איפה את? הנאשמת בפדופיליה נעלמה לפני המשפט
ההומלסית דבורה לופז זעזעה את המדינה כשהואשמה יחד עם בן זוגה בביצוע עבירות מין בילד בן 11. בית המשפט קבע שהיא כשירה לעמוד לדין ושלח אותה למוסד טיפולי, ממנו ברחה שוב ושוב. עכשיו היא שוב מסתובבת ברחובות, ואיש אינו יודע כיצד לאתר אותה. וגם: כל הסיפורים שיעשו לכם את סוף השבוע במקומוני מעריב
>> ילד, אסור! ראיון עם הצעירה המואשמת באונס בן 11
>> הלם בשכונה שבה התגורר זוג ההומלסים שמואשם בפדופיליה
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
בדצמבר אשתקד זעזעה פרשת המין החולנית את אשקלון. הפרשה התפוצצה כאשר שוטרים הגיעו למקום מושבם של דבורה לופז בת ה-21 וחוליו רוזנברג בן ה-54. אז "התגוררו" שני מחוסרי הבית מתחת לגשר מדרגות ברחוב יוספטל בשכונת שמשון בעיר. השוטרים עצרו את השניים באופן מידי, בחשד לאונס ולביצוע מעשים מיניים בילד.
הקשר המיני המזוויע בין השלושה החל כשהקטין שאל את רוזנברג שאלות הקשורות ליחסי מין. רוזנברג ניצל את תמימותו של הקטין והדגים לו את הדברים על גופו. בהמשך, על פי כתב האישום, ביצע רוזנברג פעמים רבות מעשי סדום בילד.
חלק מהמעשים המגונים תועדו וצולמו על ידי בת זוגו, לופז, שביצעה אף היא מעשה מגונה בקטין, בכך שקיימה איתו יחסי מין מלאים, כל זאת כשבן זוגה צופה במעשיה. באחד המקרים קיימו בני הזוג יחסי מין כאשר הקטין צופה בהם.
אנשי המשטרה מצאו ברשותם של בני הזוג חומרים פדופיליים, שחיזקו את החשדות החמורים נגדם. כחלק מהראיות בנושא הובאו גם התמונות שצילמה לופז וכן יומן שכתב הקורבן, בו תיאר את המעשים. כאשר הובאו השניים למעצר, הם הודו במעשיהם. עם זאת, השוטרים סיפרו כבר אז כי נדמה היה שלופז אינה מבינה מדוע המעשים הללו אמורים להביא למעצרה. בתוך שלושה שבועות הוגש כתב אישום חמור נגד השניים. כיוון שהחוק הישראלי אינו מכיר במעשה אונס שיכול להתבצע על ידי אישה, ללופז יוחסו אישומים מופחתים של עבירות מין.
בעוד רוזנברג נתון במעצר מאז מעצרו, אצל לופז המצב הוא שונה. כאמור, ללופז בעיות חברתיות קשות. בתחילה ביקשו עורכי דינה, ירון דוד ואורטל גרנות-גבאי, לקבוע שהיא אינה כשירה לעמוד לדין, אך חוות דעת פסיכיאטרית שעברה קבעה שהיא יכולה להבחין בין טוב ורע ולפיכך מסוגלת לעמוד למשפט. אי לכך היא נשלחה למעצר בכלא נווה תרצה, שם שהתה שלושה חודשים.
במקביל, המשיך עו"ד דוד לנסות לשכנע את בית המשפט להקל על מרשתו, בעקבות הבעיות מהן היא סובלת. לפני כחצי שנה הוא הצליח. "המכון לאדם המפגר" קבע בחוות דעתו כי לופז אכן סובלת מפיגור שכלי קל. בעקבות הקביעה, הסכים בית המשפט לשחרר אותה מהמעצר, והורה להעבירה לחלופת מעצר במעון המטפל באנשים עם בעיות כשלה.
עורכי דינה של לופז חיפשו עבורה במשך שבועות מוסד מתאים, עד שאיתרו מעון שאינו סגור לחלוטין, כך שהמטופלים יכולים לצאת ולהיכנס ממנו כמעט באופן חופשי. עם זאת, בית המשפט הסכים ששם תשהה עד תום משפטה, כיוון שבודדים המוסדות שמטפלים בבעיה מורכבת כמו זו שממנה סבלה לופז.
לופז הועברה אל המוסד, אך לא הצליחה להתאקלם בו. כעבור פחות מחודש היא ברחה מהמקום וחזרה לשוטט ברחוב. הנהלת המוסד דיווחה למשטרה, שאיתרה את לופז ועצרה אותה. היא הובאה בפני שופט, שהחליט להחזירה ישירות למוסד ממנו ברחה.
אבל גם הפעם היא ברחה שוב ושוב מהמוסד, לאחר שלא מצאה שם את מקומה. עורכי הדין של לופז מספרים כי היא טוענת שבמעון התייחסו אליה בגסות וכי היא הוכרחה לקבל טיפולים תרופתיים בניגוד לרצונה.
בחודש יוני היא ברחה מהמוסד בפעם האחרונה, ואש כבר התקשו אנשי המשטרה לאתר אותה. לופז הצליחה להגיע לבית אמה, המתגוררת כיום במרכז הארץ עם בן זוגה וילדיה. האם, שלא פגשה את בתה במשך שנים, מצאה אותה מוטלת על הארץ בין פחי האשפה ברחוב שבו היא מתגוררת.
לדברי עו"ד גרנות-גבאי, כשאמה של לופז מצאה אותה, היא הייתה נתונה תחת השפעה כבדה של תרופות, ונזקקה לטיפול רפואי. למרות הקושי הכרוך בכך, קיבלה אותה אמה בזרועות פתוחות והכניסה אותה לביתה.
האם דיווחה למשטרה שבתה נמצאת איתה, והפעם, כאשר הובאה בפני שופט, הוא אישר לה חלופת מעצר בבית אמה, כאשר האם ערבה לכך שבתה לא תפר את תנאי השחרור שלה.
בית האם הוא קטן וצפוף, ומתגוררים בו בני משפחה רבים, כך שהפרטיות בו מוגבלת מאוד. מדובר במשפחה קשת יום, והצטרפותה של דבורה רק הקשתה עוד יותר על המצב הכלכלי.
אלא שזו הייתה הבעיה הקטנה שלהם: האם סיפרה כי התקשתה מאוד לשלוט בהתנהגות המופרעת של בתה דבורה, והיא החלה לצאת מהבית לעתים קרובות, תוך הפרת תנאי השחרור. בכל פעם שיצאה, הוזעקו שוטרים והשיבו אותה לבית אמה.
בתקופה האחרונה מעבירה דבורה לופז בת ה-22 את ימיה בעיקר בשוטטות ברחובות, כאשר מידי פעם היא מגיעה לבית אמה על מנת להתקלח או לישון. לאחרונה כתב האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה מכתב לידיעת בית המשפט, המודיע כי לופז אינה מתאימה להיות מטופלת במעון שבו שהתה, וכי הם מבקשים לשחררה.
"זה לא הגיוני שרשויות הרווחה מתנערות ממנה בצורה כזאת", אומרת עו"ד גרנות-גבאי. "אי אפשר פשוט לשחרר אותה, הם חייבים למצוא לה מקום חלופי, שידאג לטיפול ומעקב רפואי צמוד. רוב המסגרות שמצאנו עד היום הן פתוחות, ולא מתאימות לה. מדובר במקרה חריג. דבורה לא מודעת למצב שבו היא נמצאת. צריך לראות אותה כדי להבין עד כמה חמור המצב שלה".
לאחרונה זומנה לופז לדיון נוסף בבית המשפט. עורכי הדין עושים מאמצים ליצור איתה קשר באמצעות אמה, אבל איש לא יודע היכן היא והאם תופיע בבית המשפט. למעשה, אם השוטרים לא יאתרו אותה, סביר להניח שלופז בכלל לא תדע מתי עליה להתייצב בבית המשפט, כיוון שהיא אינה אוחזת במכשיר טלפון סלולרי ומיקומה אינו ידוע.
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') ב"זמן הדרום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם