הילדה שאומצה בגיל שבוע יוצאת לקרב בשם הילדים המאומצים
כשהייתה בת שישה ימים נמסרה שירן עוזרי לאימוץ. בגיל 18 גילתה אם ביולוגית מתנכרת ואבא סודי. כעת היא מתגייסת למאבק ציבורי שעתיד לחולל מהפכה בזכויות של ילדים מאומצים
"אמא שלי הסבירה לי על האימוץ על ידי זה שהיא חיבקה אותי חזק ושרה לי 'אני מאמצת אותך ללבי'. ככה הבנתי את קשר האימוץ. כולם מכירים את המושג 'קשר דם' ואצלנו זה היה קשר לב". לפני עשר שנים אמה המאמצת נפטרה ממחלה קשה. "שנים שהיא נלחמה עבורנו, עבור ילדיה, עוד הקרנה ועוד טיפול מכאיב. רק כדי להישאר עוד שבוע ועוד יום איתנו", היא מספרת.
בגיל 18 החליטה לפתוח את תיק האימוץ. "מאז ומעולם הייתי מאוד סקרנית לדעת מאיפה באתי ולמי אני דומה", אומרת עוזרי, "חיכיתי וספרתי ימי הולדת עד שאוכל לפתוח את תיק האימוץ. הוריי מאוד עודדו אותי לעשות את הצעד הזה, וזה היה מובן מאליו שכשיגיע הרגע אעשה זאת".
את הדרך לפגישה עם אמה הביולוגית, או "האישה שילדה אותי" כמו שעוזרי מבקשת לכנותה, כלומר את הבירוקרטיה הרבה שקדמה לפגישה הנכספת מבחינתה, היא לא תשכח לעולם. "לאחר פנייתי לשירות למען הילד הזמינו אותי לפגישת
"בשלב השני מזמינים בשבילך את תיק אימוץ מירושלים. זהו תהליך שלוקח מספר חודשים ובינתיים הייתי בלחץ, כמו כל מאומץ שמחכה לתיק שלו. בפגישה נוספת פקידת הסעד יושבת עם התיק האישי שלך ומחליטה מה להקריא לך ממנו ומה לא. בסוף הפגישה שלי ביקשתי להיפגש עם האישה שילדה אותי ואז פנו אליה, דבר שלקח מספר לא מבוטל של חודשים, עד שמארגנים מפגש".
את זוכרת את שיחת הטלפון שבישרה לך על קביעת הפגישה?
"לא", היא ממהרת לענות, "אני רק זוכרת את הנסיעה באוטובוס לפגישה. הייתי לקראת גיוס והיה לי חשוב להתלבש יפה. הכנתי לה אלבום שבכל דף יש תמונה מגיל שנה עד 18. זה היה רעיון של אמא שלי. הכנתי לה מכתב עם תמונת פספורט בו רשמתי שאני לא כועסת ושלהיפך, אני מודה לה כי היא ראתה את טובתי לנגד עיניה... מעניין אם היא קראה בכלל את המכתב", עוזרי לוקחת נשימה "וכתבתי שהיו לי חיים טובים. לא סיפרתי לה שאמי חולה. היה לי חשוב שתחוש נוח עם המעשה, לא חשבתי על עצמי בסיטואציה. צירפתי גם את מספר הטלפון שלי. היא כמובן לא עשתה בו שימוש מעולם".
מה זה עושה לך עכשיו במרחק השנים?
"מעציב אותי. לא בגללה, כי אין לי רגשות אליה, אבל אני נזכרת בילדה הזאת וכואב לי עליה. איזו תמימה הייתי, רציתי רק לגרום לה להרגיש טוב".
קיבלת מאמך הביולוגית את התשובות שייחלת להן?
"למעט הפגישה הקרירה לא קיבלתי כלום. היו מספר שיחות טלפוניות בודדות אבל הן היו קרירות. היא לא הסכימה לגלות לי מי אבי ולא הייתה בינינו כימיה. פעם אחת חברה שלי התקשרה אליה כדי לשכנע אותה לתת לי את מספר הטלפון של אבי הביולוגי. היא אמרה לה 'מאיפה היא נפלה עליי בכלל?'. היא התחתנה לאחר שמסרה אותי לאימוץ ויש לי אחים שהיא לא מעוניינת שיידעו על קיומי.
"היא רואה בי בושה. זה מה שגרם לי לרצות לעורר את השיח הציבורי בעניין. כשהוריי הסבירו לי את הסיבה למסירתי לאימוץ הם תיארו את זה כמעשה גבורה, כמישהי ששמה את טובתי לנגד עיניה לפני טובתה שלה. אמנם בסיפורי האישי אלו לא היו המניעים, אבל לדעתי כדי להפסיק את קשר הבושה יש לקבל בהבנה שיש מקרים בהם מסירת הילד היא לטובת כל הצדדים וזה המעשה הנכון, ועל כן אין מה להתבייש בו".
מאיפה נולדת הבושה לדעתך?
"כי רואים את האישה כנוטשת. רואים בה כמי שזרקה את הילד שלה ולא הסתכלה אחורה".
גם המאומץ מתבייש בהיותו כזה, לא?
"כי גם הוא מאמין שנזרק. אפילו שגדלתי בסביבה מאוד אוהבת ופתוחה מבחינת אימוץ, עד גיל שבע האמנתי שאני הילדה כי מכוערת בעולם. הייתי עומדת מול המראה ואומרת שאני מכוערת.
"הידיעה הזאת משפיעה עליך ומקשה עליך. אבל הפעם היחידה שבאמת הרגשתי בושה בעובדת היותי מאומצת הייתה לאחר שנפגשתי עם האישה שהולידה אותי ושלא רצתה איתי שום קשר, רק אז הרגשתי בושה מכך".
במשרד הרווחה מתארים את "השירות למען הילד" כשירות הטיפולי ממלכתי היחידי המוסמך לפעול בכל הקשור לאימוץ בישראל מכוח החוק. השירות פועל במסגרת האגף לשירותים חברתיים ואישיים במשרד הרווחה.
ילדים מאומצים מגיל 18 זכאים על פי חוק האימוץ לפנות לעובדת סוציאלית בבקשה לעיין בתיק האימוץ. עובדת סוציאלית מהשירות למען הילד היא שתלווה את המבקש לאורך כל התהליך – מפגישת היכרות ועד מסירת מידע על נסיבות האימוץ.
בפועל, בפגישות אלה המאומצים לא תמיד מקבלים את כל התשובות כדי להגן על פרטיות ההורים הביולוגיים, ומכאן בעצם נולד מאבקה של עוזרי ומאומצים נוספים לפעול לשינוי החוק כך שיקנה יותר זכויות למאומצים ובראש ובראשונה את הזכות לקבל מידע רפואי וגנטי עדכני.
"פניתי לשירות למען הילד בגלל שהאם הביולוגית לא רצתה לתת לי רקע גנטי, בריאותי, ופרטים על אבי", מסבירה עוזרי, "הייתי זקוקה לחסדיה והיא לא שיתפה איתי פעולה. השירות למען הילד החליטו כמדיניות שהם לא מוסרים לי פרטים מזהים על האב אלא רק פרטים כלליים. אם אני רוצה יותר פרטים, עליי לגשת לבית משפט. בודדים הם אלו שעושים זאת, כי סך הכל בית המשפט נשען על תסקיר שהכין פקיד הסעד מהשירות למען הילד, שאומר שיש לתת פרטים כלליים בלבד".
אז בעצם לא מקבלים כלום.
"כלום. אני שלחתי שלושה מכתבים מתריסים כדי לקבל מידע אודות האב והאם לא נתנה כלום. אתה מרגיש שגם האישה הזו נטשה אותך, גם כשאתה פותח את התיק היא מסובבת לך את הגב, וגם כשפניתי אליה בכתב היא לא הסכימה לקחת את המכתבים מהשירות למען הילד ועוד השירות למען הילד נותן לה גיבוי, מנסה לשכנע אותי שזו זכותה, ושעליי להפסיק לנסות".
כלומר מבחינתך זה השירות למען ההורה הביולוגי.
"בדיוק! האכזבה הכי גדולה שלי מהשירות למען הילד זה שבכל דיאלוג איתם, בין אם זה בתכתובות ובכל דבר אחר, אני זו שצריכה להשלים עם מה שקורה בפועל. לא ראיתי נכונות לשמוע ולראות איך אפשר להבטיח גם את הזכויות שלנו, כבני אדם בוגרים, בעלי רצונות משלנו, ומחייבים אותנו להיות כפופים רק לזכות הביולוגית לפרטיות".
לאחרונה הקימה עוזרי, יחד עם פעילים נוספים, את קבוצת "מאומצים" בפייסבוק. זו מונה בשלב זה כ-80 חברים ופועלת למען קידום זכויות המאומצים. "פניתי המון פעמים לשירות למען הילד בניסיון לתקן דברים, גם הופעתי בכנסת במסגרת ועדה בנושא אימוץ, אך לבדי לא הצלחתי", היא אומרת.
"החיבור לשאר הפעילים החל במקרה דרך עמותה בשם 'פסיפס', שהוקמה על ידי שתי פקידות סעד שעזבו את השירות כדי ללוות ולתמוך במשפחות מאמצות. הן צירפו אותי כפעילה וחיברו ביני לבין רמי, פעיל נוסף, שפנה לבית משפט ודרש את זכויותיו, וכך פגשתי פעילים נוספים והקמנו קבוצה.
"במסגרת הקבוצה, אנחנו רוצים שבגיל 18 מאומץ יהיה רשאי לפנות לפקיד הסעד ולקבל את הפרטים של האישה היולדת כפי שהם רשומים בפנקס האימוצים, וגם של האב הביולוגי במידה והם ישנם".
תארי לי איך זה היום?
"הפקידות מקריאות מחצית מהפרטים. לדוגמא, לי הן לא נתנו את שם משפחה. אומרים לך את השם 'חנה' וזהו. וגם אם יגידו 'חנה כהן' יש המון בעלות אותו שם! הרי יש להם גם מספרי תעודת זהות".
מה את מציעה?
"אנחנו מציעים שכדי למנוע מקרים שבהם כתוצאה מהחשיפה של האישה היולדת היא תיחשף לסכנות של אלימות במשפחה או כבוד המשפחה, שברגע שהמאומץ יפנה לשירות למען הילד תישלח להורים הביולוגיים הודעה שבעוד שלושה חודשים פרטיהם יימסרו למאומץ, וכי בנסיבות מיוחדות הם יכולים להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש שלא ימסרו את פרטיהם. חשוב לציין שברוב המדינות המתקדמות בעולם מאומצים מקבלים פרטים. זה לא כמו אצלנו, שאנחנו ממש צריכים לחזר אחרי ההורים שמסרו לאימוץ כדי לקבל מידע".
מה השגתם עד כה?
"מצאנו מלא אנשים טובים שנרתמו למטרה בלי אינטרס אישי כמו חבר הכנסת דוד רותם, שאמר שיעזור לנו להעביר תיקון לחוק האימוץ. גייסנו משרד יחסי ציבור בהתנדבות וגרפיקאית. הרבה נרתמו למען הקבוצה וזה לא מובן מאליו. עבורנו, האדם שהיה הכי אמור לדאוג לנו - עזב אותנו. נקודת המוצא של מאומצים היא לפחד מאנשים ומדחייה.
"להרבה יש חרדת נטישה, ומאז שנפתחה הקבוצה אנחנו זוכים לפרגון, אהבה ועזרה שזה פשוט מרטיט את הלב. בשבוע הבא, 6 בספטמבר, מתוכנן כנס מאומצים ראשון מסוגו. בכנס יהיו מוגדרות מטרות הקבוצה: מה אנחנו רוצים להביא לשינוי, ניתן במה למאומצים להשמיע את הסיפור האישי לשם תמיכה ועוד. המטרה היא להפוך את הקבוצה לעמותה כדי שיהיה לנו ייצוג הולם בוועדות הכנסת ובכל מעמד שיעסוק בנושא".
נראה כי עניין האימוץ תופס מקום גדול החייך.
"היו מצבים שזה תפס המון. היום אני באה ממקום של עשייה ולא רגשות אז זה נותן לי סיפוק. איני עוד הילדה הקטנה שנתונה לחסדי הביולוגית או לשירות למען הילד, אלא עורכת דין חזקה שפועלת לטובת מאומצים אחרים, ושעכשיו כבר אי אפשר להשתיק אותה".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "השירות למען הילד מכיר בחשיבות הרבה של גיבוש הזהות של המאומץ, שחלק חשוב בו הוא המפגש עם ההורה הביולוגי ועם סיפור נסיבות המסירה לאימוץ. פתיחת "התיק" הינו תהליך טיפולי במהלכו אנו נענים לבקשת המאומץ לפגוש את ההורה הביולוגי. בפנקס האימוצים לא מופיע כלל סיפור נסיבות המסירה לאימוץ, סיפור שהוא כה חשוב למאומץ אותו הוא מקבל במלואו מפי עובד סוציאלי אשר מלווה אותו בתהליך פתיחת התיק.
"ברור לנו ואנו מזדהים עם כאבם של המאומצים אשר בשל התנגדות ההורה נמנעת מהם האפשרות למפגש פנים אל פנים עם ההורה הביולוגי, וה'פגישה' שלהם עם העבר הוא רק דרך הסיפור שנמסר להם על ידי העובד הסוציאלי, אך לא ניתן לכפות על ההורה לקיים מפגש. פניות לבית המשפט של מאומצים לכפות על ההורה את קיום המפגש, עד כה לא התקבלו.
"אנו מוסרים אינפורמציה על האמהות המולידות ועל האבות. ישנם מקרים בהם האם לא מסרה את שמו של האב ואז אין לנו מה למסור למאומץ. זכותה של האם שלא למסור את שמו של האב עוגנה בהלכה של בית המשפט העליון. באשר ליוזמה להצעת החוק, אם וכאשר היא תובא לדיון בכנסת, משרד הרווחה והשירות למען הילד יענה להצעה במסגרת הכנסת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם