האפליה נמשכת: תלמידות אתיופיות ביקשו להתקבל לבי"ס ונדחו
כל מה שנעה ואביטל ביקשו היה לפתוח את השנה בבית הספר הממלכתי-דתי היחיד בגדרה. אולם המועצה המקומית ביישוב דחתה את בקשתן, והן נאלצו להעביר את השבוע הראשון ללימודים בבית או בבית ספר חילוני. "רק לאתיופים מתייחסים בצורה כזו", מחתה אמה של אביטל
הורים עולי אתיופיה שביקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר "אוהל שלום" במועצה נתקלו בסירוב מוחלט, הן מצד בית הספר והן מצד המועצה. ההורים המקיימים אורח חיים דתי פנו כבר לפני חצי שנה לבית הספר ולמועצה, אלא שהנהלת בית הספר והמנהל עינן שמעון סירבו לקבלם. אלו פנו לראש מנהל החינוך במועצה המקומית גדרה, ד"ר רפי בן חיים, וזה לא סיפק להם מענה במשך חודשים ארוכים.
יש לציין כי על פי חוק חינוך חובה, יכול ההורה לבחור את המוסד החינוכי הציבורי שבו הוא מעוניין שילדיו ילמדו על פי אזור הרישום ועל פי תפיסתו הדתית. במקרה זה מדובר בבית הספר הנמצא באזור הרישום של הילדות, המהווה את המוסד הממלכתי-דתי היחיד ביישוב. במועצה הפנו את ההורים אל בתי ספר דתיים מחוץ לגדרה או לבתי ספר ממלכתיים, כלומר חילוניים, ביישוב עצמו.
אביטל אדוניה, תלמידה ממוצא אתיופי שהייתה אמורה לעלות לכיתה א', סיימה את שבוע הלימודים הראשון בביתה. בעקבות פניית מעריב הורה אתמול (א') משרד החינוך לשבצה לאלתר בבית הספר "אוהל שלום", והיא אכן החלה את לימודיה.
"אנחנו משפחה דתית, כל הילדים למדו בבית ספר תיכון דתי", סיפרה למעריב זיבד אדוניה, אמה של אביטל. "הלכתי לבית הספר ואמרו לי שלא מקבלים אותה כי אין לה אחים בבית הספר. הלכתי ליו"ר מנהל החינוך בעירייה לפני כמעט חצי שנה, ובאתי אליו פעם אחרי פעם והוא לא ענה לי, כל פעם הוא סובב אותי. אמרו שאם לא יהיה לה מקום, שתהיה בבית ספר חילוני".
האם מוסיפה בכאב: "אני חושבת שזה על רקע גזעני. למה אין אף ישראלי שעושים לו דבר כזה? זה רק לאתיופים, אנחנו שקופים, לא מתייחסים אלינו כאל בני אדם. הבת מאוד פגועה, היא כל הזמן בוכה, היא שאלה 'למה אני לא הולכת לכיתה א' כמו כולם?'. שתינו בכינו המון".
גם נעה טרפה הייתה אמורה לעלות לכיתה א' בבית הספר "אוהל שלום". "הלכנו לרשום אותה לבית הספר בחודש פברואר , ואמרו לנו שהילדה הייתה בגן חילוני, ולכן לא נקבל אותה", מספר ג'גנה טרפה, אביה של נעה. "מאז פניתי המון פעמים למועצה ולמנהל מחלקת החינוך. הוא אמר לי שהוא מטפל בזה, אבל הוא לא טיפל בזה. בסוף שלחו אותה לבית ספר חילוני, אבל אנחנו משפחה דתית. למה מכריחים אותה ללמוד בבית ספר חילוני?"
ביום שני, היום הראשון ללימודים, האב נכנע ושלח את הילדה לבית ספר ממלכתי רגיל, שהיה מוכן לקבל אותה. "היא לא רוצה ללמוד שם, ואנחנו לא רוצים שהיא תהיה שם, אבל הילדה בוכה כל הזמן. איך אני יכול להשאיר אותה בבית?" הוא תוהה. גם לאחר ההוראה של משרד החינוך, יו"ר מנהל החינוך בעירייה סירב להעבירה לבית הספר "אוהל שלום".
ההורים פנו למוקד האפליה של תנועת "הכל חינוך". עו"ד הרן רייכמן, מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פנה בנושא לד"ר רפי בן חיים, מנהל מחלקת החינוך בעיריית גדרה.
"על אף הוראות החוק ולאחר שהתחילה שנת הלימודים, טרם נרשמה נעה, בהתאם לדין, במוסד חינוכי על פי בקשתה", הוא כתב. "כפי שעולה מהוראות הדין לעיל והנחיות משרד החינוך, חל איסור על מיון תלמידים למוסדות חינוך ממלכתי-דתי על בסיס בחינת אורח חייהם. אנו סבורים כי מיון מסוג זה מגיע לכדי אפליה אסורה בדין. בכל שלושת המקרים מדובר בילדים אתיופים, דבר שמצביע על אפליה על רקע עדתי".
"בכל פעם אני תמה מחדש כיצד זה ייתכן שיש מוסדות המדברים גבוהה-גבוהה על אהבת ישראל ובה בעת מתעללים בנשמה של ילד", אומר הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת "הכל חינוך". "על המדינה להפעיל מרותה על בתי ספר הזוכים לתקצוב מלא כדי שימלאו את חובתם ואחריותם על כלל ילדי ישראל ללא הבדל צבע, גזע מגדר או מגזר".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד רואה בחומרה רבה אפליה של תלמידים. נדאג לבדוק את הנושא באופן מיידי כדי לפתור את הבעיה. כל הורה שנתקל בבעיה דומה מוזמן לפנות למשרד וייענה באופן מיידי".
ד"ר רפי בן חיים, מנהל מחלקת החינוך בעיריית גדרה, מסר בתגובה: "כל התלמידים בגדרה משובצים על פי אזורי הרישום בהתאם לבתי הספר שהם רוצים. אין אצלנו אפליה על רקע גזעני, להפך. ייתכן שבית הספר התרשם שעל פניו מי מהתלמידים אינו דתי והערים קשיים".
עינן שמעון, מנהל בית הספר "אוהל שלום", סירב להגיב לדברים.