משל העגבנייה והעיתונאי
רגע לפני השנה החדשה מתברר שעובד ב"מעריב" שווה פחות מ-13 ומשהו שקלים לקילוגרם
הפגנת עובדי מעריב. הסוף קרוב? צילום: מקס ילינסון
אדומות ויפות היו העגבניות והאנשים נחפזו להחזיר אותן לארגז, פן יימחץ האוצר תחת גלגלי המכוניות ויהפוך לרוטב על מצע אספלט. מעל פתח הביוב נעצרו שתיים מהן. התכופפתי להרים אותן.
כשהתיישרתי הסתכלתי עליהן ונזכרתי בחברים שלי מ"מעריב". כמו העגבניות, גם אנחנו יושבים על שפת הביוב, נלחמים שהסחף לא יטביע אותנו בדרעק הקיומי שמתחבא מתחת לכביש. רק שאנחנו לא עגבניות וכלל לא ברור אם כמעט 2,000 עובדי "מעריב" מעניינים מישהו. מה שבטוח הוא שכמו שזה נראה כרגע, אנחנו שווים פחות מעגבנייה שמתגלגלת במורד רחוב אגריפס.
המצב עגום, רק שליש מהמשכורת החודשית הועבר לחשבונות שלנו טרם ראש השנה הבא עלינו, נקווה שלטובה. ובכל זאת, אתם מחזיקים ביד גיליון שנכתב, עוצב, נערך, הודפס והופץ בידי אנשים ששני שלישים ממשכורתם, השדופה גם כך, מסתובבים אי שם ביקום וירטואלי.
הנהלות על הנהלות התחלפו בקומה הרלוונטית ברחוב קרליבך בתל אביב. מנכ"ל זוהר החליף מנכ"ל טאלנט, שהחליף מנכ"ל על וכולם צנחו אל השוק החופשי במצנחי זהב. סמנכ"ל בא, לקח חבילה פלוס
הטבות, הלך מיוזמתו או הופרש, ואחריו בא כוכב מזן חדש עם תואר ארוך ליד שמו ולקח לו עוזרים, ותתי תתים ומשנים לסגנים וכולם שמנו ורווחו, והלכו, והשאירו אותנו עם נטו בתת משקל.
אלו החיים ב"מעריב". השמנים ממשיכים להשמין מן השמנת, הרזים סובלים מאנורקסיה פיננסית ועזריאל קרליבך עליו השלום מתהפך בקברו בגלל הרמיסה המתמשכת של עיתונאי העיתון שייסד. ובכל זאת, שתהיה שנה טובה. בעיקר לעובדי "מעריב", אבל גם לכם.
הטור פורסם הבוקר (ו') בזמן ירושלים
הכותב הוא עורך "זמן ירושלים"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם