנראים היום מוזרים או מבוימים. משה אדמון נזכר בימים ההם
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
>> מזיזים את הנמל: המתיחה ששיגעה את אשדוד
>> הלילה שבו נולדה אשדודה, הילדה הראשונה של העיר
מחפשים היום חול באשדוד? חפשו בחוף צילום: אדי ישראל
למה? כי אשדוד הייתה אז כל כולה חולות. לאן שלא הלכת, לאן שלא פנית – ראית רק חולות. החול ליווה אותך לכל מקום. נכנס לנעליים, חדר לבתים ובנשוב הרוח נערם בכמויות ליד הפתחים. כשאכלת חשת לעתים בפה, בנוסף לאוכל, גם גרגירים. כן, חברים, החול חדר גם לתבשילים.
נו, מאחר שהכול מסביב היה רק חול, ייתכן שנאלצו לנקות אותו, מדי פעם, משיירי אוכל, קליפות וניירות, כשם שמנקים היום את המדרכות והרחובות. אבל למה עם מטאטאים? למה לא סתם בידיים, או במגרפות? ממתי, לעזאזל, מטאטאים חולות?
אם תשאלו אותי, מדובר, כמו שאמרו פעם הגששים, בישרא-בלוף. כי הרבה מהנעשה אז היה בכאילו. גם העבודה. מאחר שלא הייתה כאן עבודה, הוציאו את כולם, בלית ברירה, לעבודות יזומות. עבודות פשוטות, שנעשו בכלים פשוטים ולא חייבו ידע או מיומנות מקצועית כזו או אחרת.
עבודות יזומות, או עבודות דחק כפי שקראו להן פה, היו בימי המיתון והשפל הכלכלי פעולות סיוע של הממשלה, שנועדו למנוע או לצמצם את האבטלה בפריפריה. התועלת הממשית של העבודות היזומות הייתה רק שיקול משני והן נועדו להעסיק תושבים, שאחרת היו הופכים למובטלים.
במילים אחרות, לא היה ברוב המקרים צורך בעבודות האלה. ולכן, אין זה משנה אם הפועלים ניקו את החולות במטאטאים או במגרפות, כי כשהכול סתם, כולל העבודה,
גם הצילומים הם עבודה בעיניים.
מאחר שהחול באשדוד היה כל כך דומיננטי, כל כך בולט ושולט, הוא בא לידי ביטוי גם בכותרות העיתונים של הימים ההם. כותרות כמו "אשדוד - עיר צומחת בחולות", או לחילופין "אשדוד - עיר שכולה חולות", מאפיינות את הכותרות של תחילת שנות ה-60. וגם כשפרצו אז בעיר סקנדלים כאלה ואחרים, כמו למשל שערוריית הקרקעות, מה היו הכותרות? "חולות אשדוד הלוהטים". שוב חולות. אלא מה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם