מח"כים להם בסיבוב: מי עוקב אחרי הנבחרים?
חברי הכנסת מתחזקים עמודי פייסבוק וממלאים אותם בסטטוסים בענייני השעה. הבעיה היא שלא תמיד הפוסטים שלהם נסמכים על עובדות. בתגובה צצו גולשים שדואגים לעקוץ את חברי הכנסת ולהעמיד אותם על טעויותיהם. מבקרי המדינה, גרסת הפייסבוק
התקרית, שיצרה באזז אינטרנטי נרחב, התחילה כשאקוניס פרסם סטטוס שהאשים את ארגון "רופאים לזכויות אדם" בצביעות, וקבל על שהתבטאו בארגון נגד תקיפה ישראלית באיראן, אף שנמנעו מלגנות את הטבח בסוריה. אולצ'יק, שמיהר לבדוק את הפרטים בגוגל, מצא כי הארגון דווקא גינה את המתרחש בסוריה והעמיד את אקוניס על טעותו.
"לקח לי בדיוק חצי שנייה למצוא את זה. פשוט כותבים בגוגל 'רופאים לזכויות אדם סוריה'. בפעם הבאה תנסה את זה לפני שאתה אומר דברים בלי כיסוי", כתב אולצ'יק בתגובה בעמוד של אקוניס וצירף קישור למידע הרלוונטי. תגובתו של חבר הכנסת מטעם הליכוד לא איחרה להגיע, התגובה של אולצ'יק נמחקה מהעמוד של אקוניס וחשבון המשתמש שלו נחסם, כדי שלא יוכל עוד להגיב בעמוד.
אולצ'יק, שנולד וגדל בירושלים, מספר כי הוא מתעדכן בנעשה בעמודי הפייסבוק של חברי כנסת רבים, בדומה לקריאת חדשות באתרי אינטרנט: "אני רואה בעמודים האלה מקור מידע, בין אם אני מסכים עם העמדות של חבר הכנסת ובין אם לאו". לדבריו, "אני לא רודף אחרי חברי כנסת ולא מגיב על כל דבר קטן שמתפרסם, אבל לגבי עניינים רלוונטיים וחשובים אני משתדל להגיב. אני לא בודק כל מילה שכותבים מול המקורות; אם יש משהו שנראה לי לא נכון עובדתית, אני מגיב לגביו, אבל אני לא בודק אותם בציציות ולא רץ לגוגל על כל פרסום. במקרה של אקוניס, מהר מאוד גיליתי שהטענה שהוא העלה שקרית, כך שהפרסום הזה ממש הכעיס אותי". אולצ'יק הגיב ותיקן, בין השאר, גם בעמודי הפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הפנים אלי ישי, חברת הכנסת מירי רגב וראש עיריית תל אביב רון חולדאי.
"זה מקומם מאוד שנבחרי ציבור משקרים לקהל שלהם; זו התנהלות בזויה שמנוגדת לחלוטין לרעיון הדמוקרטי הבסיסי", הסביר אולצ'יק בשיחה עם "זמן ירושלים". "מבחינה עקרונית, זה דבר פסול ומתועב, לא ייתכן ולא הגיוני שאדם שהצבעת עבורו ישקר לך בצורה כזו, במיוחד כשמדובר בעובדות שאפשר בקלות לאמת אותן, ועוד יותר מקומם כשמפרסמים סטטוס שמסית נגד מישהו אחר".
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
>> חדש בירושלים: מיזם שידוכים בפייסבוק
>> חדש בפייסבוק: שוכרים מלשינים על בעלי דירות לא הוגנים
אולצ'יק לא לבד; בתקופה האחרונה הפכו "מתקנים" כדוגמתו לקבוצה הולכת וגדולה של גולשים שלא מקבלים את פרסומי חברי הכנסת כעובדות מובנות מאליהן ובוחנים את אמיתות הדברים. מטבע הדברים במאה העשרים ואחת הרשת החברתית פייסבוק ובפרט העמודים שמתחזקים בה חברי כנסת, הפכו לזירה של היתקלויות מקוונות.
"אפשר להתייחס לגולשים שבודקים את פרסומיהם של חברי הכנסת כציבור לא מאורגן שמגיב לדברים. תופעה של קולקטיב ולא של אדם אחד, במידה מסוימת זה דומה למחאה החברתית. אין ארגון גג ברשת, לאנשים מימין ומשמאל של המפה הפוליטית מפריע לראות שקרים, שאנשים מקבלים כעובדות. אין מנהיג לעניין הזה ואני חושב שזאת מעין תודעה רחבה, וכל פעם מישהו אחר שם לב למשהו. למשל, דני דנון טען שבית כנסת בדרום תל אביב ננטש בגלל מסתננים, כשבפועל הקרקע נקנתה והמתפללים קיבלו פיצוי כספי; עכשיו זה הסטטוס של אקוניס ובפעם הבאה זה יהיה מישהו אחר. מפעם לפעם הסיפורים האלה מתפרסמים ויוצרים תהודה, אבל בפועל זה קורה כמעט בכל יום", אומר אולצ'יק.
הנושא צף ועולה
בנוסף, אומר אולצ'יק, הבעת הביקורת בפייסבוק מאפשרת לאזרחים פתחון פה: "בדמוקרטיה המפוארת שלנו אין הרבה דרכים להשפיע על הממשל; שובתי רעב לא מקבלים התייחסות וההפגנות כבר עוברות לידנו, לכן אנשים משתמשים במה שהם יכולים. יש הרגשה של גל שמתעצם, וטוב שכך. אני באמת מקווה שבעתיד המגמה הזו תיצור תקשורת יותר ישירה ומאוזנת בין הנבחרים ובין העם, ותאפשר ייצוג הולם בכנסת".
אולצ'יק מסביר, מתוך המומחיות שצבר בתחום, כי דווקא עמוד פייסבוק של אישיות ציבורית שנראה נטול ביקורת צריך לעורר את חשד הגולשים: "בעמודי פייסבוק 'קטנים', שאין בהם הרבה לייקים, בדרך כלל גם אין הרבה תגובות ביקורתיות, כי רק תומכים מגיעים אליהם. לעומת זאת, בעמודים גדולים, כמו זה של ביבי, יש הרבה יותר ביקורת. אם בעמוד של אישיות מרכזית יש הרבה ביקורת, זה מצביע על כך שהעמוד מנוהל בצורה ישרה יחסית, אבל קיימים גם לא מעט מקרים בהם מנהלי העמוד מחליטים לאמץ מדיניות חוסמת ומוחקים תגובות ביקורתיות, וכך נוצרת מראית עין מלאכותית של תגובות אוהדות באופן גורף".
איך היית מצפה שחבר כנסת יתנהל בעקבות תגובה שכזו, כמו זו שפרסמת בעמוד של אקוניס?
"אם מסתכלים על השרשור של אקוניס עכשיו, רואים שהוא מוצף בדיווחים על המחיקה, כך שאני לא חושב שהוא השיג את המטרה שלו. לעומת זאת, כתבתי כמה תגובות בעמוד של ציפי חוטובלי, ובמקרה הזה ההתנהלות הייתה מאוד טובה, היה ניסיון להתייחס ולנהל דיון אישי, עד כמה שאפשר. אף שאני ממש לא שותף לדעותיה, אני חייב לשבח אותה על ההתנהלות הזאת".
אולצ'יק מסכם שאין בכוונתו להפסיק לעקוב בביקורתיות אחרי עמודי הפייסבוק של חברי הכנסת בקרוב, ואומר כי "אני אמשיך עד שכל חברי הכנסת יחסמו אותי, כנראה". עוד הוא מוסיף כי "צריך לזכור שלא קשה לשים לב לטעויות שמתפרסמות בעמודים של חברי הכנסת, ואני באופן אישי מנסה לא להיות קטנוני. במקרה של אקוניס זה היה כל כך בולט, כל ילד יכול היה לשים לב לטעות".
בדומה לאולצ'יק, גם לזכותו של איתי זילבר נזקפת "מגיפה" אינטרנטית שהתפשטה בשבוע האחרון. זילבר הפיץ תמונה שבה הדגיש ותיקן שגיאות כתיב ושגיאות לשוניות באחד הסטטוסים שהעלתה חברת הכנסת מירי רגב לעמוד הפייסבוק שלה. "אני בדרך כלל לא מעלה דברים, וזו פעם ראשונה שאני מתקן את חברת הכנסת", מודה זילבר. "האמת היא שמישהו אחר זיהה חלק מהטעויות וכשנתקלתי בזה נכנסתי לדף שלה, הסתכלתי על עוד פרסומים, ומצאתי עוד שגיאה ועוד שגיאה, לפעמים היא ממש ממציאה מילים שלא קיימות בעברית".
זילבר הצביע על שגיאות בסטטוס שפרסמה רגב נגד הביקורת שמתח הנשיא פרס על ראש הממשלה בסוגיית הגרעין האיראני. הפרסום של זילבר זכה לכ-2,000 לייקים ולמאות שיתופים ברשת. "החלטתי לעשות אוסף של כל הטעויות שלה; חשבתי שזה יהיה מצחיק ולא ציפיתי שזה יתפוס, אבל איכשהו זה הדהד בעוצמה שלא דמיינתי", הוא מספר.
זילבר מטיל בספק את האפשרות שימשיך לתקן חברי כנסת בעתיד: "כשראיתי את השגיאות יצאתי מדעתי; חברת כנסת ודוברת צה"ל לשעבר, שעברית אמורה לזרום בדמה, עושה שגיאות מטופשות, כמו להחליף בין 'הם' ל'הן'". מלבד הלייקים והשיתופים גרר הפרסום גם מאות רבות של תגובות, כפי שזילבר מתאר: "קיבלתי המון תגובות, הנפוצות ביותר היו 'מה אתה רוצה ממנה?', ומישהו כתב לי ש'גם ליריב אופנהיימר יש שגיאות', ומצד שני היו שהעירו 'זה מה שמפריע לך? עברית זו הבעיה הכי קטנה שלה'".
ממה נבעה ההתעניינות הגדולה בפרסום?
"לדעתי יש פה משהו אידיאולוגי", אומר זילבר. "אני מניח שחלק מהגולשים סתם מצאו את זה מצחיק, אבל בעיניי זה נשען על משהו עמוק יותר; קודם כול, יש בוז כלפי נבחרי ציבור, שלא יוצרים לעצמם תדמית טובה, וזה יוצר תחושת מיאוס בקרב הציבור, וחוץ מזה, אני מניח שחלק מהמגיבים מתנגדים לאידיאולוגיה של מירי רגב ומביך אותם לראות דברים כאלה".
באחרונה החל גם אביחי מרציאנו להגיב באופן פעיל וביקורתי לסטטוסים שמתפרסמים בעמודי הפייסבוק של חברי כנסת. מרציאנו נחשף לשלל הפוסטים לאחר שחבריו החלו להגיב לפרסומים של חברי כנסת, והנושא חדר לתודעתו. "בתקופה האחרונה באמת פיתחתי תחביב מגונה, אני מגיב על סטטוסים בעמודי הפייסבוק של שלי יחימוביץ', יאיר לפיד, שאול מופז ואחרים ", אומר מרציאנו. "אני לא כל כך מרוצה מהתחביב הזה, אבל קשה לי פשוט לשבת בשקט או להתעלם מסיסמאות ריקות שפונות לרובד הכי נמוך בחברה".
לדברי מרציאנו, "חברי הכנסת נבחרו כדי לשרת את האוכלוסייה, ובמקום זה הם מעמיסים עלינו כל מיני אמירות פופוליסטיות, ורוב הציבור לא יודע לברור ולסנן במה יש ממש ובמה אין כלום".
תגובתו האחרונה של מרציאנו נכתבה בעמוד הפייסבוק של יחימוביץ'. חברת הכנסת פרסמה סטטוס, לצד תמונה של נוחי דנקנר ומנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, בנוגע לחובו של דנקנר לבנק, שעומד על כ-500 מיליון שקלים. "אין בזה שום דבר אמיתי", קובל מרציאנו, "הפרסום כולל אמירות פופוליסטיות שמשפיעות בדיוק על האנשים שהכי זקוקים לעזרה של חברת הכנסת. האמירה שלה בנוגע לחוב של דנקנר הייתה ריקה לחלוטין, והסיתה את הדיון מהעיקר; בנק לאומי לא הלווה לדנקנר כסף בגלל העיניים היפות שלו, אלא ממניעים כלכליים.
"האמירות שלה מטעות את האנשים שעוקבים אחריה, וגורמות להם לחשוב שכולם מרמים אותם ומשקרים להם. מילא אם היא הייתה מציעה להוסיף בלמים למערכת, או משהו כזה, הייתי מסכים; אבל אמירות ריקות שאנשים לא יודעים להבחין בהן, שמשתמע מהן שיוותרו לדנקנר על החוב כי הוא חבר של מנכ"לית הבנק, מפריעות לי, ולכן הגבתי בביקורתיות". באשר ללפיד ולמופז מציין מרציאנו כי התרעם על פוסטים שפרסמו בנוגע לנתוני גיוס לצה"ל, ששלהבו את הרוחות לשווא.
מה גרם לך להתחיל לבחון את הדברים בצורה ביקורתית?
"באופן אישי, אף שמעולם לא הובלתי פעילות חברתית ואני לא שייך לתנועה בעלת אג'נדה חברתית, אני במקור מהפריפריה ואי אפשר לצאת מהפריפריה מבלי שיידבק באישיות שלך העניין החברתי. לאחרונה התחלתי לשים לב ליותר ויותר סיסמאות שמסיתות את הדיון מהאמת בעמודי הפייסבוק של חברי כנסת. מדברים, למשל, על תקצוב למתנחלים, אבל שוכחים לציין עובדות רלוונטיות, כמו העובדה שבתקציב המדינה יש סכומים גדולים שאי אפשר בכלל לתמרן איתם. פייסבוק היא פשוט מכונת לייקים, וחברי הכנסת מרגישים צורך להזין את המכונה הזו, אז יוצאים דברים מאוד פופוליסטיים. כשנתקלתי בדברים האלה הרגשתי שצריך לעצור רגע ולחשוב ולא ללחוץ אוטומטית על כפתור הלייק".
באשר לאופן התגובה על פרסומים ביקורתיים בפייסבוק, מפרגן מרציאנו דווקא לדפני ליף, מנהיגת מחאת האוהלים של קיץ 2011, שהגיבה לתגובותיו בסבלנות אף שהתנגד לעמדה שהציגה בפרסום. "לא מזמן חזרתי ממילואים וראיתי שדפני ליף פרסמה סטטוס וכולם החניפו לה. הדברים שנאמרו שם צרמו לי על רקע מה שראיתי במילואים, והתחיל להתנהל בינינו דו-שיח. לזכותה ייאמר שאף שהגבתי בצורה יחסית מתלהמת, היא פנתה אליי וכתבה: 'אני רואה שאתה מדבר מתוך כאב ולא מתוך רצון להתנגח ואשמח לשמוע אותך אחד על אחד'. התחושה שלי היא שכל מי שנמצא בזירה של פייסבוק מבין את כללי המשחק - אתה לא יכול פשוט למחוק תגובה ולצפות שהביקורת ייעלם".
המוזיקאי איתי לוקץ' נדבק גם הוא בחיידק, ואף שאינו מתקן עובדות שמתפרסמות בסטטוסים של חברי כנסת, הוא מספר כי הוא מקפיד להגיב לחברי כנסת, במטרה למקד את הדיון בנושאים החשובים ולמנוע "דמגוגיה זולה", לדבריו. "אנשים בארץ לא קוראים מספיק, לא יודעים מספיק ולא מתעניינים מספיק, וזה חלק מהבעיה של הפוליטיקה בארץ. כשאנשים לא באמת יודעים מה זה סוציאליזם או קפיטליזם, לא קשה לשכנע אותם באמצעות דמגוגיה זולה, וזה עובד", קובע המוזיקאי. "כשלא יודעים את היסודות, זה לא מפתיע שרוב התגובות לסטטוסים של חברי כנסת בפייסבוק הן בסגנון: 'וואלה, איזה מגניב מה שהיא מציעה', בלי לחשוב פעמיים האם זה בכלל אפשרי".
לוקץ' מודה כי הוא מגיב על סטטוסים פוליטיים שמרגיזים אותו ומדגיש כי "התגובות שלי לא נובעות מעמדה פוליטית, אני יכול להגיב לחברי כנסת מימין ומשמאל באותה מידה. אני לא אוהב דמגוגיה זולה. אני לא אוהב שמפרסמים משהו כשיודעים בוודאות שהוא לא אפשרי או לא נכון, מתוך איזושהי היתממות".
גם אולצ'יק מדגיש שהעמדה הפוליטית אינה המפתח: "כל מי שמשקר או מפרסם דברים לא נכונים, אשמח לעשות את המעט שאני יכול כדי לנסות ולעזור לציבור להעמיד אותו במקומו, מימין ומשמאל. צריך להיות מנותק מהמציאות כדי לא להבין שזה קורה וימשיך לקרות, אבל זה דבר כל כך פסול ובל ייעשה, כך שבכלל לא חשוב מי עשה את זה".
לוקץ' מוסיף: "מה שקורה במדינה חורה לי, יש הרבה בלגן והמון בעיות, אבל כשחברי כנסת מהאופוזיציה מפילים הכול על השלטון הנוכחי, זה פשוט לא נכון. צריך לשנות דברים מהיסוד, אבל באופן קבוע מי שמחוץ לממשלה מדבר רק על כמה שהממשלה אשמה; כשהשמאל בשלטון - הימין תוקף אותו, וכשהימין בשלטון - השמאל תוקף אותו. כולם רוצים להיות בשלטון אבל בעצם לא מעוניינים לעשות שום דבר אף פעם. אמירות שזה הרקע שלהן מרגיזות אותי".
לדברי לוקץ', "עמוד הפייסבוק של שלי יחימוביץ' כולל אנשים שעשו לה לייק, ולכן רוב התגובות הן בעדה וזה ברור. גם לי יש עמוד עם 15 אלף לייקים שאנשים כותבים לי בו דברים, ורוב ההערות הן מחמיאות. אבל בשונה ממני, המגיבים של שלי לא מתעמקים בפרסומים ולא חושבים לעומק על הדברים, הם לא מבינים או מתעניינים מספיק בפוליטיקה ובכלכלה. כך שכל סטטוס שהיא כותבת מיד מייצר לה מאות לייקים, בין אם מה שהיא מציעה אפשרי ובין אם לא. אני בסך הכול מעלה לפני השטח דברים שנראים לי לא הגיוניים".
ח"כ דני דנון מסר בתגובה: "מי שחושב שאין קשר בין המצב שנמצאים בו בתי הכנסת, העסקים והגנים בדרום תל אביב ובין המסתננים שהציפו את האזור מנותק לחלוטין מהמציאות. בפועל שכונות שלמות הפכו למחנות של מסתננים, על חשבונם של התושבים קשי היום. לכל מי שמעדיף להעביר ביקורת, אני מציע שיסייר באזור התחנה המרכזית ויפקח את העיניים".
תום איינהורן מצוות מתנדבי הפייסבוק של ח"כ שלי יחימוביץ' מסר בתגובה: "הגולשים דווקא מצאו את הסטטוס של שלי מדויק וחשוב והעניקו לו 1,300 לייקים. מי שרוצה להעמיק במשנה של שלי מעבר לסטטוס בפייסבוק ולהבין את ההקשר השלם מוזמן לגלוש באתר שלה או לקרוא את הספר שלה 'אנחנו', שעוסק בסוגיה בהרחבה".
שי חייק, יועץ התקשורת של ח"כ אופיר אקוניס, מסר בתגובה: "דף הפייסבוק של ח"כ אקוניס פתוח לכולם, גם למבקריו. המדיניות של ח"כ אקוניס, כמו של מרבית חברי הכנסת, היא לאפשר דיון פתוח אך לא לאפשר קללות, גידופים ונאצות. לצערנו, גם אחרי שחבר הכנסת כתב שראה גינוי (רפה) של 'רופאים לזכויות אדם' באתר האינטרנט שלהם, המשיך קומץ של אנשי שמאל קיצוני לגדף ולקלל בדף, רק כדי להתגרות. התגובות המכפישות של תומכי השמאל הקיצוני מביישות בראש ובראשונה אותם".
מלשכתה של ח"כ מירי רגב נמסר בתגובה: "אכן היו שגיאות כתיב בודדות בפוסט. את הפוסט לא כתבה ח"כ מירי רגב אלא אחד מעוזריה. הלקחים הופקו והדבר לא יחזור על עצמו".
יאיר לפיד סירב להגיב לנאמר בכתבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם