"חברות רוחנית עמוקה": רותי נבון ושרי בראיון זוגי
פצצת האנרגיה שרי, ורותי נבון, שחזרה משהות ארוכה בחו"ל, מאחדות כוחות למופע משותף. שרי מדברת על הקאמבק, על הבת אדר מ"כוכב נולד" ועל הילדות בטירת כרמל. רותי נבון מדברת על החיבור לאלוהים (ולא, היא לא חזרה בשאלה) ומבקרת את תרבות האינסטנט ואשליית הריאליטי. ראיון זוגי
תחילת שנות האלפיים בישרו אביב מחודש לשתי הזמרות: שרי העלתה מופע מצליח יחד עם גבי שושן ועוזי פוקס - שעדיין רץ בהצלחה רבה; לאחר שהתגרשה נבון חזרה לארץ, הקליטה מספר שירים חדשים והוכיחה בהופעות מצויינות שכוחה עדיין במותניה גם בגיל 61. אף על פי שבאו מרקע מוזיקלי שונה הן מעלות כעת מופע משותף. הן שונות, אך עם זאת מאוד דומות. שתיהן גדלו על הכרמל: שרי בטירת הכרמל ונבון בחיפה.
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
נבון: "לפני תשע שנים, ואחרי 35 שנה בארצות הברית, חזרתי להופיע לבד עם הלהקה שלי. ה'שלישיה' (עוזי פוקס, גבי שושן ושרי - ר"י) הזמינו אותי להופיע איתם, פעם או פעמיים, ונוצר בינינו קליק מיידי. אז הזמנתי אותה להופיע יחד איתי במופע שלי וראינו שאנחנו באותו גרוב על הבמה, שהסתדרנו נהדר, האנרגיות היו מצוינות".
שרי: "כל הדברים המיוחדים מתחילים
אתן חברות גם מחוץ לבמה?
"הרבה מתפלאים לדעת שלא הכרנו לפני ההופעה", מודה שרי, "אבל יש בינינו חברות רוחנית עמוקה. היא עמוק בתורה ואני מסורתית, מדליקה נרות שבת, מתפללת בלב, יש לי קשר מעולה עם אלוהים. יש לנו אורח חיים שונה אבל שתינו משפחתיות, אמהות, חמות. נוצר בינינו סוג של קשר מאוד מפרגן וחם, וגם על הבמה מרגישים את זה - יש בינינו חיבור ממש טבעי".
שרי מוכנה לענות על כל שאלה, פרט לשאלה אחת: בת כמה היא (56). היא חמה, מלאת הומור ואוהבת לדבר ולשאול שאלות, עד כדי כך שלעיתים נדמה שהיא זו שמראיינת אותי. יש מי שזוכר לה חסד נעורים כמלכת פופ והצעירים יותר זוכרים אותה בעיקר כאמא השמחה והמחזקת מאחורי הקלעים של הבת אדר גולד, משתתפת "כוכב נולד", שהגיעה לחצי הגמר בתוכנית לפני שנה והיום מופיעה יחד עם עילי בוטנר.
"כשהכנתי את הבת שלי אמרתי לה: תקשיבי, גם אם נדמה לך שיש מקום לקיצורי דרך את טועה. התוכנית אולי נהדרת ומקצועית ונותנת המון לנסיון, להוויה, אבל בסופו של יום יש רק זוכה אחד וגם לא בטוח שיצא ממנו משהו. לכל דבר צריך לעבור תהליך, נקודה. לי הייתה הצלחה מטאורית בן לילה, הוצאתי חמישה אלבומים בחמש שנים והפכתי לסיפור סינדרלה. אבל אני יודעת שאי אפשר לקחת תינוק וללמד אותו ללכת לפני שלמד לזחול. היום עוד יותר קשה להצליח משהיה אז, רק מי שמונחה מטרה ומאמין בעבודה קשה יש סיכוי שישמעו עליו, מעבר לזה - זה כבר לא כזה פשוט.
"הריאליטי נותן אשליה של קרש קפיצה, אבל זה לא באמת עובד. זו ראיה טיפה צינית, אבל את מי זוכרים הכי טוב מ'דה ווייס'? את אביב גפן. אדר יודעת את זה, היא הוכנה לזה, נתתי לה כלים להתמודד עם מה שהולך לקרות לה כשאור הזרקורים כבה".
"לאדר לא הכניסו לראש שהיא סטאר, זו ריקנות מוחלטת ולה אין את הבעיה הזאת", מוסיפה נבון, "היא הרי מוכנה לזה הרבה לפני שהיא הגיעה לתכנית, בגלל שרי. אדר בונה את עצמה לאט לאט, לא קופצת להופיע לבד, לוקחת הכל במינונים קטנים וככה צריך. כולם יושבים בבית וחולמים להוציא דיסק, אבל אתה לא יכול לעשות את זה לפני שלמדת להיות פרפורמר, בלי לדעת איך להחזיק קהל במשך שעה וחצי.
"בכל מקצוע צריך להתמקצע. בריאליטי מתחילים מגבוה, הם מקבלים תנאים שאין לאמנים גדולים: הפקה מעולה, מלבישה, מאפרת, חושבים שהם סטארים, ואז הם מגיעים הביתה לארבעה קירות וחוטפים שוק, נוק אאוט במוח, והכל בגלל מכת אגו. אני נורא מרחמת עליהם. בביזנס הזה צריך להתחיל מלמטה.
"היום הכל אינסטנט", מחברת נבון את תרבות הריאליטי עם הלך הרוח המודרני הכללי. "יש הרבה זמרים טובים אבל ריקניים, יש להם קול טוב אבל העיניים עשויות מזכוכית, לא יוצא מהם כלום. מצד שני, קשה לשפוט אנשים כי המצב הכלכלי של האמנים היום בכי רע. כל יום אמן אחד בא ואחר הולך, כולם צריכים כסף וזו הדרך לפרוץ היום, ללכת לתוכניות ריאליטי. אם מדובר בפרנסה מי אני שאשפוט, אני רואה מה אני עוברת, דירה, חשמל, ביטוח לאומי, אתה לא פותח ת'עיניים וכבר צריך 7,000 שקל להתחיל את החודש".
נשמע שאת קצת מיואשת.
נבון: "אני אזרח ממוצע שיש לו פרנסה, אני מצליחה לשרוד אבל לא מצליחה לחסוך. הקב"ה מעולם לא השאיר אותי בלי גרגיר ואני לא מפונקת, אני נוסעת לכל מקום, מופיעה בכל הארץ - בין אם התנאים טובים יותר או פחות, אני לוקחת פרויקטים וממשיכה לעבוד".
לקחת חלק במחאה החברתית?
"המחאה עצמה לא מספיק חזקה, עובדה שהמדינה לא התעוררה. אני חושבת שאנחנו במצב מאוד קשה, מה שקורה פה זה אבסורד. צריך לבדוק את כל המשרדים בארץ ולראות לאן הכסף הולך ולמי. איפה נשמע שלניצולי שואה אין מה לאכול? אנחנו צריכים לגשת אליהם עם מגש של כסף ולעשות הכל כדי להקל על חייהם. לילדים אין מה לאכול בבתי ספר, לאן הגענו? משהו פה התפקשש ונדפק. כל ממשלה לוקחת את התיק של הממשלה הקודמת ורק ממשיכה להדרדר. או שכולנו נתעורר, או שיום יבוא וכולנו ניפול. כך או כך חייב להיות שינוי".
את היית הולכת להשתתף בתוכנית ריאליטי?
"מה פתאום, מה, אין לי מה לעשות בחיים? משעמם לי? כבר כמה פעמים הציעו לי ללכת ל-VIP של תוכניות ריאליטי ואיך שהיו מתקשרים לא הייתי נותנת להם לסיים את המשפט. באמת יותר טוב שאשתוק בנושא".
ומה לגבי תוכניות כמו "כוכב נולד"?
"אם צביקה הדר נותן לי להכין זמרת, לעבוד איתה מתוקף מקצועי, הייתי מעבירה את הידע בשמחה, כל עוד זה בתחום שלי. זה משהו אחר".
נבון נולדה בחיפה, אך מתוקף תפקידו של אביה במשרד החוץ היא נדדה בעולם במשך רוב שנות ילדותה. כעת, למעשה, זו התקופה הארוכה ביותר ששהתה רצוף בישראל. שרי נולדה בטירת הכרמל, למדה ב"ויצו" וגדלה במה שהיא מכנה: "מקום מאוד צבעוני, כשחיפה היתה עדיין סוג של פרובינציה", היא מדגישה.
"הרי הכרמל היו ההשראה שלי", אומרת שרי בחיוך. "בזמנים אחרים רציתי להיות רועת כבשים מרוב שאהבתי את ההר. השקט של העיר משך אותנו עמוק לרעש, ל'לד זפלין' ו'סגול כהה'. חווית ההתבגרות שלי היא הקונטרסט הזה, מקום המפגש בין השקט והרעש, מה שהניע אותי ואת החברים שלי לרוקנרול".
כיאה לדיוות נצחיות, שתי הזמרות פופולריות מאוד בקרב הקהילה הגאה. הרומן של שרי עם הקהילה התחיל כש"בנות פסיה" הזמינו אותה להתארח בביצוע מחודש ל"לעולם בעקבות השמש", אחד הלהיטים הגדולים שלה. "אין לי מסכים בעניין הזה, אני יודעת שאני חביבת הקהילה ואני מתה עליהם", אומרת שרי עם חיוך גדול. "אני תמיד באה כשמזמינים אותי, רק לאחרונה הופעתי ב'בלוק' והייתה שם אווירה מדהימה, הופעה מחשמלת".
נבון מודעת להערצתה בקרב הקהילה ומקבלת אותה באהבה, גם אם קרבתה לדת מחייבת אותה לנקוט עמדה מעט יותר שמרנית. "אני לא מבדילה בין קבוצות וכל נשמות ישראל שווים בעיני. חצי מהתעשייה הם גייז וכולם חברים טובים שלי מימים ימימה, הידיד הכי טוב שלי בניו-יורק הוא גיי. הרבה זמרים וזמרות יוצאים מהארון ואין לי בעיה עם זה. אני לא אוהבת באופן כללי שעושים תהלוכות, כי אנחנו עם אחד ולא צריך להבדיל בין אנשים, כאילו לא אוהבים אותם וזה לא נכון. יש לי ריספקט והמון אהבה לכולם".
תופיעי במועדון של הומואים?
"לא יודעת, אני בכל זאת אדם דתי. באופן כללי אני לא מופיעה בקלאבים למיניהם, לאו דוקא של גייז. כולם נשמות קדושות בעיני, אבל אני לא יודעת אם אוכל להופיע במסיבה של גייז דוקא. יש לי שני בנים דוסים והם לא היו מתנגדים לזה, אני פשוט לא אוהבת להתבלט ולעשות כותרות בשום מצב. אני מופיעה במקומות ניטרליים וכל מי שרוצה מוזמן לבוא להופעה".
עם חזרתה לארץ של נבון, לאחר שהות ארוכה מאוד בארצות הברית, ועם חזרתה להופעה על הבמות, נפוצו שמועות לפיהן נבון, שחזרה בתשובה לפני יותר משלושים שנה, עשתה את הכיוון ההפוך וחזרה בשאלה. היא הודפת שמועות אלו באופן קטגורי:
"אנשים אוהבים לקטלג ושופטים על סמך כלום, אני מזמינה את כולם להכנס לפייסבוק שלי ולבדוק אם אני נראית להם כמו מישהי שחזרה בשאלה. אדם שחוזר בתשובה בהתחלה פונה 180 מעלות. גידלתי ילדים בישיבות, הייתי עם פאה, הופעתי רק בפני נשים, הייתי מתלבשת אורתודוכסי. חזרתי כמה צעדים אחורה בלבוש ואני מופיעה בפני קהל מעורב ומיד שואלים מה קורה פה, אבל ללכת ולדון בן אדם? חוזרת בשאלה נשמע כאילו הפסקתי להאמין בקב"ה וההיפך הוא הנכון, האמונה שלי רק מתחזקת. אני כל יום לומדת שעתיים יהדות, שומרת וחיה חיי דת מא' ועד ת'".
אין התנגשות בין הדת למקצוע?
"אנשים תמיד ישאלו שאלות, אבל החלטתי שאני מופיעה בפני כל עם ישראל. יש כאילו פרדוקס כי אני עושה שירי פופ רוק, אבל אני גם שרה שירי קודש, הכל תלוי בקהל ובגיל. אבל במופע המשותף עם שרי, מרוב להיטים אין זמן לקודש.
"בלי היהדות, הרוח, הלימודים והמסורת הייתי מתה. זה עולם מאוד אכזרי. אנשים הולכים מבחינה מנטלית ונפשית כי אין להם במה להאחז, אנשים שורפים את עצמם ברחובות, לאן הגענו? לכן גידלתי את ילדי בישיבות, תמיד יהיה להם במה להאחז, במי להתלות. חינכתי את הילדים שלי להתנדב, להבין שיש חוסר ועצב בעולם, לקחת הכל בפרספקטיבה. כולם עוברים קשיים בחיים וצריך כלים להתמודד עם זה".
טל פרידמן אמר שהוא מעריץ גדול שלך.
"אני לא אוהבת את המילה מעריץ כי אנחנו בני תמותה. יש בינינו קשר של הערכה הדדית, הוא שחקן וקומיקאי על, אבל בגלל הדגש על המשחק אנשים לא יודעים עד כמה הוא גם מוכשר מוזיקלית. אנחנו מתכתבים בפייסבוק ורוצים לעשות משהו ביחד".
מה התוכניות לעתיד?
רותי: "להיות בריאה, אמא וסבתא טובה, להמשיך לשיר כל עוד אני יכולה להעביר אנרגיות חיוביות, להפנט את הקהל ולקבל אהבה, לשמח. כשזה כבר לא יקרה אני אצא מהמשחק, אבל יש לי עוד הרבה מה לתת, בלי לתת אי אפשר לחיות. אני מאחלת לכולנו להיות מאוחדים לא רק בטרגדיות, אלא בכל שעה, לשמוח בשמחות של אחרים ולאהוב אחד את השני בכל תקופה, רק ככה נהיה אור לגויים".
מה לגבי חומרים חדשים?
שרי: כל הזמן יש חומרים חדשים, אבל לצידם תמיד יש התלבטות אם זה מספיק טוב, אם זה מספיק נכון. עולם המוסיקה פה נהיה משהו אחר, כבר לא מגרש ביתי. אני ממשיכה כמובן עם השלישיה שלי, העליתי גם מופע אקוסטי שאני נורא אוהבת להשוויץ בו, כי יש בו משהו מאוד אקספרימנטלי, לקחת שירים למקום חדש, לעשות דברים חדשים, לשיר בערבית למשל. יצא לי גם להוציא כמה סינגלים לרדיו, אבל אף פעם לא הייתי שלמה עד הסוף עם מה שאני עושה. רגע, אבל זו כתבה על ההופעה שלי עם רותי או מה?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם