מאחורי המצלמה: קבלו את אלנבי, גרסת המציאות
איך השפיעה הסדרה "אלנבי" על העסקים האמיתיים ברחוב אלנבי?
ולא במקרה. "אלנבי 40" היה אחד הלוקיישנים שבהם צולמה הסדרה. לא רק זה - לדברי בעליו עומר אפרת, הוא האיש שעליו מבוססת דמותו של אביב אלוש בסדרה, ארז. אפרת, מבחינתו, ממש לא משתדל להבהיר עבור העוברים ושבים שמה שרואים בטלוויזיה אינו המציאות, אלא דווקא מעדיף לטשטש את הפער. בבר שלו, למשל, נערכה מסיבת ההשקה לסדרה עם עלייתה לפני מספר חודשים, ומי שעובר במקום לא יכול לפספס את הפוסטר הענקי, כשלושה מטרים גודלו, שנתלה בכניסה ובו מככבות דמויות הסדרה.
"אלנבי" אינה הסדרה הראשונה שעוררה עניין סביב הלוקיישן שבמרכזה. בשנות ה-70 זכו חוף מציצים והכתובת דיזנגוף 99 למעמד כמעט אלמותי, בשנות ה-90 הפכה הסדרה "פלורנטין" את השכונה הדרומית הישנה והמנומנמת למגניבה ולמעוז של צעירים ואמנים, והדוגמאות, גם בארץ וגם בחו"ל, לא חסרות.
בשבוע שעבר שודר בערוץ 10 הפרק האחרון של "אלנבי", סדרה שזכתה גם לרייטינג מכובד, גם לביקורות מפרגנות וגם ללא מעט באזז סביבה. אבל בניגוד ל"פלורנטין" ודומותיה, "אלנבי" הציגה את האזור באור שלילי, והדגישה את מעשי הפשע שמתחוללים בו. אז איך באמת השפיעה הסדרה על הרחוב ועל עסקיו?
השבוע העידו מרבית בעלי העסקים ברחוב אלנבי כי מאז החל שידור הסדרה גברה ההתעניינות של עוברי אורח ברחוב. "באים כל הזמן ושואלים אם כאן צילמו ואם ראינו את הצילומים", מספר עובד בפיצוצייה ברחוב אלנבי 50. "אנשים רוצים ללכת לראות את המקומות שבהם צולמה הסדרה, אז הם שואלים אותנו איפה זה, ואם באמת הדברים ככה כמו בסדרה. פתאום יש עניין וזה נחמד".
מדריך סיורי הלילה בעיר, כתב הפלילים לשעבר והשורד בדימוס בוקי נאה, נוהג כבר שנים להגיע עם הסיורים שלו, תחת הכותרת "החצר האחורית של תל אביב", לרחוב אלנבי ולמועדון "גוגו גירלס". נאה מספר כי הסדרה סייעה לו לרענן מעט את הסיפורים שהוא חולק עם המשתתפים בסיור. "כשאני נכנס עם הקבוצה לרחוב אני אומר להם את המשפט 'אלנבי - גרסת המציאות', ולאחר מכן אני מתייחס לסדרה ומספר עליה", אומר נאה. "גם כשאני עומד על הבמה במועדון ה'גוגו' אני מספר שעל העמוד הזה שרוקדות החשפניות צולמו השחקניות".
המשתתפים בסיורים מתעניינים יותר ברחוב או במועדון החשפנות מאז עליית הסדרה?
"שואלים שאלות לפעמים, אבל האמת היא שגם כשיצא הספר 'אלנבי' התעניינו. זה טבעי בסך הכול. אני גם דואג להבהיר למשתתפים מה קורה במציאות, לעומת הסדרה. הציגו את זה כאילו באלנבי הכול פשיעה. אז יש אמנם קצת ברדק ברחוב, אבל לא כמו שהוצג. הסדרה רחוקה מלהיות תיעודית".
לא כולם מרוצים מההתעניינות הזו. כמה מבעלי הברים ברחוב טוענים כי הסדרה עשתה לא מעט נזק לתדמיתו של רחוב אלנבי כאזור בילוי וברים. "את התשובה לשאלה אם הסדרה הזיקה לרחוב נדע בעתיד, אבל מדובר בהחלט בעיוות שעושה עוול לרחוב אלנבי", אומר שחר בוים, הבעלים של הבר השכונתי "סטארסקי". "כבר כמה שנים שהמשטרה מציבה כאן ניידת בסופי שבוע, ולכן אין כבר אלימות ברחוב הזה. רוב הברים כאן הם מקומות טובים ומגיעים אליהם בליינים שהם היי-טקיסטים, סטודנטים
"מה שמוצג בסדרה רחוק מאוד מהמציאות. אין ברחוב פשע ואין בו אלימות", מסכים אחד מאנשי הבר "צ'ייסר". "מצד שני, אני מודה שהתדמית הזו שהסדרה יצרה לא הזיקה לנו. אצלנו הלקוחות שלנו יודעים בדיוק מה קורה פה. המקום שלנו היה ונשאר מלא".
שי חצבני, מבעלי בר הרוק השכונתי "המעבדה", מוסיף: "גם לפני הסדרה התדמית של הרחוב לא הייתה ממש מדהימה, אבל במציאות - אני פה כבר ארבע שנים והאמת? מעולם לא שדדו אותי ולא ראיתי קטטה אלימה פה ברחוב. לדעתי רחוב אלנבי לא יותר מסוכן מכל רחוב אחר בלילה. לא קורה פה שום דבר מיוחד ואנשים יודעים את זה, גם אם בסדרה רואים משהו קצת אחר".
הסדרה צולמה באמת ברחוב אלנבי, ומככבים בה שני לוקיישנים עיקריים, שבאמת פועלים ברחוב: הבר "אלנבי 40" ומועדון החשפנות "גוגו גירלס".
ב"אלנבי 40" כאמור ממש לא מתאמצים להסתיר את הקשר בינם לבין הסדרה. החיבור הזה כנראה עובד שכן עמוד הפייסבוק של הבר, שנפתח בערך בזמן שבו עלתה הסדרה לשידור, זכה כבר ל-3,000 לייקים והבעלים מדווחים על התעניינות גוברת במקום מאז החל שידורה של הסדרה.
"מכיוון שהסדרה מבוססת עלינו, אין ספק שעשינו את ההתאמה בינה לבין המקום כי כל פרסום הוא טוב מבחינתנו", אומר אפרת, "אבל הלקוחות שלנו הם עדיין הלקוחות הקבועים שהיו תמיד. הסדרה הגיעה בעקבות ההצלחה של המקום ולא ההפך. מצד שני, הסדרה הביאה גם הרבה סקרנים שהם לא לקוחות. אנשים מבוגרים שנכנסו ושאלו אם כאן צולמה הסדרה ורצו לשמוע חוויות או רצו להצטלם ליד הפוסטר".
אז אתה חושב שהסדרה עשתה לכם טוב?
"אני חושב שהסדרה עשתה טוב לבעלי העסקים ברחוב. הראו שיש אנשי עסקים רציניים ואחראים שמנהלים את העניינים ושאנחנו לא דמויות שנלקחו מתוך 'הבורר'".
ומה לגבי התדמית של הרחוב עצמו? הוא הוצג כמקום אלים, סליזי, עם טיפוסים מפוקפקים.
"בסופו של דבר, אלנבי זה אלנבי, זה לא רמת אביב. היום יותר טוב ממה שהיה לפני 20 ו-30 שנה כי אז היו זונות ונרקומנים, והיום יחסית מפותח, שוקק חיים וצבעוני. אבל מה לעשות, בצבעוניות הזו יש גם גוונים שאנשים לא אוהבים. זה לא אומר שהם לא קיימים. אני לא חושב שהציגו את אלנבי כמקום של פושעים. עצם העובדה שהעלו את הרחוב על המפה ונתנו לו עומק תרם לדימוי שלו".
גם אבי, מנהל במועדון החשפנות "גוגו גירלס", שבו רקדו בסדרה נוקי (רומי אבולעפיה) ומיקה (מורן אטיאס) על עמוד, לא חושב שהסדרה הזיקה לתדמית של הרחוב או של הברים. מנגד, הוא טוען, תדמיתן של החשפניות דווקא נפגעה. "אלנבי הוצג כמו שהוא באמת, אבל הקצינו עם החשפניות", הוא אומר. "חשפניות הן בסך הכול בנות שבאות לרקוד ולא מעבר לזה. החיים שלהן כפי שהוצגו בסדרה הם לא באמת ככה. הבחורות שעובדות כחשפניות הן ממש לא נשים קיצוניות, הן הכי נקיות שיש. גם לא נעשים במועדון שלנו דברים שהם מעבר לריקודים ארוטיים, אין חדרים פרטיים שבהם ניתנים כל מיני שירותים אקסטרה, כפי שהוצג בסדרה. צר לי לנפץ את הבועה, אבל רוב הבחורות שיוצאות מהמועדון אחרי ריקוד של שש שעות על עקבים בסך הכול רוצות ללכת לישון עד המשמרת הבאה"
"סדרה זה דבר אחד ומציאות זה דבר אחר", מעידה גם אחת החשפניות במועדון "גוגו גירלס". "זה לא מופרך שיש חשפניות שמגיעות מרקע קשה, אבל יש גם הרבה מאוד שהן לא כפי שמוצג בסדרה, שאין להן קשיים ושהן מתנהלות כמו כל בחורה רגילה ועובדות במקצוע הזה כי הן באמת רוצות ולא כי החיים הקשים הובילו אותן לשם. יש בנות כאן שחשבו שאופן ההצגה של החשפניות קצת מוגזם, כולן בסדרה נורא קיצוניות ומתוסבכות. דיברנו על זה לא מעט בינינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם