תביעה: שוטר אזק והשפיל שתי נשים בלי סיבה
סיפור קפקאי שכזה לא תשמעו בכל יום: שתי נשים מחיפה טוענות כי שוטר עצר ואזק אותן ולאחר מכן הן נלקחו לחקירה שנמשכה שעות, תוך שהן סופגות עלבונות וקללות. חטאה של אחת הנשים היה, לפחות לטענת השוטר, שחצתה את הכביש באור אדום. החטא של השנייה היה חמור אף יותר: היא נחלצה לעזרתה. לקרוא ולא להאמין
שתי הנשים אף טוענות כי השוטר השתמש בביטויים קשים במהלך האירוע ובהם: "זבל", "שרמוטה", "שונא שמאלנים יהודים יותר ממה שאני שונא ערבים".
ב' שחוששת להיחשף בשמה המלא אומרת בשיחה עם "זמן חיפה" כי "אני רוצה לשכוח מהדבר הזה, ולקוות שהתנהגות השוטר אינה מייצגת דבר. זה עצוב ולא נתפס, שאדם צועד ברחוב, ולפתע מוצא עצמו אזוק ומובל לחקירה".
הפרשה החלה כאשר ג', בת 50 יצאה ממקום עבודתה כפסיכולוגית ומנהלת בכירה במקום עבודתה שבשכונת הדר בחיפה. גם ב', בשנות ה-30 לחייה, יצאה באותה שעה ממשרדה, שנמצא ברחוב סמוך.
שתי הנשים נעצרו באותו מעבר חציה, ברחוב הרצל בהדר. ג' חצתה את הכביש, כשלפתע ניגש אליה שוטר, ציין בפניה כי היא חצתה באור אדום, ולפיכך הוא מבקש לקבל את תעודת הזהות שלה.
היא הכחישה טענתו מייד, וציינה בביטחון מוחלט כי הרמזור היה ירוק בעת שחצתה את הרחוב. השוטר לא שעה לטענותיה, והמשיך לבקש ממנה את תעודת הזהות שלה. בסופו של דבר מסרה ג' לידיו של השוטר את תעודת הזהות.
בעודה ממתינה לקבל חזרה לידיה את תעודת הזהות, מיהר השוטר לצד
כשראתה שהעיכוב מתארך, החליטה לפנות לשוטרת אשר עמדה לידה, ושאלה מתי ישיב לה השוטר את תעודת הזהות. השוטרת השיבה לה כי הוא נמצא באירוע אחר, וביקשה ממנה להמתין בצד.
ל-ג' נמאס להמתין בשלב כלשהו, והיא החליטה לחצות את הרחוב. שם הבחינה כי אותו שוטר עיכב אזרחית נוספת מסיבה דומה. גם מאותה אישה, ביקש השוטר להציג לו את תעודת הזהות, וגם היא טענה בתוקף כי לא חצתה באדום. ההבדל בין השתיים היה, ש-ב' "העזה" לדרוש מהשוטר את תעודת הזהות שלו, מכיוון שלא זיהתה את מדי השוטר החדשים, הצבועים כעת בשחור. ועוד פרט קטן – היא הייתה ערביה.
מאחר שלא הייתה בידיה תעודת זהות, הציעה לו ב' כי תציג לו מסמך מזהה אחר שהיה ברשותה, ובשלב זה התפתח ביניהם ויכוח, אשר על פי כתב התביעה אמר השוטר: "את לא תדברי אליי ככה. פה זה לא יום האדמה, אני יכול לעצור אותך". כאשר שמעה ג' כיצד מדבר השוטר, עשתה את הטעות והחליטה להתערב. היא שאלה אותו מה הקשר ליום האדמה, ואז השיב לה השוטר: "תסתמי, אני יכול לעצור גם אותך".
האלימות המילולית מצידו של השוטר נמשכה. הוא חזר וקילל את הצעירה הערבייה, ואמר לה: "תחזרי לסוריה לנופף בדגלים שחורים", "תלכי לשטחים", ו"כאן מדינת ישראל, ואנשים כמוך לא צריכים לחיות פה". כשאמרה לו ב' שאין לו זכות לדבר אליה כך, וכי היא לא תעבור על כך בשתיקה, ענה לה: "את תביאי את כל הכפר שלך? אני לא מפחד מכל הכפר שלך", ועוד המשיך בכינויי גנאי כמו "שרמוטה" ו"זבל". הצעירה הודיעה לו כי היא אינה מתכוונת לעבור על התבטאויותיו בשתיקה, והוא בתגובה הודיע לה כי היא עצורה.
ג' החליטה כי היא לא עוברת בשתיקה על הדברים שקורים לנגד עיניה. היא פנתה ל-ב', ביקשה את פרטיה, ואף הציעה לה כי תהיה מוכנה להעיד לטובתה. בתגובה לכך הודיע לה השוטר, כי הוא עוצר גם אותה.
בזמן ששתי הנשים ישובות עם ידיים לאחור, האחת עם אזיקים לידיה ואילו השנייה קשורה בחבל, בתוך הניידת שעשתה דרכה לתחנת המשטרה, טוענות השתיים, המשיך השוטר בדברי הבלע שלו, תוך כדי שהוא מדגיש שהוא שונא אנשים כמו ג' שהיא "אשכנזייה ושמאלנית".
עוד מצוין בכתב התביעה, כי השוטר טען כי אותה הוא שונא אף יותר, משהוא שונא את הערבייה. בזמן שהן ישובות בניידת, המשיך השוטר, לטענת השתיים, לצעוק עליהן. "בשלב זה הוא גם ירק לעברי, תוך כדי שהוא צועק בלהט", טוענת אחת הנשים. "כשניסיתי להגן על פניי מפני הרוק שלו - הוא הבחין בטלפון הסלולארי שבידי. הוא היכה אותי מכה רצינית, וחטף את הטלפון מידי, תוך קריעת חוט האוזנייה".
פרט לכך טוענות שתי הנשים, כי הדרך לתחנת המשטרה התארכה, כיוון שהשוטר עצר לרשום עוד דוחות, אך השיא מבחינת השתיים היה כאשר הן הוצאו מן הניידת - אז החליט השוטר לאזוק אותן ברגליהן. "הרגשתי כמו אחרונת הפושעים", מספרת ג', "זה היה משפיל ביותר. נכנסנו לתחנת המשטרה, כשאנחנו כבולות עם אזיקים בידיים וברגליים".
השתיים מתארות מצב בלתי נתפס, כשלתוך החדר בו ישבו עם אזיקים בידיים וברגליים נכנסו כל העת שוטרים, אך איש מהם לא הגיב או שאל מדוע הן אזוקות. "להיפך, חלק מהם אף ניסה להשפיע על השוטרת שהייתה בצוות עם אותו השוטר, שתכתוב דוח המצדיק את מעצרנו. לזכותה ייאמר שהיא סירבה לכך בתוקף".
ושוב בתחנת המשטרה. השוטר מושיב את צמד הנשים, ומנסה לברר אם בכוונתן להתלונן עליו. "הוא ניסה לשכנע אותנו שלא כדאי לנו להתלונן נגדו, ואמר לנו שהוא יליד מזל עקרב, שהוא נקמן ובן למשפחת הפשע אבוטבול מנתניה", מספרת ב'.
"הוא גם אמר לנו שהוא ידאג לטפל בנו אם נתלונן, ומאז אני לא ישנה. פוחדת שיעקוב אחריי, ושיציק לי. אני דואגת בכל פעם להיראות אחרת, רק שלא יזהה אותי. אני מסתרקת אחרת, משנה ביגוד, וגם כשאני מגיעה לאזור מקום העבודה שלי, הנמצא לא הרחק מהמקום בו אירע המקרה, אני מתחילה לרעוד לא מצליחה להתגבר".
בהמשך ביקשה ב' לצאת לשירותים, אז שוחררה מן האזיקים. כשהבחין בכך שוטר אחר - הוא צעק שיש לאזוק אותה מייד. "אחד השוטרים שנכנס צעק שחייבים לאזוק אותנו, ואם לא - אז השוטר שעצר אותנו מסתבך".
כשהן תשושות, ומסרבות להאמין כיצד נקלעו לסיבוך הזה, העבירו אותן השוטרים בשעה 21:00 בערב לחדר אחר, בו כבלו אותן שוב באזיקים, כשהן קשורות בידיהן וברגליהן זו לזו, ומשם הוחזרו כשהן אזוקות לחדר הראשון לטובת חקירה. "אני עדיין לא מאמינה שזה קרה לי", מספרת ב'. "זה היה נורא, ועד עכשיו אני מתקשה להתאושש מתחושת ההשפלה".
לאחר שהוחזרו השתיים לחדר החקירות, החל שוטר נוסף שהיה שם ברישום פרטיה האישיים של ג', והחל לחקור את ב'. היא בתגובה דרשה נוכחות של עורך דין מטעמה, אך השוטר אמר לה שאין לה זכות בשלב זה לעורך דין.
"הוא המשיך בשאלותיו, אך לא רשם את תשובותיה במלואן, מכיוון שלדבריו אין הוא חייב לרשום כל תשובותיה. עקב כך סירבה ב' לחתום על עדותה, על אף האיום שהן לא תשוחררנה ללא החתימה. רק בשעה 22:00 בלילה, שעות רבות לאחר שהגיעו לתחנת המשטרה, הגיע למקום קצין, אשר קרא את מה שכתב השוטר ואת דוחות המעצר שכתב השוטר הראשון שעצר את שתי הנשים, והורה להעביר את הנשים, ללא אזיקים, למחלקה שלו. לדברי הקצין המעצר היה מיותר ובלתי חוקי, והחקירה הייתה ללא סמכות.
"בשלב מסוים יצא הקצין מהחדר, ושוחח עם משהו מחוץ לחדרו", מספרת ג'. "כששב שאל אותנו אם נסתפק בהתנצלות. כמובן שהשבתי לו, כי העניין חמור מדי בכדי לסיימו בהתנצלות. בשעה 22:30, סוף סוף שוחררו הנשים לדרכן, כשהן חבולות פיזית אך בעיקר נפשית.
שתי הנשים התקשו להתאושש מהאירוע ולבסוף החליטו לא לשתוק. תחילה הן התלוננו למח"ש ובהמשך הגישו תביעה נגד השוטר באמצעות עורך הדין אדם פיש.
"זה די ביזארי ששוטר מתנהג בצורה שכזו", קובע המשפטן משה פיביך, ממשרדו של פיש. "גם אם הייתה עילה מוצדקת לעצירת שתי הנשים - זו התנהגות מתחת לכל ביקורת, במיוחד בצורת הדיבור המעליבה והמבזה את המדים. לא ייאמן שאדם מדבר כך בשם החוק. אני מקווה שהמשטרה לא תצא חוצץ, ולא תגן על התנהלותו של השוטר הזה".
"לקח לי הרבה זמן להבין, שהבעיה היא אצלו", מסכמת ב'. "אני אפילו לא כועסת עליו, מכיוון שהוא אינו ראוי לכך. אני רק יודעת שהמקרה הזה החליש אותי מאוד, והתמלאתי בפחד וחשש פן יפגע בי. לכן אני מקווה שהעניין יישכח, ויתברר בין כותלי בית המשפט. בשלב כלשהו מרוב שפחדתי לא רציתי להמשיך בתהליך, אבל אני שמחה שלא ויתרתי".
עו"ד אדם פיש, מהמרכז לזכויות אדם להגנה משפטית ללא תמורה כספית, שמייצג את שתי הנשים, הוסיף: "אנו חייבים לחתור לחברה, בה השוטרים משמשים מגנים של האזרחים, ולא מהווים איום על שלומם וחירותם. תפקיד הפרויקט שלנו הוא להילחם באלימות הבלתי מוצדקת מצד המשטרה, ולגרום לכך שכמה שיותר עשבים שוטים יסולקו מן המשטרה, ויפנו את מקומם לשוטרים שיהיו אמונים על ערכים של סובלנות ויצמדו לחוק, כמי שמייצגים אותו, ולא כפי שזה הפר אותו בצורה בוטה".
סגן דובר המחוז במשטרה, רפ"ק חיים פונימונסקי, מסר בתגובה: "אכן הוגשה תביעה, והיא נמצאת בטיפול הפרקליטות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם